בסוף מצאו אותו זרוק מתחת
עץ אשכוליות אחד,
חשבו שזהו זה הרי הכל
יכול להיות מחד.
מאידך התברר
זה לפי שעה בסדר,
שתי סטירות הוא התעורר
אם כי בדרך אל החדר,
הוא חשב שאם ממילא
גוררים אותו שני אלה...
ושקע שוב בתנומה.
נו, מה
כל עוד נמשכת הגרירה.
זה רק נגמר בעוד סטירה ,
ארול, ארול.

יום אחד הוא צץ ממעבה מחלפותיו,
ואז כולם ראו לו את הלבנונית.
רוחיק אהבה אותו למרות התקפותיו,
גם צילה של יהודה נון התמנונית.
יום שבת אחד הפיהוקים מקיר אל קיר,
חולף יהודה נון על פני מחסן פחים.
הוא שומע משהו משם והוא מכיר
והוא נכנס לשם קשה ללא רחם.

מאוחר יותר אוכלים את נון ההיסוסים
אולי אסור היה לו ככה להכות.
הם גוברים ככל שנמשכים החיפושים,
זאת היא היתה צריכה לחטוף את המכות.

ורוחיק אהבה אותו אומרים שגם אביבה...
ויש אומרים יסוד סביר לחשוב שגם עקיבא...

בסוף מצאו אותו...

כל מיני מראות, ריחות, קולות ולחשים
נגנו עליו כמו היה אורגאן חשמל.
הוא נתן לשמש לרוחות לאנשים
אבוד כל כך כמו תינוק שלא נגמל.


ליל שרב אחד כל כוכביו כמו נמסים,
וארול החוגג סובב בתחתוניו.
מתנשם ממה שמתפרקים הפרדסים
אך פוגל השומר מרחיב את אישוניו.

פוגל המיוזע דורך ת'זה לוחש "עצור"
ומכוון אל הלבן הזז הזה.
עקב הויברציה בידיו נמלט לו צרור
בין הנותבים חומק לו ארול ההוזה.

ומתמגנט לחשכה במקום שם יש כאילו
למחרת שוב אחריו החיפושים התחילו.

- המהום -

כל פעם שבחצר היו שומעים מכה,
ידעו שארול שוב נפל מעץ התות.
ענפיו נתנו לו את בתם דממה רכה,
והוא היה תופס איתה מין שוטטות.

את אותו דבר נתן לו עץ אשכוליות,
כמעט אותו דבר גם אקליפטוס עוג.
זה מה שחשבנו שהכל יכול להיות
כל פעם שהאיש פרח לו ונמוג.

כל מיני חשבו שזה העשב המתוק
אמרו הוא לא טיפס על עץ אם לא ינק,
כמה גם חשבו שאי אפשר על כך לשתוק
הרחק הרחק עומד לו אקליפט ענק.

התחלנו כבר לראות בזה דבר כמעט קבוע,
עת רוחיק באה בגמגום חנוק שכבר שבוע...
בסוף מצאו אותו זרוק מתחת אקליפטוס עוג אחד.
חשבו שזה מקרה רגיל ולא צריך לדאוג מחד,
מאידך התברר זה לגמרי לא בסדר
שתי סטירות לא התעורר גם לא בדרך אל החדר,
היא הבינה זאת ממילא גם בלי מבטי שני אלה,
היא ראתה את זה מזמן היא אהבה אותו. אז מה?
בכיתי גם אני איתה אני מי שאהב אותה
ארול ארול...