"אתה מחרמן אותי בטרוף. רוצה להיות איתך, לנסוע קרוב קרוב, להניח יד על הירך שלך, לתת לה לשוטט, לשלוח אצבעות עורגות לצואר, אצבעות חופנות לעורף, לשרטט את השפתיים שלך, להחדיר את היד מתחת לחולצה, על החזה, להרגיש את פעימות הלב מתגברות. רוצה אותך רוצה אותי. רוצה אותך עמוק אצלי. אתה תהייה חייב לעצור ואני אלחש לך בצד את כל מה שאני רוצה שתעשה לי".

אחרי הצהרת הון שכזו אפילו אני לא יכול להשאר אדיש. כעבור חצי שעה הגעתי למקום שקבענו בו אאסוף אותה. הקדמתי. בוני רייט אמרה שהיא במוד ואני כבר הרצתי סרט ורק השחקנית הראשית חסרה בעת שג`ון לי הוקר משיב כי במקרה גם הוא במוד. והסרט עוד רץ לי בראש, ואני אגיד, ואני אעשה, ואז היא תגיד...קאט, היא פה.

הצללית קרבה אל האוטו ואני פותח את הדלת מבפנים, לקרב את הגאולה בעוד שניה או שתיים. היא נכנסת פנימה ומתיישבת עם חיוך מאוזן לאוזן. מסתובבת אלי ו.."היי חמוד, מה.." והבימאי שבתוכי צועק "לא! לא ! לא!" והשחקן שבי מבין מה הבימאי רוצה ומייד סותם לה את הפה. חופן את ראשה בזרוע נטויה, מקרב בנחישות ומצמיד שפתיים. נשיקה ארוכה, טובענית ורטובה, שלא משאירה שום נימה של ספק באשר לאחוזי התאווה מאחורי ההגה. ולמען הסר כל ספק תופס את היד שלה ומוביל אותה אלי, למען הסר כל חולצה מעלי. בפיות דבוקים ומנוע מלא חרחורים אני מתחיל לנסוע, הרחק מעין כל אדם ואור. כהרף גם החולצה סרה מעליה וכך גם מגפיה. שוב אני חוטף יד ומוביל אותה אל בין ירכי, כמובטח בכתובים הראשונים, שם למעלה.

"אתה מטורף, אתה נוהג" עוד אמרה שניה לפני שהיד גלשה פנימה ושלפה מתוכי את סלע כיופנו. חיוך גדול מלווה בהמהום נמרח על פני.

"לאא...לא, אתה לא באמת חושב... מגיל שש עשרה לא עשיתי את זה" היא טוענת להגנתה. כהרף טיעוני ההגנה קרסו מול "ודאי שכן, ועוד איך ששעשרה". גזר הדין ניתן ומייד בוצע. האגן עלה והעלה את מפלס העיקולים בכביש. עוד עיקול והראש מתנתק, "אוי, תנהג בזהירות...." היא אומרת, ואני מתפתל "זה הכביש, זה בסדר... תמשיייכיייייייייייייי...".

הראש שוב יורד כשהארבע על ארבע עוקף ומצפצף משמחה. ועוד רגע אחד והגענו. והיא ממלמלת משהו, וגם לא באמת אכפת לי עכשיו מה באמת יש לה להגיד, לא עכשיו. אני מאט ומגביר, את הנסיעה ואת האגן, קרב אל החניון החשוך בין עצי היער. עוד רגע והגענו, עוד רגע, עוד... הגעתי. הגענו.

החנתי וראשה התרומם מעלי, קרב לנשיקה. "זה היה מדהים, " לחשתי לה בחושך עם כל הדברים. "ועכשיו אני רוצה שתלחשי לי מה את רוצה שאני אעשה לך," אמרתי בציפיה להוראות, "רק בעצם לפני זה, מה מילמלת קודם, באמצע הנסיעה? לא הבנתי עם ה... זה שהיה לך בפה."

קרבה אל האוזן, ליקקה ולחשה, "אמרתי את תפילת הדרך."