כותרות TheMarker >
    ';
    0

    \"...קריצה לזנות, סרטים אירוטיים, ניצול מיני ופדופיליה\" מי התגעגע לדץ?

    22 תגובות   יום חמישי, 22/2/07, 18:32

    "הנדון: אלימות מינית בפרסומת לגולדסטאר לייט

    הפרסומת לגולדסטאר לייט משודרת בערוץ 2 בשעות הפריים-טיים. בפרסומת מופיעים רמזים שובניסטיים וסקסיסטים על דמויות האישה והגבר גם יחד, המעוותים את תפיסת הצופים באשר להבנתם את מערכות היחסים הזוגיות ואת תפקידי האישה והגבר בחברה, מכמה בחינות:

    1. הנשים מוגדרות כ"עוגה": הפתעה וחפץ. הן מהוות את המתנה עבור גיבור הפרסומת, ולא מתקיימות כיישות עצמאית. הצגת אנשים כחפצים מוגבלת על פי חוק.

    2. הנשים מחכות לגבר בבית לבדן, במקום בו אמר להן, כאשר הוא יוצא ממנו, ולא לוקח אותן לבילוי, אלא הן נשארות ספונות בביתו.

    3. לפחות 4 בנות, ולא אחת מחכות לו, כלומר, ההרמון מהווה קריצה לזנות, סרטים אירוטיים, ניצול מיני ופדופיליה ("מי התגעגע לדץ" כפי שנאמר בפרסומת.

    4. קיים קשר ישיר בין המוצר לבין הקונה אותו כ"גבר שבגברים": הוא מצליח "להשיג" בנות ו"להשכיב" אותן תוך שהן נענות למרותו ונועדו לשרת אותו.

    5. הפרסומת שודרה בשבוע האחרון בתכנית "נולד לרקוד" תכנית המיועדת לכל המשפחה ונצפית על ידי ילדות ונערות. הן אינן יודעות להבחין בבירור בין תוכן פרסומי לבין תוכן מערכתי, בייחוד כאשר בפרסומת מופיע משה דץ, גיבור ילדות. צופות אלו, חסרות נסיון או הבנה של מערכות יחסים, עלולות לא להצליח להבדיל בין נורמות חברתיות לגיטימיות לבין זנות והשפלה. אבקשך להוריד את הפרסומת מעוררת החלחלה ממסכינו. בכבוד, יעל."

     המכתב הזה, מילה במילה, הגיע לרשות השנייה שמבקשת מהמפרסם ומאיתנו- משרד הפרסום - תגובה מיידת אחרת תוריד את הפרסומת מהמסך.(ואז כל העולם יראה את הסרטון באינטרנט – עד כאן על רגולציה לצרכי יחסי ציבור בלבד להיום).

    אני חושב שלשיטתה "יעל" צודקת. אני יכול לחלוק על ההקצנה וההגזמה במכתב, יכול ביני לבין עצמי לחשוב שיש לה ראש מלוכלך, לחשוב שאם היא רואה"נולד לרקוד" אז היא בטח מאוד משועממת וקצת לא קונסיסטינטית שהרי "נולד למשהו" למינהם הן הדוגמה המושלמת ל"הצגת אנשים כחפצים" כלשונה.אני יכול אפילו לשער ביני ובין עצמי מה המשמעות הפסיכולוגית של כמות הפסיקים שנדרשים לה.

    אבל היא צודקת ולכן אני מפציר בה לממש את זכות הבחירה שלה ולא לשתות גולדסטאר לייט, אפילו לא לגימה של גולדסטאר לא לייט.

    כמו שהיא לא קוראת "בלייזר", לא הולכת לחילופי זוגות בערב, לא שותה מים אחרי אבטיח, לא גולשת באתרי סקס ומן הסתם לא מצביעה ליברמן

     יעל: זו דמוקרטיה ובה כל אחד מממש את הבחירה שלו ולאו דווקא על חשבון האחר.

     

    לכתוב? אדרבא ואדרבא – כתבי יעל. לאנשי גולדסטאר, כתבי לדץ, אלינו – לכוווולם.רק בלי צדקנות ובלי היומרה לקבוע מה טוב לנו – ספרי לנו למה את לא שותה גולדסטאר ואל תנסי לכפות עלינו את השקפת העולם שלך.

    שוק חפשי ודמוקרטיה מאזנים את עצמם, ולכן אם רוב הצרכנים יחשבו כמוך, גולדסטאר לייט או בלייזר לא ישרדו ותוכלי לעשות מסיבה.

    אישית אני חושב שלא כדאי לך לעצור את הנשימה. רוב הצופים פשוט ניחנו ביכולת להבחין בין עיקר לטפל (זו בסה"כ פרסומת יעל).

     

    אה, ולרובם המכריע יש חוש הומור.   

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/2/07 12:12:

      ירון,

      למרות שהדיון מעניין לתחושתי נמשיך לכתוב כאן את אותן הדיעות בניסוחים שונים וכנראה

      שלא ממש נגיע להסכמה.

      בכל מקרה ברגולטור צריכיםאנשים מוכשרים שמרנים ואינטלגנטיים...

       

       

        27/2/07 10:24:

      זה שבסדרה מסודרים הבנות מופיעות כחפצים, לא מפריע לך? ובוא נגיד ששם עושים את זה, האם זה הופך את זה לתקין ושהכל מותר? אז צריך לגנות את החיפצון של האשה כ"ריהוט גינה" שקונים באייס ויש על זה סעיף הוצאה מוכרת, וגם אם זה מצחיק שרגע הראשון, כי זה דאחקה שעובדת על כל גבר, במחשבה שניייה זה צריך להציק, ואפילו לקומם שהדברים עוברים כאילו כלום.

       

      ש-5 בנות בג'קוזי שמחכות לגבר בבית בפוזות בלתי משתמעות אחרת מהמובן של האורגייה שמחכה לו, מציק לא פחות.

       

      אני ממש לא מבין מה הבעיה שלח כל הפרסומאים כאן, על כך שצופה מרגיש נפגע מהביטויים  האלה - גם אם הוא טועה לגמרי. בשביל זה יש את הרגולטור, שצריך ללהיות מספיק חזק לעמוד מולו, וגם מולכם, ולקבוע מה עובר ומה לא עובר, מה ראוי ומה לא. כמו שכתב פה אחד המגיבים: "הבעיה היא עם הרשות שהופכת כל מכתב לעילה לפסילת פרסומות. שמבקשת הסברים. שלוקחת את חופש הביטוי של כותבי המכתבים ככלי לשלילת חופש הביטוי של האחר".

       

      הבעיה עם הרשות היא שהיא מעצם טבעה גוף מרסן שאמור לענות על מגוון רחב של אינטרסים סותרים. ובכלל לא ברור מאליו שהאינטרסים של המפרסם הם המועדפים. חופש הביטוי של הפרסומאים הוא לא פרה קדושה, והוא לא עדיף על חופש הביטוי של הצופה וכותבי המכתבים. ואם בשם חופש הביטוי הפרסומאי מאבד כל רסן - מה שלא המקרה כאן - אז יש לשלול אותו ממנו. וכולכם יודעים שאם לא יציבו לכם ריסון, אתם תחפשו את הפרוקוטיבי  בקצוות הכי רחוקים שיש.

       

      כמה קל להאשים את מי שלא נמצא בלופ הפירסומי, ולטעון כלפיהם שהם "צדקנים". כמה קל להתסכל מתוך הקונצנזוס כאן ולחשוב שהכל עובר, כי יש לנו את הכוח.

       

       

        26/2/07 08:56:

      ות ומה נגיד על "מסודרים" של השבוע בו אסי "תומר" כהן מסביר לשותפיו שהברזילאיות שהביא לבריכה הן הוצאה מוכרת כ"ריהוט גינה"...

      מצחיק? תלוי את מי שואלים. אני מניח שאת "יעל" לא כ"כ. ובכל זאת אני לא יודע אם היא שולחת מכתבים לרשות, וגם אם כן אני די משוכנע שהרשות לא ממהרת לשלוח מכתב ל"קשת" בדרישה להסביר\לשנות\להוריד את הקטע ולהימנע מדומים לא בעתיד - כיוון שזה לא תואם את ה"קוד האתי" של הרשות.

       

      זהו לב ליבה של החארטה: הצויפם מתייחסים ל"מסודרים" ולפרסומות שבתוכו בגדול כמיקשה אחת - אבל הדיון כאן הוא על הפרסומת לגולדסטאר עם משה דץ.  נו בחיאתך.

       

        25/2/07 22:28:
      בגדול ובככלי, אני יכולה להסכים עם תוכן מכתבה של יעל. אבל, אם לחשוב לעומק, בכל פרסומת יש רמזים לעבירות פליליות (מין, פדופיליה, הונאה וכד'). אבל ניתוח כה מעמיק נראה לי קצת פרנואידי, למען האמת. אני אישית לא שותה כלל בירה, לכן לא ארוץ לקנות את "גולדסטאר-לייט". אבל הפרסומת די מצחיקה.
        25/2/07 17:11:

      ואני חשבתי שהמוצר הוא הנשים , ובכוונה לא רואים אותן מספיק.

      אנא להבא התמקדו בעיקר , הבו לנו מהעגול העגול הזה.

      קורץ

        24/2/07 12:09:

      שרתי הדה-מארקר יקרסו לו היינו צריכים לדון ברשות השניה וטעויותיה. הדבר היחיד שהדוגמה הזו מזכירה לי זה שבעיתונות פורסם ששר הביטחון שלנו  לחוץ מטוקבקים ושקל להושיב חיילות כדי להגיב בעילום שם.

      המנהיגות שלנו, ולא רק הבטחונית, אכן חלולה.  

        24/2/07 11:17:

      הנה דוגמא לקמפיין שמנסים להתמודד עם מסר מאוד בעייתי עבור שכבת גיל מאוד צינית וחשדנית. כנראה שה"משה דץ" הניו זילנדי לא היה "פנוי" :)

        24/2/07 10:59:

      גדי בוקר טוב,

      האמת שברנר ענה על חלק מהותי בשאלה שלך: אין שום בעיה בצדקנות וחלק מבני משפחתי עשו אותה לאומנות... בכל קונטקסט אחר הייתי פוטר את זה כאנקדוטה משעשעת וממשיך הלא שמח וטוב לב. כיוון שלמזלך הגדול אתה לא עוסק בלהעביר סרטוני פרסומת בטלויזיה מול רגולציה ארכאית כמו הרשות השניה אתה לא מכיר את התיסכול שכרוך בזה.

       

      הרי הגולדסטאר הזה הוא בדיחה - וגם אם מישהו לא אוהב אותה הרי שהיא עמוק בתוך

      חמימות הקונצנזוס ובהשוואה להרבה מהתכנים שמשודרים בשעות צפיית ילדים בערוץ 2 מדובר ביצירת מופת. ובכל זאת, תבין שעוד כמה מכתבים כאלה (לא ברור אם מספיקים 5 או צריך להגיע ל 30 מכתבים - אבל אלה המספרים!) הרשות בהחלט עלולה לתבוע שינויים מרחיקי לכת בפרסומת (נניח להוריד את העניין הזה עם הבחורות בסוף) או להתיר את הסרטון לשידור החל ב 12 בלילה (גם זה כבר קרה לי) או לפסול אותה לשידור מכל וכל.

       

      מעבר להשקעה הגדולה בכסף ובעבודה ובהנאה שיורדת לטימיון במקרים כאלה, הרי שמכתב כזה או 50 שכמותו משמשים אז לא כ"כלי דמוקרטי" כפי שכתב כאן קודם ירון, אלא כמכשיר קהה של אלימות שמרנות וצדקנות בידי חבורה צינית לחלוטין שמאכלסת את הרשות השנייה.

       

      אה, ואם זה נשמע שאני קצת מתוסכל זה רק בגלל שאני מאוד מאוד מתוסכל מזה.

       

      המזל הוא (ואת זה לא צריך להסביר לך כלל) הוא שהחשיפה היום ברשת בישראל עוקפת את הטלויזיה המסחרית כך שזה עניין של שעות עד שהמכתבים, והרשות, והצדקנות - כולם הופכים לעניין תיאורטי שבו באמת לכל אחד יש בעיקר את כח הבחירה - דמוקרטיה ישירה וכל זה.

       

       

      אורן

        24/2/07 04:28:
      קמפיין של גולדסטאר, בלי איזה מכתב שניים של הצדקן התורן, הוא לא קמפייין של גולדסטאר. מה לעשות יש כאלה, שאלה החיים שלהם. לכתוב מכתבים. הם לא הבעיה. ברגע שהם כתבו את המכתב הם מבחינתם עשו את שלהם. הבעיה היא עם הרשות שהופכת כל מכתב לעילה לפסילת פרסומות. שמבקשת הסברים. שלוקחת את חופש הביטוי של כותבי המכתבים ככלי לשלילת חופש הביטוי של האחר. מצד שני, זה לא מפתיע. ככה כל המדינה שלנו מתנהלת, לא? אולי גאיידמאק יפתור את זה... 
        24/2/07 04:11:

       

      אורן, נדמה לי שאיבדת אותי ב"צדקנות"

       

      איך שלוש פמיניסטיות מחליפות נורה?

      זה לא מצחיק.  

       

      בניגוד לפרסומות הקודמות של גולדסטאר, את זו ממש ממש אהבתי בלי הסתייגויות. השימוש בהומור לא לוחץ, ובהחלט מדבר בשפה שבירות לייט מדברות בעולם. והרי ברור לכל אחד (טוב, כמעט) שמדובר בהנגדה בין הדימוי של איפה העוגה לפנטזיית בלייזר. כמי שהזדמן לו לכתוב לבלייזר לא מעט, נציין שרוב אנשי המערכת חוזרים הביתה, שם הם עושים מה שהם רוצים כשהם קשורים למכונת הכביסה. 

       

      אבל ראבק, הרי מה שציינו כאן נכון מאוד - הכוח של האדם הפשוט הוא במחאה כזו, והכוח של הפרסום דורסני, וזכותה של יעל לדעתה, בלי שזה יהפוך אותה אוטומטית למשת"פית של אירן וצפון קוריאה. 

       

      בכלל, פה זה בלוג בקפה. אפשר להתרווח. לא צריך להעביר כל מילה עם שמונה בריפים לקריאייטיב. תסתכל בפוסט ההוא של יינון, בו הוא סיפר על ההסכם שחתמו עם קומסקור:

      http://arspoet.cafe.themarker.com/view.php?t=4816

       

      בהתחלה כמה מילים שלו, שחצניות במידה אבל מעניינות. ואז - כהרף עין - ההודעה לעיתונות: כמו כל הודעה לעיתונות, היא מכבירה מילים, מיוזעת, נקיה מתחושות אנוש ומייבשת את התחת לגמרי. היחצ"נים צודקים - הם אחראים לחלקים גדולים והולכים ממה שאנו קוראים בעיתונים ובאתרי האינטרנט הגדולים. מיוזעים, נקיים מתחושות אנוש ומייבשים את התחת. 

       

      הנה הכוח של בלוגים: במילים שלך, הדברים יותר חזקים. זה PR אמיתי, לא במובן של Public Relations אלא של People Relations (יהיה לי בקרוב פוסט על זה).

       

      ומה שבאמת באמת הייתי רוצה לשמוע במילים שלך, זה על הרגע שקיבלת את הפניה, איך הרגשת שאתם עושים את העבודה, ואיך תכננת את הפוסט הזה. את השמחה שבה הוא נכתב. בלי להביא את צד התפר, זה לא יהיה זה. יאללה, נראה אותך.

       

      (וואלה, כתבתי יאללה לאורן פרנק). 

        23/2/07 18:04:

      הבעיה אינה בפרסומת לגולדסטאר, יש בוטות ממנה.

      לדעתי, קיים פער עצום בין התכנים בפרסום לבין החיים. במובן הזה,

      הפרסומת עם דץ נראית כתשדיר שירות לתנועת הצופים.

      התכנים מחוץ לרצועת הפרסומות בוטים יותר, חושפניים יותר.

      כל סרט קולנוע וכל סדרה, מסקס והעיר הגדולה ועד לסופרנוס

      מייצרים רף גבוה יותר של המינון מין ואלימות. לצערי, יש בתגובה

      של יעל היבט מאוד מקומם. כשאדם נטול הומור מתבקש להתייחס

      ברצינות לבדיחה, מנתח אותה ומוציא אותה מן ההקשר, אנחנו בצרות.

      תואיל נא הגברת הנכבדה לפנות לתכנים של "ארץ נהדרת" המשודרים במסווה

      של תכנית לכל המשפחה ואשר כוללים את התבטאויות כגון: "אני פתח חה את התחת"

      אשר בעיני הם חמורים שבעתיים, לא בגלל האמירה, פשוט בגלל שעת השידור

      וסיווג התכנית. בהשוואה לשאר התכנים המשודרים בטלוויזיה, הפרסומת לגולדסטאר

      היא דרשה של רב רפורמי בפני נשות ויצו.

        23/2/07 15:16:

       

      צטט: orenfrank 2007-02-22 19:55:24

      צודק - אז מה? ונטילציה זה לא חשוב?

       

      ABSOLUT

      לי.

        23/2/07 12:08:

      גלי - מסכים לחלוטין ולטעמי האישי (וכל אחד זכאי לטעם כזה, אפילו פאזוליני) קמפיין המונית אכן בעייתי

        23/2/07 10:46:

      גלי, את באמת חושבת שגברים שותים גולדסטאר בגלל שהוא ממותג כמשקה לגברים? ואת באמת חושבת שמישהו ישתה גולסטאר בגלל שהוא מזדהה עם דץ או עם נהג המונית?

       

      אנשים שותים גולדסטאר בגלל שהוא טעים יותר להם מבירות  אחרות כמו מכבי, זול יותר מבירות מיובאות, ועדין יותר ממשקאות כבדים.

       

      מה שכן, אם את צודקת, ואנשים שותים את הבירה בגלל התדמית שנוצרה לה, אז את סותרת את מה שאורן אמר למעלה: "אם תדבר שטויות ותשקר אותם הם לא יקנו את המוצר שלך, ואם המוצר שלך לא טוב גם אלף פרסומות בטלויזיה, לפני או במהלך נולד לרקוד לא יעזרו".

        23/2/07 10:36:

      אורן,

      תראה איך הצלחתם עם המיתוג של גולדסטאר. אף לא אישה אחת הגיבה לפוסט הזה, אולי בגלל שהמשקה, בזכות הפרסומות שלו לאורך השנים האחרונות, הצליח להרחיק ממנו את הקהל הנשי.

      אני מצאתי את הפרסומת משעשעת למדי, גם אם התקשיתי להבין באיזה מציאות תחכה ערימת בשר כזו לדץ, אבל ניחא. גם הפרסומת לפניה על הזמרת המתבכיינת העלתה חיוך על שפתי, אבל רגשות השנאה שלי כלפי גולדסטאר התפתחו בקמפיין הראשון כמדומני, שעלה לפני 3 שנים ויכונה 'קמפיין המונית'.

      בתור אב לילדה אני בטוחה שלא תישמח אם יום אחד מישהו ינהג בה בצורה כזאת, וימתין בערך 5 שניות מהרגע בו גמר עד שיזמין לה מונית. אני מוותרת על ההתחסדות ועל מקומה של האישה כפי שהוא מצטייר בקמפיין ובלה בלה בלה, אבל באותה תקופה התייחסתי בחשדנות לגברים ששתו גולדסטאר והתחילו איתי בבאר.

      אולי המכירות של גולדסטאר עלו, אולי הקמפיין עשה למשקה נפלאות, אבל כשמנסים להתחבר לצרכנים ברמה האמוציונאלית, לא תמיד זה מעורר את האמוציות הנכונות.   

      ו

        22/2/07 23:54:

      לאורן

       

      קודם כל, גם לדעתי יעל היא סימבול, אבל לא לצדקנות, אלא לצופי טלוויזיה שלא מוכנים לקבל כל מה שמשודר בה, וסימבול לצופים שמצד אחד מכירים ברגולטור כמי שאמור לרסן את הגופים המשדרים, אך באותה מידה גם יודעים עד כמה בצורתו הנוכחית ובאיוש הנוכחי שלו הרגולטור הוא חלש וחסר שיניים. למה בעינך זה צדקנות? לחשוב שמה שאתה עושה חורג מגבולות הטעם הטוב (שזה אומר - עריכ המוסר שאנו רוצים ללמד את ילדינו), זה לגיטימי ורצוי.

       

      דבר שני, אתה צודק, תעשיית הטלווזייה והקולנוע חזקה יותר. אך לכך יש לי שני דברים לומר. 1- זה עדיין לא אומר שכוחו של הפרסום חלש או שהפרסום לא משפיע. הפרסום מטרתו להשפיע ולא לבדר. אתה רוצה שאני אקנה את המוצר שאתה מפרסם. זאת מטרתך המוצהרת. אך אתה עושה זאת על ידי סיפור, קליפ, סרטון ששם אתה מציג אורח חיים שמתאים למוצר. בכך אתה כבר עושה מעשה טלוויזיה. 2- תעשיית הקולנוע והטלווזיה קשורה בקשר בל ינותק עם תעשיית הפרסום, וכל ניסיון לנתק ביניהם הוא שקרי. אם זה דרך המימון של התוכניות על ידי הפרסום הגלוי בהם, או אם זה ידי קידום האינטרסים ההדדי של התוכן העניני לפרסומות שמשולבות בו.

       

      בכל מקרה, תראה כמה קל לסובב מדינה שלמה על האצבע, לשקר, לרמות ולסתום את המוח של הצופים על ידי פרסום אחד מתמשך של אדם בעל אג'נדה מסחרית שתפרו לו תוכנית שהיחא פרסומת אחת ארוכה - אורי גלר.

       

      מטרת הבידור הטלווזיוני - לשעשע עד מוות, והאופן שבו מפרסמים מוצרים קוהרנטים זה לזה- רגשנות, מיידיות, אותנטיות, חוסר רצינאליות. אתה לא מנסה לשכנע אותי לקנות את הבירה, בטח לא באמצעים לוגיים. את הבירה אני אקנה בגלל מה שמיוצג בה בפרסומת, בסיפור, באותנטיות של המוצר למצבו של דץ, שאיתו אני עלול להזדהות.

       

      ירון

       

        22/2/07 23:29:

      ראשית, אומר שאני לא מסכים עם יעל, אבל אני גם לא לגמרי חולק עליה.

       

      מה למעשה משדרת הפרסומת?

       

      שגם אם אתה לפלף אמיתי, יש לנו בירה בשבילך, שהיא לייט - וגם אם אתה מתחנגל שעושה פילאטיס ומסיים את היציאה הלילית בשעה 22:00 - אם תשתה את הבירה שלנו, תקבל אחלה אורגיה עם ארבע כוסיות?

       

      אם זה מה שהפרסומת רוצה לומר (אפילו אם זה בצחוק), אז יש לי עם זה בעיה.

       

      לדידי, בבואך לפרסם מוצר לייט - אנא ספר לי למה עדיף לי לשתות אותו, ולא את המוצר שהוא לא לייט. כל המשחק סביב הלפלפיות וחוסר הבהירות המינית של דץ - הוא מגוחך, ולא תורם לרצון שלי לקנות את הבירה הזו כהוא זה.

       

      נותר רק לחשוב שאם זה מה שמקבל מי ששותה לייט, מה צופן הלילה למי ששותה את הדבר האמיתי.

        22/2/07 21:26:
      ירון - בודאי. אני אבא לילדה וחי במדינת ישראל, ולמרות הדיעה הנפוצה פרסום (וגם קמפיין גולדסטאר) הוא תהליך של דיאלוג בתוך קבוצה לא קטנה של אנשים - רובם גם אמהות או אבות לילדים שגדלים כאן. כך ששום דבר ממה שאנחנו עושים לא יכול אינהרנטית להיות באמת מנותק מהסביבה ומהצורך בהצלחה מסחרית - שנגזרת ישירות מרוחב הרלוונטיות של הפרסום. לגבי "כוחה של תעשיית הפרסום" הרי שבלי להתעלם מההשפעה צר לי לאכזב אותך. רוב הצרכנים לא טיפשים ולא פראיירים וטעות להמעיט בערכם ולראותם כמי ששותים דברי פרסומאים בצמא. אם תדבר שטויות ותשקר אותם הם לא יקנו את המוצר שלך, ואם המוצר שלך לא טוב גם אלף פרסומות בטלויזיה, לפני או במהלך נולד לרקוד לא יעזרו. להבנתי השפעתה של תעשיית הקולנוע\טלויזיה על עיצוב ה"נורמות הערכיות" גבוהה הרבה יותר. אני מניח ש"יעל" היא פשוט סימבול לסוג של צדקנות שמקוממת אותי.
        22/2/07 20:44:

      יש כאן שני דברים שונים:

      1- האם היא צודקת? האמת נראה לי שהיא קצת מגזימה. הקריצה המגכחת כאן ברורה ובטח לא דץ ייתפס אי פעם כסמל מין. אלא אם כן, אתם ממש מתוחכמים והולכים על האנטי גיבור כגיבור על, ודץ יוצר גבר גבר דווקא בגלל שהוא כזה חנון.

       

      2- אני חייב להגיב גם לדברים שלך: "זו דמוקרטיה ובה כל אחד מממש את הבחירה שלו ולאו דווקא על חשבון האחר". מי שכופה כאן את דעתו הוא מי שיש לו כוח להשפיע, ולאותה יעל אין כוח (ובטח לא באי שתיתה את הבירה) מלבד הערוצים שהמדינה הקצתה לה. וכשהיא שולחת את המכתב היא עושה את המעשה הכי דמוקרטי שיש.

      להבדיל ממנה, אתה בעל הכוח ובעל ההשפעה, ובעל היכולת ליצור ולעצב דעת קהל. והפרסומת שאתה מייצר, כגון זו, אכן משפיעות על דעתם של האנשים ועל הדימויים שלהם לגבי העולם, וכשגבר חוזר הביתה ומחכות לו 4 נשים בג'קוזי, זה יוצר תמונה של מה רצוי ואפילו גם מה ראוי.

      הפרובוקטיוויות של הפרסומת גלויה, ואף לוותה באפיקי פרסום סמויים וגלויים, וכל ההייפ סביבה וסביב הגירושים של הדצים. ללא דץ היה מתגרש ויוצא ממונוגמיה אל חיית שיטוטי לילה לא הייתם בוחרים בו. אז המסר של השיחרור המיני מאוד ברור ובטח לא ניתן לפטור את תלונתה על המסרים הללו בכך שאנו במדינה דמוקרטית. מדינה דמוקרטית אינה אומרת שכל אחד עושה מה שהוא רוצה. גם במדינה דמקורטית יש כללי מוסר שמסדירים את היחסים בין האנשים.

      "שוק חפשי ודמוקרטיה מאזנים את עצמם" זה נכון, אבל מכאן ועד שמותר לך (כן, לך) לעשות הכל, הדרך עוד ארוכה.

      אני מאוד מקווה שלמרות דבריך אלו יש לך גבולות ברורים של מה מותר ומה אסור, מה סביר ומה חורג מגבולות הטעם הטוב, ושאתה לא מסתפק בכלל האצבע הילדותי של "מותר לי".

        22/2/07 20:13:

      איזה מכתב... יש א (נשים) עם יותר מדי זמן פנוי :-)

       

       

        22/2/07 19:55:
      צודק - אז מה? ונטילציה זה לא חשוב?
        22/2/07 19:37:
      עד כמה שאני חושב שהיא באמת חסרת חושומור (ולא ממש טילגנטית מלכתחילה), אם יש ממש בטענתה - אי אפשר לפטור אותה בסגנון "אל תשתי גולדסטאר".
      תכל'ס, הסעיף המרכזי שם מתייחס לשעת השידור. אם אכן יש תכנים פוגעניים בפרסומת (ואני לא חושב שיש. תכל'ס צחקקתי, וגם אשתי הפמיניסטית הלוחמניה), הרי שעת השידור בעייתית לאללה.
      אם זה פורנו מרושע, ואם זה בפריים טיים נולדירקודי, אז זה דוחף את זה ללא אזהרה לילדים תמימים וזכים.
      תגובה כמו שלך, ואני מבין את שאט הנפש שלך, שלא תטעה, אינה רצינית וסתם ממרידה. השאלה היא: האם זה פורנו מרושע. אם זה לא, שתלך לכל הרוחות. אם זה כן - אל תגיד לה לא לשתות גולדסטאר.
      (מקסימום שדך לה את דץ. שמעתי הוא פנוי)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      orenfrank
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין