סוף סוף הצלחתי להוציא את עצמי ללכת לפאבלו לבד כמו בפוסט לפני האחרון. הבאתי איתי את הספר שאני קוראת עכשיו "שירה" של ש"י עגנון. בזכות ספר זה קיבלתי את שמי. לא בגלל הדמות למי שמכיר. אמא שלי קראה אותו בזמן ההריון והשם מצא חן בעיניה. באופן הזוי לגמרי, יצא שישבתי על הבר ליד אותו בחור שישבתי לידו לפני כמה חודשים באותו פאבלו וזה היה דה ז'ה וו מעניין. ראיתי כמה אנשים מהלימודים ולסיכום... הרגשתי כאילו אני שוב בטיול. לצאת לבד, לקרוא קצת לפגוש אנשים חדשים (חברים של הבחור על הבר)... הזכיר לי שאני יודעת איך להיות זאת...החברותית שמתחילה לדבר עם אנשים סתם בשביל הכיף... שיהיה סופ"ש נהדר...אני אהיה בירושלים עם המשפוחה |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אחלה, אז אני אביא ספר וחולצת פסים ואיכנס בפנים
בכיף מבחינתי
צריך לראות מתי יש חלון שמתאים
אופפס....עכשיו אני מחברת את זה שדרור אמר לי שהוא מחכה לארז שהוא מחכה לך...
אולי ניפגש כולנו פעם בפאבלו לא במקרה רנדומלי...
כמו זה שהיא לא אמרה לי שלום אפילו שישבתי לימינך?
סאחה עלייך, תעשי חיים :-)
מסביר כמה דברים...
תהני בירושלים