Ron Arad and Gilad Shalit are now friends
לפני כמה ימים רון ארד ביקש ממני חברות בפייסבוק. "הדרך חוטאת למטרה, ועלולה להגחיך את כל הקמפיין החשוב הזה ולגרום לו להיראות, במקרה הטוב, כמו אקט סאטירי, ובמקרה הרע כמו זילות מוחלטת של החייל החטוף. דמיינו שהקמפיין יזכה להצלחה מסחררת, ומאות אלפי גלעד שליטים קטנים ישתלטו ליום אחד על פייסבוק. כך נוכל, למשל, לראות את גלעד שליט מחליף חיות מתנפחות עם גלעד שליט אחר, או משאיר סרטון מצחיק על ה-Wall של חברו". כשמדובר ברון ארד, העניין נראה אפילו יותר מציק, שכן יש להודות שמדובר באדם מת, בחלל. לפתוח לו כרטיס, לרשום אותו כחבר בקבוצות שקוראות לשחרר אותו עצמו ולעשות לו סימולציה של משתמש פייסבוק - גובל בזילות המת. בעצם... אולי עכשיו כשיש לנו בפייסבוק גם את רון ארד וגם את גלעד שליט, יתאפשר לנו להצטרף לשיח המשווה לאחרונה בין מצבו העגום של הראשון לזה של השני. נעשה זאת ע"י שימוש באפליקציית Compare Friends, כמובן.
 אל תשאירו אותו בחוץ. עיזרו לו למצוא דירה בתל-אביב
לי קשה שלא לעקם את האף כשאני רואה תמונה של גלעד שליט בצמוד לכותרת: "אל תשאירו אותי בחוץ - קריאה לעזרה", המפנה לפוסט המדבר על מצוקת הדירות להשכרה בתל-אביב. כשאני קורא שהיוזמה גלשה אפילו לאתרי היכרויות כ"קופידון" ו-JDATE, בכלל יש לי הרגשה שיש אנשים שנפלו על הראש. כנראה שיהיו בקרוב כמה דייטים מעניינים, בהם ישמע המשפט: "האמת... בכרטיס שלך באתר אתה נראה אחרת". אני, אגב, מעדיף בד"כ בחורות שלא נראות כמו חייל זכר בן 22. ומילא אם כל הסוגיה היתה חוסר טעם טוב. יש דברים גרועים מהפגנת חוסר טעם שכזה. אם האקט מצליח, ולו במעט, לקדם מטרה נעלה - זה כבר בכלל משנה את הנסיבות ומטה את הכף לטובתו. העניין הוא ש(שוב, לדעתי) - הפעולה הזו לא תורמת כלום, ממש כלום, לשחרורו של גלעד שליט. גם במידה שידעו, ישמעו ואפילו יראו - הרעיון שהפעילות השולית הזו תשפיע במשהו על התהליך הסבוך כל כך - נראה לי תלוש מהמציאות ונאיבי מאוד. התארגנות אינטרנט כזו, סוחפת וגורפת ככל שתהיה, לא תשנה משהו במשא ומתן עם החמאס. אין בה אפילו די ליצירת לחץ מינימלי של "יאללה, זוזו כבר". מה בסה"כ כבר קרה? אנשים החליפו תמונה ברשת חברתית. וואו.
זו בדיוק הסיבה שמי שמסתכל בעמוד הפייסבוק שלי, לא יוכל למצוא ברשימת ה"קבוצות" בהן אני חבר - כאלה שעוסקות באקטיביזם. אני מקפיד להירשם כמעט רק ל"קבוצות דאחקות". מקסימום נרשם לקבוצה שעם רעיונה אני מזדהה, למשל ישראלי אמיתי לא מתיימר להטיף לאחרים מה זה ישראלי אמיתי ברשימה שלי אפשר למצוא גם את:
חסה זה לא אוכל-זה מה שאוכל אוכלPeople who don't sleep enough because they stay up late for no reason alcohol is the answer but i can't remember the question...
להעיף את הי' מפועל בעתיד בגוף ראשוןHumus = Love התנועה לביטול ימי ראשון
Enough with the Poking, Lets Just Have Sex כשמשתמש פייסבוק ישראלי מצטרף לקבוצה שקוראת לשחרורו של רון ארד (למשל), פעילות שמסתכמת בלחיצה חד פעמית על כפתור (אני מנחש שרוב המצטרפים אפילו לא טורחים לחזור ולהיכנס לקבוצה הזו לאחר הצטרפותם הראשונית) - הוא לא עשה שום דבר למען אף אחד. הפעולה הקטנה הזו לא הזיזה כלום, לשום כיוון.
מה היא כן הזיזה? אולי קצת את המצפון הפנימי שלך, שעכשיו מרגיש יותר טוב. "הנה, עשיתי משהו למען רון ארד", "הנה, אני לא שוכח את החיילים החטופים", "הנה, גם אני עם גלעד שליט". אז יכול להיות שמדובר בלמ"למ - לא מועיל, לא מזיק. אני נוטה לחשוב (ולחשוש) שאדם שמאמין שפעולתו זו שינתה משהו, ירגיש שהוא את שלו - כבר עשה. "תרמתי במשרד" סטייל. עכשיו פחות קריטי אם יטרח ללכת לעצרת ההזדהות או לחתום על עצומה הנשלחת להנהגה (פעולות שגם לגבי מידת עזרתן יש לי ספק כבד, אבל לפחות סיכויין לעזור גדול יותר).
ביום השואה לפני כמה שנים, מנהלת של אחד הפורומים ב-YNET פרסמה בפורום המנהלים הפנימי הודעת "לזכרם". שישה אייקונים של נרות נשמה היא שמה בכותרת, אייקון לכל מליון נרצחים. מעט המגיבים להודעה הגרוטסקית הזו מיהרו להצטרף ולעודד. אני, פה גדול שכמותי, בחרתי לכתוב בשרשור מה דעתי על המחווה הדלוחה והלא הולמת את המעמד. כמו עכשיו, כשאני רואה שמישהי מבלי משים מדרבנת את חבר הפייסבוק רון ארד לעשות פורווארד לאיזו הודעה ("אומרים שזה עובד, צריך לעשות קדימה לכולם ואמורים לראות מי נמצא אצלכם בפרופיל הכי הרבה.."), כשמתחתיה ניצבת בגאון תמונתו של בוראט, המציע למנוח: Let's make sexy time.
|