לעיתים הברירה הנכונה היא לקחת סיכון

לא, לא מדובר בסיכון שיכול להכשיל אותנו. אנחנו לא עושים שטויות. מדובר בכך שכדאי לקחת סיכון היות ורק כך נוכל לסיים את הפרויקט בהצלחה בכל הפרמטרים בהם הוא נמדד: עמידה במפרט, עמידה בלו"ז ועמידה בתקציב. הקשר "סיכון=>הצלחה" אינו טריוויאלי כלל ועיקר. בקהילת אנשי הפיתוח אנו עוסקים רבות בניתוח סיכונים, ניהול סיכונים והמילה סיכון מתקשרת דוקא לכשל. קשה לקבל כפשוטו את הקשר ההפוך: יצירת סיכון במטרה להבטיח הצלחה.

מעשה שהיה כך היה. התיאור יהיה מופשט, מעובד ומבוסס על ארוע אמיתי.

בפרויקט שעסק בפיתוח מערכת מורכבת, System-Of-Systems, נדרשה הוכחת יכולת אווירודינמית של כלי טיס חדש. היכולת לחשב ולהראות את הביצועים הייתה מוגבלת ועל כן נדרש להוכיח את היכולת בניסויים. ניסוי הוכחה של אב-טיפוס הינו יקר ביותר והסיכון שיתגלה כשל בתום שלב ההכנות ושלב הניסוי היקר היה בלתי סביר ועל כן נבנתה לוגיקת ניסויים המבוססת על התקדמות ניסויים בשתי מעבדות בזו אחר זו: מנהרת הרוח הקטנה ולאחריה מנהרת הרוח הגדולה. מעבדות מצוינות, הראשונה זולה לשימוש אך לא מדויקת, השניה יקרה יותר לשימוש ודיוק המדידות בה טוב יותר. קרוב למדי לדיוק המתקבל בניסוי הטיסה. הזמן היה מוגבל, והתקציב גם כן. נבנתה תכנית שעמדה בתקציבי הזמן (5 תקופות זמן) ובתקציב הדולרים.

העבודה התקדמה יפה. הניסויים במנהרת הרוח הקטנה היו מוצלחים, נמדדו ביצועים טובים. אלת המזל הפסיקה להאיר פניה עם הכניסה למנהרת הרוח הגדולה. המדידות בניסוי הראו ביצועים נחותים משמעותית מן הנדרש. הכשל הדהד. הספקות החלו לכרסם. חשש לגורל הפיתוח כולו.

ניתוח תוצאות הניסוי העלה אפשרות שמיקום המדידים במנהרת הרוח הגדולה היה שגוי. יש סיכוי שכשל הביצועים הינו, בעצם, כשל מדידה. ויש סיכוי שלא.

נדרשה החלטה לגבי המשך הפעילות. המלצת הפיתוח הייתה לעצור את הפעילות, לבדוק את מערכת הניסוי, במידה ותמצא תקלה, לתקן אותה, לחזור על הניסוי במנהרה ורק לאחר מכן להמשיך לניסוי מוטס. לדעת הצוות אסור להסתכן בכשל ביצועים בניסוי המוטס. זהו ניסוי יקר ביותר, הפוקוס הניהולי עליו גדול יותר וכשל בניסוי המוטס יכול לעלות במחיר של צורך ניסוי יקר נוסף, לעצור את הפרויקט כולו לתקופת זמן ארוכה, או אולי אף לגרום לביטולו בשל אי עמידה בביצועים בסיסיים.

הפיתוח העריך כי יידרשו כשתי תקופות זמן לפעילות זו. מבט מהיר על התכנון הראה שאימוץ ההמלצה יביא בוודאות לדחיית מועד סיום הפרויקט. לדחיית מועד סיום של פרויקט יש משמעויות כבדות ביותר. הן תקציביות, הגדלת העלות הכוללת, והן של הגעה בזמן לשוק (Time-To-Market). נדרשה אם כן החלטה אחרת. החלטה שתאפשר השלמת הפיתוח יחד עם המשך עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט.

ההחלטה שהתקבלה הייתה לקחת סיכון שהכשל יחזור על עצמו בניסוי המוטס, ולבצע מיידית את הניסוי המוטס. השיקולים בעד ההחלטה היו:

1. היות ויש חשד שמקור הכשל בניסוי במנהרת הרוח הגדולה הוא באופן המדידה בניסוי, ומכיוון שהניסוי במנהרת הרוח הקטנה הצליח, יש סיכוי שהביצועים האווירודינמיים תקינים וכי הניסוי המוטס יצליח.
2. חלק משמעותי של ההוצאות לקראת ניסוי הטיסה, הכנת המטוס לניסוי בפרט, כבר הוצאו. ההוצאה השולית הנדרשת לניסוי עצמו היא הפרמטר החשוב כעת וזו הפכה להיות קטנה יחסית להוצאה הכוללת.
3. תוצאה חיובית בניסוי המוטס תאפשר המשך הפעילות של תכנית הפיתוח כולה תוך עמידה ביעדי הלו"ז והתקציב.
4. תוצאה שלילית בניסוי הטיסה תבהיר את אי התאמת התכנון לדרישות הלקוח בזמן מספיק מוקדם במהלך הפרויקט, כך שניתן יהיה להתניע פעולת התאוששות, לדוגמה תכן תצורה אווירודינמית חדשה מיידית ולהציל את הפרויקט כולו.

ניתוח המשמעויות על הפרויקט כולו מראה שגם להצלחה בניסוי וגם לכשל בניסוי צפויה השפעה חיובית על מהלך הפרויקט כולו. לקיחת הסיכון של יציאה לניסוי אשר אין בטחון בהצלחתו תביא בכל מקרה, הן של הצלחה והן של כשל בניסוי, להצלחה של הפרויקט.

סוף דבר

היציאה לניסוי המוטס הסתיימה במדידת ביצועים טובים. אנחת הרווחה נשמעה למרחוק. בדיקת התקלה בניסוי במנהרת הרוח הגדולה נמשכה כארבעה חדשים. הניסוי בוצע במנהרה זו שוב, להשלמת בדיקות וסגירת מעגלים והפעם נמדדו, גם כאן, ביצועים טובים.