
פעם במאה דייטים בערך מגיעה אחת שכן מוכנה להפגש איתי לדייט שני שלישי ולפעמים יותר. אבל גם אז אני והכשרון שלי להרוס כל אפשרות למערכת יחסים.
אז אני נעשה כל כך תלוי בקשר הזה שמתקשר אליה כל יום כמה פעמים ביום, אז בתחילה זה אולי מחמיא לה אבל בהמשך זה מנג'ס. המשונה עוד יותר הוא שאני מודע לזה ובכל זאת קשה לי להפסיק.
טוב, כשסוף סוף קורה המקרה הנדיר שיש מי שמוכנה להמשיך קשר איתי, די הגיוני שאהפוך להיות תלוי בו.
|
מצב זמני
בתגובה על עוד ילד, שמחה או עצב?
+גבריאל
בתגובה על שאלה תמימה
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יחד עם זאת הערה קטנה בעניין. בחיי האמיתיים יש לי לא מעט תחביבים, פעילות התנדבותיות, עבודה וכד' שממלאים את החיים שלי מאד יפה. כל זה נעשה מתוך מחשבה שכך הבדידות תעלם. זה לא ממש העלים את הבדידות אבל מלא תוכן בחיים שלי.
בדידות היא מצב נפשי, נשמע שאתה מנסה לברוח מעצמך. יש הבדל בין להיות לבד ללהיות בודד. נשמע שאתה כל כך בודד עד כי אתה משתדל לא להיות לבד אבל תן לי לנחש, זה עדיין מרגיש בודד, נכון? נשמע לי שיש בך חלל שאתה לא מצליח למלא לבד אבל אישה היא לא הפתרון.
לא הבנתי לגמרי מה כוונתך גבר שלם?
גבר שמח, כן אני במרבית הזמן שמח.
עד כמה טוב לך עם עצמך? עד כמה אתה מיודד עם מי שאתה? נשמע שאתה לא. יש לך אולי חזות של מצליחן ומאושר אבל ברגע שאישה מתקרבת היא מרגישה בחושיה שזו רק חזות שמאחוריה מסתתר גבר מפוחד וחסר ביטחון. נשמע שיש פער גדול בין מה שאתה מקרין לבין מי שאתה באמת ואז בחורות שנמשכו אל הדימוי שהקרנת בורחות על נפשן.
אבל במערכות יחסים, הרקורד שלי חלש, כמות הדחיות מחרידה. לכן בזה ממש אין לי בטחון. הייתי רוצה בטחון גם בזה אך לא ממש יודע כיצד להגיע לבטחון בזה.
אתה יוצא לדייטים במטרה למצוא חן, להיבחר וזו הטעות. אתה שואל את עצמך האם היא תרצה בי, לא האם אני ארצה בה. עוד לפני שנפגשתם אתה מעביר את הכוח אליה.
לגבי ילדים, כאן נראה שאת שמה מילים בפי "נתינה בלי קבלה"? היכן אמרתי את המשפט הזה?
יש לך הגדרה אחרת לעבדות? צר לי אבל נראה לי שנושא הילדים במיוחד מעלה אצלך צד פגיע ולא בוגר (אתה והתינוקת מתחרים על אחותך).
ליאור אני נהנה לקרוא את דבריך, הם מעוררי מחשבה וזה טוב.
כל הבלוג הזה מטרתו אינה ממש להציג אותי על מנת להכיר מישהיא, דרך הבלוג את צודקת, לא סביר שתיהיה מישהיא שתרצה להכיר.
הבלוג הזה מתמקד בי ורק בי ויתרה מזאת הוא מתמקד בנקודה אחת בחיי, הבדידות.
כל חיי למדו אותי לחשוב על האחר, לא לחשוב על עצמי, מה יצא מזה בסוף? אדם שרק נותן ולעצמו אין כלום. במידה מסויימת זו אחת הסיבות לבדידות.
מדוע את אומרת שאני מנסה לחיות דרך האשה? האם זה מה שנראה מהפוסטים שלי כאן?
אני מודע לזה שהפוסטים מציגים רק את הבדידות שלי אבל לא חשבתי שהם מציגים אדם שרוצה לחיות דרך האשה.
בכל מקרה אני לא שופט אותך על שהגעת למסקנה הזו. אני לוקח זאת כנקודה למחשבה.
יחד עם זאת הערה קטנה בעניין. בחיי האמיתיים יש לי לא מעט תחביבים, פעילות התנדבותיות, עבודה וכד' שממלאים את החיים שלי מאד יפה. כל זה נעשה מתוך מחשבה שכך הבדידות תעלם. זה לא ממש העלים את הבדידות אבל מלא תוכן בחיים שלי, לכן אני חושב שאולי מדובר בתמונה מוטעה שבאה מהבלוג. אולם עדיין אני לוקח זאת לתשומת ליבי, יתכן שאת צודקת שאני מנסה לחיות דרך האשה.
לא הבנתי לגמרי מה כוונתך גבר שלם?
גבר שמח, כן אני במרבית הזמן שמח.
גבר עם בטחון... לא ממש, אני עובד על זה וזה די קשה לי. הבטחון שלי לא רע כמעט בכל דבר בחיים, בעבודה, בתחביבים שלי וכד' שם אני מרגיש בטוח, למה? כי יש גם רקורד מאחורי של עשייה. אני מצליח. ומצליח יפה.
למשל, בין שאר התחביבים שלי אני סקיפר, משיט מפרשיות, תראי אותי שם, לא תאמיני שאני חסר בטחון, כי שם אני מתנהג בבטחון. למה? כי יש מאחורי רקורד של הצלחות. אני שייט טוב ונחשב לאחד הטובים.
בעבודה אני גם נחשב לטוב וגם שם יש לי בטחון.
אבל במערכות יחסים, הרקורד שלי חלש, כמות הדחיות מחרידה. לכן בזה ממש אין לי בטחון. הייתי רוצה בטחון גם בזה אך לא ממש יודע כיצד להגיע לבטחון בזה.
לגבי ילדים, כאן נראה שאת שמה מילים בפי "נתינה בלי קבלה"? היכן אמרתי את המשפט הזה?
התחושה שלי לגבי ילדים פורטה בפוסט בפני עצמו. אני לא רוצה ילדים משתי סיבות עיקריות אחת אידאולוגית - זה רע מבחינה אקולוגית. במצבינו הנוכחי רצוי לא להביא ילדים בישראל.
הסיבה השנייה אישית - ילדים פירושם סיום החופש שלי והקדשת כל החיים שלי לילד. אני לא רואה את הנתינה של ילד כמשתווית לחופש שלי עליו אני מוותר כאשר אני מביא ילדים.
אתה לא מפחד לתת אבל לתת לילד נראה לך כמו "עבדות." נתינה בלי קבלה? מה זה אם לא פחד ואי יכולת נתינה. שוב, אני לא שופטת אותך על אי רצונך בילדים, זכותך. יש לי חברים שלא רוצים אבל השפה שלהם שונה.
כולנו רוצים חום ואהבה אבל אתה מחפש להיתלות על אישה, לחיות דרכה. אלה נשים שאתה בכלל רוצה או העיקר שמישהי תיקח אותך? במלים אחרות, אתה רואה את האישה מולך או מפנטז אותה, מה שגורם לה להבין שהנתינה שלך באה ממקום לא טוב ולברוח. זה לא קשור למשחקים. נשים מחפשות גבר שלם, שמח, עם ביטחון. אתה עונה לתכונות האלה?
מהפוסטים שלך אני תוהה עד כמה אתה רואה בכלל את האחר. הכל עוסק בך וכשמוזכרים אחרים הם אינסטרומנטים לצרכים שלך כמו אחותך שתאהב אותך לדעתך פחות כי יש לה תינוקת.
במצב שלך היום שום אישה שמחה ובעלת ביטחון לא תהיה מעוניינת- אלא אם היא בעצמה בעייתית עם רצון טיפולי חזק.
תודה על תגובות מעוררות מחשבה.
אני לא לחלוטין יורד לסוף דעתך מה כוונתך מפחד מהחיים?
לגבי הורות, היא לא מפחידה אותי. אני לא מפחד לתת בלי סוף, אני עושה את זה בשמחה כשאני אוהב. הורות מפחידה אותי כי זה נראה לי עבדות ללא סוף עם מעט מאד קבלה.
כשאני עם אשה ונותן לה ללא סוף, ברוב המקרים אני מרגיש פשוט הנאה מהנתינה.
כמובן שהשהיא נעלמת אני נשאר שבור ובוכה במשך מספר ימים. אבל כל זמן שאנחנו יחד אני פשוט מאושר מכל רגע והמילה מריר היא המילה האחרונה שתתאר אותי.
לעומת זאת לאחר שהיא נעלמת, המילה מריר היא אכן התיאור הנכון.
אני מאד מסכים איתך שכנראה כשמגלים עד כמה אני נזקק הן בורחות. מדוע הן בורחות זה לא לגמרי ברור לי. הרי כולנו זקוקים למערכת יחסים לא?
נשים כנראה לא חיבות את זה כמוני ויכולות לחיות יותר טוב לבד.
לכן התחושה שלי שהן נעלות עלי וכאשר נוצר קשר אני מרגיש ממש הכרת תודה.
האמת שזה מורכב הרבה יותר, התחושה שלי שנשים נעלות עלי היא לא רק בגלל זה, היא מתחילה איפשהו בתקופת הצבא.
בקיצור החיים ממש לא ברורים. אני קורא את דבריהן של נשים כאן בקפה ונראה שהן כמהות למערכת יחסים בדיוק כמוני.
אז למה המשחקים האלו?
אולי אני תמים מדי. לא בנוי למשחקים האלו.
טוב, זה נושא לפוסט בפני עצמו.
אתה מרחיק נשים כי אתה נורא שלילי ומפחד מהחיים, היית רוצה לצאת עם בחורה כמוך? ראיתי מה כתבת לגולדי ונעזוב לרגע את חוסר הרגישות והטקט שלך, אתה רואה רק את חצי הכוס הריקה, אתה מריר ואתה מפחד מהחיים. למה הורות כל כך מפחידה אותך? כי תצטרך לתת עם כל הלב במקום לקבל? אני בהחלט לא חושבת שכל אחד חייב להביא ילדים לעולם אבל יש משהו מריר בגישה שלך.
אולי נשים נעלמות כי כשאתה נפתח הן מבינות כמה אתה שלילי, כמה אתה נזקק. כולנו רוצים אנשים שמחים, טובים ונדיבים לצידנו.
תודה על תגובתך.
אבל מה שלא ברור עדיין זה איך זה מסביר את אינספור הכשלונות שלי בקשרים.
אני מאד מעריך את דברייך.
במשך רוב חיי דאגתי למלא את חיי בתוכן והיום הגעתי למצב שמעטים בסביבתי הגיעו אליו.
יש לי עבודה שמאפשרת לי לא מעט זמן פנוי. זמן פנוי זה מתמלא מהר מאד בתחביבים ובהתנדבות לכל מני מטרות.
בקיצור, חיים מלאים ומעניינים יש לי.
יש לי גם לא מעט אנשים המעריכים את השגי.
אבל כל זה עדיין לא שינה את עובדת היותי בודד. כל זה לא שינה את העובדה שנשים נעלמות אחרי הכירות קצרה.
עדיין יש משהו בי אותו אני צריך להבין, שכנראה דוחה נשים.
בנתיים כמו שכתבתי בפוסט האחרון (שפורסם לפני מספר דקות) הבלוג הזה, מאד מאד עוזר לי.
עוזר יותר מכל טיפול פסיכולוגי בו הייתי במהלך חיי והייתי מספר פעמים.
אני תקווה שהבלוג הזה עם התגובות היפות מעוררות המחשבה של לא מעט מהנשים החכמות באתר זה יעזור לי עוד הרבה.
יש בך חלל שזוגיות לא תמלא. אם תעבוד על עצמך ותהיה אדם מלא ושמח בלי קשר לנשים הן גם ירצו אותך יותר וגם תהיה תלוי בהן פחות כי יהיה לך את עצמך שזו המתנה הכי גדולה.
אתה לא תלוי בנשים האלה אלא בפנטזיה שהן יוצרות אצלך.
אז מה? שוב נפלתי על הנשים הלא מתאימות?
איך זה שאף אחת אבל אף אחת שפגשתי לא אוהבת את זה?
הרבה אומרים לי שנפלתי על הנשים הלא מתאימות אבל עם רקורד של מאות דייטים שונים, קשה להאמין שכולן לא מתאימות.
מכירה מצבים כאלה,נו,אז מה ?
אז נוצר קשר,או שמתאים לה שתתקשר הרבה,או שלא
יש נשים שאוהבות את זה,ויש שלא.
הכי הרבה,מנסים,ומה שקורה-קורה לטובה,
שיהיה לך רק בהצלחה!
משלומית