כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ההגירה מערבה מפ"ת - על המעבר למיקוד תל אביבי

    ההגירה מערבה מפ\"ת - על המעבר למיקוד תל אביבי

    2 תגובות   יום חמישי, 7/6/07, 12:53
    חתיכות עץ מטומטמות....(ההגירה מערבה מפ"ת - על המעבר למיקוד תל אביבי)

    הופעה כזו לא נראתה מאז הופעת מחשופו של שירי מימון על בימת האריוויזיון בקייב, וכן אפילו את ראש העיר זה הפתיע.
    כל עדת מעריציי הנעורים שלי קיבלו מעבר זה כמכה בבטן ובבושת פנים כזו המלמדת על אי אמונתם בביצוע המעבר, אבל כן, אני סוף סוף יכול לומר:"שלום אני תושב תל אביב".מרכז ת"א יש לומר. לא צפון ולא דרום, אלא מיקום  מעולה באמצע. שני שותפים, אידיליה מושלמת שכ"ד כבלים והמון במבה.רציתם, קיבלתם, אני ממוקם! הנה גם אני התוווספתי למשפחת משלמי השכ"ד וזאת רק על מנת שכולכם "נמשכי הבנים" תוכלו לבוא על סיפוקכם בקלילות יתרה. "אני" ו-"ממוקם", פשוט עסקת חבילה שכל מנויי האטרף לא יוכלו להרשות לעצמם לפסוח עליה.כבר בזמן שבעל הבית שלי תוקע את הסכין הראשונה בביטני ובחשבון הבנק שלי ומסובב ושורף אותי עד אחרונת עמלת הצ'קים בחשבוני הדל הרגשתי כאילו בזה הרגע הגעתי לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. שלום אני כאן. נא להתפשט. ביי אימא ולהתראות לחיים נתולי חישובי שער הדולר (שאפילו הוא במעין אקט שיעודו לקבל את פני בברכה היה נמוך ביותר באותו היום. ממש בשיא שפלו)בפנים ידעתי ולא התביישתי לומר זאת בגאווה יתרה שלא הייתה מביישת את אחרונת בנות היענות... הפיכת המושג לא נייד לממוקם פתחה בפניי פרק חדש בעלילותיי. פרק הסמים הקלים והאורגיות המזדמנות. כל ת"א, שנדמה היה לי שחיכתה לי כל השנים בידיים, ובעיקר ברגליים מפוסקות לרווחה, קיבלה את שכמהה לו כל השנים, אותי.נערכתי ביעילות ובזריזות כזו שלא הייתה מייבשת שום היערכות צבאית. במיידי הייתה בדירה מיטה (קינג סייז יש לומר) בלי סדין ובלי ציפה, וכן גם כריות לא היו. אבל זה היה מחיר שהייתי מוכן לשלם אותו. יותר נכון להשקיע. עוד באותו הערב קיבלו את פניי בברכה גרגירי אבק שהפכו את עצמם לחבריי הטובים ביותר ולמחרת כבר מיטב מסדיני הכותנה שהיה לקומפלקס בו קניתי אותם להציע נפרשו מעל מיטתי  והרגשתי מוכן למנף את חיי הלילה שלי במספר שלבים רצינים קדימה.שלבים אמרתי? בטיפוס יציב ודבק במעלה הסולם ציינתי? לא לזה התכוונתי. בפנים הרגשתי מוכן מתמיד וכבר לא יכולתי להמתין ליריית הזינוק לריצת המרתון לעבר ארץ האורגזמות הבלתי נידלות...(תודו שגם את סופרים)אלא שאט-אט והנה הצטברו הימים בהם ישנתי לבדי ות"א שמרחוק נראתה כמסיבה אין סופית, בלמה אותי , בלי רחמים מיותרים יש לומר, עוד בפתח. כאן בפעם הראשונה לא עברתי סלקציה. מסתבר שסצינת הסקס המזדמן היא מין קהילה מוגנת והפעם ,השומר בבותקה, משום סיבה שנראית לעין, מונע את כניסתי המלכותית ללא צילום ת.ז. וועדת קבלה מייסרת. "אבל אל תדאג" הוא אומר. "יש גם וועדות קבלה לחריגים".אז שוב ישנתי באלכסון, ושוב ושוב ושוב, עד שבאחד הימים מצאתי את  עצמי  טוחן סביח מפוצץ בעמבה וגדוש בריח הסיגריות של המוכר בדוכן הפלאפל (כנראה שאני הולך משינה אחרת אין לי הסבר הגיוני לתופעה) וצופה בטלויזיה שבפלאפליה בפעם המי יודע כמה בעוד פרק של חברים. הם בטח לא משלמים שכ"ד. אופ!!! כמה שאני צריך חברים עכשיו, אני מוכן להסתפק אפילו באנשים זרים שיחבקו ויגידו שהכל יהיה בסדר,  גם אם לא יהיה בסדר... אז מה שישקרו קצת!עמוס בשמן בטעם חצילים ובזיעה מהעמבה (שבאופן מפתיעה הצדיקה ביקור נוסף) במעין מסלול קבוע מראש חיי גררו אותי לחדרי והפשיטו בגדיי מעליי. איתם גם נכנסתי למיטת הקינג סייז שבולעת אותי ומבלי להתכוון מבהירה לי את מקומי בעולם.מה שהוריי לא הצליחו לעשות במשך כל השנים הצליחה חתיכת עץ מטומטת תוצרת שבדיה להבהיר בשתיקה בת ימים אחדים. (חצופה-רק שתיזהר חתיכת העץ המטומטמת הזו שלא תהפוך לדפדפת כמו כל שאר החברות שלה).למרות שאני לבד ברגעים אלו ממש ולמרות ששום זוגיות ארוכת טווח לא נראית באופק (וגם קצרה כרגע לא נראית בטווח ראייה), הרי שלמרות הכול, ועם הלבד הזה שתוקף אותי כרגע, הרי ש במעבר הזה בסופו של דבר אני חווה רגע של ניצחון. אלו אומנם 4 קירות לבנים ללא שום צבע, והמיטה טיפה טיפה חורקת, ואפילו עדיין אין טלוויזיה........ אבל הרי זהו רגע של עילוי נפש גדול משחשבתי שאי פעם יקרה לי......כל שנותר כרגע הוא ללכת ולישון, ל-ב-ד, יש לציין במיטה הענקית עם חיוך על הפנים והלרגיש שהצלחתי.  עבדתי קשה בשביל זה ועכישו כל שנותר הוא ללקק את השפתיים (מהמלעשות אני מרירי כשאני ישן)בבוקר, יום חדש, עבודה חדשה. העבודה האזרחית ה-1 שלי, שכללה בין היתר שטיפת גרגירי אבק מרצפת עץ מטומטמת (החתיכות עץ האלה עלו לי על כל העצבים. דפים! דפים זה מה שאתם)ובעודי משמש בסמרטוט רצפה אנושי לא יכולתי שלא לחבוט ברעיון המשעשע (אתם מיד תהיו חייבים להודות) שבעצם המעבר לת"א, זו שמרחוק נראתה כנימפונית מקצוענית ומדופלמת אבל מבפנים נראית כנערת ליווי שבמקרה התגלגלה למקצוע, השתנה רק דבר אחד והוא גם לא מהותי בכלל. לא התבגרתי ולא השתנתי בשום אופן, פשוט נפתרה לי עוד קושיית חיים מרכזית וקריטית בחיינו מעצם היותנו "נמשכי בנים".מעתה בכל שנה, בסביבות מאי בערך וללא שום התבלבלות ומחשבות מקדימות, הפלאפון שלי ישלח 12 נקודות לשבדיה באירוויזיון. IKEA- שאפו!!!!! 


     

     מסר לסיום:לעדי כהן.... נרדמת, נרדמת. תאמיני לי שת"א נרדמת. מה זה נרדמת?! ברגעים אלו מנמנמת.Dedicatet To:לשני השותפים המקסימים ולכל תושבי תל אביב-יפו. אם בנפשם ואם במיקודם. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/6/07 12:14:

      כתוב נפלא.

      התחלה חדשה זה כיףףףףףף

       

       

       

        7/6/07 13:37:

      נפלא!! נהדר!! - אחי אתה ממש שייקספיר!!!!!!

      קצר. מתומצת. קולע.

      מאמר שכמוהו קוראים רק בוושינגטון פוסט או בדיילי מירור.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      i dare you
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין