נוסטלגיה.נוגעת  בנו  מעת  לעת.

יושבת  בסלון.הפתעה.אסקימו  לימון בפעם המאה  על  המירקע.

יודלה  מומו  וסרדין  הולכים לפרוצה:

יודלה:שלום.

פרוצה:עם  הרבה  לבן  בעיניים...שלום  שלוםםםםםםםםם.שב

יודלה:  מה  שלומך?  איך  החיים?   רוצה סיגריה?

פרוצה:  הוריד מעל  רקה  ימין  מתחיל  להתנפח.הפנים  מאדימות.

מה  שלומי??.איך  החיים??לא  צריך,יש לי  סיגריה.

תגיד,באת  לזיין  או לזיין  את  המח?

אני  לא מתאפקת.הדמעות  זולגות  מעצמן.לא  רק  מהעיניים....

עכשיו יש  לי  2  שאלות:1.איך  הדמעות  יודעות  מתי  אנחנו  בוכים  מיגון ומתי  מצחוק?

2.אף  פעם  לא  הבנתי  את   המושג:פרוצה.מה זה אומר?שהיא   השתתפה  במסיבות של  פריץ  החתול?או שאולי  היא  תמיד

בחצרות  ובגנים,ויש  שם  תמיד  רוח  פרצים...

שמישהו  יסביר  לי?

תהילה(אלישיה).