0 תגובות   יום שבת, 28/6/08, 17:13
מתחילים מהסוף.... אבל ממש מהסוף... אני מנסה במאמר זה לייצר גישה חדשה לתפיסת המציאות וחקר התודעה, רעיון.. (תאוריית האיחוד הפשוטה)


אז נתחיל מהסוף... :-)


(כל הקישורים הם לאתר ויקיפדיה בעברית)קודם סדרת מושגים קצרה וניסיון לאחד ביניהם...סה"כ, הגביע הקדוש של כל ממסד וזרם דתי, מדעי, מחקרי, תודעתי ועוד על פני הפלנטה הזו זה הניסיון להסביר ולהבין מה קורה פה לעזאזל, מי מפעיל את העניינים, האם יש ייעוד כלשהו, האם יש אלוהים, האם יש נוסחה אשר תאחד את כל מרכיבי היקום והקיום לכלל תיאור פשוט וקלאסי... הדת קוראת לזה אלוהים, המדע לא קורא לזה בכלל אבל מודה בקיומו של "חומר אפל" ו"אנרגיה אפלה" אשר לא ניתנים למדידה ישירה אלא רק מדידת השפעתם על מה שכן ניתן למדוד, הניו-אייג' קורא לזה הבריאה, הטבע, ה"אני" ולמעשה לוקח מכולם ומיישם איך שבא למורה כזה או אחר.. בעיקר מה שיעזור למכור את הספר וה DVD החדש לסדנת הארה בשש דקות.. גם לפילוסופיה יש מספר רב של מושגים נהדרים.....אז בואו נעשה איחוד, בואו נקרא לדבר הזה... "האין" (או "היש" J.. למעשה זה מה שנמצא בדיוק בין שניהם..) והוא יכלול את כל מה שאנו עדיין לא יודעים עליו, לא יכולים למדדו, להוכיחו ואפילו להסבירו. (זו לא המצאה שלי, סה"כ כל הפילוסופיה נשענת על הטיעון הזה – ראה ויקיפדיה) אני – האין = המציאות (אני זה התודעה מינוס ה"אין" נותן לי את המציאות הנתפסת על ידי)אני - |M| (ME)ה"אין" - |∞| (הסמל ∞ מסמל את האינסוף)המציאות - |N| (NOW) (למעשה נקודת המגע בין המודע ללא מודע, בין הידוע ללא ידוע)אז....|M| - |∞| = |N| וזו הגישה.. אנחנו, הפיזי למעשה, גופינו הפיזי והמציאות אשר בה הוא חי נוצרים ע"י המגע של התודעה שלנו בשולי הלא ידוע... באין...אנחנו מניפיטציה (תוצאה) של המגע בין הידוע ללא ידוע.. תרתי משמע..  למעשה..יותר נכון לגבי נוסחה מתמטית, לייצר את המינוס בצורת נקודת השקה... אין  לי מושג איך מסמנים נקודת השקה אז נעשה זאת כך ......  )( זה סימן שלמעשה מסמל מפגש בין שני דברים... |M| )( |∞| = |N|  




ניסיון להסבר נוסף – גרסה קודמת.. יותר מהכיוון המדעי אך עם שילובים מסטיים ורוחניים..החומר האפל זה למעשה המציאות שעוד לא גילינו... החומר האפל זה סה"כ האינסוף שאנו עדיין לא מודעים לו... המודעות שלנו יוצרת את מה שאנו כן מודעים לו... כלומר, תחשבו על מצב כזה שהמודעות שלכם זה הנשמה.. האני.. מה שנמצא בתוך המעטפת האנרגטית הזו.. ומסביבכם הכל זה החומר האפל.. עכשיו בואו נעשה עוד קפיצה מחשבתית נוספת... הגוף האנרגטי הזה... האלקטרו מגנטי.. האתרי.. הקירילאני נוצר בעת המגע בין הנשמה.. האני.. המודעות.. לבין החומר האפל... זה בערך כמו... שהשפריצים נוצרים בעת מגע המים עם הקיר... תחזיקו צינור מים ותשפריצו בזרם חזק על קיר מולכם.. המים יושפרצו לכל עבר... השפריצים האלה קיימים רק מתי שיש את המגע הזה בין המים לקיר.. הם לא קיימים כל הזמן.. רק בעת ההתרחשות..עכשיו תחשבו אותו הדבר על המגע בין המודעות לחומר האפל שקיים על הזמן סביבנו...  




 עכשיו, באמת להתחיל להסביר זאת לכל העולם, לאינסוף דעות ותפיסות, אמונות ומקצועות והתמחויות, נראה לי כמשימה גדולה מידי ואפילו בלתי אפשרית ע"י אדם אחד.אנסה פה ליצור מין מאמר שכל אחד יכול להוסיף את התמחותו האישית, רפואה, מדע, דת וכדומה.. מין יישום אשר ניתן לחבר אליו תוכנות נוספות שסה"כ ירחיבו את היכולות שלו.. את היכולות שלו להסביר את עצמו...מין בסיס שעליו כולם יצליחו להציב את הנוסחאות שלהם, את התאוריות שלהם.. חוק מאחד.. לא חוק אלא הבנה מאחדת... נוסחה פשוטה. בינתיים, צריך יותר בשר, יותר בסיס.. לבוא ולהגיד שאנו סה"כ תוצר של מגע בין תודעה מקומית (אנחנו – האני לבין האין (תודעה יותר גדולה?) זה נורא עמום, נורא ערפילי, אמורפי... פילוסופי.. צריך עוד כמה דברים.. ופה אני גולש לתאוריית הרגש.. אשר מתבססת על החוק הפשוט הזה. תאוריית הרגש.. סה"כ, כל מי שאנחנו, האני, זה סך החוויות והאירועים והפרשנויות שאנו נותנים להם, כל כולנו בנוי על העבר, על מה שהיה וכל אתגר חדש, משתנה בלתי ידוע קודם כל עובר עיבוד בסדרת חוקים ומשתנים אשר מבוססים על העבר שלנו.נלך עוד צעד אחד... כל כולנו מבוססים על רגש, אם תעצרו שנייה לחשוב על כך, הפנו מבטכם אל הדבר הקרוב ביותר שנמצא ביחס אליכם, המחשב, טלפון, כל דבר ונסו לפרשו לעצמכם, כשאתם מביטים בו איך אתם מבינים אותו, כל דבר! קחו את הזמן ואני מבטחיכם שבסופו של דבר תגלו שכל דבר מעורר סדרה של רגשות, מובחנים יותר ומובחנים פחות אבל בטוח מותנים באפקט הרגש החזק והקרוב שהיה בעברכם, טלפון יכול להיתפס ככלי עבודה משמים אשר גוזל בעיקר את זמננו וכך גם נתפוס אותו.. או שזה כלי מדהים אשר מאפשר לנו ליצור קשר עם אהובינו בכל רגע... לא משנה איך נסתכל על כך.. כל אובייקט או פרט אשר נמצא במסגרת יכולת החישה שלנו מעורר סדרה של רגשות.אנחנו עשויים מגוש רגש אחד גדול! תאוריית הרגש אומרת שקיימים בנו שני סוגים של רגשות, או יותר נכון, מנועי רגשות, תלוי במודעות שלנו לתודעה שלנו, ישנו הרגש הפיזי וישנו רגש המגע עם האין..הרגש הפיזי – נוצר בגוף הפיזי בלבד, כתגובה לגירוי חיצוני אשר מגיע מאמצעי חישה (ראייה, שמיעה וכדומה).. הרגש הזה הוא תולדה של אינסטינקט אשר מובנה באורגניזם האנושי ולמעשה בכל אורגניזם, לצורך שרידה, זהו רגש אשר מונע מהמודע לתפקד ולקחת שליטה, רגש אשר שרד בנו מימינו כיונקים אשר ניסו לשרוד בסביבה עוינת, הרגש הפיזי הוא נרכש ברובו, אנחנו מתחילים את חיינו עם מגע מאוד ישיר עם האין, היות ואין לנו עדיין סט חוויות שעיצבו אותנו ולפיכך אין פילטרים מובנים, אנחנו רוכשים את התגובה לרגש עם הזמן ולומדים ליצור פירושים מהסביבה שלנו.הרגש הפיזי הוא תוצר של מיסוך המגע עם האין עקב חוסר יכולתו להועיל במצבי שרידה וחוסר מודעות לקיומו (כל חיינו אנו מורדים בתהליך, מרד הנעורים וכדומה) הרגש הפיזי הוא תמונת מראה מפורטת מידי לרגש המאוחד, רגש המגע ואשר יוצר תהליכים פיזיים אצלנו אשר מבטאים פיזית את הרגש, דפיקות לב, סומק, חיוורון, ועוד.. רגש המגע (המאוחד) – כולנו נוגעים באין, כולנו, היכולת להבחין באין תלויה במודעות שלנו אליו, למעשה האין מייצג את איחוד הרגשות, אין יותר אינסוף רגשות, יש רק רגש אחד, התודעה ביחס לכל השאר.אנחנו נולדים עם יכולת להרגיש בצורה "נקייה" את המגע עם האין.. תהליך החברות והחינוך יוצר בנו את שלל הרגשות הנוספים שנכפים עלינו ואשר מקהים את היכולת להבחין ברגש המגע. קשה לנו להתמודד עם כמות רגשות מעטה (מאוחדת), החברה קוראת לזה אפאטיות, נכות רגשית ואפילו יש כמה שמות של מחלת נפש לכך.. אנחנו סוגדים לרגשות מגוונים ומודגשים, אנחנו גם בעידן שהמציאות הנגלית לנו רבה מאי פעם, אינסוף ערוצי TV, אינטרנט, היכולת להגיע לכל מקום ובכל זמן באמצעות אמצעי תחבורה זמינים וזולים ועוד.. גורמים לנו להיחשף למרכיבי רגש שמעולם לא חשבנו שקיימים, העומס הרגשי הוא עצום ויוצר עוד ועוד מיסוך על רגש המגע (הרגש המאוחד).אנחנו נולדים עם יכולת מובנית להבחין ברגש המגע, אבל נאלצים לאבד יכולת זו לטובת מה שהחברה אומרת שצריך להיות, אנחנו עוברים כמה משברי התמודדות עם כך ולאחרונה משברים אלו הפכו יותר ויותר מורגשים, במיוחד בבני הנוער וצעירים מהם אשר מורדים בכפיית המציאות הזו. בעת ההתפתחות האבולוציונית שלנו רכשנו מספר כלים הישרדותיים, חושים, ראייה, מישוש, שמיעה ועוד.. ולמדנו בעיקר להסתמך עליהם, כיום חושים אלה יותר מפריעים מאשר עוזרים – אני לא כ"כ ממליץ, גם לא לעצמי, לעקור את העיניים והאוזניים רק בכדי להבחין באמיתות אמירה זו, אבל אין צורך, כולם יודעים מהם "החוש השישי" או "אינטואיציה" וכדומה, משהו שאיש עד היום לא מצליח להסביר, אז בואו ואספק הסבר קליל אשר מתאים מאוד לתאוריית האיחוד הפשוטה.המגע עם "האין" סה"כ מאפשר לנו לבוא במגע עם הכל, עם כל מה שקיים, עם כל הרגשות, כל החושים האפשריים, החוש השישי ודומיו הוא סה"כ נקודות מגע של מודעות עם ה"אין" אשר יוצרות הזדמנויות, בד"כ לא מכוונות, לקבלת מידע מסוג לא מוכר (לא ידוע – לא מוסבר)... אמנם אנו מסתמכים על חמשת החושים הקיימים אך ברור שיש עוד צורות חישה ואיסוף מידע והבנות של המציאות. בתהליך התפתחות המודע, התודעה, הרגשות מתאחדים ויותר קל להבחין בהם ולשלוט בהם.. למעשה רגש המגע הופך להיות יותר דומיננטי.. אנחנו מוותרים על הפרשנויות הרבות שליוו אותנו בתהליך אימוץ רגשות מבחוץ ומתחילים להבחין ברגשות המאוחדים.. התודעתיים..  




תאוריית הרגש.. הסבר.. גרסה 1הרגשות המוספים לנו.. גם עקב צריכת רגשות מבחוץ וגם עקב הרגשות שאנו יוצרים בעצמנו מעומס החוויות והמציאויות החדשות.. נוצרים עקב בקשה בלתי פוסקת של עזרה... רובינו הפסקנו ל בקש עזרה מעצמנו ואנו פונים לעזרה מבחוץ... אנושית או מלאכותית.. כימיקלים.. סמים.. בידור נוסף... בקיצור התמכרות לשקט שמגיע אחרי העזרה החיצונית... זו למעשה התמכרות בהגדרתה.. כשהפסקנו לצפות לעזרה מעצמנו... ואנו צורכים אותה רק מבחוץ... תלויים בה בכדי להגיע לשקט הזה.... אבל בתוך תוכנו אנו יודעים שהעזרה נמצאת רק בפנים.. אצלנו.. זה גם מה שאומרים הרוב.. רק אתה יכול לעזור לעצמך... או רק את יכולה לעזור לעצמך... הקלישאה הידועה... מוזר שדווקא תמיד האמת הפשוטה ביותר הופכת לקלישאה....  יש מנגנון אצלנו.. למעשה המודעות שיודעת זאת כל הזמן... והיא יודעת מה לעשות... אבל עומס הרגשות ולמעשה עומס המגע עם החומר האפל יוצר ענן כבד (אין לי הגדרה אחרת – סורי).. שמעיב על היכולת שלה להתפתח... והיכולת להתפתח מגיעה רק מתוך מודעות למודעות עצמה... ככל שקשה לנו להיות מודעים למודעות שלנו ואנו גם תחת "מתקפה" כזו של צורות מציאות אחרות אנו נאלצים לעשות משהו... ואז נוצרות נקודות מגע בלתי שוות בין החומר האפל אלינו.. למודעות.. אנחנו מתפתחים באופן לא מבוקר ולא נשלט.. לא יודעים למה לצפות... ובד"כ נרצה לקבל עזרה מבחוץ... אם זה סמים.. תרופות.. אלכוהול... עבודה קשה.. דת... גורו.. תורת ניו איג' חדשנית... אין לנו מישהו שיראה את הדרך... "רגשות נוצרים בשני רבדים של מראה אשר מסתכלת על עצמה...." מצד אחד הרגש נוצר ע"י הגוף הפיזי.. כתגובה למשהו.. כאות אזהרה.. כתמרור הכוונה.. כהנחיה למקום בטוח.... הרגש שלנו נוצר עקב המגע עם החומר האפל.. עם האינסוף...יש למעשה רק רגש אחד... האינסוף.. המהות.. הקיום.... אבל תודעה לא מפותחת דיו.. או בתהליכי התפתחות מואצים תחווה הרבה מאוד רגשות... עצם ההכרה שיש צורות קיום אחרות.. אנשים שחיים בשלג... ילדים שנאנסים.. רוצחים אשר אוהבים את זה... אנשים שמתים מהתקררות פשוטה.. מלחמות על דברים מגוחכים... רובוט שנע על המאדים.. אנשים שבכלל כותבים דברים כאלה... זה יוצר מגע אינטנסיבי... וזה גם מה שיוצר רגשות.. בואו נוסיף קצת קיסם למדורה....קולנוע.. טלוויזיה.. מדיה... אנחנו אפילו כבר לא מסתפקים בייצור רגש עצמאי.. אנחנו צורכים בכמויות רגש שנוצר אצל מישהו אחר.. פתאום מגלים שיש רגשות שלא היינו מודעים אליהם וחלקינו הגדול מאמץ את קיומם ומוסיף לעצמו עוד סט רגשות שלמעשה מלאכותי.. לא נדרש.. ומעיב וממסך את הרגש האמיתי.. הפיזי.. הנוצר אצלנו ובתוך כך את היכולת לפרש אותו בכדי למזג את כלל הרגשות לרגש המודעות המלא.... אנחנו צריכים לשאוף להבין את מה שנוצר בעת המגע.... 




 אז בואו נפשט זאת עוד יותר, את נושא הרגש....למעשה.. אחרי כל הטקסט הזה.. יש לנו רק רגש אחד וזהו.. וזה מה שייך לצד של הלא ידוע.. הרי הוא מכיל את הכל, את כל הרגשות..סטייה קלה... כל מואר או מורה רוחני שאומר שבשלב מסוים מגיע רגע שהכל אור ואהבה..זה פשוט תיאור אנושי ומילולי למשהו שאין לו עדיין תיאור... זוהי הפגישה עם המהות.. עם ה"אין"... החומר האפל.. אלוהים.. איך שבא לכם... זה פשוט נקודת ההשקה והמגע עם כל מה שעדיין לא ידוע לנו והוא פשוט הופך לתיאור של רגשות ואורות... אז זה למעשה לא אהבה ואור.. זו פשוט הדרך היחידה לתאר משהו שהוא הרבה יותר גדול מסכום מרכיביו.. המגע עם המהות... שם נמצא הרגש באמת.. הגוף הפיזי שלנו פשוט מתרגם את נקודות ההשקה למהות.. לאין.. לכלל תהליכים שיעזרו לו לתפקד... הרגש כל הזמן קיים בצורתו המקורית.. זה שפוט הגוף הפיזי אשר משתמש בו לצרכיו הפיזיים, המקומיים... הרגש מגיע לפני הפעילות הפיולוגית.. רגשות שבבטן באמת מגיעים מהבטן עוד לפני שהם נוצרים במוח ע"י סדרת פעולות עצביות וכימיות... פעולות אלה הם סה"כ תגובה לרגש עצמו..תגובה שעוזרת  לנו להבין ע"ס מה שאנחנו עד לנקודה מסוימת... וגם פה אני עדיין צריך ללטש ולנסח את הטקסט הזה מחדש בועות מציאות אני מנסה פה גישה נוספת.. משהו שהוא לא בדיוק נגזרת של הנוסחה אלא יותר אלמנט שקשה לתארו בנוסחה דו ממדית... או ממדית בכלל .. J זו גם גישה שמאוד דומה למה שהקבלה אומרת, רק שהקבלה זו תפיסה אנכרוניסטית של הדברים... סטייה קלה.. משהו שרוב הדתות עדיין לא הבינו.. אולי רק הניואייג' מצליחה לגשר על הפערים.. שהאנושות נעה ומתפתחת, כולל השפה וההבנות של השפה... לא רק פירוש המילה הכתובה אלא המשמעות הנוספת שלה לפרט ולחברה ולאנושות בכלל... אם המילה "מלחמה" יצרה תמונה של סוסים,חניתות וחרבות בימי הביניים אזי בימינו זה קצת שונה.. המילה נשארה אותו דבר אבל המשמעות הנוספת שלה השתנתה... ולצערי, הקבלה שזו לפחות אחת מהדרכים היותר נכונות לתאר את המהות.. עדיין דוגלת בקודים המבוססים של ימי התנ"ך וימי הביניים ואולי טיפה קדימה... הקבלה המודרנית מנסה להפוך זאת ליותר מתאים תרבותית אבל עדיין כל המסרים מסתכמים שטקסטים עתיקים.. אבל גם זה ישתנה... אני בטוח... אז נמשיך במקורי..בועות מציאות... הנוסחה שלי מסמלת מגע בין שני צדדים... מה שיוצר הבנה לא נכונה של הדברים.הרי אין שני צדדים... זה אינסוף צדדים.. והדבר היחיד שיכול לתאר, כרגע, אלמנט עם אינסוף צדדים הוא בועה מושלמת (ספירה Sphere עגולה לחלוטין)... הלוואי והיה לי כישרון ציור בכדי לתאר זאת ויזואלית.. ביקשתי מחבר של אחי, הוא אנימטור D3 שיעשה לי מין אנימציה של בועות מתפתחות, מתמזגות, נוגעות וכל זה בהתפשטות אינסופית... אני פשוט עדיין לא החלטתי סופית איך זה אמור להראות ויזואלית.כל אחד מאיתנו הוא בועת מציאות.. המציאות עצמה היא בועה אשר ניזונה מהבועות שבתוכה (הסבר בהמשך)... לכל אחד מאיתנו יש דרגת התפתחות שונה.. זה בעיקר תלוי במודעות לתודעה.. לאני.. (גם האגו עוזר..) ככל שאתה יותר מודע, הבועה שלך יותר "גדולה" (יותר "משמעותית") והמגע שלה עם האין הוא יותר משמעותי, בנוסף, המגע שלך עם בועות מציאות בסביבה הקרובה (ובהמשך ההתפתחות מעבר לסביבה הפיזית הקרובה) הוא הרבה יותר מורגש... כך למשל יש אנשים יותר "מורגשים"... עם יותר "נוכחות"... מוארים, מפורסמים, מלומדים... ואנשי עסקים מצליחים (גם J)...סתם אנקדוטה... ככל שאתה "נוגע" יותר באופן טבעי באין (נקודת ההשקה יותר גדולה או יותר משמעותית).. ואתה פחות מודע לכך (מודע לעצמך או כללית ליכולות אשר נלוות לעניין זה) אתה תשפיע על בועות המציאות באזורך באופן אשר נתפס כשלילי.... לא תהיה מקובל בחברה, ביטחון עצמי נמוך, חוסר מודעות כללי.. אנטי לא מוסבר כלפיך, אפילו מצד אנשים שלא מכירים אותך ועוד.. ככל שאתה יותר מודע אז התהליך יהיה הפוך (ושוב.. הדגשה.. אין שלילי או חיובי = הכל תלוי מקום ואירוע)...אז ככל שבועת המציאות שלך יותר גדולה אובייקטיבית אתה יכול להשפיע יותר על אנשים.. ללמד.. למסור מסרים.. לשנות מציאות וכן.. לשלוט.. לנהל...לברוא... ישנה אינטראקציה תמידית בין בועות מציאות.. של אנשים פה בעולם.. של ישויות יותר מפותחות... (אין לי מילים אחרות לכך).. כן... יש ישויות יותר מפותחות.. תקראו להם איך שתרצו, חייזרים, אלים.. מה שבא לכם... אם תפעילו שנייה לוגיקה פשוטה שאולי מנוגדת קצת לחוקי האגו הבריא... אם יש אנשים יותר מפותחים מהשאר... אנשים שעושים מיליונים.. אנשים שמנהיגים מיליארדים... אנשים ששולטים על משאבים מדהימים.. מה? זהו? אין יותר מפותחים מהם.. (פה לרוב נגמר הדמיון ומתחילה הקונספירציה אשר למעשה מבוססת על שטנה כלפי כל דבר שמעלינו..) עצם המחשבה שיש אנשים (שאולי נקרא להם ישויות) שהם מפותחים תודעתית בכזו רמה שאין לנו אפילו מושג מי הם ומה הם..מה הם עושים.. איך הם מנהלים את חיי בני האנוש.. עצם המחשבה הזו גורמת לבטן להתהפך... "רגע.. יש מישהו שמנהל אותי ואני אפילו לא מודע לכך".... אז זהו.. שכן... פשוט בועת המציאות שלהם כ"כ משמעותית יחסית לשאר (תמיד יש מישהו יותר מפותח..כן) שהם יוצרים המציאות שלנו תרתי משמע... ולמעשה המגע שלנו,של בועת המציאות שלנו, הוא יותר עם בועות מציאות יותר מפותחות... אבל בעצם מה זה משנה.. הרי כל ישות יותר מפותחת מאיתנו תהייה מיני אלוהים... זה פשוט דרך נוספת לראות את הדברים... ותמיד.. אבל תמיד... נהיה מושפעים מבועות מציאות יותר משמעותיות משלנו, אם במצב שנהיה לחלוטין בתוך בועת מציאות של מודע מאיתנו, רק ניגע בכמה בועות סביבנו... בועות רגילות או בועות יותר משפיעות... תמיד נהייה מושפעים מהמדענים שגילו כך וכך... המנהיגים ששלטו כך וכך.... האמנים שהשפיעו.... המורים הרוחניים שמצאו.... המובילים הדתיים שאמרו... תמיד נחייה בתוך מציאות, או ערב רב של מציאויות, אשר נוצרות ע"י בועות (תודעה) מציאות אחרות.... אפשר בקלות להראות תהליך של יצירת מציאות... אריק שרון.. בזכות המשמעותיות של בועת המציאות שלו הצליח לשנות, תרתי משמע, את המציאות שלנו, כל רגע זה קורה... כל רגע איש עסקים כלשהו עושה החלטה שמשנה כך וכך דברים במציאות... זה לא כ"כ רחוק ההבנה שמציאות משתנה רק מול העיניים...במובן הפיזי והפרטני.. של הפרטים הקטנים אשר נוגעים אליי או אליכם.. כל הזמן מישהו דואג לשנות המציאות בצורה כלשהי...וככל שהמין האנושי מתפתח.. גם בועות המציאות גדלות והופכות משמעויות יותר ויותר... אנחנו הופכים ליותר מודעים.. כולנו... המציאות שנפרשת בפנינו הופכת להיות הרבה יותר גדולה מהדמיון.. בועות מציאות משפיעות אחת על השנייה יותר ויותר (ראה את העניין של רגשות.. אנחנו מושפעים יותר ויותר מרגשות ומציאויות אחרות – מבועות מציאות)  זה קצת הופך את הפיזיקה הקוונטית ודי מעלים תיאוריות של יקומים חלופיים, תאוריית המיתרים, הזמן ומימדים נוספים בעצם כך שזה מפשט את כל התהליך לכלל אלמנטים ספורים אשר מתנהגים אותו דבר רק ברמות אחרות. אם נתרגם זאת לכלל מעשה.. ברמה היומיומית… ככל שאתה לוקח על עצמך יותר חוקים מגבילים, הכרחים, נורמות, ערכים, אמונות, עכבות… אתה מצמצם את משמעויות בועת המציאות שלך כי אתה מספח מציאויות של בועות אחרות..ולא שלך…זה למעשה תרגום חופשי למה שהניו-אייג' אומר… קודם תבין את האני, תכיר אותו… אולי לא תרגום חופשי.. אלא.. מה שמאמר זה מנסה ליצור.. נקודת השקפה חדשה לדברים…למציאות.. למה קורה פה בכללללללללללללל J...... האמת... כולנו מודעים לכך שיש לנו בועת מציאות, אנחנו פשוט לא רואים זאת כך... כולנו מתקיימים רק בזכות סיפוח נקודות התייחסות לעצמנו במרחב,במרחב האישי...אני גבר, נאה, בן 35... אבא... ועוד ועוד... הקיום שלי מוגדר על בניית מערך נקודות התייחסות אשר מוכרות לי במרחב הקיום הנוכחי... אבל עצם סיפוח נקודות ההתייחסות הללו מובנה על שימוש המציאויות של אחרים, של בועות מציאות אחרות.. אשר למעשה מקטינות את שלי.. (תקראו לזה אגו או לא זה לא משנה)... כל הקיום שלנו מבוסס על ביצוע טריאנגולציה של המציאות שלנו ביחס לאחרים.. לעבר והלאה להווה.. את העתיד לרובינו קשה להכניס למשוואה...כאשר נקודת הייחוס היחידה תהייה הלא ידוע.. האין (העתיד).....(וזה אחת ממטרות המאמר הזה)... או אז נוכל להתקדם יותר ולהפוך את בועת המציאות שלנו ליותר משמעותית... את בועת התודעה.. את המודעות לתודעה... תם ולא נשלם...  




דרך אגב... סתם הערה נחמדה..המיתולוגיה מדברת על אלים עם כוחות מדהימים אשר השגיחו עלינו, לימדו אותנו, הדריכו אותנו וכן, אף הענישו מתי שצריך.... בואו נסתכל שנייה על חיות הבית שלנו, על חיות המשק.. החיות שבייתנו ואלה שגם לא...אנחנו בשבילם אלים... אנחנו דואגים להם, מאכילים אותם, עושים דברים מדהימים שהם אפילו לא מבינים מה משמעותם... אני בטוח שכלב לא מבין איך רכב נוסע, או איך האוכל שלו בא משקית... החיות האלה (באלגוריה הזו) הם אנחנו, לפני כך וכך עידנים... גם אנחנו היינו בלתי מפותחים ומישהו דאג לנו...  אותו מישהו כבר להיות חלק מהמיתולוגיה...מעניין מה יקרה עם המין האנושי עוד כך וכך עידנים.. האם גם אנחנו נהפוך להיות אגדה בקרב החיות שיפתחו מודעות וישלטו אז בדור הארץ כמין הדומיננטי... איפה נהייה אז...איפה נמצאים האלים של אז היום?? J בקיצור.. יש למה לצפות




  




גרסה 1אפשר למדוד תודעה או יותר נכון, מודעות.... זה התוצאה שיוצאת ממדידת עוצמת גוף האנרגיה.. התפשטותו מחוץ לגוף (הפיזי) .. והאינטראקציה שלו עם האני הפנימי (הנשמה).. כלומר נקודות החיכוך.. החסימות שנוצרות עקב קרבתו לאני.. ככל שיש פחות נקודות מגע כפוי ולא נשלט כך התודעה או המודעות נבלמת שם ויוצרת גם על הדרך בעיות פיזיות..... כשמחכים למשהו למשל.. יוצרים סט של ציפיות... שבנוי על מה שאנחנו מכירים ומה שאנחנו מאמינים בו.... חוששים ממנו אולי... רוצים אותו כי הוא טוב... לא מסוגלים להעלות על דעתנו מסיבה כלשהי ששוב מושתת על השילוב של מה שמכירים ומה שמאמינים..... אני בכוונה לא נכנס למה היה לפניי היוולדות התודעה משום שזה יובן מתוך המאמר הזה.המודעות התפתחה מתוך רצון בלתי מודע.. רצון עקיף.. להבין יותר.. להשיג יותר מזון.. יותר נוחות.. יותר בריאות.. יותר ביטחון.. יותר תשובות לשאלות גדולות... התחלנו מאורגניזם חד תאי שאולי תהה מה יקרה אם הוא מעכשיו יהיה דו תאי... עצם האפשרות הזו יצרה אותה בכלל...והמשכנו דרך סדרה של יצורים עד שהגענו עד הלום.....  




  




גרסה 1- 2אז הבלגן מתחיל עכשיו... תיזהרו... מומלץ לקרוא 34 פעם לפחות..... רובינו מדברים על כך שיש נשמה והיא שוכנת בתוך כולנו... ויש כאלה שאפילו אומרים שיש גוף אנרגיה סביבנו... גוף אתרי... קיריאליאני.. יש משהו.... אפילו המדע טוען שיש שדה חשמלי או אלקטרו מגנטי סביב הגוף שלנו... המדע כבר הבין שהוא פשוט לא מצליח לאתר את כל החומר שקיים ביקום... עשו מין חישוב של מאסת היקום והתוצאה מראה שהיא קטנה מאוד למה שאמור להיות.. כלומר את רוב היקום.. המציאות.. אנחנו פשוט לא יודעים איך למדוד..לראות.. לא מבינים בכלל מהי... וקראו לזה גם בשם.. החומר האפל... אני הולך להשתמש במושג הזה די הרבה.. תתרגלו.. לכולנו יש רגשות – אני חושב שזו הכרזה לא מצוצה מהאצבע.. חלק יותר וחלק פחות.. חלק יודע איך להתמודד איתם בצורה טובה וחלק פחות.. אבל לכולנו יש רגשות.... הגנטיקה שתומכת באבולוציה... אומרת בגדול שאנחנו למעשה סך הגנים שלנו.. כלומר.. יש תכנית אב שלנו והיא רשומה בגנים... למעשה אם היה לנו מילון גנים אז היינו מזינים את סך הגנים לתוך תוכנת המילון הזו והיא הייתה מוציאה לנו את כל הקיום הפיזי שלנו...  אההההההה..... אבל יש יוצא מהכלל..... יש מוטציות... ולמעשה גם בזה המדע תומך... בעזרת המוטציות בכלל הצלחנו להתקדם ממצב של חד-תא למצב של מה שאנחנו היום... אם מישהו יודע בכלל מה אנחנו היום.. זה מוזר כי אנחנו תמיד מגדירים אחורה.. לא? יש לנו הגדרה לכל תקופה שהייתה על כדור הארץ אבל רק אחורה.. כלומר רק הבאים אחרינו יוכלו להגדיר אותנו.. (סתם התפלספות עצמית קטנה).. אז בקיצור.. בלי היוצא מין הכלל לא היינו מתקדמים בכלל להעלות את התיאוריה שהגנים זה המפה שלנו – לקיום שלנו.... עוד פעם התפלספות.. טוב... זה כנראה יקרה לי הרבה .. J  טוב.. אני אזרוק עכשיו את האיחוד הזה ואח"כ אנסה להסבירו..אני אומר ככה..... החומר האפל זה למעשה המציאות שעוד לא גילינו... החומר האפל זה סה"כ האינסוף שאנו עדיין לא מודעים לו... המודעות שלנו יוצרת את מה שאנו כן מודעים לו... כלומר, תחשבו על מצב כזה שהמודעות שלכם זה הנשמה.. האני.. מה שנמצא בתוך המעטפת האנרגטית הזו.. ומסביבכם הכל זה החומר האפל.. עכשיו בואו נעשה עוד קפיצה מחשבתית נוספת... הגוף האנרגטי הזה... האלקטרו מגנטי.. האתרי.. הקירילאני נוצר בעת המגע בין הנשמה.. האני.. המודעות.. לבין החומר האפל... זה בערך כמו... שהשפריצים נוצרים בעת מגע המים עם הקיר... תחזיקו צינור מים ותשפריצו בזרם חזק על קיר מולכם.. המים יושפרצו לכל עבר... השפריצים האלה קיימים רק מתי שיש את המגע הזה בין המים לקיר.. הם לא קיימים כל הזמן.. רק בעת ההתרחשות..עכשיו תחשבו אותו הדבר על המגע בין המודעות לחומר האפל שקיים על הזמן סביבנו...  המודעות של כולנו מתפתחת כל הזמן... כמויות המידע שאנו נחשפים אליו כיום.. המציאויות שלא הכרנו... החוויות הזמינות... הרשמים.. שיחות וידאו באינטרנט עם מישהו שלא האמנו שקיומו אפשרי בכלל.... זה על גבול הבלתי נתפס רוב הזמן.. העומס התודעתי הזה יוצר מגע ואינטראקציה תמידית עם החומר האפל.. עם למעשה כל המציאות שאנו לא מכירים.... שעדיין לא קיימת בכלל עבורנו... דילוג לנושא אחר.. עמכם הסליחה.. אני פשוט מנסה לבנות תפיסת מציאות שתעזור להבין את מה שאני כותב פה בכלל 




  




גרסה 1למעשה כל אופנת הניו-אייג' נוצרה מתוך צורך של אנשים לעזור לאלה שסביבם.. לפשט דתות קיימות.. לגשר על מושגים ישנים לצורך הבנתם המודרנית... אלה הם רק הניצוצות הראשונים של המגע האינטנסיבי המתקיים כיום בין המודעות שלנו לבין מה עוטף אותנו מכל עבר... אותו חומר אפל... רגש נוצר מתוך המגע התמידי עם החומר האפל... ניואנסים של רגשות נוצרים מהתקדמות תודעתית לא מודעת ולא מבוקרת... עצמית..... או התכחשות למגע הזה.. מתוך כוונה אבל בד"כ ללא כוונה מיוחדת.. פשוט מחו
דרג את התוכן: