0

2 תגובות   יום שבת, 28/6/08, 18:27

התמכרות היא מצב בו הופך אדם משועבד לחומר (או לאקט) -
לסמים, אלכוהול, מזון, ספורט, סקס, אינטרנט ועוד.. -
ביטויה של ההתמכרות הינה צורך עז לחזרה תכופה על אותה פעולה
ועדותה ניכרת כשהאדם נלכד בתוכה, שמונע על ידה וכשמתקשה
לתפקד בלעדיה, שכן במצב זה מכוון האדם, כול כולו, לגורם הממכר,
להשגתו ולצריכתו.

 

הדרך להתמכרות

 

האדם מתנסה בחומר/אקט וחווה הרגשה טובה, אפילו עילאית, הוא מגלה כי חרדותיו ומצוקותיו מוחלשות וזאת כל עת שחוזר על הפעולה, מכאן מוצא האדם "דרך פשוטה" להתמודד עם מצוקה, שעמום וכד', שכן יש באמתחתו אמצעי אליו פונה, אף מבלי משים, פעם ועוד פעם ועוד.. כשבעצם, חושב האדם לעצמו -

"זה עושה טוב, אז למה לא?"

 

התשובה לכך לא, כי זה רק טריק:

תחילה ישנו "ממצא", שכן מצוקותיו של האדם, כאילו, נעלמות ובמקומן משיג הוא הרגשה טובה, אם כך, נוטה האדם להאמין כי יש בכך גם טוב ובכלל הוא בשליטה, שכן השימוש הוא רק אופציה להתמודדות עם קשייו ולהעלאת מצב רוחו, רק אופציה, א ב ל, משום הרצון להרגיש טוב ונעים חוזר האדם לאקט יותר ממה שחשב - הוא עושה זאת שוב ושוב:
כשמשעמם לו,
כשקשה לו, כשמציעים לו.. שוב ושוב... ובעצם מגביר האדם את תדירות השימוש כך שהופך השימוש לחלק מחייו ואף חמור מזה הופך האדם מנוהל ונשלט על ידי החומר כשהשימוש כפייתי ומופרז עד למצב בו אינו מסוגל לשאת את היעדרו של החומר, מכאן תלותו בו הופכת קשה ופוגעת ביכולתו של האדם לבחור - פה, בעצם, מובן וברור למה לא!
התלות בחומר יוצרת באדם צורך ממשי לשימוש בו, הוא שבא לביטוי

ב - ס ב ל  נפשי  ופיזי המשבש את חשיבתו של האדם, את שיקול דעתו והופך אותו חסר מנוחה, תחושות שיפוגו רק אחרי השימוש בחומר ורק לזמן קצר -

הרי האדם נקלע למעגל ההתמכרות -    דחף, שימוש, רגיעה, דחף...

להתמכרות שני היבטים:

1. היבט פיזיולוגי
2. היבט פסיכולוגי - נפשי


ההיבט הפיזיולוגי בעל תסמינים בולטים, אך אלה ייעלמו תוך מספר ימים לכשהמכור יעבור תהליך ניקוי, או במילים אחרות יעבור את ה"גמילה הפיזית", לעומת זאת ההיבט הפסיכולוגי קשה הרבה יותר וההתמודדות עימו ממושכת, שכן הכמיהה הנפשית הינה ארוכת טווח והיא שעלולה להוביל לרגרסיה (חזרה לשימוש), מכאן נדרש שינוי מהותי הכולל התמודדות מערכתית יום יומית הכרוכה באימוץ סטנדרטים חדשים, שכן גם אחרי גמילה "המכור הנקי" עלול להשתוקק לגורם הממכר ולכן זקוק לתמיכה וליווי.

אצל המכור


המכור חש בכמיהה לגורם הממכר - סם ודומיו - כזו העולה על כל דבר אחר, המעוותת את תודעתו וממלאת אותו ברצון אחד - להשיג "מנה", להגיע ל"חומר" ובעצם לברוח ל"מקום אחר" - במצב זה חושיו של האדם מתכהים וחשיבתו הופכת חד ממדית וחד רעיונית - האדם המכור חש צורך עז לגורם הממכר, זה שחסרונו בא לביטוי בגופו של המכור לכשמתחיל לרעוד, להזיע, לסבול מכאבים פיזיים ולהזדקק עד מאוד ל"מנה".

כשעובר המכור גמילה חדל הוא, תוך ימים ספורים, לחוות את אותם תסמינים פיזיולוגיים, אולם ירחק הזמן עד שייפסקו הגעגועים הנפשיים, או אותה כמיהה לגורם הממכר.

 

אם כך, אם התגמול כל כך ראוי והכמיהה כל כך גדולה -
מדוע   מבקשים    אנשים    להיגמל?

 

אנשים מבקשים להיגמל   כ ש ה ט ר י ק    מתגלה להם - שהשימוש כבר אינו מענג, אלא נועד להפגת   ה ס ב ל   שחווה המכור ויש שם הרבה  סבל,

אך לא זה בלבד, שכן גורמים נוספים דוחקים במכור להפסיק את השימוש:

 

חומרים רבים נצרכים תחילה במנות קטנות, אך עם הזמן ישנו תהליך של

"סבילות ופיצוי" בו הגוף רוצה עוד והמינון בעצם עולה, מכאן ה"מנה" הופכת

ל"מנה וחצי" וה"עסק" הופך לפולחן - גם מתיש, גם יקר וגם כבר אינו מהנה.

 

במצב של החמרה פורש המכור מכל עיסוקיו ונדרש להשקעה יתרה בגורם

ההתמכרות, השקעה נפשית וכלכלית, אשר הופכת את המכור לנטל כבד על

סביבתו ומכאן לחצים חיצוניים ופנימיים דוחקים במכור לטפל במצבו.

 

סבל, סבל, סבל - המכור סובל בגופו ונפשו, הוא רואה, למרות ששבוי

בהתמכרותו, כיצד מאבד את זהותו והורס את משפחתו, אך התלות בחומר

חזקה מכל, לכן גם כשמכורים עוברים תהליך גמילה פיזי בו התסמינים נעלמים,

יתקשו הם, ללא טיפול אינטנסיבי להמשיך ולשמור על הישגיהם.

 

אם כך,  למה מגיעים אנשים למצב של התמכרות?

 

אנשים מגיעים למצב זה, כמובן, מבלי לתכנן, הם  מתחילים להשתמש בחומרים (במידה מבוקרת)  מסיבות שונות:

 

לחץ חברתי
מצוקה וצורך בבריחה
שעמום
מערכת משפחתית המהווה מודל וכד'..


הבעיה מחריפה כשהחזרה על הפעולה הופכת תכופה, שכן האדם הולך ומתדרדר, ההתדרדרות להתמכרות נובעת מאוסף משתנים - הן מולדים והן סביבתיים:    גנטיקה, תורשה, פגיעות גבוהה, חוסן נמוך ועוד..

הגישה המערכתית אינה תולה את ההתמכרות במכור לבדו, אלא גורסת לכך שההתמכרות מהווה סימפטום לסביבה פתוגנית - סביבה המעודדת היווצרותם של דפוסים מסוימים הכרוכים בבריחה וניתוק, לכן מצב זה מצריך טיפול מערכתי, טיפול הנוגע בכלל המעגלים של המכור ומשלב בעיקר את משפחתו של המכור, שכן במצב זה המשפחה כולה זקוקה לסיוע:

 

1. לשנות את ה"אוטומט" ולאמץ דפוסי חשיבה והתנהגות יעילים
2. מפאת טבעה של ההתמכרות הגמילה אינה תהליך פשוט ולכן

    המערכת המשפחתית ומידת חוסנה חשובות להצלחת הטיפול.
3. ברוב המקרים הטיפול הינו רב תחומי ומשותף למספר אנשי צוות,

   שכן כך ניתן מענה להיבטיה השונים של ההתמכרות - הפיזיים - והפסיכולוגיים.


דרג את התוכן: