אני מנוי למועדון מקומי בשם O-ZONE . זוהי רשת שהסניף שאני מנוי אליו הוא סניף חדש שזה אומר שכל הציוד חדש מהקופסא. אפילו עוד לא הורידו את הניילונים מהמתקנים בחדר כושר (סתאם...).

בכל אופן אני חייב לשתף אתכם במה שעובר עלי שם.

קודם כל מספר תמונות, כולל המאמנים האישיים, או כמו שהם קוראים לעצמם PT, מלשון Personal Trainer .

http://www.ozonefitness.com.cn/info/eshowinfo.asp?id=273

http://www.ozonefitness.com.cn/info/eshowinfo.asp?id=229

אגב, הבחורה הראשונה בתמונה למעלה, ליסה, היא חיה רעה! היא היחידה שעושה רושם של מקצוענית וגם מתנהגת ככזאת. יש לה תמונה מפחידה של פוזת שרירים מתחרות בודי בילדינג שבה היא זכתה במקום כלשהו, ולמרות זאת היא לא נראית מנופחת ומפחידה ביום יום. היו לי 3 שיעורים אישיים איתה (באדיבות המועדון) והיא פשוט קרעה אותי. לא עזר כמה אמרתי לה שמעניין אותי אירובי אירובי ורק אירובי ושכל עניין העבודה בחדר כושר נועד רק לתמוך ולחזק את האירובי ולהגן עלי מפציעות, עדיין היא קרעה אותי במפגשים כאילו שבאתי לשם כדי לנפח שרירים. נפרדנו כידידים. שאר המדריכים הם די בדיחה, ומדהים שהם מדריכים אחד את השני איך להיות מדריך יותר טוב. לדוגמא: משה מציל. חיים מדריך ספינינג. חסרים מצילים. חיים עובר הדרכה קצרה אצל משה ומוסמך מציל בריכה מטעם משה. חיים עומד בבריכה וירחם השם אם יקרה משהו. וכן הלאה והלאה כיד הדמיון הטובה עליכם. פשוט מדהים. 

מעבר לזה, PT עולה כסף, אם אין לך PT אתה יכול להתאמן על מתקן בחדר כושר, לידך עומד PT, אתה מתאמן לא נכון, שובר ת'גב, קורע ת'רצועות, פורץ דיסקים וכיוצ"ב, לא שילמת - לא מגיע לך ייעוץ. שתמות. לראות את האנשים שמגיעים לחדר כושר, מרימים משקולות, והגב שלהם עושה צורות של מפתח סול, פשוט כואב, כואב הלב.

טוב, המדריכים הם רק ההתחלה.

הנושא הבא: לוגיסטיקה. נושא כבד שראשיתו במגבות. זה התחיל ממש טוב. מגבות המועדון מספק. היו מסתכלים עלי מוזר בהתחלה שביקשתי שתי מגבות כל פעם, אחת למקלחת ואחת בשביל המתקנים / בריכה / ספינינג, אבל התרגלו כי כולם ביקשו את אותו הדבר. לא עברו שבועיים ימים, אני מגיע באחד הבקרים והפקידה נותנת לי רק מגבת אחת. מה אני אמור לעשות במגבת אחת? איך אני יכול להתאמן? אז היא ענתה לי: תתאמן ותתקלח באותה המגבת. כמעט שהכנסתי לה בוקס לעין. כזאת מטומטמת. והיא לא התבדחה בכלל. לא נורא, היא שילמה בבריאות על ההתחכמות הזאת. במשך מספר חודשים נמשך הבזיון הזה והסצינות שעשיתי לה שם ולחברים שלה עלו להם בהמון בריאות (וגם לי בקצת). שמועות מספרות שאחד מחברי המועדון הכניס להם מכות :-) 

לפעמים לא היו מגבות בכלל, ואז הייתי מתפרץ עליהם. בכל אופן העניין הזה נפתר די בקלות ביום בהיר אחד שב, על שולחן הקבלה, עמד פתק בזו הלשון:

"אורחים נכבדים. כדי להגן על הסביבה ועל כדור הארץ, החליטה הנהלת המועדון לספק ללקוחות רק מגבת אחת. תודה"

למען האמת, זה היה מסוגנן קצת יותר ארוך ומתורגם לאנגלית מסינית באופן מגוחך. מיד שלפתי את הנייד, הפעלתי את המצלמה וכיוונתי לשלט. הפקידה עשתה סלטה משולשלת מעבר לדפלק ועצרה בעדי מלצלם. הלו חבוב, כאן שטח צבאי. התחלנו להתווכח (זה היה רק לשם הויכוח כחלק מהתשלום שהיא נאלצה לשלם על ההתחכמות הקודמת שלה), בסופו של דבר הואלתי להחזיר את הנייד לנדנו ולקחתי טופס חוו"ד של המועדון. החיוך חזר לפניה לשנייה ומיד נעלם כלא היה. התחלתי להעתיק את מה שכתוב על הטופס. היא שאלה: למה אתה צריך את זה? שאלתי אותה: בדיחה את מכירה? זה -- בדיחה גדולה גדולה. אני צריך לשלוח לחברים שלי בארץ שייצחקו גם כן. מייד היא ציינה שטפסי חוו"ד נועדו לשימוש פנימי של המועדון ואין להוציאם משטח המועדון, בעוד חברתה בפאניקה מתקשרת למנהל לעזרה. כל העניין פשוט הצחיק אותי באופן בלתי רגיל, כמה שזה היה עצוב ופאתטי. אמרתי לה תודה ולהתראות ושתיהן נרגעו...

שלא תחשבו שכאן נגמר עניין המגבות. אם לא תסבלו איתי לא תבינו איזה סבל עבר עלי כאן! :)

 אוקיי, במלחמה כמו במלחמה. מגבת אחת. בשבוע, שבוע וחצי הראשונים הייתי מגיע  ולוקח מגבת אחת לרחצה במקלחת. לגבי המועדון, אני בעיקר שוחה/ רץ/ רוכב ופשוט ויתרתי על המגבת. כמויות הזיעה, בעיקר אחרי רכיבה ממושכת על אופניים, הן באמת מדהימות! אבל על דאגה, מגבות אולי אין, אבל מנקות משועממות יש בשפע, והן נעות לאיטן ומשפשפות שוב ושוב את כל המסילות של מתקני הריצה ואת כל הפנלים ואת כל הידיות ואת כל הכיסאות, העיקר שיהיו קרובים למסכי הטלויזיה, שמפוזרים בחדר הכושר, בהם ניתן לראות את הטלנובלה הסינית שרצה עכשיו. אם עסקינן כבר במנקות, אני אספר לכם שאני מתאמן באופן רציני, לפרקי זמן ממושכים של אפילו מעל שעה רכיבה על האופניים, ואתם לא יודעים כמה שזה מטריף לרכב על אופניים ומעל 20 דקות רצופות לראות את המנקה עומדת 5 מטר ממך, בוהה מעלה במסך הטלויזיה, ומשפשפת את אותו כידון אופניים, את אותו כיסא רכיבה, את אותו הפדל, את אותה המשקולת, את אותו לחצן START במתקן הריצה, את אותו לחצן INCREASE SPEED (ואני יכול לתת דוגמאות לעוד עשרות כפתורים ואביזרים), אתם לא יודעים כמה שזה מטריף!!!!!!!!!!!! רבע שעה אחרי שהיא תעבור למסך אחר כדי לשמור על תנועה, תגיע חברה שלה. מטריף! זה מה שנקרא אבטלה לא סמויה. אחת מהצעות היעול שלי היתה לפטר 5 מנקות ולקנות 5 מגבות. 

ואם למגבות חזרנו, אחרי שבוע וחצי נרגעתי והתחלתי להגיע עם מגבת אישית לרחצה. אני לא יודע אם לומר שנרגעתי, מכיוון שהרעיון המרכזי של המועדון התפספף כי עדיין צריך לכבס שתי מגבות אחרי כל אימון. כנראה שהייתי צריך להמשיך להתאמן בשלולית כדי להגן על הסביבה. על כל פנים, אותו הסיפור חזר על עצמו גם עם מגבת אחת. גם את זה הם לא הצליחו לספק כמו שצריך. זה התחיל בזה שאמרו שיהיה תוך שעה ואז הייתי מתחיל אימון וחוזר בסופו לקחת את המגבת, ונמשך בזה שחזרתי לקחת מגבת ולא הייתה מגבת (גם אני רוצה מגבת, אבל אין מגבת...) אחרי ששוב התפרצתי עליהם וניסיתי לגרום להם להרגיש לא נוח הכי שיכולתי (וזה מאוד קשה! כי כשאתה מבקש מסיני לתרגם את מילותיך אחת לאחת זה פשוט לא קורה, וזה עובר עידון וסילוף ונהיה פשוט חסר משמעות או בעל משמעות אחרת לחלוטין ממה שהתכוונת. לדוגמא, פעם אחת ביקשתי מדונגדונג שתתרגם להם את המשפט הבא: "אתם משתינים לי בפרצוף". הבחור האחראי הקשיב לה במשך 2 דקות, ואלא אם כן היא ממש אמרה את זה לאט, היא כנראה אמרה משהו אחר, שאחריו הבחור אמר שהוא מצטער מספר רב של פעמים, אבל זה ממש, אבל ממש לא מה שביקשתי, או התגובה שרציתי.

היום אני רגוע. אני בא עם המגבת שלי. אם אני בבריכה ואין מגבת אני מגיע רטוב עם הספידו לקבלה מרטיב את המשרד ומזעזע אותם. אם אני ברכיבה ואין מגבת אני מגיע מסריח ונוזל מזיעה במכנסי טייץ לקבלה ומזעזע אותם.

גם מגבות חדשות, אחרי 3 חודשים, בשעה טובה הם קנו. המנהל עמד בקבלה ובאופן אישי חילק מגבות כחולות וגדולות  ללקוחות בכניסה. באותו אימון שכחתי אני את המגבת שלי והחלטתי להשתמש במגבת החדשה במקלחת. אחרי שהתנגבתי נהייתי מה זה שעיר. שעיר כחול כזה. מסתבר שלא כיבסו את המגבות החדשות כביסה ראשונית. זה מה שנקרא עינוי סיני... :)

המון תסכול בשביל פעם אחת, וזה עוד לא נגמר. טוב שמרתי את זה המון זמן בבטן. השאר אני אזרוק עליכם בארץ. כנראה אני מגיע לביקור שבוע הבא.

להתראות.