מאיר אריאל כתב שיר מדהים. שיר המספר סיפור מקסים במילים הכי יפות שיש.
שלום חנוך הלחין כמה בתים ממנו והוא שר אותם בתקליט (היה פעם דבר כזה...) "בגלגול הזה. השיר במלואו, פורסם בספר של מאיר אריאל "נשל הנחש" ואני מביא אותו כאן לפניכם בהערצה רבה לכתיבתו של אומן גדול שעזב אותנו ולא משיבה טובה, לצערינו.
מה אומר ומספר השיר?

קראו עד הסוף. שם התשובה....

ויקטוריה
מילים: מאיר אריאל

נשכבת אחור, עוזבת עוזבת
בתוך ערפיליה עוברת רכבת
קיר מתמוטט, קורסת חומה.
סכר נפרץ, נשפכת גומה.

ניגרת ניגרת מקצות ציפורניה.

כשמן כדבש מפסגות גבעותיה.

עוד קיר נופל, נפרצת חומה

והמים עולים מקומה אל קומה.

קשת גדולה על כל השמיים

עם כל צבעי האור והמים.

עכשיו במקום כלשהו בעולם

לשון אש יוצאת ממכרה פחם.

עשן כנחש לפתע מגיח

בין רכסים נעלם ומגיח.

שריקה ושיקשוק על פני השפלה

חוקר עבריין במערת מכפלה...

בקצה השדה השרוף נפערת

באר לחיים של כבוד ותפארת.

אשרי הדלי שירד וצלצל

ושאב ועלה מעומק הצל.

מקצות הפסגות, מגבעות השלג

נוזלים יובלים, אלף פלג ופלג.

רכס מכאן ורכס מכאן

מנקזים אותם אל ימת האגן.

האש במכרה תחצוב, תבקיע.

צבעי הקשת פורצים כל רקיע.

מפל ואשד מקצה הפיסגה

(יש מקום שנקרא "אשדות הפיסגה")

ימת האגן על קצות גדותיה.

ויקטוריה נשפכת על תולדותיה.

נמתחת נישאת על גל הנישבר.

עד שיוצאת לה צריחת הקטר.

נשכבת אחור, עוזבת עוזבת.

בתוך ערפיליה חוצה עוד רכבת.

נמתחת נישאת על גל הנשבר.

עד שיוצאת לה

צריחת הקטר.

עד כאן השיר.

באחת מתכניות "ציפורי לילה" בגל"צ, אמרה אחת השדרניות, שהשיר נשמע לה כמו "ז&@ן בתולה". לא אהבתי את התיאור הפשוט הזה. לדעתי, זהו מעשה אהבה. ואיזה יופי של אהבה.

אני חושב שכל אחד יכול להחליט כמו שהוא חושב אבל תודו, שיר מדהים! אירוטי מאין כמוהו אך במילים יפהפיות שנותנות לראש שלנו להבין את הפרוש.

השיר מזכיר לי עוד שיר אירוטי הכתוב בצורה מקסימה כזו:

דרך המשי
מילים: צרויה להב
לחן ושירה: יהודית רביץ

בוא נעבור בדרך המשי,

דרך קירות התוך.

בוא נטביע את כל הקושי,

בכל אגמי הרוך

גוף בתוך גוף, בתוך גוף.

חום בתוך חום, בתוך חום.

ציפור מתרוממת לעוף

אישה נשברת בי פתאום.