קראו עד הסוף. שם התשובה.... כשמן כדבש מפסגות גבעותיה. עוד קיר נופל, נפרצת חומה והמים עולים מקומה אל קומה. קשת גדולה על כל השמיים עם כל צבעי האור והמים. עכשיו במקום כלשהו בעולם לשון אש יוצאת ממכרה פחם. עשן כנחש לפתע מגיח בין רכסים נעלם ומגיח. שריקה ושיקשוק על פני השפלה חוקר עבריין במערת מכפלה... בקצה השדה השרוף נפערת באר לחיים של כבוד ותפארת. אשרי הדלי שירד וצלצל ושאב ועלה מעומק הצל. מקצות הפסגות, מגבעות השלג נוזלים יובלים, אלף פלג ופלג. רכס מכאן ורכס מכאן מנקזים אותם אל ימת האגן. האש במכרה תחצוב, תבקיע. צבעי הקשת פורצים כל רקיע. מפל ואשד מקצה הפיסגה (יש מקום שנקרא "אשדות הפיסגה") ימת האגן על קצות גדותיה. ויקטוריה נשפכת על תולדותיה. נמתחת נישאת על גל הנישבר. עד שיוצאת לה צריחת הקטר. נשכבת אחור, עוזבת עוזבת. בתוך ערפיליה חוצה עוד רכבת.
נמתחת נישאת על גל הנשבר. עד שיוצאת לה צריחת הקטר. עד כאן השיר. באחת מתכניות "ציפורי לילה" בגל"צ, אמרה אחת השדרניות, שהשיר נשמע לה כמו "ז&@ן בתולה". לא אהבתי את התיאור הפשוט הזה. לדעתי, זהו מעשה אהבה. ואיזה יופי של אהבה. אני חושב שכל אחד יכול להחליט כמו שהוא חושב אבל תודו, שיר מדהים! אירוטי מאין כמוהו אך במילים יפהפיות שנותנות לראש שלנו להבין את הפרוש. השיר מזכיר לי עוד שיר אירוטי הכתוב בצורה מקסימה כזו: דרך קירות התוך. בוא נטביע את כל הקושי, בכל אגמי הרוך גוף בתוך גוף, בתוך גוף. חום בתוך חום, בתוך חום. ציפור מתרוממת לעוף אישה נשברת בי פתאום. |