
כמה מרגשת המדיה הזאת. להיכנס בקלילות לבלוג, לצ'אט, לפורום, לפייסבוק, ועוד ועוד....
לחבוש את המסיכה הנכונה, להביט ימינה ושמאלה, להבין מה קורה, ולהשתלב בלי שום עקבות.
לדעת שאנו נמצאים בכפר גלובלי אדיר, למראה החיצוני אין משמעות, לעבר אין מקום, העולם שלנו נחשף בקצב שלנו, אין לחץ, לא חייבים להוכיח את עצמנו כל הזמן, לא משחקים את משחק החיים, אומרים , כותבים , צוחקים , בוכים ו... מפנטזים.
מכירים. מתאהבים. מרגישים. רוצים עוד. הריגוש הזה.... מבלבל.
ההתלבטות התמידית , "האם זה הזמן הנכון לצאת אל מעבר למסך" ?
ואולי , רק אולי עדיף להישאר ככה במגננות שלי ? לחשוף ולתת רק את מה שאני ממש רוצה... לא רוצה לפגוע. לא רוצה להיפגע.
אחל'ה שבוע,
גבר, |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בעיקר מרגשת.
בעיקר נותנת.
קשה קצת להסביר איך..
אבל אתה - אתה מביו ויודע.
אנשים שונים.
אנשים לא ,קשורים"
שיתכן שכל שיהיה בינהם
הוא חוט שני של מילות רגש והבנה ללב
אבל זה משנה משהו.
בחיים האמיתיים של כולנו.
זה מגלה לנו
לפעמים
את מה שאנחנו מסתירים מעצמנו
מה שלא הישרנו אליו מבט
מה שלא הבנו.
וירטואליה נהדרה.
ברור שלא רק אצלך, אבל אין צורך לפחד, לדעתי.
מה הכי גרוע שיכול לקרות? מקסימום תכיר אנשים חדשים
אולי חלק מהם ימצאו חן בעיניך, חס וחלילה
אולי זה יגרום לך להיחשף במיטבך, שומו שמיים...
שאלה מצוינת שאלת,
למה להישאר מאחורי המסך....
איזה מן חיים אלה ?
זה בדיוק הקטע.
זאת המדיה הזאת.
הכל כל כך מהיר,
כל כך בהישג יד,
שיש משהו מרתיע ,
מלחיץ,
ואולי זה רק אצלי ככה ?
גבר,