סקס או תקשורת של הוכחות. המרחב הציבורי מלא בדיבור על סקס. "שש נקודות רגישות אצל הגבר שלך שגם הוא לא מכיר", "איך להזמין לה מונית לפני עזיבת הטיפה אחרונה את פתח השופכה" וכל השיח המלבב הזה, שכולנו מכירים וכולנו שותפים לו. לא רק במרחב הציבורי הוא מתקיים, גם במרחב האישי, איך אני אשיג אותה, איך אני אראה לה מה זה, איך אקים את מגדל הדוד שלי לתפארת שלא תשכח ולא תתמוטט באמצע, וגם כמובן ההיפך, מאשה לגבר. קוראים לזה סקס, אבל זה לא. זוהי תקשורת של הוכחות. זוהי אינטראקציה שבה האישי (האגו, אם תרצו) מחפש להתחזק על חשבון זולת. להוכיח משהו שכלל אינו דורש הוכחה. אין כאן שום קשר, אין שום זכר להוראה המקורית של יחסי מין, התכללות, חיבור נעלה שבו ביטול האני וביטול ההיא, ויצירת מרחב מקודש שבו אין משמעות להבדלים, למחסומים, להגדרות, זמן שבו כל אחד מהמשתתפים בעניין הכי קרוב לעצמו ובו זמנית הכי קרוב לזולתו ולבוראו (אלוהים, יקום, מה שתרצו). זה מקור אדיר לאומללות, כי שניה אחרי השיא, משתלט קיפאון נוראי על המערכת, ולרגע ניתן להרגיש ממש כמה הדבר שעד לפני שניה היה מקור לעונג עצבי חריף, היה למעשה רחוק ומנותק מהעונג האמיתי, הכולל גרוי עצבי אבל כמובן גם חום הלב, רכות, שותפות. מילא זה שאנחנו, הגברים, מזוהמים בתפיסה המוגבלת הזאת מדורי דורות. דרכו של הגבר לכבוש ממהותו, וכאשר לא יודע, שניתן להשתמש באופי הכיבושי לכיבוש יצריו ותיעולם למקומות מהותיים, הופך להיות כובש אימפריאליסט ומדכא. הטרגדיה היא שהיום גם הנשים הורעלו מתודעת הכיבוש הזאת, ומשחקות אותו משחק. והמחיר אצל הנשים כבד שבעתיים, לא רק רגעי צינה בתום אקט בלתי מהותי, אלא סבל נמשך, התרחקות מהמהות הנשית, התמכרות לתדר האלים הזה וקושי אמיתי ליצור קשר חם ומתמשך בזמן הנכון. יותר ויותר בחורות מותחות את הגבולות של השעון הביולוגי ובסוף מתפשרות פשרות מרות כדי להקים משפחה, וחלק מהתופעה שורשה במחיר על אימוץ הדרך הגברית. איך הפך הסקס מהביטוי הנעלה ביותר של קרבה לאקט אלים, נפשית או פיזית, אקט המבטא לעיתים נקמנות (ברוכים הבאים לדנג'ן) וביחוד לאקט שדרכו בני האדם מגדירים את מקומם במעלה או מורד הסולם החברתי ? זה קשור לאי קבלה עצמית, כאשר לא מקבל או מקבלת שאני כולי טוב וכולי מושלם ופתור מעצם היותי, מנסה לפצות ולמלא בחומר אנושי חי ממקור זולתי , וזה עובד לרגע, ומיד אחר כך נדחה השתל, ויש צורך בריפוי הדלקת, בעוד ניתוח, בעוד הקרבה של קורבן אדם אחר על מזבח החלל שחש בקרבי, חלל שכולו דמיוני. דמיוני. זה קשור גם הרבה לעולם הצרכנות, שבו כמה שאתה צורך יותר אתה יותר בעניינים, כמה שאתה משתמש יותר בחד פעמי, משתמש וזורק, אתה cool. קול זה קריר, לא לשכוח, ולהיות קול זה גם לוותר על החמימות, על החיבור, זה להקפיא כל קשר אפשרי ע"י מדידתו, הבאתו למבחני ביצוע, ואז החלפתו בדגם יותר חדש. אני לא צדיק. לא הייתי, אינני ולא אהיה. גם אני מחזיק יחידת כיבוש קטנה משל עצמי. אלה לא דברי הטפה להתנזרות, להמנעות, לשינוי הרגלים מיניים למיסיונרי וזהו. זאת רק קריאה להתבוננות בכל פעם שחודר או נחדרת האם זה נקי או מעורבב עם כוחות שלא שייכים למיטה, לשרותים במועדון, לקיר האזיקים. הצפייה מנקה מעט, מאפשרת למצוא טוב יותר, נקי יותר, להתפזר פחות. לאהוב. |
תגובות (58)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם יש סכס אחר
הביאוהו לכאן ונדעוהו
נדבר גלויות, יש או אין.
שכבר אנחנו עייפימאוד
מנשינו וידידותינו הבתולות וכל
הזמן מראים לנו בתמונות
שבאמת יש משהו אחר וגם
אנחנו מרגישים שזה לא סתם.
ואם יש סכס אחר בעולם
אחר נשים חדשות ויודעות
למה לא יביאו לכאן כמה
ללמד את נשינו היגעות
ואולי יפתחו גם את הגבולות
כשאנחנו עייפים ונחנקימאוד.
(יונה וולך)
"הטרגדיה היא שהיום גם הנשים הורעלו מתודעת הכיבוש הזאת, ומשחקות אותו משחק. והמחיר אצל הנשים כבד שבעתיים, לא רק רגעי צינה בתום אקט בלתי מהותי, אלא סבל נמשך, התרחקות מהמהות הנשית, התמכרות לתדר האלים הזה וקושי אמיתי ליצור קשר חם ומתמשך בזמן הנכון."
אני יותר ויותר נחשפת לתופעה הזאת, וזה מעציב אותי.
היום, גבר שלא מקבל סקס ב"דייט ראשון" ממשיך הלאה בלי לעצור ולראות מה יש מעבר (ובד"כ יש)... גבר יודע היום שהוא יכול בקלות רבה לספק את צרכיו המיידיים, אז למה "לעבוד קשה"???
הנשים שעליהן אתה מדבר בציטוט הנ"ל מוציאות לנו שם רע!
ובהמשך לתגובתי הקודמת :
הטרגדיה היא שהיום גם הנשים הורעלו מתודעת הכיבוש הזאת, ומשחקות אותו משחק. והמחיר אצל הנשים כבד שבעתיים..............
יותר ויותר בחורות מותחות את הגבולות של השעון הביולוגי ובסוף מתפשרות פשרות מרות כדי להקים משפחה,
המחיר אצל הנשים אינו כבד שבעתיים - אותה משפחה " פושרת " מוקמת מאישה וגבר ...
אותן נשים מביאות (בעזרת השם) , תינוקות לעולמנו
בנות / ובנים אשר חיים עם נתוני הפתיחה עימם הגיעו לעולמנו ... , והן/ם כמובן ממשיכים את השרשרת עד אין סוף.
אז אם החלטנו שיש פה מחיר כבד לתשלום - המחיר הינו של כולנו ...
ואולי הכל מתחיל פה:
"מילא זה שאנחנו, הגברים, מזוהמים בתפיסה המוגבלת הזאת מדורי דורות. דרכו של הגבר לכבוש ממהותו, וכאשר לא יודע, שניתן להשתמש באופי הכיבושי לכיבוש יצריו ותיעולם למקומות מהותיים, הופך להיות כובש אימפריאליסט ומדכא. הטרגדיה היא שהיום גם הנשים הורעלו מתודעת הכיבוש הזאת, ומשחקות אותו משחק. והמחיר אצל הנשים כבד שבעתיים.
אולי אם לא היית מצטנף בכזו טבעיות , חמימות ונוחות בשורת המילים הללו (אתה וכל אדם אחר עלי אדמות ) והיית מבין ש -
א. דורי דורות אינה הופכת דבר לנכון
ב. אין כל מהות בלכבוש - כך שדרכו של הגבר ליכבוש אינה במהותו אלא בבחירתו - כמו כל
צעד שאנו עושים בחיינו.
היית תורם לחיבור המהותי ולא רק צופה על הניתוק.
אברי
התחברתי למשפט:הוא מבטל את עצמו והיא את עצמה.
זה אדיר.זה באמת להתאחד.להתחבר.לגעת במרחב מקודש
שהיקפו בכל מקום ומרכזו בשום מקום.להיות מעל הזמן.
חויתי את זה פעם אחת.ריקוד הנשמות .זה מה שזה היה.
הבחור לפתע נראה לי כהילה בוהקת סגולה.למספר שניות.
מעניין מה ימימה היתה אומרת על זה....
תהילה(אלישיה) נו טוב...אולי זה מתבקש ..חשיפה קטנה
גראנד רייקי מאסטר.
תקשיב חבוב, הכל טוב ויפה אצלך, לפי מה שאני הבנתי מהפוסט הזה (ואני עדיין לא סגורה מה הבנתי בדיוק)
סקס זה דבר נפלא שיכול להיות בין בני זוג האוהבים זה את זה ללא תנאים
זה דבר נפלא הגורם לשיחרור, להנאה. מי אני שאסביר לך את זה.
אבל יש אנשים, שבשבילם זה דרך, דרך להתפתח, דרך להתבגר, לקיים יחסי מין מזדמנים בשביל להרגיש אהובים, וכל זה בשביל לגלות שהם לא, וכל עניין הסקס זה רק דרך אחרת לקבל אהבה.
אבל הם צריכים להבין את זה לבד.
אומנם כיום יש מלא בחורות שנותנות את עצמן לכל מי שרק מבקש ומבחינתי זה גועל נפש, אבל זה דרך. ואי אפשר לשנות את זה לא משנה כמה תנסה.
יש לי הרבה דברים העומדים לי על קצה המקלדת, אבל קשה לי להוציא אותם לאור.
אז...
בברכת "סקס מהנה"
דיאן.
התעלמת לגמריי מהצורך האנושי להתפרק , אין בזה קשר לאהבה ולמערכות יחסים שבדרך כלל גוזלות ממך כוחות .
ניתוח פשטני וחד צדדי שמן הסתם קולע לדעת נשים צדקניות שעדיין לא הצליחו להתגבר על השלב בו היא אומרת את מה שבאמת בא לה וגברים מתנחמדים שחושבים שככה הם יראו שיש להם צד רגיש ובלה בלה בלה .
את הסוף כולנו מכירים ..מתחתנים עם כוונות טובות ואחרי 4 שנים נמשכים למישהי שנראית ההיפך מאישתך ..גם אם אישתך היא נוק אאוט מהלך.
זה טבעי , זה כיף ואוי לנו אם היינו חייבים אהבה בשביל סקס .
כל כך נכון וכל כך חזק
מתי זה הפך בושה לאשה להגיד שהיא מחפשת אהבה וחום? ,משהו בי מקנא בכל הנשים המתקדמות שעושות סקס בשביל סיפוק אבל גיליתי שאני איני כזאת (אך איני פוסלת שום דרך שאינה שלי) , ואני גאה להגיד ולהצהיר קבל עם ועדה לכל העולם , אני רוצה חום ולא מספק אותי רק להגיע לסיפוק.כן "יצאתי מהארון" אני אשה בכל רמ"ח איברי!
שעון ביולוגי- זה כל הסיפור. האגו שלנו חושב שניצחנו את הטבע אך הוא שוכח שיש דבר אחד שלא ניצחנו וזה את השעון הביולוגי ועדיין הרבה דברים בחיים צריך להתחשב בו בקבלת החלטות. מי ששוכח אותו יום אחד שואל את עצמו לאן ברח הזמן .
מי שרוצה להקים משפחה צריכה לדעת שבגיל 35 למצוא זוגיות ולהיכנס להריון הרבה יותר קשה מגיל 25 אז צריך לשם זה קדימות מסויימת.
אני חושבת שנתת לדבר הכל כך טבעי הזה פרשנות יתר וניתוח יתר.
יש דברים ביקום שלא הייתי רוצה להבין טוב יותר, לא הייתי רוצה לשאול לגביהם שאלות
וזה אחד מאותם הדברים. אני מעדיפה את המסתורין, אני מעדיפה לא להכליל את זה ולא
לתת לזה תווית, ולא הגדרה מילונית מסודרת.
אם אתה יודע למה אתה מצפה בסקס, אבדת את רוב ההנאה.
"אין כאן שום קשר, אין שום זכר להוראה המקורית של יחסי מין, התכללות, חיבור נעלה שבו ביטול האני וביטול ההיא, ויצירת מרחב מקודש שבו אין משמעות להבדלים, למחסומים, להגדרות, זמן שבו כל אחד מהמשתתפים בעניין הכי קרוב לעצמו ובו זמנית הכי קרוב לזולתו ולבוראו (אלוהים, יקום, מה שתרצו)."
קראתי את הכל והדבר שהכי תפס לי את העין היה הציטוט שלמעלה.
מסכימה עם חלק, אולי אפילו עם חלק גדול.
חובה לחוות לפחות פעם בחיים את המרחב המקודש הזה. מי שחווה לפחות יודע לאן אפשר לשאוף ומה הוא מפסיד שכשהוא מסתפק בלחיות את חייו המיניים בדרך שתיארת כאן.
"זה קשור לאי קבלה עצמית..
מעצם היותי, מנסה לפצות ולמלא בחומר אנושי חי ממקור זולתי , וזה עובד לרגע, ומיד אחר כך נדחה השתל, ויש צורך בריפוי הדלקת, בעוד ניתוח, בעוד הקרבה של קורבן אדם אחר...
זה להקפיא כל קשר אפשרי ע"י מדידתו....
אני לא צדיק. לא הייתי, אינני ולא אהיה. ...
זאת רק קריאה להתבוננות ....
הצפייה מנקה מעט, מאפשרת למצוא טוב יותר, נקי יותר, להתפזר פחות. לאהוב. "
הייה נקודת ההתחלה של כל דבר ופשוט תפסיק להיות תוצאה של דברים,כשאתה בא באהבה
אתה יוצר מצבי אהבה,כשאתה מצפה ממישהו אחר שיתן לך אהבה אתה מגיב על משהו של מישהו אחר וזה בעצם לתת למישהו אחר לקבוע מה אתה מרגיש,
אז למה לתת למישהו אחר לקבוע כיצד תרגיש?
סקס הוא אמצעי לביטוי. כל אדם מבטא את עצמו בהרבה דרכים בפורומים שונים, בפומבי או אחד על אחד.
כשאוהבים, הוא מבטא אהבה ותשוקה.
כשמגדירים יחסים הוא מבטא מעמד ושליטה
ככל שהחברה ליברלית יותר, סקס נעשה לגיטימי יותר כדי להביע את עצמנו בצורה הכי ייצרית שקיימת. מכאן הגענו למצב שאברי מציג ואני קורא לה תקשורת של אינטרסים. הסקס גלש להבעה של אינטרסים שפעם בוטאו בדרכים אחרות.
כמו שכתיבה או אפילו דיבור משמש לתקשורת אוהבת או אלימה, שולטת או מתפשרת, כך הסקס משמש למגוון גדל והולך של רגשות, אינטרסים ומשחקים.
למרות זאת, אני מאמין שכאשר אנחנו עושים סקס מתוך אהבה, האינטימיות לא מתקלקלת והתשוקה לא מזדהמת.
אם, אנחנו יודעים את הסיבה לסקס, אין העמדת פנים, גם לא תהיה הרגשה רעה של התפכחות אחרי המעשה.
הבעיה נוצרת כשאנחנו משלים את עצמנו, יותר גרוע, משלים את בני זוגנו גם כן, שהסקס שאנחנו רוצים כרגע נובע מאהבה.
אז... עיניים פקוחות לרווחה.
כל פעם שאני קוראת פוסט, הוא מגיע בזמן...
אחח ...
לפני זמן מה הכרתי איזה בחור. חרמן. קיינד אוף אה דאנג'ן מן.
לימדתי אותו טוב טוב שסקס לא בא כי בא לו..
סקס בא כי בא לנו.
האמת? לא היה בא לי איתו.
אני אשלח לו את הפוסט. שיתקרר.
אתמול חלמתי שהוא נסע לאלסקה. הגיוני?
שרון.
אז אברי שלום..ציטוט שלך זוהי אינטראקציה שבה האישי (האגו, אם תרצו) מחפש להתחזק על חשבון זולת
לסיקוס הדעה שלי..זה הכרחי שמערכות יתחברו למידע מנטלי בידיעה שהמטרה עדיפה מהמשך מבולבל
פסססט פססט.. בדאנג'ן אנשים עושים את מה שיושבי הליצים בקרנות חולמים על קפה הפוך.או לאטה..או משהוא כזה
כל מה שכתבת לגבי עוד זוויות של תקשורת של הוכחות נכון. בחרתי להתמקד בסקס, אבל זה בכל מקום. אין עניין לחזור למערות, זה לא אפשרי ואין עניין לתת פתרונות דימיוניים וקיצוניים. העבודה היא על הקרקע, כאן ועכשיו, וזה אומר רק צפיה על כל פעם שאני מרגיש שאני מוכיח משהו דרך עשייתי. הצפיה משחררת חלק מהמרכיב הזה, וכך מתאפשר לי לדייק יותר, לא לפעול לגמרי על נקי, לעולם לא. רק להגמל ממתן הגמוניה מוחלטת של ההוכחה על כל מה שאני עושה.
עבודה קשה לפני.
קבל כוכב.
רן.
צודקת. זה פשוט מאוד בולט והמאפיין הראשון שנוח לתלות בו את האשם.
הבחנה מדויקת יותר תהיה בין סביבה "מטריאליסטית" לסביבה "ממוקדת אנשים", או "אנושית". מי שהחומר הוא הדומיננטי בחייו, רואה בכיבושים נוספים הוכחה למוצלחותו, כשם שנכסים נוספים הם הוכחה למוצלחותו (ע"ע תרבות הצריכה- יותר כמותי שווה יותר טוב). ההתייחסות לשותפה לענין אף היא חומרית.
אגב, לא שני עולמות תרבותיים נפרדים, אלא שני עולמות שונים שיש ביניהם דיאלוג, שלפעמים מתרחש בנפשו של אדם אחד.
אילאיל,
גם אני לא סובל הכללות אבל מה לעשות שבכל פעם שאני מגיע למרכז אני מרגיש על כוכב אחר?
נכון ומדהים כתבת והיטיבה אילאיל יהב להוסיף משלה.
וכל כך מצער כמה שזה מדוייק ואמיתי ונוכח בחיינו.
הקוליות מגרשת לחלוטין את הרגש והחמימות וזה בא לידי ביטוי בכל אספקט.
כשאדם כ"כ עסוק בלהיות קול הוא משחק משחק שמוציא את נשמתו בכל המובנים.
בזבוז
qanunji
יתכן שחיים פה שני עולמות תרבותיים נפרדים, ולא מדובר במגמה שמתרחשת כאן ועכשיו.
עם זאת, חבל שההפרדה שאתה עושה ביניהם מבוססת על מיקום גיאוגרפי גרידא. (התל אביבים והשאר) ומלבד זאת, זה בערך כמו ההכללה שחטאתי בה ב"אנחנו"
אין לך מושג יוסי כמה אתה צודק,
המדינה שלנו הפכה לשני עולמות נפרדים תרבותית.
ובמובן מסוים אני שמח על כך.
אני מפסיד כלכלית המון מכך שאני לא חי ופועל במרכז, אבל תחושת הבחילה שמכה בי כאשר אני מגיע לעיתים נדירות לתל-אביב משכיחה את זה.
דיברתי על תופעה חברתית שזיהיתי בטקסט ואני מסכימה איתה ולכן דיברתי בלשון אנחנו (כשאני לוקחת בחשבון שלא מדובר בכל האוכלוסיה).
אם גוף ראשון רבים פוגע במי מהיושבים, אני מתנצלת.
אילאיל היקרה, אני לא מצליח להבין מי אלה "האנחנו" האלה עניי הנפש, המסכנים כל כך בדרכי האהבים שלהם. יכול להיות שאני גר באזור החיוג הלא נכון?
בדיוק, לא יכולתי לומר זאת טוב יותר (לו יכולתי, כבר הייתי....). תודה.
אני לא חושבת שהטקסט מדבר רק על סקס (אם בכלל..), אלא יותר על החברה, ועל הפרטים בתוכה. המילים מדברות על מה שנהיינו, על התפיסות הגבריות והנשיות, ואיך אנחנו לאט לאט משתנים ומתרחקים מעצמנו. מהמהות שלנו וממי שאנחנו באמת - רק כדי להצליח לשחק משחק שאנחנו (כחברה) יצרנו והגדרנו.
הסקס זה רק דוגמה - סימפטום למכלול של התנהגות חברתית פסאודו מודרנית.
ואם לפשט: אישה היום "מגניבה" נורא כשהיא מסוגלת להזדיין ולשכוח שהיה דקה אחר כך (במקרה הטוב) או שתי דקות אחר כך (במקרה הפחות טוב).
העדנה, הרוך, והאינטימיות הופכיים לארעיים וספורדיים. שני גופים שאוחזים זה בזו בכח. לופתים האחד את בשרה של השניה מבלי לחשוב, להבין או לרצות. מפרידים גוף מנפש. כאילו שככל שיתחככו זה בזו יגיעו לאיזו נקודה ממשית - לניצחון של מישהו (שאינו ידוע) על משהו (גם כן לא ידוע).
Y Y, איך הסגנון של ימימה נכנס לך לכתיבה!! (פעלים בלי שמות גוף וכאלה).
שאפו, מקסים. כּוּכַבְתָ * (יש להגות KUKAVTA כידוע, אבל בקפה זה לא תופס)
קודם אני שמח בשבילך.
חוץ מזה, החוקיות הזאת מתקיימת גם בדקויות, לא רק בכיבוש בפיק אפ בר. זה מתקיים בכל רגע ורגע של מגע, בכל מילה שנאמרת, האם היא מקשרת או מפרידה, מחברת או מנצלת בתחפושת של אהבה ואמת ?
צריך לבדוק טוב (אבל ממש לא להכנס לדרישה איומה שכל רגע יהיה משולם. ממש לא)
שרון: יוואווו. אחי! זה הבלוג של אברי גלעד!
תמיר: יוואוו.
ביחד: בוא נשלח לו בקשת חברות!
שרון: איזה קטע :)
תמיר: אמרנו ביחד :)
הפוסט עמוק אבל התובנה שלי שטחית.
אם טקסטים כאלה נכונים (והם כנראה נכונים) אני כנראה מחוץ למשחק ועוד לא הבנתי את זה.
בשבילי כיבוש וניצחון הם עניין לתחרות ריצה.
אין עוד סקס נטול אגו בתל אביב 2007 ?
שתי תגובות לפוסט הזה:
1) מנערותי: יונה וולך
רומזים לנו שיש סקס אחר.
טוב שמישהו יודע על זה.
אם יש סקס אחר
הביאוהו לכאן
ונדעהו נדבר גלויות,
יש או אין.
שכבר אנחנו עייפים מאוד
מנשינו הבתולות
וכל הזמן מראים לנו בתמונות
יש משהו אחר
אנחנו מרגישים שזה לא סתם.
ואם יש סקס אחר
בעולם אחר
נשים חדשות ויודעות
למה לא יביאו כמה
ללמד את נשינו היגעות
שכבר אנחנו עייפים...
התוספת היחידה שאני יכול להוסיף לוולך:
2) מקן וילבר: טוב, אם נתייחס לגישה המקובלת – שגברים סדיסטים ותאבי כוח כפו את הממסד הפטריארכלי על הנשים – נמצא את עצמנו נעולים על שתי הגדרות בלתי נמנעות של גברים ונשים: גברים הם חזירים ונשים הן שיות תמימות. האמירה שהגברים בעצם התכוונו לדכא חצי מהמין האנושי מציירת תמונה קודרת מאוד של כלל הגברים. כן טסטוסטרון, לא טסטוסטרון, הגברים הם לא רשעים במהותם.אבל בעצם, מה שכל כך לא ייאמן בתיאור כזה של הממסד הפטריארכלי זה שהוא מצייר תמונה מחמיאה מאוד לגברים. בעצם מה שאומרים בהסבר כזה הוא שהגברים הצליחו להתאסף ולהסכים ביניהם על דיכוי של חצי מהמין האנושי. מה שקשה עוד יותר להאמין הוא שהם הצליחו לעשות זאת בצורה מוחלטת בכל תרבויות העולם. כדאי להזכיר שאותם גברים מעולם לא הצליחו ליצור ממשל שתלטני ששרד יותר מכמה מאות שנים; אבל אם להאמין לפמיניסטיות, הגברים הצליחו ליישם את השליטה המסיבית בנשים במשך חמשת אלפים שנה – ויש שיאמרו מאה אלף שנה. הו, הפסיכים האלה – אי אפשר שלא לאהוב אותם.
אבל הבעיה האמיתית עם "תיאוריית הכפייה" – שלפיה הגברים מאז ומעולם דיכאו את הנשים – שהיא מציירת תמונה קודרת להחריד של עולם הנשים. אי אפשר להיות גם חזקה ואינטליגנטית וגם מדוכאת. בתמונה כזאת הנשים מצטיירות בהכרח כשיות תמימות, כחלשות יותר ו/או מטומטמות יותר מהגברים. במקום להבין שבכל שלב באבולוציה האנושית גברים ונשים יצרו יחד את צורות האינטראקציה החברתית ביניהם, התמונה הזאת מגדירה את הנשים יותר מכול כמעוצבות על ידי האחר. במילים אחרות, הפמיניסטיות האלה מניחות וכופות בדיוק את התדמית הנשית שאותה הן טוענות שהן מעוניינות למחוק. אבל אין מה לעשות – גברים הם פשוט לא כאלה חזירים ונשים הן לא כאלה שיות תמימות.
לכן אחד הדברים שניסיתי לעשות, בהתבסס על מחקרים פמיניסטיים של העת האחרונה, היה לאתר את הכוח הסמוי שהיה לנשים, שתרם ליצירה המשותפת של המבנים התרבותיים השונים שנבנו במהלך ההיסטוריה, כולל מה שנהוג לכנות "הממסד הפטריארכלי ". בין השאר, זה משחרר את הגברים מלהיות מוגדרים כשמוקים ואת הנשים מלהיות מוגדרות כעדר של פתיות שטופות מוח.
אוכל, אלכוהול, סקס - הנאה פיזית נטולת רגש????
ברור שאפשר גם כך, אבל ההתענגות האמיתית היא בשילוב של הנאה פיזית, רגשית, אסתטית, אפילו רוחנית. אולי כשאוכלים פלאפל בפינת הרחוב זה לא תופס, אבל מה לגבי מסעדה מיוחדת במינה, או מקום שבו השתיה היא רק חלק מההנאה?
והמאה הזו, יקירתי, היא רק בת 7 שנים. והמתירנות היא מנת חלקו של העולם המערבי בלבד, ואפילו לא כולו.
we are the world - לא ממש
אפשר להגיד את מה שכתבת כאן כמעט על כל דבר בעולם.
אנחנו אנשים גשמיים, יצריים. הגוף מנתב את דרכנו, לפעמים גורם לנו לשכוח את התודעה, או לפחות חלקים נבחרים ממנה.
המאה הזו היא מאה מתירנית, סקס נחשב להנאה פיזית נטולת רגש, סיפוק מיידי. כמו אוכל, כמו אלכוהול, כמו טוקבקים.
וככה זה.
אתה צודק באמת הסובייקטיבית שלך, ומי שחושב ומרגיש אחרת צודק גם הוא.
ואם אתה שואל אותי (כמובן שאתה שואל), כל פעולה אנושית עלי אדמות נובעת, במהותה, מערך עצמי נמוך.
אנחנו נעשה הכל כדי לכפות על העניין הזה.
גם סקס בשירותים.
היי אברי
אפשר להגדיר את זה בפשטות כ-"פורנו". שהוא מוצר ריק, חסר אנרגיה, ממכר. ממכר? מישהו מוכר אותו, מוכר באמצעותו. עקבות הפורנו בפרסומות לגלידה, בהחלפת תוכנת ההפעלה של יחסים בין אישיים. בחדרי כושר מעודכנים מפזזות עלמות באירובי-פורנו, וכולם משתמשים בזה, כולל בקפה הזה, כשכל פוסט שמשתמש במושגים מהתחום זוכה לרייטינג גבוה. כך יצא שהחברה הליברלית התירה, והתעשייה השתלטנית הזו מתחילה להחריב הכל.
העניין הוא שמישהו לא צדקן או נזיר או חסוד, כמוך צריך לקום ולאמר לכולם שזה בלוף. שלא תהיו מאושרים מזה, להיפך. ואל תחיו כך. וטוב שמישהו כמוך עושה את זה.
אין ספק. אבל נדמה לי שהגבול שלי בינתיים לא נחצה כל כך, ואני עדיין יותר 'עושה אהבה' מאשר 'סקס'. הזוי ותלוש ככל שזה ישמע.
לצערי רקע שובינסטי עולה מקריאה למשהוא אחר.
הקריאה צריכה להיות (לדעתי האישית בלבד) להפסקת המרוץ של "כמה שיותר", ו"הסיפוק המיידי" ופניה לכיוון של השקעה וחיפוש התוכן.
ללא שום קשר לגבר או אישה, גם לנשים מותר, אבל זה שזה הפך לאופנה אצל רובן/ם, זה מצער.
כי כאשר אין חיבור, העניין הופך ל- כמה רחוק אפשר להגיע ולא לכמה עמוק אפשר להגיע, ואז הולכים על אקסטרים, במעשה, בדיבור, במחשבה, ושם יש דחייה של האחר, שימוש בו, השפלתו או רוממתו, כל דבר שאינו קשר של השוואה מוחלטת בין הלבבות. השימוש במילים "אלים ו"נקמני" מתייחס למהות הפנימית של העניינים, ולאו דווקא לפני השטח.
ובעניין ה"אנחנו כבר יודעים", יש הבדל אדיר בין לדעת ובין לראות בזמן כל התרחשות אותה כפי שהיא, ולדייקה בזמן אמת.
אברי כנראה שהציפיות ממך כאן גבוהות..
ואני לא חושבת שסקס או לכתוב על סקס זה בנאלי!!!
{מעניין למה הבחורות שנכנסות איתך למיטה מצפות.......}
בחיים שלי לא נתקלתי בסקס כזה...
אני יודע שיש אבל מדבריך משתמע שזה מה יש.
תסלח לי אברי.
אוהבת אותך הרבה.
אבל.. יש לך כאן כמה שורות אומללות שמסיחות את הדעת מהטקסט.
ויש פה כמה דברי טעם. לגבי הכוונה בכל אופן.
לא מטיף לכלום, לא יחידני, לא משפחתני, רק לצפייה על כל רגע ממקום של הבנה. זה הכל.
וגם, לא הבטחתי כלום, גם לא להמנע ממה שכביכול בנאלי ובפועל כה נדיר.
מייקאפ סקס הוא כביכול נהדר, ובפועל, באמת, הוא מאפשר השארות של ניתוק , כעס, עלבון וכיסויים בסערת רגש ופעולה. אין פלא שמיק אפ סקס, סקס פיצויי, הוא כה סוער . יש לו הרבה להסתיר, על הרבה לפצות.... באמת אין על מה לפצות, כאשר מרגישים צורך בפיצוי סימן טוב שלא נמצאים במקום הטבעי, השקט, הנח אלא בדמיונות על פגיעה, על כבוד, על השם יודע מה.
דרכו של הגבר לכבוש ממהותו, וכאשר לא יודע, שניתן להשתמש באופי הכיבושי לכיבוש יצריו ותיעולם למקומות מהותיים, הופך להיות כובש אימפריאליסט ומדכא. הטרגדיה היא שהיום גם הנשים הורעלו מתודעת הכיבוש הזאת, ומשחקות אותו משחק. והמחיר אצל הנשים כבד שבעתיים, לא רק רגעי צינה בתום אקט בלתי מהותי, אלא סבל נמשך, התרחקות מהמהות הנשית, התמכרות לתדר האלים ה
זה וקושי אמיתי ליצור קשר חם ומתמשך בזמן הנכון. יותר ויותר בחורות מותחות את הגבולות של השעון הביולוגי ובסוף מתפשרות פשרות מרות כדי להקים משפחה, וחלק מהתופעה שורשה במחיר על אימוץ הדרך הגברית. איך הפך הסקס מהביטוי הנעלה ביותר של קרבה לאקט אלים, נפשית או פיזית, אקט המבטא לעיתים נקמנות
'צטערת, לא הבנתי
הבטחת פה בלוג על רוחניות וצמיחה, בסוף אתה כותב את ההכי בנאלי, וגרוע מזה מוותר לעצמך-
1. מילא הגברים.. ?!??... סליחה?
2. נשים שמותחות ומתפשרות \ וזאת רק כדי להקים משפחה..
כל השאר כתוב יפה, אבל חשוב להתמקד. אתה מטיף לחיי משפחה וזוגיות יחידנית או ל"עשו סקס מאהבה"?.. כי זה לא בהכרח אותו הדבר.
בהצלחה בהמשך מעלה הסולם הרוחני :)
סקס הוא מוצר מדף
אהבה היא פרימיום
שניהם אמצעים במערכת יחסי גומלין
המשך כך-
"והמחיר אצל הנשים כבד שבעתיים"
זה כל כך מהותני וסקסיסטי, שקשה לי להתרכז בשאר.
לא רק נכבשות ונחדרות, פאסיביות ודוממות.
וגם
תחשוב על מייק אפ סקס - המון אגו, המון כוחניות, המון להוכיח. ובכל זאת, זה אחד הדברים הכי שווים שיש.
כן, מסכים איתה.
זה יהפוך את הפוסט שלך לקריא ומושך הרבה יותר.
חזק.
קורא אני מילים אלו וחושב בליבי, חושב האם הוא קיים לו איזהשהו כוח עליון המניע את העניינים או שזה פשוט עניין של מזל עיוור?
בראבו.
אמן שבהחלט נתקל בסקס אחר.
יפהפה,
אבל עוד לא הבנתי למה אתה קורא לאקט הזה אלים ונקמני.
אני חושב שאתה לא מדבר על סקס, אלא על תשוקה.
לא על עשיית אהבה, אלא פריקת יצר.
ונדמה לי שהיום אנחנו כבר יודעים להבדיל, אפילו בעיני עצמנו בין השניים. לא?
איך זה שכל מי שיקרא את זה יסכים איתך, אבל המציאות שלו תמשיך להיראות כמו הדבר הכי אגואיסטי שקיים עלי אדמות?
(ואברי, אחרי שאתה מעלה פוסט אתה צריך לערוך אותו שוב ולחלק לפסקאות.....)