כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ד"ר אמנון טיל: אז ועכשיו

    הבלוג יעסוק בנושאים המעניינים אותי: התרבות הדיגיטלית, אמנות לסוגיה השונים, טקסטים, היסטוריה ופרה-היסטורה, תנ\"ך בראיה היסטורית, טיולים בארץ ובעולם, מדע וטכנולוגיה, כלכלה ירוקה ונוסטלגיה.

    לעיתים בעקבות רשימות שאכתוב עשויים להווצר תחומי עיניין חדשים, לכן אינני מגביל את עצמי רק לנושאים שהוזכרו לעיל.

    ארכיון

    תגובות (9)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      19/7/08 14:12:

    לקובי שלום!

    תודה עבור ההערות הנבונות. בזמן כתיבת הספר, ואחרי כמאה ספרים שקראתי בנושאים הקשורים בו הגעתי לכמה מסקנות מעניינות:

     

    1. לדעתי מהפכת הכתב היא מהפכת המידע החשובה ביותר. בתוך מהפכת הכתב, מהפכת הכתב האלפבתי שהתרחשה באיזורנו, איפשרה להפיץ את הכתב להמונים. מהפכת הכתב האלפבתי שכללה בין 20-30 אותיות בגירסאות השונות, איפשרה קריאה וכתיבה לא רק לחצר המלך (כמו בכתב הסימנים הסיני) אלא גם לסוחרים ולכל מי שרצה לדעת לקרא ולכתוב.


    2. המהפכה השניה בחשיבותה היא מהפכת הדפוס, שבמשך כמאה שנים מתחילתה הפיצה יותר ספרים מכל מה שנכתב עד אז. היא הביאה לשורה של תמורות חשובות ובין השאר הפצת המדע, הפצת הרפורמציה באירופה (לותר וקלווין), הבאת ספר התנ"ך במקור להמונים ללא תיווך הכמורה, הפצת תרבות הרנסנס, הפצת השכלה במעמד הביניים האירופאי ועוד.

     

    3. הרגע שבו האדם החל לצייר על סלעי המערות ולהפוך את רעיונותיו למייצגים פומביים הוא רגע שאת חשיבותו קשה לשער. תוצרי החשיבה הפנימית הופכים למייצג חיצוני. איזה שנוי עמוק שקורה לפני כ70 אלף שנה ביבשות שונות בעולם.

     

    4. כמובן שמהפכת המיחשוב מ1945 ואילך ומהפכת התקשוב מסוף שנות ה70 ואיך הן מהפכות חשובות ביותר.

    למרבית הצער הן כוללות פן שלילי שעליו כתבתי רבות:

    הצד האפל של רשת האינטרנט.

     

     

     

     

      18/7/08 16:52:


    היי אמנון

     

    הרבה דברים מעניינים ומעוררי מחשבה.

     

    כמי שעוסק במחשוב שנים ארוכות, אני נהנה לגלות קולגות שמשקיעים

    זמן ומחשבה לנושא שנראה לי מהמרתקים ביותר שיש היום. הדרך,

    שבה אתה עושה זאת, היא ללא ספק מעניינת ותורמת.

     

    האם יש גרסת PDF של הספר שתאפשר גם להדפיסו?

     

    כוכב ירוק לפרגון ואחזור להרחיב ולקרוא.

     

    קובי שפיבק

      17/7/08 00:58:

    לצבי לניר שלום:

    שאלת אותי על החוויה של כתיבת ספר ברשת.

    הנה חוויה אחת: בשלב מסויים תקפו האקרים את אתר במה חדשה

    והאתר ירד מהרשת למשך כשבוע. כאשר הוא חזר מההתקפה

    הגבוי של כחצי שנה אחרונה ל"במה חדשה" נמחק, כולל חלקים נרחבים מהספר.

     

    למרבית המזל שמרתי את כל פרקי הספר אצלי ויכולתי לשחזר אותו, תוך זמן קצר יחסית.

    למרבית המזל, גם גוגל שמר בזכרון המטמון שלו את הגירסאות האחרונות לפרקי הספר,

    ולעיתים הגרסאות של גוגל היו יותר מעודכנות ממה שהיה לי. במקרה כזה כמובן

    העדפתי את מה שהיה לגוגל.

     

    בברכה אמנון

      2/7/08 19:31:

    הנה חלק מהתודות לאנשים:

     

    "ברצוני להודות לפרופ' יהושפט גבעון על שהפנה אותי לנושא מרתק זה של "המעבר מתרבות הספר לתרבות הדיגיטלית". הוא נתן לי להעביר בשנים 1998 ו1999, סמנריון בנושא זה לסטודנטיות של מדעי המחשב במכללת בית ברל'.

     

    בשנת 2003 גב' נע רגוניס, ראש החוג למדעי המחשב במכללת בית ברל,  אפשרה לי להעביר סמינריון זה פעם נוספת לסטודנטיות של מדעי המחשב שנה ד'. ברצוני להודות למר עמי סלנט (ממכון מופת ואוניברסיטת בר אילן המחלקה למידענות) על הערותיו הנבונות לפרק "טכנולוגיה, תרבות וחברה" ועל העידוד והתמיכה שהעניק לי במהלך כתיבת הספר.

     

    אני מודה למר יעקב עמית ממכללת בית ברל על שהפנה אותי למאמרו של דידרו העוסק בכתיבה. ברצוני להודות לדר' יעקב איציקוביץ' על עזרתו בפרק העוסק במהפכת המיחשוב. אני מודע לד"ר דוד יששכרי על ההערות הנבונות שהוא העיר לפרק העוסק בנסיגות טכנולוגיות ועל ההוספות החשובות שהוסיף לפרק זה".


    בברכה אמנון

      2/7/08 19:25:

    תודה לצבי על הערותיו. עצם הכתיבה של ספר דיגיטלי זה היא חוויה בפני עצמה. קוראים שונים, חלקם חברי בRL ( הכוונה לREAL LIFE המציאות ה"אמיתית") וחלקם חברים המעולם הוירטואלי מעירים לי הערות בונות שונות. אני כמובן שמח לכלול הערות אלו בפרקים השונים.

     

    כמו כן מדי פעם בפעם אני קורא או ברשת או מחוץ לרשת מאמרים שונים שאו מחזקים את גישתי או

    שנוגדים אותה ואני משתדל לכלול גם דעות אלו בספר הנתון לשנויים תמידיים.

     

    הנה דוגמא: לפני חודש שוטטתי ברשת כמנהגי מאז 1996 ואילך ולפתע אני מגיע ל"מוזיאון האמריקאי למחשבים".

    לפתע אני נתקל שם בתמונה של ציורי המערות + מחשבים ואז הפכה תמונה זו ל"עטיפת ספרי":

    ראו:

    לאחרונה מצאתי ברשת האינטרנט תמונה, מהמוזיאון האמריקאי למחשבים שיכולה לשמש כתמונת שער לספר זה:

    Caves & Internet
    http://www.compustory.com

    בברכה אמנון

     

     

      2/7/08 17:11:

    אמנון

    אני שמח על ספרך. הנושא והגישה מרחתקים אותי  ואשתדל למצוא זמן לקרוא אותו בשלמותו. נדמה לי שהוא מציג תפיסה הסטורית שהיא שונה (ולעניות דעתי יותר מאוזנת) מזו של חברנו אשר עידן.

    אני סקרן לדעת גם מה הם הלקחים שלך מכתיבת ספר אינטרנטי. האם אין זה כשלעצמו נושא לפוסט?.

    צבי לניר

    צביקה לניר

      30/6/08 14:37:

    הנה מה שכתב מר עמי סלנט (אוניברסיטת בר אילן, המחלקה למידענות, מכון מופת) על הפרקים העוסקים בציורי המערות וציורי הסלע:

     

    "התרבות של ציורי המערות וציורי הסלע

    מהפכות המידע לא נוצרו במאה ה20. למען האמת מהפכת המידע הראשונה מתרחשת בערך לפני כ70 אלף שנה כאשר האדם האפריקאי החל לחרוט על גבי סלעים בסביבת המערה בה הוא חי.
    לפני כ5000 שנה התחוללה מהפכת הכתב, במאה ה15 התחוללה מהפכת הדפוס של גוטנברג ומאז התחוללו במאה ה20 המהפכה הדיגיטלית שכללה את מהפכת המיחשוב והתקשוב המאופיינים ע"י המחשב והאינטרנט. מהפכת המידע הראשונה היא מהפכת ציורי המערות וציורי הסלע. במהפכת מידע  זו האדם החצין בפעם הראשונה את הדימויים של העולם שהיו בראשו, והפך אותם למיצגים פומביים.הוא החל ליצור מורשת תרבותית ואינטלקטואלית פומבית. הוא החל ליצור סביבה מלאכותית וליצור חפצי אמנות ומיצגי אמנות. זו ההתחלה של האמנות, היצירתיות, מאגרי המידע הויזואליים, צבירת ידע  ויצירת סביבה סמלית שאינה הכרחית לסיפוק הצרכים היום יומיים.


    התרבות של ציורי המערות וציורי הסלע קודמת לתרבות הכתב בעשרות אלפי שנים. זו הייתה דרכו של האדם להביע את עצמו, לתקשר, לדמיין, ליצור יצירת אמנות ואולי גם ליצור יצירה לצורכי פולחן כל שהוא.
    בנושא זה כתב ד"ר אמנון טיל , מרצה , חוקר ומידען ,  2 פרקים. הפרק הראשון נקרא: ציורי המערות וציורי הסלע   http://stage.co.il/Stories/370520  ובו הוא ממפה את מרכזי הציור ברחבי העולם.
    בפרק השני: המחקר המדעי של ציורי המערות וציורי הסלע, הוא  מספר על חוקרים ומחקרים מדעיים בנושא זה: http://stage.co.il/Stories/520290"

    הנה הקישור לבלוג של עמי
    http://www.notes.co.il/salant/18363.asp

     

    והנה מה שכתבה אורנה גבע

    http://www.computer-and-i.co.il/dynamic.asp?cid=8856

     

  • דר' אמנון טיל כתב ומגיש ספר ברשת בנושא מהפיכות המידע,הספר מאפשר הכרות עם עולם מושגים, התפתחויות ונגישות לחומרים אחרים.בנוי במתכונת אינטרנטית, ניתן לגלוש ללמוד ולהנות ולחזור לנושא אחר.בין הנושאים :
    מהפכות המידע הקדם דיגיטליות
    -מהפכת ציורי המערות וציורי הסלע
    -מחקר מדעי בנושא ציורי המערות וציורי הסלע בתקופה הפלאוליתית
    -התרבות האורלית
    -מהפכת הכתב ומהפכת הכתב האלפבתי
    -הופעת הכתב בעולם העתיק
    -תחילת עידן תקשורת ההמונים : מהפכת הדפוס

    מהפכת המידע הדיגיטלית
    -מהפכת המיחשוב
    -מהפכת התקשוב והאינטרנט והתרבות הדיגיטלית
    -הצד האפל של רשת האינטרנט

     

    בברכה אמנון

      30/6/08 13:40:

    למוליק שלום!

     

    אני מסכים עם רב שמה שציינת.

    1. לגבי מהפכת ציורי המערות וציורי הסלע: אנו מוצאים ציורים כאלו בחלק גדול מארצות העולם, גם במקומות מבודדים כמו אוסטרליה לשם הגיעו האבוריג'ינים לפני כ50-60 אלף שנה. ישנם מליוני ציורים מרחבי תבל שנמצאו עד עתה.

    2. לגבי מהפכת הכתב הוא התפתח בשומר בסין ואולי במצרים באופן עצמאי ומשם התפשט לכל העולם. תחילה כתב סימנים (כמו בסין עד היום), כתב הברות, ומיני מהפכה הוא באזורנו יצירת האלפבית ע"י הפיניקים בערך

    ב1200 לפנה"ס. הפיניקים השפיעו על היוונים ועל יצירת הכתב היווני (אלפה בתה גמה דלתה...מזכיר משהו?), ומשם לכתב האטרוסקי ולכתב הרומי והלטינית. הלטינית היא הבסיס לכל הכתב האירופאי. לדעתי מהפכת הכתב היא המהפכה המשמעותית ביותר מכל מהפכות המידע, ואילו התפתחות הכתב האלפבתי באזורנו הוא הדבר המשמעותי ביותר בהתפתחות הכתב. ההמונים יכלו בקלות ללמוד 22 אותיות ומכאן להנחיל את ידיעת הכתתיבה והקריאה לכל אזור העולם הים התיכון.

    3. להתפתחות הדפוס במאה ה15 הייתה חשיבות עצומה. בתקופה די קצרה הודפסו מספר ספרים כמספר כל הספרים שנכתבו בעצת העתיקה.

    4. כמובן שלמהפכה הדיגיטלית ישנה חשיבות גדולה אולם גם סכנות גדולות:

    http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/ldark.htm

     

    היתר בספר.

     

    בברכה אמנון

      30/6/08 12:31:

    אני מניח שחשיבותה של כל אחת מהפכות שתיארת היה רב משמעות בתולדות האדם ובהתפתחותו

     אך אני חושב שהמימד המפריד בין המהפכות קשור לקצב ולמהירות של האימוץ של המהפכה והשפעתה על סגנון החיים.

    הצטמצמות הזמן מרגע הופעתו של החידוש  ועד לרגע שבו הוא הפך לגורם מכריע ומהותי בהתפתחות החברה

    הם גורם מכריע ביציבות הסדר החברתי ובעיכול השינויים שהוא טומן בחובו.

    הסכנה הגדולה ביותר בכל גל של שינוי זו התגובה אליו והריאקציה שנוצרת בתגובה. ככל שהתהליך הוא מהיר יותר ומשפיע על יותר אנשים כך גם הסכנות הולכות וגדולות וההשכלות של המפכה הולכות ומתרחבות.

     

    הספר שלי ברשת האינטרנט: "מהפכות המידע"

    9 תגובות   יום ראשון, 29/6/08, 20:13

    הספר שלי ברשת האינטרנט: "מהפכות המידע"

    ''

    --------

    הקדמה

    --------

    ישנם אנשים החושבים שמהפכות המידע החלו עם התפתחות עולם המחשוב מסוף מלחמת העולם השניה ואילך או עם התפתחות עולם התקשוב והתפשטות רשת האינטרנט בעולם מ1994ואילך. האומנם?

    ----------------

    ישנם אנשים המתארים את עצמת מהפכת המחשוב והתקשוב (המהפכה הדיגיטלית) ואומרים שמהפכה זו היא באותו סדר גודל כמו מהפכת הדפוס (המצאת מכבש הדפוס בעל אותיות הדפוס הניידות של גוטנברג) במאה ה15. האומנם?

    --------------

    אם מה שנאמר בפסקה לעיל הוא נכון אז כדי להבין את המהפכה הדיגיטלית עלינו לעיין בתולדות התפתחות מהפכת הדפוס. אבל אם זה נכון הרי ע"פ אותו הגיון כדי להבין את חשיבות מהפכת הדפוס במאה ה15 עלינו לעיין בתולדות מהפכת המידע שקדמה לה והיא מהפכת הכתב (הכוללת בתוכה מיני מהפכה של התפתחות הכתב האלפבתי).

    -------------------
    על פי אותו הגיון, כדי להבין את מהפכת הכתב עלינו לעיין בתולדות מהפכת המידע שקדמה לה והיא מהפכת ציורי המערות וציורי הסלע. במהפכה זו, שהיא לדעתי מהפכת המידע הבסיסית ביותר, החצין האדם את דמותו של העולם בעיני האדם והפך אותו למיצג פומבי על גבי סלעים וכן על גבי קירות המערה.

     -------------------

    כדי להמחיש את דברי לגבי חשיבות מהפכת ציורי המערות וציורי הסלע, הבא נתבונן בציורים שצוירו במערת שובה בצרפת לפני למעלה מ30 אלף שנה:

    --------------------

    ציורי מערת שובה

    ----------------

    אתם מוזמנים ללחוץ על העיגולים שבתמונה ולראות את יופיין של תמונות אלו. אנו רגילים לחשוב שאיש המערות היה טיפוס ברברי למדי, שחי לו בתקופת הקרח באירופה וחי לו מצייד, דייג ואכילת נבלות. התמונות מגלות מימד אנושי מדהים. בנוסף להתפעלות מיופיים של הציורים הללו ומהמימד האסתטי, נשאלת מיד השאלה: מה היה המוטיבציה של אנשים אלו לצייר ציורים? האם הייתה זו מוטיבציה דתית פולחנים (כישוף החיות הניצודות)? האם הייתה זו מוטיבציה חינוכית (ללמד את הילדים צייד)? האם הייתה זו מוטיבציה אמנותית לשמה? כל השאלות הללו נידונות בפרק העוסק בנושא מהפכת ציורי המערות וציורי הסלע.

    ------------------

    באופן כללי הספר עוסק בשלש מהפכות קדם דיגיטליות: ציורי המערות וציורי הסלע, הכתב והדפוס ושתי טכנולוגיות הקשורות למהפכה הדיגיטלית: המיחשוב והתיקשוב או ביתר ספציפיות המחשב ורשת האינטרנט. 

    ------

    ספר זה מאמץ את גישתו של ניל פוסטמן הגורסת שכל חידוש טכנולוגי הוא עסקה פאוסטית שיש בה נזק ותועלת כאחד, וכלשונו של פוסטמן (2003):

    ---

    "כל טכנולוגיה היא גם מעמסה גם ברכה: לא או-או אלה זה-וזה". בפרק הבא נביא דוגמאות ונפרט כיצד חידושים טכנולוגיים מביאים ברכה ונזק כאחד.

    ==

    שאלות פתיחה של הספר 

    ----

    נתחיל ספר זה בכך שנשאל את עצמנו כמה שאלות חשובות הנוגעות למהפכות המידע: 

    ----

    1. מהי מהפכה, מהו מידע ומהי מהפכת מידע? 

    ----

    2.  מה מאפיין את התרבות הדיגיטלית של ימינו? מה אפיין את תרבות הספר של העבר, את תרבות הכתב ואת תרבות ציורי המערות וציורי הסלע?

    --

     3. האם התרבות הדיגיטלית בת זמננו היא המשך או שינוי של תרבות הספר ושל תרבות הכתב והציור? במה היא מהווה המשך ובמה היא שונה מתרבות הספר ומתרבות הכתב והציור?

    ---

    4. האם התרבות הדיגיטלית בת זמננו מקדמת אותנו לעומת תרבות הספר או שהיא מהווה נסיגה לתרבות נחותה יותר? במה מתבטאת הקדמה של התרבות הדיגיטלית ובמה היא נחותה לעומת תרבות הספר?

    ---

    5. האם מהפכות המידע הדיגיטליות (המחשוב והתקשוב) חשובות יותר ממהפכות המידע הקדם דיגיטליות (ציורי המערות וציורי הסלע, הכתב והדפוס)? איזה מהפכת מידע הייתה החשובה מכולן ומדוע? לאיזה מהפכה הייתה ההשפעה הגדולה ביותר על החברה והתרבות האנושית?

    ---

     6. אילו שינויים חברתיים ותרבותיים אירעו בעקבות מהפכות המידע? איזה מוסדות וארגונים חברתיים חדשים נוצרו בעקבות מהפכות אילו סדרים חברתיים השתנו?

    --

     7. מהו המחיר של מהפכות המידע? איזה כוחות תמכו במהפכות הללו, אלו חלקים בחברה הרוויחו ממהפכות אלו ומי היו המפסידים? מהו המחיר החברתי והתרבותי שהעולם ושאנו בישראל הקטנה משלמים על מהפכת המידע הדיגיטלית?

    ---

     8. מה מקומה של ישראל והעולם היהודי במהפכות המידע? כיצד השתלבה ישראל והעולם היהודי במהפכות אלו? איזה חלקים ממהפכות אלו הובלו ע"י ישראל ו/או העולם היהודי? איזה תועלת ואיזה נזק נגרם לישראל כתוצאה ממהפכה הדיגיטלית?

    ----

    לא תמיד יהיו לי תשובות לכל השאלות הנ"ל אולם עצם שאלת השאלות הללו פותחת פתח לדיון נרחב. בגלל הצורה הדיגיטלית אינטראקטיבית בה נכתב הספר, אני מעדכן את הספר לעיתים תכופות, הן ע"פ ההתפתחויות המדעיות והן ע"פ התוספות, ההארות וההערות של קוראי. זה כמובן אחד היתרונות של ספר דיגיטלי: אפשרות העדכון התמידית לעומת האפשרות בעולם הדפוס להוציא מהדורה חדשה מדי כמה שנים. אשמח כמובן לשמוע הערות והארות גם מאנשי קפה דמרקר לעבודתי זו.

    ----

    זהו מבנה הספר

    -----

    הקדמה
    הקדמה
    טכנולוגיה, תרבות וחברה
    --
    מהפכות המידע הקדם דיגיטליות
    מהפכת ציורי המערות וציורי הסלע
    מחקר מדעי בנושא ציורי המערות וציורי הסלע בתקופה הפלאוליתית
    התרבות האורלית
    מהפכת הכתב ומהפכת הכתב האלפבתי
    הופעת הכתב בעולם העתיק
    תחילת עידן תקשורת ההמונים : מהפכת הדפוס
    ----
    מהפכת המידע הדיגיטלית
    מהפכת המחשוב

    מהפכת התקשוב והאינטרנט והתרבות הדיגיטלית
    הצד האפל של רשת האינטרנט
    הערות לספר מהפכות המידע
    --
    נספחים
    מפגעים אקולוגיים שנוצרו עקב התפתחות טכנולוגית חסרת רסן
    מקורות שונים העוסקים בנושא טכנולוגיה, תרבות וחברה
    האבולוציה של האדם בתקופה הפרהסטורית
    העולם העתיק
     

    -----

    הנה הקישור לספר עצמו:

    ----

    עתה מה שנותר לכם הוא לקרא את אותם חלקים מהספר שמעניינים אתכם (במידה וישנם כאלו).

     

    הערה טכנית: אם אתם מפעילים את אחד הקישורים הנ"ל ומקבלים דף ריק יש לגלול בעזרת העכבר גלילה אופקית ימינה, ואז הטקסט יתגלה!

    --

    בברכה, ד"ר אמנון טיל, DAT  

        

     

     

        

     

    דרג את התוכן: