0

רגע של תאונת דרכים

6 תגובות   יום ראשון, 29/6/08, 20:46
היום הייתי מעורבת בתאונת דרכים וזה היה ממש "רגע של"...כמעט כשמו של הבלוג הזה.

בתוך פקק, התחלת נסיעה ואז ברגע אחד ופתאומי, מכת סוף העולם באחורי הרכב בו נסעתי.

מייד מבינים ולא מבינים מה שקורה. יחד עם רעש המכה מאחורנית, כל המכונית הרעישה מכל כיוון, בעיקר מהגג. נדמה היה שמשהו ענק נופל עלינו.

יצאנו, הנהג ואני לבדוק נזקים שהיו כמובן "מרשימים" דיים, לבקש מסמכים מהתוקף ובעוד הנהג שאיתי בודק אותם ואני ממשמשת את עורפי הכואב, הבנתי שאני לא רואה ואוטוטו אני מעולפת . זחלתי חזרה לרכב ממש ברגע האחרון ושם נשכבתי איכשהו. והגיעה משטרה והם הזמינו אמבולנס ולמרות שאמרתי שאני בסדר, קיבעו אותי על מיטת גלגלים ואת הדרך לתל השומר אינני זוכרת ממש כי מתברר שמתי שהוא אבדה הכרתי.

בתל השומר , למרבה הפלא היה בסדר גמור, נבדקתי, התברר שהחבלה איננה חמורה ואפילו שוחררתי הבייתה . כאבי גפיים, ראש לא מרשימים אף אחד שם בביה"ח, לשמחתי.

נשלחתי למנוחה, למעקב, הובהר לי שלא יצאתי מכלל ספק, עדיין. בשלושת הימים הבאים נבין יותר.

-------------------------------

כשפתחתי את הבלוג שלי אחה"צ, וראיתי את שמו, הזדעזעתי קצת : "רגע של...והרגע חלף" לא ברור לי מדוע נתתי שם כזה לבלוג שלי לפני מספר חודשים. היום השם הזה קיבל משמעות.

זה אכן עניין של רגע. אנחנו - אני, עשויה מרגעים ותו לא. רגע של פקק תנועה, מכה אחורית ברכב, בעורף, נהג מטורף מאחרינו, פוגע ובורח, (הוא ברח כשהבין שהמשטרה בדרך) רגע בו אני מבינה שאם הלך לי ברגע אחד המוח, אין רגע נוסף, רגע שבו כל התכניות משתבשות, הרגשות, מה שחשוב לי, מי אני, מה הספקתי, ברגע אחד והכל משתנה.

והרגע שלנו קשור תמיד באיזה רגע של מישהו אחר. הרגע שלי קשור ישירות ברגע של אותו נער צעיר בן 25 על אופנוע, אשר ברגע אחד, במסלול הנגדי, התנגש לתוך משאית וקיפח את חייו ברגע. פקק התנועה בו נפגענו אנחנו נוצר מנהגים רבים שעצרו רק לרגע להציץ במכבי האש שחילצו את הנער ....הכל, אבל באמת הכל, עניין של רגע. (הנער שנהרג, גם הוא ממודיעין.). "רגע של...והרגע חלף לו".

ומה עכשיו? מה עושים ברגע הבא? איך יראה הרגע הבא של משפחתו של הנער שנהרג?

בבקשה, תנהגו בזהירות, זה באמת רק עניין של רגע. לא נכון לחשוב ש"זה קורה רק לאחרים"

זה קורה כל יום וזה קורה לנו. בכל רגע. וגם כאשר זה מסתיים "בסדר" כפי שהתמזל לי, זהו באמת רגע נורא.




דרג את התוכן: