כותרות TheMarker >
    ';

    ניו מדיה ודוקומנטרי

    ארכיון

    0

    בנציון נתניהו

    63 תגובות   יום ראשון, 29/6/08, 20:52

     

    ''
     כשנתקלתי בתמונה היפה שצילם זיו קורן ומוצגת בתערוכה המשותפת לו ולדוד רובינגר "רגעים של בית" שאצר יגאל שתיים, אותה תמונה שמראה את בנימין נתניהו ואביו בנציון נתניהו ברגע אינטימי במיוחד כשנתניהו הבן מאייר את דמותו של אביו הנערץ עליו, נזכרתי בפגישה מיוחדת שהיתה לי עם נתניהו האב, לפני קרוב לשנתיים, לצורך תחקיר לתוכנית הראיונות של דן מרגלית "מוסף המוספים".

    עוד טרם  הפגישה הוזהרתי שמדובר באיש שאינו קל, בלשון המעטה, ושיותר מעיתונאי אחד מצאו את דרכם החוצה בבושת פנים מביתו. אבל בסיכומו של דבר הפגישה התגלתה כחוויה מיוחדת.  העילה לראיון, אגב, היתה תרגום ספרו של בן ציון נתניהו על דון יצחק אברבאנל, ספר שכתב לפני חמישים שנה, לעברית.

    הגעתי לביתו של נתניהו, בית הילדות של יוני וביבי בשכונת טלביה בירושלים, ביום סתיו נעים, נתניהו האב עצמו פתח לי את הדלת וקידם את פני בנימוס, מתנצל על כך שבאותה שעה צובעים את קירות ביתו, הזמין אותי לשבת בסלון.  

    למרות גילו המופלג, 96,  באותה עת, סדר יומו של נתניהו האב התגלה כמלא וגדוש כשל אדם צעיר, הוא קם בשעה מאוחרת יחסית ב9:30 בבוקר, ושעה מאוחר יותר הוא כבר מסב לשולחן העבודה שלו, הוא מעסיק מזכירה וכותב. עסוק בכתיבת זיכרונותיו, אך  את עיקר זמנו תופסת כתיבת מבואות עדכניים ובדיקת תרגומים של ספריו המתורגמים לספרדית ולעברית. הוא ער עד השעה אחת או שתיים לפנות בוקר  ולדבריו אינו מרבה לצפות בטלוויזיה, ואם כן הוא צופה רק בערוץ ההיסטוריה.

    אולי עובדה זו היא המסבירה את הנאיביות המסוימת בה הוא מציין ש"קשה לעתים להשיג את ביבי בטלפון, כשאני מתקשר אז תמיד אומרים לי שהוא בראיון בטלוויזיה" ולעומת זאת הוא מציין בגאווה לא מוסתרת ש"ביבי תמיד מוכן ומזומן לענות על כל שאלה בטלוויזיה או ברדיו" ומעלה בפני את אותו  נאום בו הוא גאה במיוחד  במהלכו בנו נאם בפני הסנאט האמריקאני אחרי מאורעות ה11 בספטמבר, נאום שבו במהלך שעות השיב בנימין נתניהו על שאלות חברי ועדת הסנאט.

    בחדר העבודה הגדול תלויות תמונות של יוני, על השולחן בסלון כתבי יוני בצרפתית ואנגלית, ובחדר העבודה פסל ברונזה שחור של קלסתרו של יוני שפיסלה אחותו של בנציון נתניהו, ניכר שיוני נוכח בכל מקום בבית, כמו גם בכל רגע בתודעתו של האב, למרות שלושים השנה שעברו מאז נפילתו.

    יותר מכך, ניכר שהגעגועים ליוני ז"ל ממשיכים לפלח את לבו, והכאב לא קהה גם אחרי שלושים שנה, כמו גם ההתחשבנות עם מי שהוא מאמין שעשו עוול לזכרו של יוני. הוא לוקח אותי לחלון חדר העבודה המשקיף לרחוב הקטן, ומצביע על צומת דרכים קטן, "זו כיכר יוני" הוא מסביר לי, כיכר שיותר ממשמחת אותו, היא גורמת לו עצב, כי במשפחת נתניהו סבורים שליוני נעשה עוול שאין רחוב הקרוי על שמו בירושלים, במקום זאת הסתפקו באותה כיכר קטנטנה.

    הוא מצביע מבעד לחלון הבית, אני מאמצת את עיניי לראות, על השלט הקטנטן בו כתוב באותיות דהויות "כיכר יוני  נתניהו"  בנציון נתניהו מספר לי שטדי קולק בתקופת כהונתו כראש עירית ירושלים הבטיח לו שבמקום יסלל גם עיגול בטון שישווה למקום מראה של כיכר קטנה, עיגול שמעולם לא נסלל.

    אלו הרגעים היותר מכמירי לב בשיחה הארוכה שלי איתו, מכיוון שבאותו הרגע כבר אינני מצליחה לזכור שלפני אותו פרופסור בעל שם, או אביהם של יוני וביבי. מה שאני רואה לנגד עיניי יותר מכל באותו רגע הוא איש קשיש, אב שכול המבכה את בנו הבכור.

     למעשה נתניהו האב, נמצא בזמן שפגשתיו באביב זקנתו וחוץ מגרירת רגלים כבדה סימני הגיל אינם ניכרים בו,  גם בגילו המתקדם הוא אינו נעזר במשקפי קריאה וראייתו חדה להדהים, בחזותו החיצונית לא ניכר כל דמיון לבניו, וגם בדיוקן שלו בצעירותו  שתלוי על הקיר בסלון נראה שהם לא ירשו ממנו את המראה הבלונדיני הבהיר, הפנים המעוגלות  והעיניים הכחולות בעלות המבנה המלוכסן טטארי. הוא עצמו מציין שבניו דומים יותר לאם צילה המנוחה, שנפטרה בשנת 2000 בגיל 87,  תמונתה של אם המשפחה תלויה בחדר בצעירותה, ונתניהו האב מרבה לחזור ולדבר בחום ובגעגוע , על התרומה שלה במהלך השנים, על הקשר הקרוב שלה לבנים, ומשתף אותי בתחושה שהוא חי בה, לפיה ניתן היה להציל את חייה אחרי השבץ השני שקיבלה, למרות, שהוא מסייג ומוסיף שגם בנו הצעיר עידו הרופא טוען שזה לא נכון והיא קיבלה את הטיפול הראוי ואין מה לעשות בנושא.

    ניכר שהוא גאה בשלושת בניו, וכאשר אני מציינת את יוני וביבי הוא מקפיד להוסיף את שמו של עידו שהוא רופא בכיר ומחבר מאמרים וספרי ילדים. הוא רהוט ומרבה לדבר  באריכות  על כל נושא, החל מז'בוטינסקי הנערץ עליו שהוא שימש כמזכירו האישי,("היה איש יוצא מן הכלל, איש חביב מאוד, עדין מאוד, את בתור אישה היית מאושרת מאוד כי היה לו ריספקט גדול לנשים, הוא היה פמיניסט כזה, מעריץ נשים, גם כתב הרבה פעמים שהוא חשב שהאישה הרבה יותר מוכשרת מהגבר בהרבה תחומים, יש תחומים שהגבר טוב בהם שאלה התחומים הגסים של עבודה קשה"),  מושא מחקר חייו- תקופת האינקוויזיציה בספרד , ועד זכרונות מילדותם של בניו בבית הזה ובשכונה, צלול, רהוט קולח ונמרץ בדיבורו.

    ניכר בו הרצון לדבר, אולי כמנהגם של אנשים קשישים,  ולהפתעתי אני מוצאת שאיני נזקקת לדובב אותו , וכן, קשה לפספס את הכישרון הרטורי שירש מאביו, הסופר והפעיל הפוליטי הציוני נתן מיליקובסקי,  ושבנו בנימין ככל הנראה קיבל ממנו (אם כי דיבורו הרבה פחות חלקלק משל ביבי הפוליטיקאי והוא גם מדבר באריכות ולא בסאונד בייטס). גם על יוני ז"ל הוא מוסיף מספר ואומר שלדעתו גם אם יוני לא היה נהרג היה הופך לפוליטיקאי כי היו לו עמדות פוליטיות מובהקות ורצון להשפיע.   

    כשהשיחה התארכה בנינוחות מפתיעה אל תוך השעה השלישית והרביעית הראה לי נתניהו אלבומים ובהם תמונות של יוני, מספר על תקופת שירותו, ועל התקופה שבה יוני וביבי שירתו בצבא כאשר הוא חקר בחו"ל, על פציעתו של ביבי, ועל הידיעה על נפילתו של יוני, כשהוא מתנצל שכרגע משפצים את ביתו  ורוב האלבומים מאוחסנים (בית המרוהט בצניעות מפתיעה),  

     ניכר היה בנתניהו שגם ממרום שנותיו ומעמדו הוא עדיין ממשיך לכאוב, את ההתנכרות של הממסד האקדמי הישראלי כלפיו, את אי השתלבותו בפוליטיקה הישראלית בזמנו (דעותיו ככל הנראה היו קיצוניות אפילו בשביל מנחם בגין), ומציין שוב ושוב את הכבוד לו הוא זוכה בחו"ל. בשלב מסוים הוא מבקש שאקרא את הביקורות של הניו יורק טיימס ועיתונים חשובים אחרים שעל גב ספרו שמכיל את מחקר חייו על האינקוויזיציה הספרדית והאנוסים (1500 עמודים) וניכר שהוא יודע אותן על פה, מעבר לזה הוא נשמע כמעט מרוכך, כשאני שואלת אותו על הסיפורים הידועים על נוקשותו והשפעתו הדומיננטית על עיצוב אופיים של ילדיו  (כשבנו בנימין נתניהו כיהן כראש ממשלה והכריז כי הוא מסכים להחזיר את חברון כפי שסוכם בהסכמי אוסלו, ביקר אותו אביו בחריפות. רבים מעריכים כי השפעת האב ודעותיו הפוליטיות בזכות "ארץ ישראל השלמה" הינה חזקה ביותר על בנו, נתניהו הבן עצמו אישר הערכה זו כשפרש מממשלת שרון לקראת ביצוע תכנית ההתנתקות בנמקו שהוא "חושש ממשפט ההיסטוריה" לאור עיסוקו של אביו כהיסטוריון נ.א.) הוא אומר לי בתגובה: "אגיד לך את האמת, כולם חושבים שאני השפעתי, אני לא השפעתי שום דבר, לא עלה על דעתי להשפיע עליהם, לאשתי היתה השפעה גדולה, ואם בכלל היה חינוך זה היה מצידה, הילדים היו חכמים, תפסו את זה, הם היו מאוד מעורבים, הם אנשים עצמאים שחינכו את עצמם. "תמיד מתארים אותך כאיש נוקשה במיוחד" אני שואלת אותו והוא מהרהר: "נוקשה? לא יודע... (מחייך קלות) אולי אני נוקשה, הבית שלנו היה תמיד בית פתוח שנתנו לכל אחד להביע את דעתו, מפני שאנחנו ליברלים. נוקשה ודאי לא. אני סבלן גדול. לא אכפת לי שישמיצו אותי". בסיום הראיון אחרי שהוא מעניק לי עותק עם הקדשה אישית של "מכתבי יוני" שהוא מלווה אותי לדלת הוא מוסיף ואומר בהומור קל: "את רואה, ככלות הכל אני לא כל כך קשוח כמו שמספרים".

    נעמי אלון   



    דרג את התוכן:

      תגובות (63)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/5/12 08:58:

      כרגיל נעמי מעולה.

      פעם קראתי את דברי אימו של נתניהו עוד בחייה נתנה ראיון לא זכור לי היכן, שכולם הלכו על הבהונות בבית שמר נתניהו האב היה בחדר העבודה. נוקשה? מאוד נוקשה. גם המחקר שלו על האנוסים ממה שכבר הספקתי לקרוא מבטא משהו מאוד רדיקלי באישיות שלו וכל היחס שלו לאג'נדה של מדינת ישראל כמו "אין עם פלשתינאי" !!! השפיע על ילדיו כי הם העריצו אותו וידוע שההערצה מהווה גורם חינוך מספר אחד.  קרי: חיקוי דמות האב ובגלל נוקשותו צורך לרצות אותו ועל כךל שמעתי גם ממוקרבים שדיברו איתו תמיד כמו ל"אלוהים".

        10/7/09 14:51:
      *
        10/7/09 12:22:

      נעמיל'ה:))

      .

      קראתי בשקיקה את הראיון - מרתק !

      תודה שהארת, לי בכל אופן את דמותו של פרופ' נתניהו

      .

      אשוב עם צאת הכוכבים:))

      .

      }}{{שטוטי

        10/7/09 10:57:

      צטט: taltalbo 2009-07-09 21:38:47


      יקירה מדהימה!

      הכתיבה שלך מרתקת,מעניינת, מסקרנת

      וזה נותן אצלך תמיד טעם של עוד.

       

      באשר לאיש עצמו. אינני חולקת את תפיסת עולמו

      אך באופן עקרוני, תמיד היתה לי משיכה לסיפורים

      והסברים של אנשים בעלי גיל מופלג.

      ביוגרפיות,אוטוביוגרפיות וסיפוריי עבר

      תמיד מרתקים אותי.

      בהקשר הזה ספציפית, יכולתי ממש להתנתק

      מהעובדה שאיני מסכימה עם דעותיו הפוליטיות

      ובאמת התחברתי כאן לצד הכל כך אנושי של

      אב שמדבר על ילדיו ושל אב שכול שאיבד את אחד מבניו

      ובכך הגדולה שלך כמראיינת

       

      תודה על כך

       

      תודה, מותק :)

      סקרנית לראות את הראיון איתו בחדשות הערב.

        9/7/09 21:38:


      יקירה מדהימה!

      הכתיבה שלך מרתקת,מעניינת, מסקרנת

      וזה נותן אצלך תמיד טעם של עוד.

       

      באשר לאיש עצמו. אינני חולקת את תפיסת עולמו

      אך באופן עקרוני, תמיד היתה לי משיכה לסיפורים

      והסברים של אנשים בעלי גיל מופלג.

      ביוגרפיות,אוטוביוגרפיות וסיפוריי עבר

      תמיד מרתקים אותי.

      בהקשר הזה ספציפית, יכולתי ממש להתנתק

      מהעובדה שאיני מסכימה עם דעותיו הפוליטיות

      ובאמת התחברתי כאן לצד הכל כך אנושי של

      אב שמדבר על ילדיו ושל אב שכול שאיבד את אחד מבניו

      ובכך הגדולה שלך כמראיינת

       

      תודה על כך

        22/5/09 12:03:

      צטט: Rachel . 2009-05-22 11:37:26

      פעם כשהייתי אמא צעירה קראתי שהוא היה נוהג להסתגר בחדר ושלושת הבנים התהלכו חרש בבית.האמא הקפידה מאוד.

      וחשבתי לעצמי איזה מין דבר זה להכריח ילדים להיות בשקט.סתם ניזכרתי :)

       

      נכון, ללא ספק מדובר בבית שכנראה סבב סביב האב.

      יש את הטקסט הזה שחיים ברעם כתב ב2003 כדי להסביר את הדמות של ביבי וציטטתי קודם ויש בו תובנות מעניינות:

      "ביבי מזכיר מפעם לפעם את אביו ההיסטוריון בן-ציון נתניהו, והנושא הזה עלה לדיון פעמים רבות גם בטורים האלה. האב, שנושל על-ידי הממסד של מפא"י מתפקידי מפתח באקדמיה (ולא משנה כלל אם מדובר באמת היסטורית או באמת ארכיאולוגית) הוא הדמות המרכזית בהווייתו של ביבי. כמו במקרה הקלאסי של ג'ון קנדי, הוא היורש הבלתי-אפשרי של הבן הבכור המוצלח, שנהרג במלחמה. תדמיתו בעיני האב חשובה לא פחות מאילוצי הקריירה ומהכורח להיות פרגמטיסט גם כדי להיבחר וגם כדי לכהן כראש-ממשלה בישראל. לכן הצגתי אותו כאן כהמלט לפני כמה חודשים. הציניות לדעתי מהווה מכשול לניתוח נכון של המציאות, והיא דרך קלה מדי שאיננה מאפשרת לפרשן להביא בחשבון את מכלול הגורמים המעצבים את אישיותו של הפוליטיקאי. ביבי הוא ציני, פחדן ונמושה ובעת ובעונה אחת גם אידיאולוג, אמיץ ועשוי ללא חת. התרגילים העלובים שלו, השקרים הגדולים והקטנים, הנהנתנות, ה"חזירות" (כפי שקרא לזה שמעון פרס) דרים בכפיפה אחת עם העקרונות, המחויבות הרעיונית וההיסטורית ועם התדמית העצמית של האיש. מי שמתקשה להבין את המורכבות הזאת לא יצליח לעולם לחזות מראש את מהלכיו של נתניהו."

        22/5/09 11:37:

      פעם כשהייתי אמא צעירה קראתי שהוא היה נוהג להסתגר בחדר ושלושת הבנים התהלכו חרש בבית.האמא הקפידה מאוד.

      וחשבתי לעצמי איזה מין דבר זה להכריח ילדים להיות בשקט.סתם ניזכרתי :)

        22/5/09 08:59:

      צטט: מירי דוידוביץ 2009-05-21 22:36:31

      מעניין.

      מעניין כמה אספקטים , פנים שונות ,יש לאדם אחד.

       

       


      תודה מירי

      זה באמת מענין להיווכח בכך

      כשאת כותבת את זה לא יכולה שלא לחשוב על הקריאה הכפולה שלך

      הן בעין הקוראת והן בעין הצלמת שרואה את הפנים השונות

      וכמובן ישר מהרהרת איך היית מצלמת אותו

      נעמי

        22/5/09 08:56:

      צטט: אירה ג 2009-05-21 22:23:38

      כתבה מרתקת!

       

       

       


      תודה, אירה יקרה :)
        22/5/09 08:56:

      צטט: ערן ♥ 2009-05-21 21:20:12


      "מה שאני רואה לנגד עיניי יותר מכל באותו רגע הוא איש קשיש, אב שכול המבכה את בנו הבכור"

       

      "ונתניהו האב מרבה לחזור ולדבר בחום ובגעגוע , על התרומה שלה במהלך השנים, על הקשר הקרוב שלה לבנים"

       

      הגעת לרגעים מאוד עדינים איתו, תוך כדי ראיון. היכולת שלך להוציא מהאדם ה"קשוח" הזה (כמו שהחֶברה רואה אותו, בכל אופן...) את האנושיות שבו. חום וגעגוע... אבא המבכה את בנו...

       

      גם הדברים שהצלחת להוציא ממנו על ז'בוטינסקי ("איש חביב מאוד, עדין מאוד... היה לו ריספקט גדול לנשים") מראים על הרגישות המיוחדת האופיינית לו.

       

      יופי של ראיון ויופי של כתבה!

       

      תודה ששיתפת, נעמי יקרה.

       

      ערן יקר

      תודה על מה שכתבת, זה מאוד מאוד מחמיא

      אני חושבת שבאמת בסיטואציות מסוימות אפשר לחלץ מקומות שבהם יוצאים מקומות רכים יותר, פגיעים יותר, אנושיים יותר.

      ראשית, אני באמת חושבת שהסוג של הקשיחות, הספרטניות, המינימליזם במלים והדרישות הגבוהות מהסביבה היא מאפיין של דור

      מסוים, כזה  שגדל על אידיאליזם צרוף. מטבע הדברים גם שייך לאישיות של אדם.

      בסימביוזה בין מראיין למרואיין קורה לפעמים שמשהו מתרכך . אני חושבת שזה צריך לקרות משני הצדדים, כלומר גם המראין צריך לבוא ולנסות לפרק מעצמו מגננות, דעות קדומות, דברים שקרא ושמע קודם לכן. וגם אצל המרואיין, אני חושבת שבמידה שהוא חש שמי שיושב איתו לא בא כדי לחלץ ממנו דברים שהוא לא מעונין להגיד, או במקרה הזה למשל לשמוע על בנו (ביבי) יותר מאשר עליו,

      אני מאוד מקווה שמשהו בי עצמי מאפשר מתן אמון, וגם שעצם העובדה שבאתי "מוכנה" לפגישה כלומר אחרי קריאה של חומרים שכתב על האינקוויזיציה הספרדית.

      מעבר לזה, אצלי אישית באמת, וזה בדרך כלל קורה כשאתה מגיע לבית של הורה שכול, משהו שם מכיל את העצב, גם אם זה קרה שנים רבות לפני כן, את ההחמצה, את האובדן. ואי אפשר שלא להרגיש את זה באוויר. אני לפחות חושבת ככה. אני לפחות הרגשתי את זה שם.

      נעמי

        21/5/09 22:36:

      מעניין.

      מעניין כמה אספקטים , פנים שונות ,יש לאדם אחד.

        21/5/09 22:23:

      כתבה מרתקת!

       

        21/5/09 21:20:


      "מה שאני רואה לנגד עיניי יותר מכל באותו רגע הוא איש קשיש, אב שכול המבכה את בנו הבכור"

       

      "ונתניהו האב מרבה לחזור ולדבר בחום ובגעגוע , על התרומה שלה במהלך השנים, על הקשר הקרוב שלה לבנים"

       

      הגעת לרגעים מאוד עדינים איתו, תוך כדי ראיון. היכולת שלך להוציא מהאדם ה"קשוח" הזה (כמו שהחֶברה רואה אותו, בכל אופן...) את האנושיות שבו. חום וגעגוע... אבא המבכה את בנו...

       

      גם הדברים שהצלחת להוציא ממנו על ז'בוטינסקי ("איש חביב מאוד, עדין מאוד... היה לו ריספקט גדול לנשים") מראים על הרגישות המיוחדת האופיינית לו.

       

      יופי של ראיון ויופי של כתבה!

       

      תודה ששיתפת, נעמי יקרה.

        21/5/09 19:29:

      צטט: "מנוע שקט" 2009-05-21 00:29:54


      *

       

       


      חיוך
        21/5/09 19:28:

      צטט: אחת שיודעת1 2009-05-21 11:04:02

      ראיונות מסוג זה הם פשוט חלון לתוך תקופה אחרת, עולם אחר, תודעה אחרת.

       

       


      תודה, מותק! אני שמחה שהצלחתי להעביר במלים את התחושות המדויקות שאני חשבתי בפגישה

      מה שכתבת בדיוק. זכות להציץ לעולם אחר ותודעה אחרת. נשיקה

        21/5/09 11:04:
      ראיונות מסוג זה הם פשוט חלון לתוך תקופה אחרת, עולם אחר, תודעה אחרת.
        21/5/09 11:02:

      איזה יופי, נעמי. תודה.

       

        21/5/09 10:53:

      צטט: eastern oak 2009-05-20 23:14:27

      עיתונאות אנושית ומאירת עיניים וחכמה ומכבדת - איזה יופי. הנאה צרופה.  

       

       

      תודה :)
        21/5/09 00:29:

      *
        20/5/09 23:14:
      עיתונאות אנושית ומאירת עיניים וחכמה ומכבדת - איזה יופי. הנאה צרופה.  
        20/5/09 21:21:

      צטט: OB 2009-05-20 11:28:29

      שופך אור

      ומחכים

      תודה נעמי

       

      אורן

       

       

      תודה לך אורן על שקראת :)

      נעמי

        20/5/09 11:28:

      שופך אור

      ומחכים

      תודה נעמי

       

      אורן

        10/2/09 01:18:

      צטט: alfasin 2009-02-10 01:05:55

      כבר נימאס לי לומר וואוו על הפוסטים שלך...

      פשוט מרתק ומדהים.

      לחשוב לא רק כמה שהאדם עצמו ראה היסטוריה (שתי מלחמות עולם), אלא גם כמה עשה וחווה בצורה משמעותית.

      אפשר כן לאהוב או לא לאהוב את נתניהו, אבל אי אפשר שלא להעריך את אביו - גם אם אתה לא מסכים עם דיעותיו הפוליטיות !

       

      איזה ילדים הוא גידל - מוצלחים אחד אחד !

      משהו מיוחד.

      תודה, ניר חיוך

      באמת שפוגשים את דור האנשים האלה, ומסתכלים על הדורות שאחריהם, בלי קשר להשקפתם הפוליטית או דרכם, נדמה שכבר אין כיום בנמצא אותו זן של אידיאליסטים, וכן, זה מדהים לחשוב מה האנשים האלה ראו בחייהם. כיום הוא בן 99, ועדין צלול לחלוטין. 

        10/2/09 01:05:

      כבר נימאס לי לומר וואוו על הפוסטים שלך...

      פשוט מרתק ומדהים.

      לחשוב לא רק כמה שהאדם עצמו ראה היסטוריה (שתי מלחמות עולם), אלא גם כמה עשה וחווה בצורה משמעותית.

      אפשר כן לאהוב או לא לאהוב את נתניהו, אבל אי אפשר שלא להעריך את אביו - גם אם אתה לא מסכים עם דיעותיו הפוליטיות !

       

      איזה ילדים הוא גידל - מוצלחים אחד אחד !

      משהו מיוחד.

        2/10/08 17:05:

      צטט: פוסט-ערס 2008-10-02 16:58:52

      איזה כיף לך לראיין כזה אדם,

      ראיון מרתק עם איש שגידל פה ראש ממשלה ומפקד סיירת מטכל ז"ל

      ורואים דרך הראיון שלך את הדומיננטיות שלו בחיי בניו.זה מה שנקרא לגדל ילדיים ערכיים.

      בנוסף סיקרן אותי במיוחד תרבות ההנצחה,מוזר לי לפעמים לראות אנשים שלא חסר להם פרסום והנצחה עולמית

      בסגנון - יוני נתניהו - הרי נכתבו ספרים,סרטים ושמו מושרש חזק מאוד בנרטיב הישראלי ובכל זאת

      אבא שלו היה רוצה יותר- מעניין אם זאת אהבה וגעגועים או שבניית ספינקס להאדיר את המשפחה.

       

       

       

      באמת כשאני נפגשת עם אנשים כאלה שראו ועשו היסטוריה (תרתי משמע) זו תחושת זכות.

      לגבי תרבות ההנצחה, נדמה לי שבחיי המשפחה הזאת כולל ביבי, עובר איזה אלמנט של תחושת קיפוח, כמובן

      לא ממש מוצדקת, שהרי האנשים האלו הגיעו למקומות המכובדים ביותר. אבל זה משהו בילט אין. זה גם משהו שקשור למאבק בתוך סיירת מטכ"ל מול מוקי בצר ואחרים, על הדרך שבה נהרג יוני. בגדול זה די מדהים באמת,

      אני זוכרת שקיבלתי לבת מצווה שלי מתנה עותק של "מכתבי יוני" כמו הרבה ילדים אחרים שקיבלו, אשכרה

      מישהו שהפך לאייקון תרבות והושרש בהוויה פה יותר מלוחמים אחרים, ובכל זאת, האבא מרגיש שהזיכרון של

      יוני לא הונצח מספיק, אבל אני האחרונה לבקר אב שכול, אלוהים יודע מה עובר עליו, וכמה הגעגועים מתעצמים במשך שלושים שנה, ואולי זו תחושה כזאת שככל שהוא מנציח יותר הוא "קיים" יותר בתודעה.

      תודהחיוך

      נעמי

        2/10/08 16:58:

      איזה כיף לך לראיין כזה אדם,

      ראיון מרתק עם איש שגידל פה ראש ממשלה ומפקד סיירת מטכל ז"ל

      ורואים דרך הראיון שלך את הדומיננטיות שלו בחיי בניו.זה מה שנקרא לגדל ילדיים ערכיים.

      בנוסף סיקרן אותי במיוחד תרבות ההנצחה,מוזר לי לפעמים לראות אנשים שלא חסר להם פרסום והנצחה עולמית

      בסגנון - יוני נתניהו - הרי נכתבו ספרים,סרטים ושמו מושרש חזק מאוד בנרטיב הישראלי ובכל זאת

      אבא שלו היה רוצה יותר- מעניין אם זאת אהבה וגעגועים או שבניית ספינקס להאדיר את המשפחה.

       

       

        8/8/08 20:07:

      צטט: gerrillateam 2008-08-08 16:06:48

      תודה.

       

       


      תודה לך שקראת קריצה
        8/8/08 16:06:
      תודה.
        2/7/08 00:34:

      צטט: el_greco 2008-07-01 03:15:11

      ביבי הוא תפוח רקוב אחד מני רבים.

      מה זה אומר על העץ?

       

      מילים אםשר להכביר כמה שרוצים, הדף סובל הכל.

       

       

       

      נו באמת,חייב להיות משהו גאון שיש בו צורך של הרס שנאה ...הייתי ממליץ על טיפול בכל מקרה  כמושבניק לידיעתך תפוח רקוב  הופך לקומפוסט וקל וחומר כאשר מדובר בכשוריו של זה הרי הוא קומ פוסט.

      לצערי מעטים העצים בדורינו

        1/7/08 22:29:

      Any person who lives to be 96 and his head is still clear, deserves our admiration

      (e(even if he is a right wingers

        1/7/08 20:50:

      צטט: el_greco 2008-07-01 20:33:04

      צטט: נעמית 2008-07-01 20:10:42

      צטט: el_greco 2008-07-01 20:03:10

      הכל פוליטי.

      המשלה עצמו כי אין משמעות פוליטית לכתבה אוהדת שכזו על אבי המועמד תמים או לא אמין.

       הכל פוליטי. זה נכון.

      ובכל זאת.

      אולי יש משמעות פוליטית לכתבה כזאת כמו לכל כתבה אחרת.

      אבל- האם אתה טוען שכתבתי כאן כתבה מטעם? שזה טקסט מושתל שנועד לפאר את נתניהו הבן לקראת המירוץ לראשות הממשלה?

      אם כן, הייתי מציעה לך לפני שאתה זורק האשמות, לך תבדוק, עשה תחקיר, בדוק ומצא מי הכותבת, ותראה אם אכן יש קשר אם לאוו....

      כתוב- יש משמעות פוליטית.

      לא כתוב- "כתבה מטעם".

      מילים במשורה. לא סתם. 

      ובמלים פחות במשורה אומר לך את דעתי: תמים הוא החושב שטקסט אוהד על אבי המועמד יכול להטות כף כלשהי, או אפילו להיות בעל משמעות פוליטית מינורית,  נתניהו נבחר לראשות הממשלה אחרי רצח רבין בערך כאיש השנוא ביותר על מחצית העם ובכל זאת אותה מחצית התעוררה בבוקר אחד בשנת 96 לגלות שהאיש הזה נבחר לראש הממשלה שלהם... שרון עבר תהליך אתרוגיזציה והכשרה על ידי אלה שתיעבו ושנאו אותו וכינו אותו רוצח  במשך שנים רק על מנת שיוכל לבצע את המשימה של ההתנתקות, והאנשים שבחרו בו קודם ואיחלו לו דין מוסר יותר מאוחר? בחרו בו בדיוק בגלל אותן תכונות, חוסר המעצורים, אי הציות  לחוק, הציניות. האמונה שהוא האיש שיוכל להתנחל ויכבוש בלי מעצורים,  ואם יבחר נתניהו לראשות הממשלה? הוא יבחר בדיוק על ידי אותם אנשים שחושבים שהוא ישרת את מטרותיהם, לא בגלל שאביו הוא היסטוריון בעל שם, או בגלל שאחיו נהרג במבצע כלשהו, ואם יבחר ברק? מאותה סיבה בדיוק. לא אהבה ולא סנטימנטים מביאים את הבוחר לקלפי ואולי בצדק. הרי ידענו כבר שמחה בככרות ואת ההתפכחות שאחריה.

       

        1/7/08 20:33:

      צטט: נעמית 2008-07-01 20:10:42

      צטט: el_greco 2008-07-01 20:03:10

      הכל פוליטי.

      המשלה עצמו כי אין משמעות פוליטית לכתבה אוהדת שכזו על אבי המועמד תמים או לא אמין.

       הכל פוליטי. זה נכון.

      ובכל זאת.

      אולי יש משמעות פוליטית לכתבה כזאת כמו לכל כתבה אחרת.

      אבל- האם אתה טוען שכתבתי כאן כתבה מטעם? שזה טקסט מושתל שנועד לפאר את נתניהו הבן לקראת המירוץ לראשות הממשלה?

      אם כן, הייתי מציעה לך לפני שאתה זורק האשמות, לך תבדוק, עשה תחקיר, בדוק ומצא מי הכותבת, ותראה אם אכן יש קשר אם לאוו....

      כתוב- יש משמעות פוליטית.

      לא כתוב- "כתבה מטעם".

      מילים במשורה. לא סתם. 

        1/7/08 20:10:

      צטט: el_greco 2008-07-01 20:03:10

      הכל פוליטי.

      המשלה עצמו כי אין משמעות פוליטית לכתבה אוהדת שכזו על אבי המועמד תמים או לא אמין.

       

      הכל פוליטי. זה נכון.

      ובכל זאת.

      אולי יש משמעות פוליטית לכתבה כזאת כמו לכל כתבה אחרת.

      אבל- האם אתה טוען שכתבתי כאן כתבה מטעם? שזה טקסט מושתל שנועד לפאר את נתניהו הבן לקראת המירוץ לראשות הממשלה?

      אם כן, הייתי מציעה לך לפני שאתה זורק האשמות, לך תבדוק, עשה תחקיר, בדוק ומצא מי הכותבת, ותראה אם אכן יש קשר אם לאוו.... 

        1/7/08 20:03:

      הכל פוליטי.

      המשלה עצמו כי אין משמעות פוליטית לכתבה אוהדת שכזו על אבי המועמד תמים או לא אמין.

        1/7/08 18:47:


      מעניין מאוד.

      ולא פחות מעניין ומרגש הוא שניכר כי את כותבת באמפטיה רבה על מרואיינך.

      לא דבר מובן מאליו לצערנו בנוף התקשורת העכשווית.

       

      עוד....

        1/7/08 17:26:

      צטט: עמוסס 2008-07-01 16:46:20


      לא מאוהדי נתניהו הבן, אבל

      נהנייתי לקרוא את הכתבה שלך

      תמשיכי להביא לכאן מאמרים וכתבות משלך

       

      עמוס,

      שמחה על שנהנית לקרוא את הכתבה,

      ותודה על הפרגון - בהחלט מעודד להמשיך

      נעמי

        1/7/08 17:24:

      צטט: ~גאיה~ 2008-07-01 10:33:44


      היי

      קראתי את ההתרשמות של הדוברת מן המפגש וההתרשמות ממנו נגעה גם בי.

      אכן מדובר באיש דגול ובעל שעור קומה, לשמחתי הרבה יצא לי לפגוש את מר בנימין נתניהו לפני שנה בביתו בירושלים, כמו כן גם את מר נתניהו שלא יכל לשהות עמנו יותר ממספר דק'. לשמחתי הרבה חשתי כבוד גדול לפגוש את מר נתניהו האב בסלון ביתו. אכן הייתי ברת מזל שזכיתי למעמד המכובד הזה,

       האיש מנומס וחד מחשבה ואורך שנותיו לא היו ניכרים על פניו, ואף לא בדיבורו הרהוט והשקט.

       

      תודה על הענין שהבעת במאמר

      נעמי

        1/7/08 17:23:

      צטט: -איתן- 2008-07-01 08:06:32

      צטט: el_greco 2008-07-01 03:15:11

      ביבי הוא תפוח רקוב אחד מני רבים.

      מה זה אומר על העץ?

       

      מילים אםשר להכביר כמה שרוצים, הדף סובל הכל.

       

       

      מילים שנוטפות מקארתיזם חולני. אתה לא מסכים עם דעותיו של הבן, אז צריך להחרים או לסלוד מהאב? אי אפשר להתרשם או לכבד אותו באשר הוא אדם?

       

      איזה חוסר כבוד כלפי הסטוריון ודמות מרתקת שתרמה רבות למדינת ישראל, למחקר האקדמי ולקידום השיח במדינת ישראל.

       

      מקווה שלעולם לא יתייחסו לילדיך או או להוריך בגלל הדעות החשוכות שלך, ברוח שאתה מבטא.

       

      לסיכום הדיון הזה, אין קשר בין הטקסט שמספר על המפגש הזה, לבין דרכו של הבן, דעותיו או כל דבר אחר, דומה הדבר למי שיטען שכתבתי את הטקסט מתוך אהדה סמויה לאינקוויזיציה הספרדית, לז'בוטינסקי או לסיירת מטכ"ל.... :-)

        1/7/08 17:18:

      צטט: shev8 2008-07-01 10:15:37

      el_greco ‏היום 3:15:

      ביבי הוא תפוח רקוב אחד מני רבים.

      מה זה אומר על העץ?

       

      מילים אםשר להכביר כמה שרוצים, הדף סובל הכל.

       

       

      תגיד? מאיזה עץ אתה באת?

       

      מה הקשקוש המקושקש הזה? מה בדיוק הקשר בין האב הנאור והמכובד לבנו?  דעותיו ומעשיו של הבן מקרינות על האב?

       

      אבל.... הנייר באמת כהראה סובל הכל, הכל כולל השטויות שכתבת.

       

      חבל רק שתגובה כזו מקלקלת את הכתבה המדהימה הזו.

       

      ולך נעמי.

      המשיכי בדרכך, אהבתי כל מילה.

      אל תושפעי מ"תפוח"  כזה או אחר שמגיב כאן.

       

      תודה על הפרגון :-)

      נעמי

       

        1/7/08 17:16:

      צטט: צביקס 2008-07-01 10:33:07


      נפלא ומרתק

       

       

      תודה רבה לך

       

      *

       

      תודה לך!

      נעמי

        1/7/08 16:46:


      לא מאוהדי נתניהו הבן, אבל

      נהנייתי לקרוא את הכתבה שלך

      תמשיכי להביא לכאן מאמרים וכתבות משלך

        1/7/08 10:33:


      היי

      קראתי את ההתרשמות של הדוברת מן המפגש וההתרשמות ממנו נגעה גם בי.

      אכן מדובר באיש דגול ובעל שעור קומה, לשמחתי הרבה יצא לי לפגוש את מר בנימין נתניהו לפני שנה בביתו בירושלים, כמו כן גם את מר נתניהו שלא יכל לשהות עמנו יותר ממספר דק'. לשמחתי הרבה חשתי כבוד גדול לפגוש את מר נתניהו האב בסלון ביתו. אכן הייתי ברת מזל שזכיתי למעמד המכובד הזה,

       האיש מנומס וחד מחשבה ואורך שנותיו לא היו ניכרים על פניו, ואף לא בדיבורו הרהוט והשקט.

        1/7/08 10:33:


      נפלא ומרתק

       

       

      תודה רבה לך

       

      *

        1/7/08 10:15:
      el_greco ‏היום 3:15:

      ביבי הוא תפוח רקוב אחד מני רבים.

      מה זה אומר על העץ?

       

      מילים אםשר להכביר כמה שרוצים, הדף סובל הכל.

       

       

      תגיד? מאיזה עץ אתה באת?

       

      מה הקשקוש המקושקש הזה? מה בדיוק הקשר בין האב הנאור והמכובד לבנו?  דעותיו ומעשיו של הבן מקרינות על האב?

       

      אבל.... הנייר באמת כהראה סובל הכל, הכל כולל השטויות שכתבת.

       

      חבל רק שתגובה כזו מקלקלת את הכתבה המדהימה הזו.

       

      ולך נעמי.

      המשיכי בדרכך, אהבתי כל מילה.

      אל תושפעי מ"תפוח"  כזה או אחר שמגיב כאן.

        1/7/08 08:06:

      צטט: el_greco 2008-07-01 03:15:11

      ביבי הוא תפוח רקוב אחד מני רבים.

      מה זה אומר על העץ?

       

      מילים אםשר להכביר כמה שרוצים, הדף סובל הכל.

       

       

      מילים שנוטפות מקארתיזם חולני. אתה לא מסכים עם דעותיו של הבן, אז צריך להחרים או לסלוד מהאב? אי אפשר להתרשם או לכבד אותו באשר הוא אדם?

       

      איזה חוסר כבוד כלפי הסטוריון ודמות מרתקת שתרמה רבות למדינת ישראל, למחקר האקדמי ולקידום השיח במדינת ישראל.

       

      מקווה שלעולם לא יתייחסו לילדיך או או להוריך בגלל הדעות החשוכות שלך, ברוח שאתה מבטא.

        1/7/08 06:29:

      צטט: בן גור 2008-06-30 22:13:10

       

          מ ע נ י ן ,  רוצה עוד על אנשים שברקע  ........

       

       

      תודה לך :-)
        1/7/08 06:22:

      אין זה בא להיות כתב הגנה על משפחת נתניהו או קמפיין לקידום דרכו הפוליטיות או השקפותיו של הבן, שאני רחוקה מהן כרחוק מזרח ממערב (תראה כמה מוזר, שאני אמורה להתנצל או להצטדק על כך שאינני מקדמת את הפוליטיקאי נתניהו, נו, באמת.... ).

       

      אני מצטערת אם זו התחושה שקיבלת. באתי לספר סיפור של מפגש עם אדם שהוא בעצמו חתיכת היסטוריה, את מאה השנה האחרונות העביר על פני הכדור הזה, וכמו אנשים רבים שידעו את המאה העשרים הארורה והמופלאה, כמעט כל כולה,  ידע עצב ושכול, ושמחה ועצמאות למדינה יהודית, מכיוון שהוא גם היסטוריון ראה את הדברים גם בעיני ההיסטוריון, וכמובן נוסף הצד שאי אפשר להתעלם ממנו ומכיון שהוא ומשפחתו נוכחים בהוויה שלנו, זה כן מרתק לפגוש את "העץ". 

       

      הכל תלוי בהקשר, כשפגשתי לפני כמה שנים לראיון את ס. יזהר, או את עמוס קינן הסתקרנתי ונצרתי בלבי את המפגשים עם האנשים המופלאים האלה , ומדובר באנשי רוח שהשקפותיהם נמצאות בקצה השני של הסקאלה.אבל במפגש עצמו עניינו אותי יותר מההשקפות הפוליטיות הסקרנות שמוליכה אותי תמיד, והניסיון לבוא בראש פתוח ונטול דעות קדומות. 

       

      אני גם לא חושבת שעלי להתנצל או להרגיש שאני מתיחסת למרואינים שאני פוגשת ממקום של ניסיון לזהות את המאפיינים והתווים האנושיים שלהם, האיש לפחות בארבעים השנים האחרונות אינו פוליטיקאי או עסקן פוליטי, , הוא גם לא איש שגרם במו ידיו עוול או פגע במישהו (אם נתעלם לרגע כמובן מתיאורית העץ והפירות הרקובים שלך), מדובר בהיסטוריון קשיש שפרסם ספר ובאתי לראיין אותו, יצא שהפגישה היתה מרתקת ומסקרנת, דווקא בגלל חוסר הידיעה לדעת למה לצפות, אם היא לא היתה כזו, לא הייתי זוכרת, ובטח לא כותבת עליה.

       

       ואכן הנייר (הוירטואלי) סובל הכל, ומשום כך, מסקרן אותי מה הפריע לך שם בדיוק, ומה לדוגמא היית אתה כותב באותה נקודה, או  האם כעיתונאי או תחקירן היית בכלל מסרב לפגוש אותו כי הוא אבא של ביבי? וכי הוא העץ שהצמיח כהגדרתך את אותו פרי מרקיב?

       

      .

       

      נעמי

        1/7/08 03:15:

      ביבי הוא תפוח רקוב אחד מני רבים.

      מה זה אומר על העץ?

       

      מילים אםשר להכביר כמה שרוצים, הדף סובל הכל.

       

        30/6/08 22:13:

       

          מ ע נ י ן ,  רוצה עוד על אנשים שברקע  ........

        30/6/08 18:15:

      צטט: yaron tal 2008-06-30 17:08:30


      מרתק וכתוב נפלא...

       

      תודה לך, ירון  :-)

        30/6/08 18:14:

      צטט: @אורית 2008-06-30 16:17:42

      סיקור מדהים נעמי,כניראה שאישיותך המיוחדת,סללה לך את הבונוס להשאר במחיצתו של האיש המבריק והחכם הזה במשך שעות.

      כשנמצאים בבעת מפרגן שכזה,על הדעות והחינוך ומה שטווה את דרכם של

      שלושת הבנים,כל אחד בתחומו,אפשר להבין שמדובר באצולה אינטלקטואלית

      ופטריוטית,גם אם לא מסכימים עם דרכם ודעתם.

      האיש הוא היסטוריה מהלכת מאז ומתמיד ואת הייטבת להביא אותו לקוראים באופן הכי אוטנטי שאפשר.

      את נולדת לכתיבה,המשיכי נשיקה

      ועל תערוכת הצילומים אני בודאי לא הולכת לותר,הייתי מביאה לשם את כל תלמידי בתי הספר בארץ שבודאי אין להם מושג מי המצולמים שם בלתי החלטי

       

      אורית יקרה

      תודה לך, תודה  על הפרגון והאמון האישי. אני חייבת לומר שהרגשתי שהיה שם אמון מצידו, לא יודעת אם בגלל העובדה שהגעתי מוכנה לראיון אחרי שקראתי לפחות חלק מספרו על האינקוויזיציה, אבל אני מאמינה שמעבר לכך, אנשים חשים כשבאים אליהם אנשים שרוצים באמת להקשיב ולעמוד על טיבם, ולא לנסות לשפוט אותם מראש, זה לא פשוט, צריך להשתחרר מכל מיני עכבות, דעות קדומות וכל מה שאתה יודע קודם לכן על המרואיין שלך, אבל בהחלט היטבת לתאר את ההרגשה שהרגשתי, ידעתי להעריך כל רגע בפגישה שהמתמשכה על פני קרוב לחמש שעות, כי ידעתי שמבחינתי זו חוויה חד פעמית והאיש הוא אכן היסטוריה מהלכת.

      תערוכת הצילומים אכן נראית מקסימה בעיניי, ביחוד הצילומים של ראשי הממשלה הראשונים במטבחים הפרטיים שלהם, אגב, ממש לידי ביתי, ברחוב בן יהודה פינת נורדאו, עומד קיוסק פלאפל, שם שמעתי, היה בעבר קיוסק שהשתייך לאחיו של בן גוריון שהתגורר כאמור כמה רחובות משם, והאח עצמו היה יריב מושבע של אחיו הדגול.

      סיפור משעשע ומרתק כאחת.

      נעמי :-)

        30/6/08 18:09:

      צטט: rynl 2008-06-30 14:06:30


      יכולותיו  המחקריות . היסטוריות .אניטלקטואליות של נתניהו האב ידועות בכל העולם

      אבל כאמור הוא לא זכה בהכרה (המגיעה לו על פי דין)  כחלק מדוגמת משטרת הדעות הקומוניסטית/ סוצאליסטית של לפני קום המדינה ועד לסוף שנות ה70 כאן בישראל על אף ובעיקר מפני שהיא מכוונות לקורא הישראלי /יהודי

      והחשש המתמיד של הקומוניסטים  מהרווזיוניסטים מהשפעות על מוחם רוחם ונפשם  של העיברים המתחדשים כאן בארץ ישראל  הדברים מכוונים גם לאבא אחי מאיר. " יאיר"  שטרן. זבוטינסקי ועוד רבים ומעולים ואפלו לאביו של מאיר שליו שגם הוא היה כאמור רווזיוניסט נסתם פיו ומולא מיים

      אבל למה ילינו הרווזיניסטים

      האינאטלקטואל המיזרחי לא סבל מאותה שיטה?

      והיצירה הרוחנית החרדית/חסידית   באה לידי ביטוי בשיח הישראלי הרחב

      ןמה יאמר  הוגה הדעות פילוסוף משורר. הערבי לאבנטי  מזרח תיכוני שיש המכנים אותו פלסטיני מה הוא ידבר?

      שלו זכות ראשונים טבעית על גורלו כאן בצל קורתינו עימנו(כגר הגר בתוכינו)

      סתימת פיות היא חלק  רע מהמורשת האנושית ואנו אימצנו אותה בחום כחלק מדוקטורינת הפרד ומשול תרבותית פוליטית שלטונית

      בוא נקווה שימהה העליזים של הדמוקרטיה האתונאית קרבים  ובאים אלינו

      בא כל אדם יהיה ראשי ומסוגל לשמוע ולהשמיע את דבריו  ללא צורך במתווך (בלתי אוביקטיבי בעליל)

      כמו התקשורת  המיניפולטיבית אינטרסנטית  "בת הקול" של המערכת

      נעמית אני מניח שכתבה  זו היא ביבחינת ודוי . הכאה על החזה . חטאנו לא היטנו אוזן לאחר באשר הוא.

      זו בהחלט תעודת בגרות עיתונאית      עלי והצליחי

      כתבה רומנטית שוטפת ומרגשת נהנתי

      RD

       

       נדמה לי שבמקרה של נתניהו האב הסיבות שלא נתנו לו להשתלב היו סבוכות יותר מאשר חרם של השמאל או הקומומניסטים על הרוויזיוניסטים. נתניהו האב הוא בעל גישה חילונית ציונית לחלוטין, וכמה פעמים במהלך שיחתנו הוא אף דיבר בבוז על הדתיים, לזכותו ייזקף שהוא בין היחידים שהתריעו כבר בשנות הארבעים על השואה העומדת מנגד ליהודי אירופה, ואף דרש להעלותם לארץ ישראל. מנגד הוא התנגד לתכנית החלוקה. אי אפשר לומר שהוא הוחרם לחלוטין, בסופו של דבר הוא אחד מהכותבים המרכזיים של האנציקלופדיה העברית, והוא אף כתב שם את הערך של "אנטישמיות" הוא היה בן טיפוחו של הפרופסור קלוזנר, (דודו של עמוס עוז), לגבי המחלוקת האקדמית הסיבות הן סבוכות יותר מאשר הנטיה הפוליטית נטו, יש התולים את דחיקתו החוצה מהאקדמיה הישראלית בויכוח שנסב בינו ובין פרופ' בער, עוד חוקר של ימי הביניים, על האנוסים באינקוויזציה הספרדית, נתניהו מתוך גישתו החילונית נטה לראות בהם נוצרים אמיתיים שלא שמרו על יהדותם, בניגוד לגישה המקובלת הרואה באנוסים כאלה שקידשו נפשם וחיו חיים כפולים בהם הסתירו את יהדותם.  מבחינה פוליטית, כאמור השקפותיו היו ימניות בהרבה למנחם בגין למשל, וכך הוא הוקצה על ידי תנועתו שלו.

      ועוד משהו, נדמה לי שלאב, כמו לבנו, קיים פער מתמיד בין החיים כאיש שזוכה לכבוד וכיבודים ובין תחושת האאוטסיידריות המתמדת, סממן מובהק שאפשר לזהות גם אצל נתניהו הבן. יש התולים אף (למשל חיים ברעם במאמר מרתק שכתב) אצל נתניהו הבן את תסמונת הבן שלעולם לא יצליח ללכת בעקבות הבן הבכור המוצלח והמת. כך כותב ברעם:

      "ביבי מזכיר מפעם לפעם את אביו ההיסטוריון בן-ציון נתניהו, והנושא הזה עלה לדיון פעמים רבות גם בטורים האלה. האב, שנושל על-ידי הממסד של מפא"י מתפקידי מפתח באקדמיה (ולא משנה כלל אם מדובר באמת היסטורית או באמת ארכיאולוגית) הוא הדמות המרכזית בהווייתו של ביבי. כמו במקרה הקלאסי של ג'ון קנדי, הוא היורש הבלתי-אפשרי של הבן הבכור המוצלח, שנהרג במלחמה. תדמיתו בעיני האב חשובה לא פחות מאילוצי הקריירה ומהכורח להיות פרגמטיסט גם כדי להיבחר וגם כדי לכהן כראש-ממשלה בישראל. לכן הצגתי אותו כאן כהמלט לפני כמה חודשים. הציניות לדעתי מהווה מכשול לניתוח נכון של המציאות, והיא דרך קלה מדי שאיננה מאפשרת לפרשן להביא בחשבון את מכלול הגורמים המעצבים את אישיותו של הפוליטיקאי. ביבי הוא ציני, פחדן ונמושה ובעת ובעונה אחת גם אידיאולוג, אמיץ ועשוי ללא חת. התרגילים העלובים שלו, השקרים הגדולים והקטנים, הנהנתנות, ה"חזירות" (כפי שקרא לזה שמעון פרס) דרים בכפיפה אחת עם העקרונות, המחויבות הרעיונית וההיסטורית ועם התדמית העצמית של האיש. מי שמתקשה להבין את המורכבות הזאת לא יצליח לעולם לחזות מראש את מהלכיו של נתניהו."

      לא ניסיתי להכות על חטא, אבל מטבע הדברים כשאתה פוגש אדם פנים מול פנים, אתה פוגש יחד עם דעותיו ומעשיו, גם מאפיינים אנושיים, וזה מה שנזכרתי בו כשראיתי את התמונה האינטימית של האב והבן.

      נעמי

        30/6/08 17:08:

      מרתק וכתוב נפלא...
        30/6/08 16:17:

      סיקור מדהים נעמי,כניראה שאישיותך המיוחדת,סללה לך את הבונוס להשאר במחיצתו של האיש המבריק והחכם הזה במשך שעות.

      כשנמצאים בבעת מפרגן שכזה,על הדעות והחינוך ומה שטווה את דרכם של

      שלושת הבנים,כל אחד בתחומו,אפשר להבין שמדובר באצולה אינטלקטואלית

      ופטריוטית,גם אם לא מסכימים עם דרכם ודעתם.

      האיש הוא היסטוריה מהלכת מאז ומתמיד ואת הייטבת להביא אותו לקוראים באופן הכי אוטנטי שאפשר.

      את נולדת לכתיבה,המשיכי נשיקה

      ועל תערוכת הצילומים אני בודאי לא הולכת לותר,הייתי מביאה לשם את כל תלמידי בתי הספר בארץ שבודאי אין להם מושג מי המצולמים שם בלתי החלטי

        30/6/08 14:06:


      יכולותיו  המחקריות . היסטוריות .אניטלקטואליות של נתניהו האב ידועות בכל העולם

      אבל כאמור הוא לא זכה בהכרה (המגיעה לו על פי דין)  כחלק מדוגמת משטרת הדעות הקומוניסטית/ סוצאליסטית של לפני קום המדינה ועד לסוף שנות ה70 כאן בישראל על אף ובעיקר מפני שהיא מכוונות לקורא הישראלי /יהודי

      והחשש המתמיד של הקומוניסטים  מהרווזיוניסטים מהשפעות על מוחם רוחם ונפשם  של העיברים המתחדשים כאן בארץ ישראל  הדברים מכוונים גם לאבא אחי מאיר. " יאיר"  שטרן. זבוטינסקי ועוד רבים ומעולים ואפלו לאביו של מאיר שליו שגם הוא היה כאמור רווזיוניסט נסתם פיו ומולא מיים

      אבל למה ילינו הרווזיניסטים

      האינאטלקטואל המיזרחי לא סבל מאותה שיטה?

      והיצירה הרוחנית החרדית/חסידית   באה לידי ביטוי בשיח הישראלי הרחב

      ןמה יאמר  הוגה הדעות \ פילוסוף\ משורר. הערבי לאבנטי  מזרח תיכוני שיש המכנים אותו פלסטיני מה הוא ידבר?

      שלו זכות ראשונים טבעית על גורלו כאן בצל קורתינו עימנו(כגר הגר בתוכינו)

      סתימת פיות היא חלק  רע מהמורשת האנושית ואנו אימצנו אותה בחום כחלק מדוקטורינת הפרד ומשול תרבותית פוליטית שלטונית

      בוא נקווה שימהה העליזים של הדמוקרטיה האתונאית קרבים  ובאים אלינו

      בא כל אדם יהיה ראשי ומסוגל לשמוע ולהשמיע את דבריו  ללא צורך במתווך (בלתי אוביקטיבי בעליל)

      כמו התקשורת  המיניפולטיבית אינטרסנטית  "בת הקול" של המערכת

      נעמית אני מניח שכתבה  זו היא ביבחינת ודוי . הכאה על החזה . חטאנו לא היטנו אוזן לאחר באשר הוא.

      זו בהחלט תעודת בגרות עיתונאית      עלי והצליחי

      כתבה רומנטית שוטפת ומרגשת נהנתי

      RD

        30/6/08 13:31:


      יכולותיו  המחקריות  היסטוריות אניטלקטואליות של נתניהו האב ידועת בכל העולם

      אבל כאמור הוא לא זכה בהכרה (המגיעה לו על פי דין)  כחלק ממשתראת הדעות הקומוניסתית/ סוצאליסתית של קום המדינה ועד לסוף שנות ה70 כאן בישראל על אף ובעיקר מפני שהם מכוונות לקורא הישראלי /יהודי

      והחשש המתמיד של הקומוניסטים  מהרווזיוניסטים מהשפעות על מוחם רוחם ונפשם  של העיברים המתחדשים כאן בארף ניישראל  הדברים מכוונים גם לאבא אחי מאיר  יאיר  זבוטינסקי ועוד רבים ומעולים ואפלו לאביו של מאיר שליו שגם הוא היה כאמור רווזיוניסט ניסתם פיו ומאולה מיים

      אבל למה ילנו הרווזיניסתים והוהאינאטלקת המיזרחי לא סבל מאותה שיטה?

      והיצירה הרוחנית החרדית/חסידית

        30/6/08 12:27:
      מרתק, תודה. שמח שהיה לי איזה שהוא חלק בחשיפה....
        30/6/08 04:11:


      תודה, קשה באמת לפעמים להשתחרר ממטענים או דעות קדומות,

      אבל לעתים פגישה פנים מול פנים יכולה לסייע בכך.

      ואשר לאמירה בקשר לראש הממשלה הבא... אני עדין מעדיפה להדחיק :-)

      נעמי

        30/6/08 00:05:
      מאמר מאלף וחשוב. כדאי שנכיר את הדמות המשפיע על ראש הממשלה הבא.
        29/6/08 21:33:


      וואו, איזה מחמאה ענקית!

      עשית לי את הערב

      :-)

        29/6/08 21:30:


      מסוג הכתבות בעיתון שעושים את סופ"ש כזה ששווה לצפות לו.

      מרתק ואת כותבת מדהים.

      כוכב

        29/6/08 21:08:

      צטט: ליאת z 2008-06-29 21:04:51

       

      מרתק

       

       

      תודה רבה!
        29/6/08 21:04:

       

      מרתק