הקואצ'יה
...ואז הגיעה פייה שימושית והגשימה לי משאלה שלא ביקשתי - מאז אני מאמן.
פוסטים פופולאריים
-
איך להיות זה שלא מפטרים אותו?
14/4/10 | 626 צפיות
-
בחירות 2008
8/6/08 | 577 צפיות
-
השבוע נדרשתי לעבור בפתחה של לשכת רווחה עירונית
8/6/08 | 619 צפיות
-
הברית
8/6/08 | 594 צפיות
-
העתיד כמנוע דיזל
8/6/08 | 799 צפיות
-
הגיע הזמן להצביע ללטאה
31/1/09 | 469 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך מצליחים לכתוב כל כך הרבה? 23/8/14
- 4.7 מיליון ש"ח 11/6/12
- אירועים טובים לשיווק 14/1/12
- השיעור שהיה צריך ללמד את כולם, ואף אחד לא מלמד אותו 7/5/11
- איך אתם מגיבים לבעיות? 20/3/11
- אמונות מגבילות 30/11/10
תפילת הבוקר של איזבלה
אני איזבלה. אישה, בת אדם. אני האחראית לחיי, למעשי ולערכם. איני חייבת להיות מושלמת כדי לממש אחריות זו. זכותי לאושר אינה תלויה בדבר. הערך שבי אינו טעון הסכמה או הוכחה ואינו מותנה בדעה. רצוני החופשי הוא המחבר בין האירוע שאני חווה לבין תגובתי לו. במעשה ובאי-עשייה, הבחירה היא שלי. אבחר בדבר הנכון. אני יוצאת אל העולם להגשים בו את חלומי, ולי הזכות גם הכוח לעשות זאת. אני יכולה, ואעשה! אני אמצא דרך למחוז חפצי, ואם אין דרך למוצאה, אחצוב לי את דרכי שלי. אין בעיה שלא אוכל לפתור אותה, להתגבר עליה, לעקוף אותה או לבטל אותה. אם אכשל היום, לבטח אצליח מחר. כל יום חדש מוצא אותי חזקה יותר, חכמה יותר, נחושה יותר. אם אטעה בדרך, אקח איתי את הלקח, ואניח מאחורי את כל היתר. אין בי מקום לצער וחרטה – התקווה ממלאת אותי. אין לי צורך בכעס ואשמה – הסליחה טובה מהם. אינני נוצרת את הכאב של אתמול – אני מעדיפה את האהבה של היום. אין לי זמן לחיות בעבר – עתידי מחכה לי שאצור אותו. מוגש כתזכורת לאיזבלה. עצרת לנוח, אגרת כוחות, הגיע הזמן להמשיך למעלה. |
תגובות אחרונות
-
אהובהקליין
בתגובה על איך מצליחים לכתוב כל כך הרבה?
-
פטשניק
בתגובה על תרגיל חינוכי על יסודות האימון
-
נורית לרנר
בתגובה על אין צורך לבקש סליחה
-
adi_marker
בתגובה על הלקוח תמיד צודק
-
nogalavi
בתגובה על ערב בקורסיקה
-
ילדים של אל-ה'ים *
בתגובה על Abstract in Red
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:-) צריכה לשנן ..ולהיזכר פעם.
תודה..
תשאלי כל איש דתי ויגיד לך שהעיקר בתפילה הוא הכוונה, וכל מה שהטקסט עושה הוא לנסות לכוון אותך חזרה לכוונה. תמיד תהיתי באמת איך זה עובד להם שם בבית הכנסת - איך מצליחים, האם מצליחים לא לשקוע בדקלום חסר מחשבה.
אחחח עברו כמה שנים מאז שניתקלתי בזה...
אבל עכשיו שלא כמו פעם, כשקראתי את זה לראשונה וחשבתי שזה מדהייייייייייםםםםם... זה כבר נשמע מוכר.. אפשר להכניס לזה כל "שם" שנרצה. כך שהברכה הזאת יחד עם כל הברכות שאדם אמור ל"טרטר" לעצמו כל בוקר... כבר בהחלט נשמעות כמו "שמע ישראל" .. ואם את ההוא כבר עזבנו מזמן, גם את זה....
אני קוראת את מה שכתבת... ויודעת... שהרבה עבודה נעשתה מאז. משהו שבהחלט נוגע בחלומות ומגשים אותם !
יש סיכוי שהיא התבכיינה לך לרגע... כי מרוב עשיה היא התעייפה. ואולי כי יש גבעה חדשה שיש לטפס עליה.
וגם כי על כל כתף רחבה, יש עלמה בוכיה....
יאללה אתה עם הכתפיים שלך...
: )