
מסקנה ממשית, מהתבוננות אישית - אחריות קשה יש ליתושה, שבלילה עוקצת והדם מוצצת. באמצע השינה, עצבנות משונה - לאדם מתברר שגירוד מעורר. קם באומץ זולף חומץ. פתאום מובן, שהכל מכוון - תובנה חדשה: תפקיד היתושה, לי לבשר שמשהו חסר - לישון הלכתי ומשהו שכחתי. כעת בשמחה, אשליך השמיכה, לעצמי אעזור ... ולישון אחזור! |
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גם זו דרך להסתכל על העולם ...
הכי טוב קוטל יתושים!
מי צריך לקום באמצע הלילה להיזכר במשהו?
בשביל זה יש לילה - לישון ולשכוח.
גזל שינה היתושות האלה :-)
ומשינת הפרט לשינת הכלל,
ועקיצות החיים הבאות לעורר אותנו,
לתפקידנו שעדיין לא הסתיים...
אבל אנחנו ... מעדיפים לחזור לישון.
אולי עדיף להתגרד מלקחת אחריות...
לכל יצור ביקום הזה מקום ותפקיד.
אחד עוקץ והשני מוצץ, יש האחד ששניהם בטרוף חושף
אחר מביע , נוסף משמיע , לכל דבר ישנה תכלית
אז מה תכלית ומה תוכלת של עקיצה, בשינה מאכלת?
להביא למחשבה , שלא עברה לה הנקודה.
אז לפני שינה בדוק החלק, התכונן בכיף וזמר
כשמוכן אתה לשינה , אף תניס היתושה.
לילה מתוק