מסקנה ממשית,

מהתבוננות אישית -

אחריות קשה

יש ליתושה,

שבלילה עוקצת

והדם מוצצת.

באמצע השינה,

עצבנות משונה -

לאדם מתברר

שגירוד מעורר.

קם באומץ

זולף חומץ.

פתאום מובן,

שהכל מכוון -

תובנה חדשה:

תפקיד היתושה,

לי לבשר

שמשהו חסר -

לישון הלכתי

ומשהו שכחתי.

כעת בשמחה,

אשליך השמיכה,

לעצמי אעזור ...

ולישון אחזור!