כותרות TheMarker >
    ';

    על הריצפה

    אני מבקש לשמור על פונט 12 וצבע שחור, אני אלרגי לנסיונות התבלטות ומרפקנות כפי שהם מתבטאים בצבעים וגדלים מוגזמים.

    היחידי שמותר להשמיצו בבלוג הוא אותי (כל המרבה הרי זה משובח).

    רחמים עצמיים

    15 תגובות   יום שישי , 8/6/07, 08:24

    את הבוקר פתחתי עם תחושת בחילה, כבר היה ברור שטוב לא יצא מהיום האומלל הזה.

     

    הגעתי אל הבורסה בדיוק שמיס יונברס וסגניתה התחילו לנאום כמה זה כייף וכבוד גדול לפתוח עוד יום של ירידות חדות, ואני קיללתי גם אותם, קיללתי שהם חיות בבועה הזאת ששום דבר לא יכול לחדור אותה, אפילו לא הרעב באפריקה או הנאנסות בסודן (דרפור) וכל הנושאים החשובים הללו שכל כך מטרידים אותן.

     

     

    אז ביום התחיל בדיוק כמצופה, מאותם ימים שבהם גם משהו רגוע כמוני (ואין רגוע ממני שלא יהיו טעויות) נכנס לחרדות קיומיות (החיים עוברים לי כמו סרט, תודה להורי, הקומזיץ ב 87 וכו') בקיצור סיוט כזה אני לא מאחל לשונאי (באמת שלא) אחרי שעתיים כבר איפסתי שבוע נפלא, כמובן שעשיתי כמה טעויות מאוד יקרות (הרבה יותר כואב מסתם להפסיד כי אני חסר מזל, כאילו לא רק מסכן אלא גם טיפש), הספקתי לצעוק על משהו לבעוט בדלפק לרוץ החוצה ארבע פעמים כדי לעשן שני שכטות ולרוץ בחזרה...

     

    הסרטים לא עושים צדק למקצוע שלי, זה תמיד נראה הרבה יותר הירואי והרבה פחות עלוב, בימים כאלו כולם עצבניים מקללים, ראיתי גם כאלו שבכו, זה לא נעים (בטח לא שהשכן שלי מפסיד הרבה יותר ממני, וזה תמיד נכון כי אני ג'וק קטן במה שהולך שם).

     

     

     

    בקיצור זה באמת לא לא מצחיק, יש תופעות פיזיות ללחץ, מעולם לא חוויתי אותן לפני שהתחלתי לעבוד במסחר על הריצפה (בהיותי איש מאוד קול), הגב נתפס, כואב הראש, יש בחילה...

     

    כתב על זה ניקולס טלאב בסיפרו fooled by randomness - סוחר שמרוויח נדבק אליו ריח של הצלחה, הוא לא רק מרגיש וחושב שהוא גאון, הוא גם נראה ומריח ככה. ריח הכישלון הוא לא נעים אני מדמיין אותו כריח זיעה חריפה ושתן ישן (חוש הריח שלי מאוד לוקה ועל כן אני יותר מדמיין ממריח).

     

    בכול מקרה חבול מוכה ונכא רוח חזרתי הביתה לדירתי הנפלאה הנוחה והיפה למצוא קצת מנוח ועידוד, טילפנתי לחבר הערבי שלי שסוחר באופציות בשיקגו לשאול את דעתו ולמצוא קצת סימפטיה (שהוא מפסיד זה קללות אישיות, חפצים מתעופפים הוא לבטח האיש הכי מגעיל בעולם ואני אומר את זה מניסיון), הוא כמובן הרוויח היום המון ומרגיש כמו גאון, אבל מכיוון שהוא באמת איש רגיש בצורה מופלאה בעיני (הרי כערבי הוא אמור להיות חסר טקט או רגישות עוד יותר ממני הישראלי) ומצא את הזמן והסבלנות להקשיב ולנחם, באמת מזל גדול שיש לי חבר כזה (ושאף אחד לא יפגע לי פה, אני אוהב אהבת נפש את כל חברי בצורה שווה לחלוטין :).

     

    לקחתי את הכלב לטיול ופתאום נזכרתי שיש לי הופעה היום, נלי פורטדו - זמרת היפ הופ (או הייפ פופ לדעתי) בכל מקרה לא ממש הטעם שלי ובטח לא היום. אבל החלטות על הופעות מקבלים פה בניו יורק חודשים מראש ועל כן בלאיו ברירה (כדי לשמור על מה שנשאר מחיי העלובים) אחרי ארוחה קלה פנינו אני (הכואב והדואב) ובת זוגתי צפונה לתיאטרון הגרדן (לפחות מקומות בישיבה).

     

    איזה ישיבה ואיזה בטיח, האולם מלא בילדות בנות 15 עם חצקונים שצורחות כאילו אין מחר, וכולם עומדים כך שלשבת אפשר אבל לא רואים כלום. החיים הקשים כנראה רודפים אחרי כי השכנה שלי לא רק שהיתה ילדה מחוצקנת וקופצנים במיוחד, היא גם צרחה ללא הפסקה (ותזכרו, יש לי כאב ראש מעשר בבוקר), אז למזלי אחרי שני שירים היא וחברתה החליטו להקשיב גם והשתתקו בצורה זמנית, נשמתי לרווחה (והתישבתי קצת).

     

    פתאום אור, מסתבר שנלי שרה גירסת כיסוי (קאבר) למשוגע של גנארל ברקלי (מהלהקות האהובות עלי), ולא רק שרה, אלא ממש טוב ומרגש (תקשיבו), פתאום ברגע עבר חלף לו כל המתח וקשיי יומי, דמעות של אושר התהוו בעיני.

     

    אין מילים לתאר מה שיר טוב יכול לעשות לבן אדם, פלא כזה שאני פסיעה מלהאמין באלוהים.

     (רציתי גם להפנות אותכם לפוסט מצויין על המוזיקה והשפעתה על הדמעות).

     

    אז משאר ההופעה כבר נהנתי, שרתי ורקדתי, כי למי יש כוח להיות מדוכא כל כך הרבה זמן (כמעט יום שלם ).

     

    שחזרנו הביתה גילינו עוד הפתעה האתר של יולי קיבל כתבה ב Seventeen הצלחה מסחררת  (זה קוסמופוליטן לילדות, אחד מהמגזינים המובילים לבנות הטיפשעשרה).

     

    אז ככה זה בחיים, לפעמים אתה למעלה לפעמים למטה (רק שאצלי הנדנדה מתנדנדת ממש מהר :)

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/07 04:17:

       

      צטט: חץ עין נץ 2007-06-09 03:50:41

      צטט: itamarp 2007-06-09 03:10:08

      צטט: חץ עין נץ 2007-06-08 17:05:49

      אני ממש צריך להזהר אתך. אתה לוקח אותי ברצינות גדולה מדי...בוודאי קריקטורה ובוודאי לא עליך.

       

      כמו שאמרתי, הסרטים לא עושים צדק למקצוע שלי.

      התיאור הזה ממש לא בא מהסרטים (כי בסרטים הם רק צועקים sale sale sale buy buy buy

      ומרוויחים שלושמ מאות מליון דולאר מהכסף שהם הוציאו מהפניס שהם הוציאו מהחזיר הזה מהחרסינה ..) אלא מנסיון החיים שלי.

      אני אף פעם לא עבדתי בריצפה ובטח לא בתפקידים פיננסים. אבל הייתי באזור...

      גם אני מהצועקים :)

      רק מליוני דולארים זה אגדות מהעבר הרחוק, היום צריך לעבוד מאוד קשה על כל גרוש. 

      מה שתיארת זה הקריקטורה, המציאות הרבה פחות זוהרת, רוב העבודה היא להמנע כמה שניתן מסיכונים (הימורים/ספקולציות), הספקולטיבים (אם בכלל) הם הלקוחות שלנו (אלו שבאים לשוק לקנות אופציות).

       

      דווקא את אלה אני מכיר מצויין..

      מה שכן, הסיכונים הם מאוד גדולים ובהחלט אפשר לומר שאנחנו חיים על החרב. ויש מגוון מאוד גדול של דרכים בהם אנשים מתמודדים איתם (יש כאלו ששותים לדוגמא), אבל הרוב הגדול הם אנשים רגילים שלא לוקחים את זה הביתה (יש לי חבר שמפרק את המתח בכולל שלו :).

       

       

       

      ואם לא הייתי ציוני (בדרכי) כנראה שלא הייתי טורח לכתוב על תופעות שונות בחברה הישראלית שמטרידות אותי.

      אני חושב שאתה ציוני נהדר.

      וואלה, באמת ? תודה :) 

      בכל מקרה הפואנטה היתה תהפוכות החיים ולא דווקא המקצוע שלי :)

      אתה תלמד כבר שאני הפואנטה שלי והפואנטה שלך לא חיבות להיות אותו דבר. אני כמו קוקיה מתעלק לאנשים על הפוסטים שלהם ועושה שם מה בראש שלי... בבלוגיה האחרת קראו לי זנבן בלוגים...

       

      בהחלט שם הולם :), מכיוון שאני עוקב אחריך לא פחות משאתה קורא אותי אז אני מכיר לפחות את האישיות הווירטואלית שלך די טוב,  אצלי הציניות היא קצת בוקית מה לעשות (אני מנסה להיות קולבר(ט) אבל כנראה לא ממש מצליח לי (אם אתה לא מכיר קולבר, תגיד אני אשלח לך כמה יוטיוב שלו ):)

       

      שבת שלום

       

      נ.ב. - ראית איזה שמירה צמודה אני מקבל פה ?

      שומרת שומרת. תגיד לה מזל טוב על האתר....

       מסרה לך תודה :)

       

      נ.ב.2 - אצלנו קוראים לזה קהל ואנחנו עומדים מול מעיין מזנון כזה (קאונטר - יש מילה טובה יותר לזה ?), זה עובד יותר כמו ב NYSE מאשר בשיקגו.

       

      "דוכן" לא? אבל אפשר קואנטר זה מספיק טוב..

      טוב זה אני אף פעם לא הבנתי. אני הבנתי איך זה עבד בNYSE ובCBT בזמנים של הסליפס אז זה היה ממש פשוט. אני הבנתי איך זה עבד בנסדאק (שזה ניראה לי הכי הגיוני בתור איש מחשבים)

       

      אבל עכשיו איך מתגלגלת עיסקה? 99.9 אחוז מההוראות מגיעות אלקטרונית. אז למה מקריאים אותם עדין? למה זה לא בידינג סיסטם אלקטרוני? למה צריך בכלל קאונטר? ומה אחרי ההיעסקה מקישים אותה חזרה למערכת שלכם?

      יאלה שישי אתם בטח נוסעים לאפ סטיט. תבלו טוב.

       

      יש שלושה תהליכים נפרדים:

       

      יש הוראות שנכנסות אלקטרונית, כל אחד בקהל שולח ציטוטים שלו (אלקטרונית) על כל המוצרים, הם מכים את השוק (האלקטרוני) שלנו במידה והוא השוק הכי טוב. 

       

      הוראות אלקטרוניות שלא פוגעות בשום שוק נשארות ב"בוק" אם הם גדולות מספיק ה"ספשיאליסט" מכריז עליהן (נתון לשיקולו), ואם משהו או כולם רוצים לקחת את הצד השני אז מתבצעת עסקה (גם אנחנו רואים אותם אז לפעמים היוזמה באה מהקהל).

       

      הוראות גדולות מגיעות הרבה פעמים מברוקרים על הרצפה, ואז מתבצע מקח פומבי, וצועקים וכל הסיפור הזה :) 

       

      סוף שבוע רגוע בבית הפעם 

       

        9/6/07 03:52:

       

      צטט: itamarp 2007-06-09 03:47:53

       

      צטט: חץ עין נץ 2007-06-09 03:19:01


      יופי. נהדר אז הוא יחזור לארץ? תגידי , המשפחה שלך והמשפחה שלו קשורות באיזה שהיא צורה? זה ניראה שכן אבל לא ממש ברור.

       

      המשפחה המצומצמת זה יולי אני והכלב אליקו :)

       

       

       

       

      אני הבנתי. אני לא כזה טיפש. אני רק זהיר. כלב בשם אליקו בניו יורק?

        9/6/07 03:50:

      צטט: itamarp 2007-06-09 03:10:08

      צטט: חץ עין נץ 2007-06-08 17:05:49

       אני ממש צריך להזהר אתך. אתה לוקח אותי ברצינות גדולה מדי...בוודאי קריקטורה ובוודאי לא עליך.

       

       כמו שאמרתי, הסרטים לא עושים צדק למקצוע שלי. 

      התיאור הזה ממש לא בא מהסרטים (כי בסרטים הם רק צועקים sale sale sale buy buy buy

      ומרוויחים שלושמ מאות מליון דולאר מהכסף שהם הוציאו מהפניס שהם הוציאו מהחזיר הזה מהחרסינה ..) אלא מנסיון החיים שלי.

      אני אף פעם לא עבדתי בריצפה ובטח לא בתפקידים פיננסים. אבל הייתי באזור...

      מה שתיארת זה הקריקטורה, המציאות הרבה פחות זוהרת, רוב העבודה היא להמנע כמה שניתן מסיכונים (הימורים/ספקולציות), הספקולטיבים (אם בכלל) הם הלקוחות שלנו (אלו שבאים לשוק לקנות אופציות).

       

      דווקא את אלה אני מכיר מצויין..

      מה שכן, הסיכונים הם מאוד גדולים ובהחלט אפשר לומר שאנחנו חיים על החרב. ויש מגוון מאוד גדול של דרכים בהם אנשים מתמודדים איתם (יש כאלו ששותים לדוגמא), אבל הרוב הגדול הם אנשים רגילים שלא לוקחים את זה הביתה (יש לי חבר שמפרק את המתח בכולל שלו :). 

       

       

       

      ואם לא הייתי ציוני (בדרכי) כנראה שלא הייתי טורח לכתוב על תופעות שונות בחברה הישראלית שמטרידות אותי.

      אני חושב שאתה ציוני נהדר.

      בכל מקרה הפואנטה היתה תהפוכות החיים ולא דווקא המקצוע שלי :)

      אתה תלמד כבר שאני הפואנטה שלי והפואנטה שלך לא חיבות להיות אותו דבר. אני כמו קוקיה מתעלק לאנשים על הפוסטים שלהם ועושה שם מה בראש שלי... בבלוגיה האחרת קראו לי זנבן בלוגים...

      שבת שלום

       

      נ.ב. - ראית איזה שמירה צמודה אני מקבל פה ?

       שומרת שומרת. תגיד לה מזל טוב על האתר....

       

      נ.ב.2 -  אצלנו קוראים לזה קהל ואנחנו עומדים מול מעיין מזנון כזה (קאונטר - יש מילה טובה יותר לזה ?), זה עובד יותר כמו ב NYSE מאשר בשיקגו.

       

       "דוכן" לא? אבל אפשר קואנטר זה מספיק טוב..

      טוב זה  אני אף פעם לא הבנתי. אני הבנתי איך זה עבד בNYSE  ובCBT בזמנים של הסליפס אז זה היה ממש פשוט. אני הבנתי איך זה עבד בנסדאק (שזה ניראה לי הכי הגיוני בתור איש מחשבים)

       

      אבל עכשיו  איך מתגלגלת עיסקה?  99.9  אחוז מההוראות מגיעות אלקטרונית. אז למה מקריאים  אותם עדין?    למה זה לא בידינג סיסטם אלקטרוני?    למה צריך בכלל קאונטר? ומה אחרי ההיעסקה מקישים אותה חזרה למערכת שלכם?

       יאלה שישי אתם בטח נוסעים לאפ סטיט. תבלו טוב.

        9/6/07 03:47:

       

      צטט: חץ עין נץ 2007-06-09 03:19:01


      יופי. נהדר אז הוא יחזור לארץ? תגידי , המשפחה שלך והמשפחה שלו קשורות באיזה שהיא צורה? זה ניראה שכן אבל לא ממש ברור.

       

      המשפחה המצומצמת זה יולי אני והכלב אליקו :)

       

       

        9/6/07 03:19:

       

      צטט: yuliziv 2007-06-09 01:25:25

      sounds very depressing the way you describe it, so I had to make some fixes -

       

       

      ממש לא. אבל נשמע שאת מכירה את נשוא הפנטזיה שלי הרבה יותר טוב ממני. אז

      א אני מתנצל כי אם איתמר נעלב מהתאור שלי אני מה זה מתנצל. כי אני רק ניסתי לעזור ולהסביר מה עושה "עושה שוק" בבור (למיטב זכרוני וזכרוני מאוד סלקטיבי בענייין הזה. וממש לא היתה לי כוונה להתיחס לאיתמר ממש)

       

       

       

       

      צטט: חץ עין נץ 2007-06-08 17:05:49

      בסוף היום סופרים בכמה קנה ובכמה מכר עושים חשבון, אם הפסיד הלך עליו והוא מרביץ לאשתו

       

       never happened :)

       זה לא הבנתי? מה לא קורה אף פעם? לא מפסיד או לא מרביץ לאשתו? אני שמח.

      ואו משתכר בבר הקרוב  (עם החברים שלו אלו שהפסידו גם כן)

       

      טרידר שלא שותה? זה אני לא ראיתי. דבר כזה עוד לא ראיתי. אבל כנראה השתנו הזמנים. אני שמעתי שיש עכשיו גם נשים בריצפה. שזה ממש לפליאה בעיני. מפני שלפני עשרים שנים נשים אם הן הגיעו לריצפה בוולסטרייט זה היה רק תרתי משמע וגם זה רק מאוחר מאד בלילה .

      פשוט לא היו בוולסטרייט נשים בתפקידי ביזנס . אני הכרתי את האישה שמונתה להיות מנהלת המכירות של בונדס עירונים בPW וטענו אז שהיא היתה האישה הראשונה בתפקיד כל כך בכיר ולמיטב זכרוני עשו עליה כתבה גדולה בניו יורק טימס בהקשר הזה.

       

       never happened :)

       

       ואם הוא מרויח הוא הוא עושה חשבון בראש שככה הוא ירויח כל יום מעכשיו עד קץ כל הימים ואז הוא עושה חשבון בראש כמה כסף הוא יכול להרוויח ככה ואז הוא נזכר שבעצם הוא יכול גם קצת לעשות בעצמו רווח כמו הלקוחות שלו ואז הוא קונה דירה ב4 מליון דולר בבניין החדש הזה השווה באפר איסט סיד.. 

       וככה הוא חי עם משכנתא של 14000 דולר לחודש ואף פעם הוא לא חוזר לארץ.......

       

      mashkanta" is a forbidden word in the family :) 

       

       יופי. נהדר אז הוא יחזור לארץ? תגידי , המשפחה שלך והמשפחה שלו קשורות באיזה שהיא צורה? זה ניראה שכן אבל לא ממש ברור. 

       

       live in the now" is a much better expression:)

       

      have a great day!

       

        9/6/07 03:10:

      צטט: חץ עין נץ 2007-06-08 17:05:49

       

      הוא זה שעומד וצורח בסרטים בבורסה.

      הוא מגלגל מיליונים בשניות הדולארים מתרוצצים לו בכיס ביחד עם הכדורים נגד האולקוס (זה פעם חשבו שאולקוס זה מחלה של לחץ לפני שנודע שמדובר בחידק פשוט ומגעיל אבל הם החברה של ריצפת הבורסה עדיין נוהגים לקבל אולקוס לפרקים היות והם לא יודעים שזה חידק ולא לחץ)

       

      בקיצור בבורסה יש לכל סוג או קבוצה של נירות ערך יש "עושה שוק" זה אחד שתמיד מוכן למכור וא לקנות מניה מסוימת (במקרה של האופציות זה קצת יותר מסובך מפני שאופציות זה גם דבר ספקולנטי כמו הימור וגם הדבר הכי שמרני בעולם זה כמו סכין תלוי איך משתשמים בה...)

       

      אבלב עקרון יש מין נירות ערך כאלה שניקראים אופציות ואיתמר שלנו עומד בבור שלו (יש עוד בור איתמר..? ) ובכל שניה שמישהו מציע לקנות או למכור אופציות בתחום שהוא מתעסק בו הוא יש לו מחיר. הוא מוכן לקנות ולמכור (ככה הרבה פעמים..)

       

      בסוף היום סופרים בכמה קנה ובכמה מכר עושים חשבון, אם הפסיד הלך עליו והוא מרביץ לאשתו ואו משתכר בבר הקרוב (עם החברים שלו אלו שהפסידו גם כן) ואם הוא מרויח הוא הוא עושה חשבון בראש שככה הוא ירויח כל יום מעכשיו עד קץ כל הימים ואז הוא עושה חשבון בראש כמה כסף הוא יכול להרוויח ככה ואז הוא נזכר שבעצם הוא יכול גם קצת לעשות בעצמו רווח כמו הלקוחות שלו ואז הוא קונה דירה ב4 מליון דולר בבניין החדש הזה השווה באפר איסט סיד.. וככה הוא חי עם משכנתא של 14000 דולר לחודש ואף פעם הוא לא חוזר לארץ.......

       

       כמו שאמרתי, הסרטים לא עושים צדק למקצוע שלי. 

       

      מה שתיארת זה הקריקטורה, המציאות הרבה פחות זוהרת, רוב העבודה היא להמנע כמה שניתן מסיכונים (הימורים/ספקולציות), הספקולטיבים (אם בכלל) הם הלקוחות שלנו (אלו שבאים לשוק לקנות אופציות).

       

      מה שכן, הסיכונים הם מאוד גדולים ובהחלט אפשר לומר שאנחנו חיים על החרב. ויש מגוון מאוד גדול של דרכים בהם אנשים מתמודדים איתם (יש כאלו ששותים לדוגמא), אבל הרוב הגדול הם אנשים רגילים שלא לוקחים את זה הביתה (יש לי חבר שמפרק את המתח בכולל שלו :). 

       

      ואם לא הייתי ציוני (בדרכי) כנראה שלא הייתי טורח לכתוב על תופעות שונות בחברה הישראלית שמטרידות אותי.

       

      בכל מקרה הפואנטה היתה תהפוכות החיים ולא דווקא המקצוע שלי :)

       

      שבת שלום

       

      נ.ב. - ראית איזה שמירה צמודה אני מקבל פה ?

      נ.ב.2 -  אצלנו קוראים לזה קהל ואנחנו עומדים מול מעיין מזנון כזה (קאונטר - יש מילה טובה יותר לזה ?), זה עובד יותר כמו ב NYSE מאשר בשיקגו.

        9/6/07 01:25:

      sounds very depressing the way you describe it, so I had to make some fixes -

      צטט: חץ עין נץ 2007-06-08 17:05:49

      בסוף היום סופרים בכמה קנה ובכמה מכר עושים חשבון, אם הפסיד הלך עליו והוא מרביץ לאשתו

       

       never happened :)

       

      ואו משתכר בבר הקרוב  (עם החברים שלו אלו שהפסידו גם כן)

       

       never happened :)

       

       ואם הוא מרויח הוא הוא עושה חשבון בראש שככה הוא ירויח כל יום מעכשיו עד קץ כל הימים ואז הוא עושה חשבון בראש כמה כסף הוא יכול להרוויח ככה ואז הוא נזכר שבעצם הוא יכול גם קצת לעשות בעצמו רווח כמו הלקוחות שלו ואז הוא קונה דירה ב4 מליון דולר בבניין החדש הזה השווה באפר איסט סיד.. 

       וככה הוא חי עם משכנתא של 14000 דולר לחודש ואף פעם הוא לא חוזר לארץ.......

       

      mashkanta" is a forbidden word in the family :) 

       

       live in the now" is a much better expression:)

       

      have a great day!

        8/6/07 17:05:

       

      צטט: itamarp 2007-06-08 09:20:35

       

      צטט: dluz 2007-06-08 09:09:04

      בתקווה לא לצאת ממש פתט... אולי תוכל להסביר לי מה בדיוק אתה עושה ולמה אתה מתכוון ש"אתה" מפסיד או מרוויח?

      אף פעם לא היה לי את מי לשאול.

       אני עושה שוק באופציות (מצטט מחירי קניה ומכירה לכל סדרה לכל חודש) , מהאילו שצועקים ומנפנפים בפתקים כמו בסרטים (רק שעכשיו זה לפטופים שמתנופפים).

       

      אופציות זה מעיין ביטוח על מניות (הסכם לקניה או מכירה של המניות בזמן ובמחיר קבוע).

       

      "אתה" זה אני, ומפסידים ומרוויחים דולרים, לא כסף של מונופול לצערי (למרות שלפעמים אני עדיין מופתע מזה).

       

      :) 

       

       

       

       

      הוא זה שעומד וצורח בסרטים בבורסה.

      הוא מגלגל מיליונים בשניות הדולארים מתרוצצים לו בכיס ביחד עם הכדורים נגד האולקוס (זה פעם חשבו שאולקוס זה מחלה של לחץ לפני שנודע שמדובר בחידק פשוט ומגעיל אבל הם החברה של ריצפת הבורסה עדיין נוהגים לקבל אולקוס לפרקים היות והם לא יודעים שזה חידק ולא לחץ)

       

      בקיצור בבורסה יש לכל סוג או קבוצה של נירות ערך יש "עושה שוק" זה אחד שתמיד מוכן למכור וא לקנות מניה מסוימת (במקרה של האופציות זה קצת יותר מסובך מפני שאופציות זה גם דבר ספקולנטי כמו הימור וגם הדבר הכי שמרני בעולם זה כמו סכין תלוי איך משתשמים בה...)

       

      אבלב עקרון יש מין נירות ערך כאלה שניקראים אופציות ואיתמר שלנו עומד בבור שלו (יש עוד בור איתמר..? ) ובכל שניה שמישהו מציע לקנות או למכור אופציות בתחום שהוא מתעסק בו הוא יש לו מחיר. הוא מוכן לקנות ולמכור (ככה הרבה פעמים..)

       

      בסוף היום סופרים בכמה קנה ובכמה מכר עושים חשבון, אם הפסיד הלך עליו והוא מרביץ לאשתו ואו משתכר בבר הקרוב  (עם החברים שלו אלו שהפסידו גם כן) ואם הוא מרויח הוא הוא עושה חשבון בראש שככה הוא ירויח כל יום מעכשיו עד קץ כל הימים ואז הוא עושה חשבון בראש כמה כסף הוא יכול להרוויח ככה ואז הוא נזכר שבעצם הוא יכול גם קצת לעשות בעצמו רווח כמו הלקוחות שלו ואז הוא קונה דירה ב4 מליון דולר בבניין החדש הזה השווה באפר איסט סיד.. וככה הוא חי עם משכנתא של 14000 דולר לחודש ואף פעם הוא לא חוזר לארץ.......

       

       

        8/6/07 16:47:

      אה יקירי....פוסט כלבבי...החל מהדיכאון הגאוני....:),

      עבור דרך היותך בעצם תתרן (או שאינך יודע ??),

      עבור דרך היותי ירוקה כי ראית את נלי פורטדו live,

      עבור דרך הנוף מדירתך....:)....

       

      ובקיצור....

       

      חיים כמו שצריך, עם הנדנדה המתבקשת.

       

      תגיד תודה שאתה לא פריס.

       

      הילטון.

       

      :)

       

      סוף שבוע נעים (הנה בא עוד יום כזה כמו אתמול....ואתה? צורח ציטוטים??? הייתי רוצה לראות/לשמוע במו עיני/אוזניי....:))

        8/6/07 10:03:

      איתמר,

      אני בימים כאלה תמיד שרה

      "מחר יהיה זה יום חדש"

      זה המזל...כל יום לגופו.מחייך

      שיהיה סוף שבוע נפלא.

       

       

        8/6/07 09:20:

       

       

       

      זה הרבה מאוד אדרנלין, אבל הרפתקני נשמע לי מסוכן, העבודה שלי היא בעיקר לנהל את הסיכון שלי, זה בעצם להמנע ככל הניתן מהרפתקאות (מה לעשות שאנחנו עוסקים בסיכון אז הוא מגיע לפעמים לבקר).

       

      כרוניקה של מוות ידוע מראש נשמע לי הגדרה הרבה יותר טובה, תראה מתי כבר ידעתי שהכל הולך פקעקט בסדרת הפוסטים שלי על המיתון הקרב ובא (הפסקתי לכתוב בנושא גם מחוסר עיניין ציבורי וגם כי החלטתי להפריד את הפנאי מהעבודה).

       

      נקווה שיהיה יותר רגוע מחר, אבל תקווה לא תעזור פה :) בכל מקרה כסף זה שטויות יבוא וילך, הכי מצער זה שמרוב לחץ לא ראיתי את היפאנית הזאת מקרוב (היא הלכה מאחורי ואפילו לא נתתי בה מבט).

      האמת, מכל מה שכתבת - הקטע עם היפנית נשמע באמת הכי מצער.

        8/6/07 09:20:

       

      צטט: dluz 2007-06-08 09:09:04

      בתקווה לא לצאת ממש פתט... אולי תוכל להסביר לי מה בדיוק אתה עושה ולמה אתה מתכוון ש"אתה" מפסיד או מרוויח?

      אף פעם לא היה לי את מי לשאול.

       אני עושה שוק באופציות (מצטט מחירי קניה ומכירה לכל סדרה לכל חודש) , מהאילו שצועקים ומנפנפים בפתקים כמו בסרטים (רק שעכשיו זה לפטופים שמתנופפים).

       

      אופציות זה מעיין ביטוח על מניות (הסכם לקניה או מכירה של המניות בזמן ובמחיר קבוע).

       

      "אתה" זה אני, ומפסידים ומרוויחים דולרים, לא כסף של מונופול לצערי (למרות שלפעמים אני עדיין מופתע מזה).

       

      :) 

       

       

        8/6/07 09:09:

      בתקווה לא לצאת ממש פתט... אולי תוכל להסביר לי מה בדיוק אתה עושה ולמה אתה מתכוון ש"אתה" מפסיד או מרוויח?

      אף פעם לא היה לי את מי לשאול.

        8/6/07 09:02:

       

      צטט: ארז פרץ 2007-06-08 08:48:21

      נשמעת הרפתקנית העבודה הזו.

      שותף לתחושות שלך, או לפחות לחלקן הגדול.

      מקווה שהשבוע תפוצה על הכל וכפול.מחייך

       

      זה הרבה מאוד אדרנלין, אבל הרפתקני נשמע לי מסוכן, העבודה שלי היא בעיקר לנהל את הסיכון שלי, זה בעצם להמנע ככל הניתן מהרפתקאות (מה לעשות שאנחנו עוסקים בסיכון אז הוא מגיע לפעמים לבקר).

       

      כרוניקה של מוות ידוע מראש נשמע לי הגדרה הרבה יותר טובה, תראה מתי כבר ידעתי שהכל הולך פקעקט בסדרת הפוסטים שלי על המיתון הקרב ובא (הפסקתי לכתוב בנושא גם מחוסר עיניין ציבורי וגם כי החלטתי להפריד את הפנאי מהעבודה). 

       

      נקווה שיהיה יותר רגוע מחר, אבל תקווה לא תעזור פה :) בכל מקרה כסף זה שטויות יבוא וילך, הכי מצער זה שמרוב לחץ לא ראיתי את היפאנית הזאת מקרוב (היא הלכה מאחורי ואפילו לא נתתי בה מבט).

        8/6/07 08:48:

      נשמעת הרפתקנית העבודה הזו.

      שותף לתחושות שלך, או לפחות לחלקן הגדול.

      מקווה שהשבוע תפוצה על הכל וכפול.מחייך

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      itamarp
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין