נוסעים לקניון עזריאלי, כי היא אמרה. לא איכפת לי, רק שתסתום את הפה, ולא תגיד שאני שגרתי מידי. המלכודת מתגלת שעה לפני שיוצאים - מסתבר שהשכנה באה, גרושה וכוסית שחברתי נדלקה עליה, ומצאה אצלה נחמה רגשית בשיחות ליליות ארוכות. אני מקבל את זה ברגשות מעורבים, ומוצא כי יש בעניין הרבה מן היתרון שביציאה למקום כזה - בעוד הן תכתתנה רגליהן בין החנויות, אני ארבוץ לי בצומת ספרים או סטימצקי, ואח"כ כוס קפה.. כך אעביר שעתיים עם עצמי ובדברים שאני אוהב, בעוד הן תהיינה שקועות עם עצמן - אכן רעיון טוב.
ככה, בעוד אני נכנס למקלחת, השכנה נכנסת, ואני לא מאמין למשמע אוזני. הילד הקטן שלה איתה. השמוק הקטן הולך למחשב שלי ואני שומע את השכנה מזהירה אותו - כך עם קצף בעיניים אני מרגיש איך לחץ הדם שלי עולה, גבוה גבוה.. ומחשבות מרידה, וסצינות עצבניות נרקמות להן כשאני שוטף את עצמי.
נוסעים, והן מתעלמות ממני, כל הדרך מדברות, ומדברות.... אני שם מוסיקה, והילד מתערב מאחור, ומסביר לי איך ללחוץ על הכפתורים. עד עזריאלי, אני מתכנן את הכל בפרטי פרטים. בת זוגתי ( שרלילה למהדרין, עם יכולות שרמותיות נרחבות ), מתרכזת בנהיגה שלי, ופתאום מתרכזת בי. " אין לי נעלים !" ( יש לה עשר זוגות לפחות ) " למה אתה שותק ? " " אני כרגע מנסה למצוא חניה " אני מרגיש שהיא מרוכזת בי וזה לא מוצא חן בעיני. אני מייד מתחיל להכין אותן " בזמן שאתן תחפשו נעלים, אני אהיה בצומת ספרים"
אנחנו עולים במעליות, והן מאבדות כיוון - אחת ימינה על נעלי עקב ושמלה קצרה, והשניה עם ישבן מתוח גוררת ילד שמאלה. בסוף הן מהמרות על ימינה, ואני מנסה להפרד מהן " אני לשם! ושתרצו לנוח תתקשרו , "רק רגע מתוק " אני שומע ומסתמרות שיערות עורפי. " קח איתך את אלון, אין לו סבלנות, והוא רק יעכב אותנו... זה יהיה מהר יותר ולא תצטרך להמתין הרבה ! " אני מרגיש איך הווריד פוקע, ואני רואה את השכנה מפלפלת עיניים בחשש " לא צריך, ניקח אותו איתנו " חברתי שתיבדל לחיים ארוכים מחצינה את כל השרמוטיות שבה " מה פתאום! יוני יקח אותו ... נכון!?"
כך, אני והילד, מטיילים בקניון.
אנחנו עוברים ליד חנות צעצועים, הוא נכנס ואני מגרר אחריו " תראה מדבקות של BEN 10 " אני לא יודע מי זה BEN 10. אני מציץ בשעון - מקצה לעצמי 20 דקות, בטרם אתקשר להודיע שסיימתי את הטיול. הצלחתי לגרור אותו לצומת ספרים, אחרי 10 דקות, הוא משתולל בכניסה, ואני נאלץ לצאת.
קניתי לו ארטיק, ואני והוא יושבים על הספסל. ( אני נהנה מהאדריכלות של המקום ) " אני לא יודע למה אמא שלי לא מתחתנת. אתה רוצה להיות אבא שלי ?" אני מרים גבה, וקצת מתעורר מהחרגון ( סוף כל סוף שיחת גברים ) " דווקא אתה מוצא חן בעיני אמא שלי, ולי לא אכפת " הוא מלקק את הארטיק ומביט בי בישירות. " באמת ? " אני עונה מופתע. " כן ! אמא שלי דברה עם חברה בטלפון ואמרה שאתה מדליק,... " אני דווקא מתחיל להנות מהרגע " מה עוד היא אמרה ? " הוא לא עונה לשאלה במקום זאת אומר " גם אני מדליק "
אחרי חצי שעה החזרתי אותו לשכנה שבאה לקחת אותו אחרי חקירה שהעלתה שאמא שלו דברה עלי עם משהי.
חברתי מודדת נעלים בחנות. הילד נגרר אחרי הג'ינס הצמוד. ואני מביט מהורהר בתחת המוצק שמעכס מתחת לגופיה קצרה החושפת קצה קעקוע מעל עצם הזנב. " מי זאת אורנה?" קראתי. היא הסתובבה מסמיקה. " מה?" "כלום, כלום!"
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
איזה שדרוג מעפן בקפה. אין שום יכולת יצירתית במי שבונה את המערכת. למעט הוספת שדה מידע קטן, וקצת אילוסטרציות חדשות, אינני יודע כמה באגים בכלל תוקנו. אכזבה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בריטניה הגדולה והרוזן האדום
אני ממשיך להתארח אצל מרגרט הדנית שלי. המפלגה הקומוניסטית השלטת שולחת לי כסף, והתפקיד שלי הופך להיות עובד המשטרה החשאית לקשרי חוץ. אני צריך להקים מטה ולפתח את הקשרים התעמולתיים בבריטניה הגדולה. אין לי הרבה חברים בבריטניה, אבל אני מקבל רשימה של משפחות רוסיות שעברו ללונדון - אצילים, אנשי עסקים ואנשי שם ורוח. אני אמנם נגעל מהצד הבולשוויקי, אבל להם זה לא הפריע. היכולות שלי להשתחל לדרגים הגבוהים דרך הנשים שבחיי, הן הגורם המרכזי ששמה משטרת התעמולה מול עיניה - וכל הכלים כשרים למטרה.
חברתי הדנית, שקיבלה תשלום הוגן תמורת השהות שלי במלונה, לא כל כך נהנתה כשהגיעו אלכסנדרה, וקסניה למלון. הן היו אדומות מדם, צעירות פראיות ומטורפות מתעמולה. הן הגיעו עם בגדי מפלגה, והן עמדו לשירותי. הן תעשנה הכל כדי לשרת את המפלגה. דבר ראשון שעשיתי אחרי שחקרתי אותן, ואת אופיין היה לשלח אותן לסבב רכישות בגדים יחד עם מרגרט.
---- ***----
פגשתי את וויליאם שנפילד בסיפון העליון, הוא היה עם כאפיה על הראש וחגורת אוריינטלית מוצלבת על חזהו. הוא סיפר כי היה מפקד גדוד בריטי בסילוק הטורקים מערב. דיברנו על לורנס איש ערב, ודיברנו על הבדואים. כך אני והוא נהנים מהשיחה המלווה בעישון נרגילה עם טבק מזרחי עשיר ורייחני, ופתאום הופיעה מרגרט. היא התיישבה לידנו כשוויליאם מסייע לה בזריזות. הוא הקדיש לה תשומת לב, בעוד אני נהנה להביט בה בהרהור, התרפקתי על הכסא עם הנרגילה. הוא איש נעים דיבור, וגילינו כי סבתו הייתה ערביה בת מאומצת של אציל, והוא שולט בכל גינוני בני ערב.
----***----
הבית שנרכש מאוהד המפלגה הבולשוויקית, היה בית של בנו של לורד מפורסם, שתמך בנו בסתר. אחרי שלושה ימים, הבית נראה כמקום מתאים לדפלומנט רוסי. קסניה ואלכסנדרה קיבלו תפקידי מתאמות, ומרגרט הייתה המזכירה האישית שלי. וויליאם הופיע אחרי שבוע, והתארח אצלנו. הוא הצליח לקשר ביננו לבין הליידי אן. הוא תיאר אותה כדמות צעירה מודרנית, אשת רוח וחברה, עם מעגל חברתי ביזרי ומוקצן בהתנהגותו הליברלית. זה בהחלט נשמע יעד מתאים לי.
----***----
נסענו ארבעתנו, באוטומוביל מפואר, והגענו לאחוזה הגדולה שבברומלי. נלקחנו ישר לכיוון בריכה גדולה ומחוממת בה שחתה הליידי יחד עם וויליאם. הופתעתי לראות כמה צדק וויליאם בתיאורו את היורשת של הלורד הזקן - היא הייתה בעלת עיינים בורקות, ופני בובה חייכניות. לא מצאתי פגם במראה פניה למעט אותן שפתיים בריטיות צרות, האופייניות לבני הגזע. היא שחתה בעירום מלא, שהפתיע את אלכסנדרה וקסניה. לא ציוויתי כלום - מרגרט פשטה את בגדיה מיד עם הזמנה ראשונה להצטרף, בעוד אני מתחמק לשולחן הפירות, נוגס בתפוח, ומביט במרגרט המחליקה למים כמו נמפה. ציוותי בעיני על קסניה ואלכסנדרה להיכנס. שתי הצעירות נעמדו והתפשטו למבטיהם הבוחנים והמורעבים של השוחים במים. הן לא עברו את גיל ה 20, וגופן הבוהק והתמים הפנט את וויליאם ובמיוחד את הליידי שפטמותיה הרחבות והאדומות קרצו מול עיני. שתי הבלונדיניות הבלטיות נכנסו למים בחשש גלוי - מה שהגביר את רמת הדריכות של אברו הבדואי של וויליאם, אותו ראיתי מזדקף במים כמרחק שני צעדים ממני.
מרגרט הביטה בי בשאלה, חייכתי אליה בתום, ובלי חרטה. היא המשיכה להשתכשך משוחררת לגמרי.
וויליאם לא ידע במה לבחור, בסופו של רגע פראי זינק בין השתיים, משפריץ מים גורם להם לצרוח בהתרגשות. ראיתי אותן שוחות סביבו, בגופן היפה ואבריהן הארוכים והחושניים. השתדלתי להתיק עיני מאיש ערב ושתי העלמות, והתרכזתי בליידי אן. היא הציצה בי בהמתנה סקרנית. פשטתי את בגדי, ונכנסתי למים. ידעתי שנכנסתי כמו אציל - איברי היה זקור להפליא אדמוני עם ראש נפוח ומבריק. ידעתי שאין לי ממה להתבייש, הייתי גבוה ומוצק כמו גזע אלון.
הלכתי במים עד שהגעתי אליה. הצגתי את עצמי כראוי ונישקתי את ידה. היא קדה כמו שצריך. לא יודע מדוע התגלגלה לה שיחת אצילים משעממת, אלא שזה לא ארך יותר מדקה, מרגרט הופיעה מאחורי דוחקת אותי לכיוון אן. תמכתי במעקה הבריכה מופתע כדי לא למחוץ את אן. היא הסמיקה ועיניה עורפלו לרגע, ואז במבט שחצני, הרגשתי איך המים נעים סביב מותני, ויד קטנה אחזה באיברי - זה התחיל בהיסוס קל, ואז היד נעה עד בסיסו, ממש מודדת בצבת עקשנית, את אורכו וקשיותו. מאחורי הרגשתי את פטמותיה של מרגרט חורשות בגבי, וידיה המלטפות את כתפי. אחזתי בחזה התפוח והמוצק שמולי, מעגל אותו ומערסל אותו בעדינות, עד שזוג הפטמות החליקו בין אצבעותי, נסחטות בהתרכזות, ונמתחות באיטיות, גורם להן להשתחרר מהחספוס המכווץ של המים. נישקתי אותה ברכות, אבל היא כמו סמור עצבני, קפצה על פי ומצצה לשוני בחוזקה חורצת בה בשיניה. הרגשתי את תאוות הכוח שבה, וסחטתי את פטמותיה הארגמניות בנחישות, עד כי דומה וטיפת חלב עמדה על קצה הפטמה. ליקקתי את טיפת החלב, והיא בעיניים קרועות השתתקה, מגבירה את הלחץ בידיה על איברי שרק הלך והתקשה. שוב התנפחו הפטמות והתרחבו לשיא גודלן, ומעכתי אותן בסחיטה. הפעם משכתי את מרגרט לצידי, מראה לה איך אני יונק את הפטמות מלאות החלב. מרגרט נהמה בתאווה, והחלה לינוק בעינים עצומות את הפטמה הבשלה, בעוד אני מרוכז בשניה. בזוית עיני ראיתי את הערבי מושך מהמים את אלכסנדרה שכמעט טבעה. ואז קסניה צללה מתחת למים לכיוון אברו. לידי אן נראתה רפויה ומתנשפת עד כי ידה רפתה. הנפתי אותה מהמים והנחתי אותה על שמיכה. היא עצמה עיניה והמתינה. מרגרט לא השתהתה, וזינקה על החזה הנפוח והפטמות שגדלו באופן מפתיע ודמו לשני חרוטים מלאי דם. התיצבתי מעל ראשה נותן לידה להדריך את איברי האדום לתוך פיה. ראיתי את וויליאם יוצא מהמים, ואיברו הענק מעוקל כלפי מעלה כמו חרב ערבית. הוא הסתער על רגליה של אן מפשק אותן, ומנסה לדחוף את איברו הגדול. ראיתי שהוא מתקשה, אבל אז, מרגרט אהובתי תפסה את איברו וחילצה אותו מבין רגליה של אן, מחדירה אותו לתוך פיה, ובתנועות קצובות מרטיבה אותו ברוק. הוא היה סמוק ולהוט - חששתי כי ישפריץ על מרגרט ועלי, אבל הוא היה נחוש, וההחל להחליק את הכידון לתוך הערווה המקורזלת בשחור שבלטה בתחתית בטנה של אן. אן הפסיקה למצוץ את אברי רק שאגה בקול וטלטלה את ביצי. לאחר שהזרם בגופה פסק, היא המשיכה למצוץ בכוח מנסה לתאם את עצמה בין שני האיברים משני קצותיה, בעוד מרגרט חולבת את שדיה. וויליאם גמר בראשונה, אבל לא הפסיק - היה לו מספיק כוח כדי להמשיך ולחתור בגופה של אן המתייפחת מעונג. היא גמרה ופלטה את איברי מתוך פיה, והדפה את וויליאם מתוכה, מתכרבלת ככדור וכל גופה רועד. ראיתי את נזילת זרעו של וויליאם שהיה סמוק כולו ועמד להתפקע. הוא אחז במהירות במרגרט משך בשערותיה ותחב את איברו לפיה. לא הססתי ותפסתי בבית השחי של אלכסנדרה ושלפתי אותה בצעקה מהמים. השכבתי אותה על השמיכה בעוד מבטה נעוץ באיברי העומד להתפוצץ. נתתי לה לאחוז בכלי, בעוד ידי בוחשת בתחתית ביטנה, היא הייתה רטובה. לחצתי אותה למטה, פותח את רגליה העדינות לרווחה, רואה את החריץ הורוד מוכן. אני לא יודע על מה היא חשבה באותו רגע, כשדחפתי לה אותו בחוזקה פנימה, ואחרי כמה תנועות הרגשתי איך אני משפריץ בתוכה את תאוותי בעוד עיניה מפלפלות לשמיים. האם היא חשבה על המפלגה ?
כשהתאוששתי ואכלתי ענבים, ראיתי שוויליאם מטפל בכל השטויות שמחצו את בינתה של אלכסנדרה. שכה אחיה, אבל היא לא בולשוויקית, שהרי היא צעקה לאלוהים כמה וכמה פעמים. הבטחתי לבדוק את קסניה, ולוודא שגם אלוהים שוכן בקירבה - מייד כשאסיים עם הענבים. |