מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
עיצוב מחודש לשפה העברית
בחודשים האחרונים, מאז שאני ב'קפה', אני נתקלת בלכסיקון חדש: אוצר מלים ושימוש בשפה המעמידים את כל ידיעותיי הקודמות על הלשון העברית בספק. דוגמאות נפוצות: לחייך אותי (הדרך התקנית היא 'לגרום לי לחייך'), מכתיב אותי (שוב, 'גורם לי לכתוב'), לככב ('להעניק כוכב') – בשימוש אפילו אצל צוות האתר, המאפשר לראות בלוגים 'מכוכבים'.
אני מצרפת כאן כתבה שכתבתי לפני כשנתיים. כתובה בהתלהבות נמרצת מהחופש הלשוני. לא 'עברתי צד' מאז, אבל נראה לי שכדאי שנדע מה אנו עושים... והנה:
הז`אנר האפיסטולרי (או בעברית, סוגת התכתבות) קיים כסגנון לז`אנר מתווסף איזה נופך אינטלקטואלי אנין, פלצני משהו. אך האם הוא, אכן, מעדן לאניני טעם ומעיד על יכולת התבטאות מתוחכמת או שמדובר בסגנון שאבד עליו הכלח, דינוזאור עתיק ונדיר בחיים המודרניים? לדעתי, אף לא אחת מהללו. למרבה ההפתעה, אנו עדים, בימים אלה ומול עינינו ממש, לתחייה מפתיעה של הסגנון, אך ב``תחפושת`` עדכנית ובשמות בלעז (או, במלים אחרות, באנגלית - רוב תוכנות הדואר האלקטרוני נכתבות בשפה זו): ה``מייל``, בן דודו ההמוני, ה``צ`ט``, וכמובן, קרוב משפחה נוסף, מאתגר טכנולוגית מעט יותר, ה``מסנג`ר``. אכן, מקובל לראות בהתקדמות טכנולוגיית ההיי-טק את סוף עידן התרבות, כפי שאנו מכירים אותה. התקשורת הופכת להיות מהירה עד תזזיתית, מאתגרת ברמה הטכנית ומנוכרת. האמנם שימוש בהתכתבות כאמצעי תקשורת הפך בימינו ל`עיסוק אנלוגי בעולם דיגיטלי` (אם ארשה לעצמי פרפראזה על שורת הפתיחה בשיר של אולארצ`יק)? מאתגרת ודאי. על מנת שנוכל להשתמש בה, יש להבין כיצד דברים פועלים. יש לצלוח ולשרוד הרבה מונחים בלעז. מאידך גיסא, ניתן לראות את הצד הזה של הדברים כאילו היה בבחינת ``חמורו של משיח המביא את המשיח``, אם להשתמש בביטוי דתי-משיחי - גולם טכני המאפשר לנס להתרחש. ה``נס`` כאן הנה תחייתו של השימוש באמנות הכתיבה. בעניין המהירות: למי היום יש סבלנות להשאיר מכתבים בעץ אלון? מהירות התקשורת גורמת בהכרח לשינוי סגנון ההתבטאות. כן, אין די זמן לגינוני נימוס מילוליים. בסגנון ההתכתבות העכשווי ישנה נטייה ברורה לקיצורים, החלפת מילים באותיות מייצגות, שימוש בדימויים גראפיים (``אייקונים``) תחת משפטים המביעים רגש מורכב, ויתור על חוקי תחביר מסורבלים, וכמובן, שפה שהיא בהכרח ``נמוכה יותר`` - סלנג ודומיו. בשפות המצריכות שימוש ב``אות גדולה`` בפתיחת משפט (אנגלית, צרפתית וכד`) נוטים לוותר על האות גדולה. למי יש זמן להקפיד על פורמליות? השפה משתנה. מצד שני, שפה הנה תופעה חיה שיכולתה להשתנות בהתאם לצרכים המשתנים של המציאות היא המבדילה בין שפה חיה ופועמת ל``שפה מתה``, הקיימת בספרים בלבד. בעניין הניכור: מן הסתם, הדבר קיים `בעין המתבונן`. כמו כל אמצעי תקשורת בימינו (טלפון, פקס ועוד), קיימת סכנה שתיווצר תחושת ניכור מסויימת תוך כדי שימוש בו. אך האם באמת עלינו לסבול קשיים טכניים רבים על מנת שנחווה רגשות אנושיים ונחוש שהתקשורת `מתורבתת`? וכאן ברצוני לשוב בעיני רוחי לאותו עץ אלון מטפורי. הייתכן שמקלדת המחשב הנה גלגול מודרני שלו? כפי שהוכרז בפתיח, הז`אנר האפיסטולרי חוזר. הוא לא ``מגלה סימני התאוששות`` או ``שורד את העידן המודרני``. הוא כאן, הוא חי ולא נראה שייעלם בקרוב. סוכני התחייה הזו הם אנחנו - כל המשתמש במחשב להתכתבות, כלומר רובנו. איננו מתכוונים במודע להחיות מסורת או לעסוק ב`עיסוק אנלוגי בעולם דיגיטלי`. בסך הכל אנו חיים את חיינו, בלי הכרזות דרמטיות על מטרות נשגבות. אבל הז`אנר קם לתחייה, אולי בניגוד לרצוננו, ולא נותר לחוקרים אלא להתבונן בתופעה, למחנכים שעיניים בראשם לברך עליה ולבעלי תוכנות הדואר האלקטרוני לחכך ידיים בהנאה. 
|
תגובות (38)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חוזה רשמי. אמיתי לגמרי (אמנם הוכן ע"י חברה שבונה אתרים באינטרנט, אבל עדיין....)
שבת שלום
דרור,
יופי שביקרת.
ונראה לי שאין ברירה אלא להצטרף לשינוי.
והצדק עמך, השפה 'הדבורה' השפיעה תמיד על הכתובה, פרט לזמן בו לא דיברו עברית כלל.
אהבתי את 'לאנדקס'... כך ממש בחוזה רשמי?
תודה על הכוכב והתגובה.
דרור,
תודה.
לא מבוהלת מן הסלנג - משועשעת וכן, מחויכת.
בגדול, השפה העברית שרדה מהפכים גדולים, וסביר שתשרוד גם את האתגר
הזה. ('עברנו את פרעה...')
מעניין, וכרגיל כתוב מצוין
אני בעד שפה מתחדשת וחיה, גם אם תוך כדי היא מאמצת מילים משפות אחרות.
היום יש את הפועל "לגגל" שהוא מחייך אותי כל פעם מחדש
ואני חושבת שלחייך מישהו זה דווקא חמוד
אתמול גם קראתי חוזה שאחת המשימות בו היתה "לאנדקס". אני בעד!
שלום ג'ני,
כן, יש כאולו שעדיין אוהבים להטמין מכתבים בעץ האלון, או מתחת לאבן שבגדר, ולמרות שמזמן לא עשיתי זאת זה מעורר בי געגועים.
אני חי באינטרנט מיום היווסדו, ואני יודע לכתוב בז'אנרים השונים שנוצרו בו. נדמה לי שאת הנושא הלשוני אפשר להסביר מנקודת ראות נוספת. את התייחסת אל הכתיבה כאל סוג של התפתחות בתרבות האנושית, אבל למעשה האינטרנט מאפשרת כתיבה גם לאלו שאינם יודעים לכתוב, ולמעשה שפת הכתיבה באינטרנט היא שפת הדיבור של האוכלוסיה המשתמשת באינטרנט. שפת הדיבור משתנה כל הזמן והמילונים של דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה כבר מזמן לא התעדכנו.
אין צורך להיבהל מן הסלנג באינטרנט, וגם לא לראות בו שפה חדשה. זה בא והולך, ומי שאוהב את השפה ידע לעשות בה שימוש בכל מקום שיבחר.
לרשימת ספרי המכתבים שלך אני ממליץ להוסיף גם את 84Charing Cross Road.
(לא כיכבתי כאן, אבל הענקתי לך כוכב).
תודה,
דרור
שינוי המדיום לאורך ההיסטוריה משנה את צורת הכתב וההתבטאות, עך היה במעבר מאבן לקלףומעבר מהקלף לדפוס. האינטרנט מציע מגוון לשוני עצום, שילוב של השפה הכתובה עם הדבורה וכן אלמנטים נוספים.
גם הסמס מחזיר כמה צוורות שנשכחו. פתאום צורות מקוצרות כמו ביתי הופכות קבילות, ואדבר עם א' בלי אני.
וכמו מעשה שטן, המאמר המעניין הזה, שלא כמו עץ האלון, או כמו עץ אלון שנכתב עליו דבר-מה שנמחק על ידי עדר פילים רעבים במיוחד, יצא מכלל שליטה כמיטב המסורת בז'אנר הזה שבעיניי כמו כל קידמה, הדבר היחידי שניתן לעשות, הוא להתלונן, או לא להתלונן ובכל זאת להשתמש בה:)
עדי יקר,
כמו תמיד, תגובה מעמיקה וחשובה.
בעניין הטכנולוגיה,
אפשר לראות שיש תגובות, אם מחפשים.
עדי, סאחה על הצניעות.
אתה כותב יופי, ככל שאני מסוגלת להבחין.
וגם מנגן נפלא...
בושמת, תודה.
ג'ני, את אוויר לנשימה.
השינויים הטכנולוגיים בעולם התקשורת, כבר מהמצאת הטלגרף בערך במחצית המאה ה-19 והכנסתו לשימוש המוני, גרמו לשינויים באופן התמסורת.
בפשטות - הצורה שינתה את התוכן.
וזה גם מה שקורה פה.
וההתפתחויות הדרמטיות האלה, הן בהיקף והן בתוכן, מעמידות בספק כל יכולת מחקרית בנושא. זה פשוט רץ מהר מדי.
וכאן הרשימה שלך היא אויר לנשימה. אנליטית במידה, עם שאר הרוח הנחוץ כדי להרגיש שהיא חלק ממרקמו של העניין אותו היא בודקת, ולא מחקרית עד כדי יובש.
אין צורך לומר שאני בעד - את כבר יודעת.
אני אוהב שפה חיה, וזה אומר גמישה ומשחקת.
וכן, בהחלט מוכרת התופעה שבמקום מסויים, כמו אתר, מתפתח "ניב". וסבבה עם זה. ולפעמים הוא גולש החוצה כמובן.
אגב, לגבי הקפיטל לטרס - בעולם שבו מחפשים את הדרך הקצרה, אין ספק שהצורך ללחוץ על עוד כפתור בעת ההקלדה, משייך את השימוש בה באופן אוטומטי לקטגוריית ה"בוא נדלג/נתעלם/נקצר". בייחוד שהיא הרי פורמלית בלבד- אין שום קושי להבין, לפחות ברוב המקרים, את הנכתב בלעדיה. הרי בדיבור, לדוגמא, אין לה מקבילה....
בכל אופן - מעניין היפותטית, מה היה קורה, אילו לא היה צורך להשתמש לשם כתיבתה במקש נוסף....
(ובלי שום קשר - אם את (או כל 1 אחר) מוצאת אצלי שגיאת כתיב, או תחביר, שלדעתך נובעת מבורות גרידא, את יודעת שתמיד אשמח לדעת)
נ.ב - בקפה דה מרקר אין אפשרות לקבל למייל הודעה לתגובה על תגובה, או שסתם הכפתור הזה נעלם מעיניי משום מה?
וכמובן, תודה.
על הכוכב ועל תרומתך לדיון.
ג'ני יקרה פוסט רציני הכנת ...
משום מה הכי מפריע לי המשפט : חייכת אותי ...
זה נשמע כל כך מלוקק ולא אמיתי וממש חבל שמשתמשים בו .
*
חייכת אותי,כמו בן משפחתו המכוער לא פחות ממנו אהבתי כיכבתי ,ממזרי הקפה,גורמים לי להצטער על כך שידיעת קרוא וכתוב אינן סוד כמוס השייך לאליטות בלבד.
בקיצור-פחחחח.
...וכיף לקבל תגובה.
וודאי כוכב.
בכל מקרה, תודה על הכוכב והתגובה.
עם תינוקת על הידיים שניהם מרשימים עוד יותר.
קשה עד בלתי אפשרי לעצור את ההתקדמות הלשונית כתמונת ראי של הקידמה ,
ועם זאת - לפעמים זה מרגיש מהר מדי ...
(ואני ? אפיסטולרי לגמרי
)
תודה לך...
קודם כוכב. לא בתור חיזוק, כי את לא צריכה את זה ממני. ממני זה הרי אוטומטי.
אלא בתור סימן איכות. ככה יותר אנשים ייכנסו לזה. לא?
אני עם תינוקת על הברכ יים שמתימערייייייייייייייי
שמתערבת לי ב מקשים
אז אח"כ
vהיי יפה לך כייף לקרוא אותך שוב ולככב שלך ....
לעניות דעתי, כמו בכל קבוצת עניין מתפתחת "שפה" המוכרת לחברים.
כל הביטויים שהצגת, אכן, אינם מיוחסים לעברית התקנית עם זאת הם משקפים את הלך התגובות, והשפה של החברים באתר זה.
גם אני חטאתי לא אחת בשימוש בעברית שאינה תקנית, כמובן שלא אעשה זאת כשאשלח מכתב רשמי, או אפנה לאדם זר <נכון, כולנו זרים זה לזה, אם כי כולנו בדרך מסויימת גם "חברים"> , עם זאת, אני מרגישה מאוד בנוח לכתוב את תגובותיי בשפה שמוכרת לחברים בקפה.
אם זה ראוי או לא, לא יודעת...עם זאת, נראה שאמשיך בכך.
כיכבתי וחייכתי.
תודה לך על עוד נושא השווה דיון.
המשך ערב נפלא לך!
תודה.
ושוב תודה.
וודאי שהצדק עמך.
הנה תופעה חיה שיכולתה להשתנות בהתאם לצרכים -ולזהות האישית. והשבטית.
תודה למיושבת.
תודה.
זו מחמאה ענקית.
נכנס לקטגוריה של פוסטים שמעודדים חשיבה.
יופי.
נכנס לקטגוריה של פוסט שמעורר מחשבה.
יופי.
וואו..
השארת אותי ללא מילים ..
'פרש כחול', תודה.
על הכוכב והתגובה.
תודה, מתוק.
לו רק הדרכת אותי איך עכושים את זה בעיצוב החדש...
קל לראות ששפות הן יצור חי. כל השפות, לא רק עברית ובצדק ציינת את השמטת האות הגדולה בשפות המשתמשות באות גדולה, יש עוד קיצורי דרך להקלדה מהירה. כמו u2 . שפה היא אסופה של סימבולים. כל עוד הם מובנים למכנה הרחב, הכל בסדר. מישהו יכול לקרא היום אנגלית עתיקה? אפשר, אבל לא נוח. גם עברית מלפני 30 שנה נשמעת אחרת.
בקיצור, כתבת יפה ונכון.
מצוין
אך נדרשת עריכה ויזואלית (יישור לימין ותיקון שגיאות הקלדה)
:)
קובי
תודה וברוכה הבאה.
אהבתי, כיכבתי ועדין לא השתמשתי במונחים הנכונים!