כותרות TheMarker >
    ';

    כדי לטהרני מקליפותיי

    שירים, סיפורים והגיגים מפרי עטי.
    כל הזכויות לנכתב בבלוג זה שמורות לרחל נפרסטק.

    רחל נפרסטק - כותל הדמעות שלהן - כתבה משבועון "לאישה"

    117 תגובות   יום שני, 30/6/08, 17:48

     

     

     

     

    הכתבה התפרסמה בשבועון "לאישה" בתאריך 8.10.2006

     

     

     

     

    כותל הדמעות שלהן / אורית מרלין- רוזנצוייג

     

    במשך עשר שנים השיבה רחל נפרסטק לאלפי נשים חרדיות שפנו אליה בבקשת עצה. חלקן שלחו מכתבים לטור הייעוץ שלה בעיתון בחרדי "יום ליום", ואחרות פשוט טלפנו הביתה וביקשו עזרה. את ההיכרות האינטימית הזו איתן היא תרגמה למחקר על שפתן של נערות חרדיות מש"ס ולספר חדש "מחיצות"

     

    מאת אורית מרלין-רוזנצוייג

    צילום: איתמר רותם

     

    כבר 16 שנה שהטלפון בביתה של רחל נפרסטק בפתח-תקווה לא מפסיק לצלצל. בכל ערב מתקיים נוהל קבוע: היא מרימה את השפופרת, שומעת קול מהוסס, ואחרי כמה מיליות פתיחה הכרחיות, תמיד באנונימיות מוחלטת, נפרש בפניה סיפור חיים שלם, שבסופו בקשה לעצה.

     

    אלה השעות שאחרי החשכה, שמביאות איתן צללים גדולים של מעשים אפלים בתוך המגזר החרדי, שלא יודע להכיל את המעשים האלה בתוכו. התעללויות, ניסיונות התאבדות, גילוי עריות, יחסים קשים בתוך המשפחה והרבה חטאים המחפשים מחילה. הייתה הפעם ההיא  שהתקשרה נערה חרדית, וסיפרה על אחיה שקיים איתה יחסי מין מגיל חמש עד שהגיעה לגיל בית-הספר היסודי. עתה היא עומדת להינשא, אך לבה נוהה אחרי אישה. בפעם אחרת סיפרה  לה אשת רב ידוע כי היא בוגדת בבעלה, ונפשה לא יודעת מנוח.

    "זה כמעט ולא קורה אצל חרדים, אבל קיים", אומרת רחל. "הייתי בהלם. אני תמימה בנושאים האלה. אמרתי לה: 'זה לא הוגן לעשות לו את זה. או שתתגרשי או שתעזבי את המאהב'. אישה לא יכולה להישאר עם בעלה ולבגוד".

     

    מהאולפנה לנח"ל הדתי

     

    לרחל היקרה שלום רב! אני בת 14, ויש בת בכיתה שלי שאני מאוד אוהבת, חושבת עליה, מדמיינת עליה כל מיני דברים דמיוניים שכנראה לעולם לא יהיו. אפילו חולמת עליה בלילה. אני כל כך אוהבת אותה עד כדי תסבוך גדול מאוד.

     

    שום דבר בחייה של רחל נפרסטק (55), עיתונאית דתייה, לא הכין אותה לרגע שבו הפכה לוורדה רזיאל-ז'קונט של המגזר החרדי. גם מפגש איתה לא הצליח להסביר עד הסוף את סוד הקסם שלה. אפילו היא עצמה, אינה יודעת בדיוק איך הפכה לכותל הדמעות של אלפי נערות חרדיות, שכתבו לה מכתבים ארוכים ונוגעים ללב.

     

    היא נולדה בקיבוץ הדתי יבנה למשורר יוסף אמיד. ממנו למדה לכתוב. בגיל שמונה עזבה משפחתה את הקיבוץ. היא סיימה תיכון אולפנה לבנות ("הייתי ילדה מצחיקה. באולפנה היה נהוג לבחור בפורים בתלמידה הכי מצחיקה לנהל את התיכון. קוראים לזה רבנית פורים. אני נבחרתי"). אחר כך העדיפה לוותר על  שירות לאומי והלכה לצבא, לנח"ל דתי ("זה לא היה מקובל, אבל למה שאנחנו לא נשרת את המדינה ואחרים כן?). בתום השירות פנתה ללימודי חינוך מיוחד. בגיל 23, אחרי תואר ראשון בחינוך מיוחד וקרימינולוגיה, ניהלה וכתבה את תכנית הלימודים ל"בני ציון", בית-ספר דתי לחינוך מיוחד שפעל במוסד לילדים עם פיגור קשה.

     

    "הייתי מנהלת בית-ספר בגיל 24, וכל המורות היו נשואות ומבוגרות ממני. אחת מהן הכירה לי את שמואל, בעלי, שעובד במרכז המחשבים באוניברסיטת בר-אילן. הוא יותר דתי ממני, ובגללו התחזקתי. הוא לובש את המכנסיים בבית והוא שאחראי  לכספים. הוא תמיד אומר לי, 'את הקיבוצניקית'. הוא מנהל את משק הבית. אני אפילו לא יודעת כמה עולה לחם. בניגוד לחרדיות, לא הייתי מסוגלת להיות נשואה למישהו שרק לומד תורה"

     

    אחרי נישואיה פרשה מעבודתה וילדה את שני בניה ושתי בנותיה: נעמה (26),  מורה,  אושרי (25), סטודנט לתואר שני במתמטיקה, יאיר (23), סטודנט להנדסת מחשבים, ואסתי (20) סטודנטית למתמטיקה ותנ"ך.

     

    "התמסרתי לגידול ילדים והייתי שלמה עם זה, כי הייתה לי רוויה מעבודה. הילדים היו הפרויקט שלי. פעם הלכתי עם בעלי להצגה, הסתכלתי סביב וחשבתי: 'יש אנשים שיוצאים החוצה'. הייתי טוטאלית, וזה לא טוב".

     

    אל תש"סנקו אותי

     

    כשחזרה לעבודה, הבינה שהיא רוצה לכתוב ולמדה עיתונאות. לפני 16 שנה, כשתנועת ש"ס הקימה את העיתון החרדי "יום ליום", היא יזמה את "רציתי לשאול", טור ייעוץ שפורסם במדור למשפחה וענה על שאלות קוראים, בעיקר נערות ונשים ("כי גברים חרדים כמעט לא קוראים עיתון"). מה שהתחיל כריבוע קטנטן, קיבל בהמשך עמוד שלם, צבר פופולאריות עצומה והגיע לעתים לשלושה עמודים. "לא התגברנו על כל השאלות", היא מודה, "לפעמים שאלות נענו רק אחרי שנה. הייתה הצפה של מכתבים".

     

    לפני שנתיים פרשה מכתיבת הטור, והתמסרה לעבודה  ביחידה להבעה עברית באוניברסיטת בר-אילן. במקביל ניהלה את "ביכורים", אתר לכתיבה יוצרת באינטרנט, שגם ממנו פרשה בינתיים. בטור שלה השתמשה כרקע לעבודת התואר השני בלשון עברית, שעסקה בשפה של נערות חרדיות מש"ס.

     

    "השפה שלהן שונה לגמרי משלנו. פעם בחורה כתבה לי מכתב: ' אני רוצה להתחיל לקבל קבלות'. לקח לי זמן לפענח למה היא מתכוונת. הפירוש הוא שהיא רוצה לקבל על עצמה להיות יותר בסדר, להשתפר בדרכיה ולעשות יותר מעשים טובים.

     

    בכלל, למדתי עולם שלם של סלנג שמתקיים בקרב נערות חרדיות: רחובית, למשל, היא נערה שלא מתלבשת לפי כללי העולם החרדי, ונחשבת למופקרת מבחינתם. היא יכולה ללבוש חצאית ארוכה עד הרצפה, אבל עדיין תיחשב רחובית, כי זה לא סגנון הלבוש של חרדים. אצלם החצאית דווקא מגיעה לגובה עשרה סנטימטר מעל הקרסול והיא צריכה לחשוף גרביים. ויש ביטוי 'אל תש"סנקו אותי', שפירושו אל תעשו אותי ש"סניקית. לטלוויזיה, שנחשבת טמאה ואסור להזכיר את שמה במפורש, קוראים 'המכשיר' ועל מחלת הסרטן אומרים רק 'המחלה'. אצל חרדים לא מציינים את שם המחלה.

     

    * מה הכי הדהים אותך?

    " יש תופעה שלמדתי אותה רק בציבור החרדי. המון בחורות היו כותבות לי: 'אני מתוסבכת על הבחורה ההיא'. לא ידעתי למה הן מתכוונות. הן תיארו לי  שהן עוברות ליד מישהי ומסמיקות, רוצות להיות חברה שלה. זה קרה להן גם עם מורות. הן כאילו מתאהבות במורה. אחת כתבה לי שהיא חולמת שהיא תתעלף והמורה תטפל בה. אם את לא מכירה את האוכלוסייה, את חושבת  שלרוב הבנות יש נטייה לסבית. על בחורה שמתאהבת בבחור אסור היה לכתוב, אבל בחורה שמתאהבת בבחורה זה נראה לחרדים נורמלי.

     

    "התופעה היא כנראה תוצאה של הדחקת רגשות מיניים. לנערות אלה אין קשר עם בני המין השני. גם במסיבות משפחתיות הבנים והבנות יושבים בנפרד. הבנות עושות העתקה של רגשות אל חברות בכיתה. זה נפסק כשהן מגיעות לתקופת השידוכים. אז ההתאהבות עוברת לגברים".

     

    זה הפך לסיפור חיי   


    * מה היה סוד הקסם של הטור?

    "לא ניסיתי לדבר למעלה או להנחית הוראות. כתבתי מה שאני מרגישה ומה אני עשיתי כשקרה לי דבר דומה. זה הפך להיות סיפור מרתק על חיי"

     

    * הקוראים ידעו איך את נראית?

    "לא. הם חשבו שאני צעירה, מקסימום בת שלושים, כי הכתיבה שלי צעירה. כשקוראים ביקשו להיפגש, סירבתי".

     

    * לא הייתה צנזורה?

    " בהתחלה לא ידעתי מה מותר לפרסם ומה אסור, אבל תוך כדי עבודה למדתי את השפה, המושגים והכללים. למשל, איידס. קורא כתב לי שהוא עלה ארצה מארה"ב כי שם כולם עם איידס. עורכת המוסף אמרה לי: 'לא מזכירים את המילה הזאת אצלנו', ואני הייתי צריכה להיצמד לחוקים. בעיתון חרדי יש משגיח רוחני שבודק אם הכתבות בסדר מבחינה דתית. כשהיו בעיות שהייתי חייבת לטפל בהן, לא כתבתי את השאלות ופרסמתי רק את התשובות".

     

    * שלחת קוראים לטיפול?

    "טיפול פסיכולוגי הוא טאבו בחברה החרדית".

     

    * גם גברים כתבו לך?

    "מעטים. גברים חרדים לא קוראים הרבה עיתונים. תפקידם בקהילה החרדית לשבת וללמוד תורה. יכול להיות שגברים הולכים לרב, הוא בשבילם האוטוריטה".

     

    ההפך מוורדה רזיאל-ז'קונט

     

    לרחל השלום והברכה,

    אני כותבת לך את סיפורי בעיניים דומעות. אני חיה במשפחה מרובת ילדים, שהשלום והשלווה בין הוריי לא שורים בו. יש צעקות בבית, קללות, נקלעתי למצב קשה. לא יודעת למי להטות אוזן. אם אשמע לאחד אקבל נזיפות מהשני. חיי אינם חיים. אבי כועס שאני לצד אמי, ופעם פלט מפיו בכעס שאני לא בתו אם זו התנהגותי. מה לעשות?

     

    *לכתוב טור מצליח זה אומר המון כוח, לא?

    "קיבלתי המון מכתבים שעסקו באהבה, אבל היו גם כאלה שכתבו לי 'תברכי אותנו'. פעם מישהי כתבה לי שיש גבר נשוי שאשתו כל הזמן חושדת שהוא יותר מידי מסתכל עליה. היא שאלה מה לעשות. השבתי לה: 'בקרוב הכול יסתדר ואת תתארסי'. אחרי כמה חודשים התשובה התפרסמה, וממש באותו שבוע היא התארסה. היא כתבה לי: 'את נביאה'. דברים כאלה קרו לי כמה פעמים. זה היה במקרה, אבל קוראיי  ראו בזה נס. חשבתי לעצמי שאם הייתי אדם לא ישר, הייתי יכולה לנצל את זה, כמו כל מיני שרלטנים שמתחזים למקובלים. כשאנשים ביקשו 'תברכי אותי', תמיד אמרתי, אני יכולה לאחל לך, אבל לא לברך'. לא הרגשתי חשובה".

     

     *למה פרשת מכתיבת הטור?

    "כאשר ש"ס נכנסה לקשיים כספיים, הפסיקו לשלם לעובדי העיתון. ביקשתי שישלמו, הייתי נחמדה, עד שנמאס לי. בעלי אמר לי 'תפסיקי להתנדב', ועזבתי בצער. עד היום לא קיבלתי תשלום עבור שנה שלמה. לפני שנה פנתה אליי עורכת חדשה שביקשה שאחזור והבטיחה שישלמו לי. כבר לא רציתי. אני לא שייכת לעולם הזה".

     

    *על ורדה רזיאל-ז'קונט שמעת?

    "בטח. אבל אני ממש אחרת. בדיוק הגישה ההפוכה ממנה. אני לא אגיד לאף אחת, בלי לחשוב פעמיים, לזרוק את החבר שלה. תמיד ניסיתי לראות את הצדדים החיוביים בכל אחד. יצרתי אמפתיה, והבעיות נפתרו כי מצאתי דרך חיובית להתמודד. אני מכירה את העולם החרדי, ורציתי לעזור להם, לא לתקן עולם."

     

    *מאיפה הצורך לעזור לאנשים?

    "חיי לא היו קלים. כשעזבנו את הקיבוץ, אבא, שהיה מורה, לא מצא את עצמו. היו תקופות שהוא היה מובטל, ואמא ניקתה בתים כדי להביא אוכל הביתה. היו תקופות שאכלנו לחם עם גבינה ורק בשבת אכלנו בשר. אף אחד לא ידע. שמרנו על הכבוד, ואמא עבדה בשקט. היום הוריי מסודרים, אבל כבת בכורה חוויתי את זה קשה.

     

    בכיתה ז' המורה ביקשה לכתוב חיבור 'מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול'. כתבתי שאני רוצה לכתוב על אנשים מסכנים ולעזור להם. לא ידעתי אז שקיים מקצוע כזה. הגשמתי חלום, והוא השתלט על חיי. קיבלתי לא אחת מכתבים עם בעיות מאוד קשות, שלא יכולתי לפרסם בעיתון, והודעתי למערכת העיתון שלפעמים אפשר לתת את הטלפון שלי בבית. התנדבתי בשעות הערב לדבר עם קוראים, ופתאום מספר הטלפון שלי נשא כנפיים וכולם ידעו אותו. יצא שעניתי בהתנדבות על שאלות אישיות בכל יום משעה  מעשר בערב. זה נמשך עד היום. קרה גם שאנשים חשובים, אנשי מפתח בציבור החרדי, התקשרו להתייעץ איתי בקשר לילדים שלהם. בבית לא ראו את זה בחיוב. חשבו שאני צריכה לקחת כסף, אבל אני מתביישת".

     

    *איך התמודדת עם סיפורים אישיים קשים?

    " אני לא מטפלת, לא עברתי הכשרה. למדתי חינוך מיוחד ולקחתי קורסי פסיכולוגיה, אבל מול מקרים קשים לא עמדתי. לפעמים קרה שהייתי אומרת 'סליחה', והולכת לשירותים להקיא.

     

    " פעם סיפרה לי מישהי שאביה חולה נפש ואמא שלה זרקה אותו מהבית. היא כל-כך ריחמה עליו וכל-כך כאב לה על אבא שלה, שהיא באה אליו ושכבה איתו. היא התמסרה לו כדי שהוא ירגיש טוב. היא פנתה אליי לפני חתונתה עם אדם חרדי. הסוד העיק עליה.

     

    "פעם אחרת כתבה אליי צעירה חרדית שנוצלה מינית על-ידי אחיה. היא סיפרה לי שהיא מרגישה כל-כך מזוהמת, שהיא כתבה את המכתב עם כפפות. שלחתי אותה לטיפול ולרופא שיבדוק את מצבה, כי היא נכנסה לגיל שידוכים. לפני חודשיים היא התקשרה לספר לי שהתארסה".

     

    *למה לא שלחת אותה להתלונן במשטרה?

    "כי זכרתי שהיא חיה בחוג  החרדי והיא היחידה שהייתה משלמת את המחיר. אבל היו נשים אחרות שכן המלצתי להן להתלונן. בשלב מסוים נערמו על שולחני סיפורים נוספים, ופניתי למשרדו של השר אלי ישי, שהיה אז שר הרווחה, ובקשתי לטפל בבעיית ההתעללות וניסיונות ההתאבדות בחברה החרדית. ישי פנה למועצת הרבנים בראשות הרב עובדיה יוסף, והם החליטו שבמקרים מסוימים מותר לערב את המשטרה, גם אם מדובר בהוצאת שם רע לחברה החרדית.  הוא דאג להכשרת עובדות סוציאליות חרדיות.

     

    " מישהי אחרת סיפרה לי שאחיה נהג למשש אותה בלילה. אחרי סיפורים כאלה את כבר לא יודעת כלום. הייתי בחרדה, והחלטתי לתת לבנות שלי מפתח לחדרים שלהן".

     

    *ומה אמרו הבנים שלך?

    "לא אמרו כלום. לא פיתחנו את הנושא בבית. גם באתר האינטרנט שניהלתי אמרתי לא פעם לבחורות: 'תמיד תבררו מי האדם  ומי משפחתו לפני שאתן נפגשות איתו'. זאת גם הסיבה להוריד מהמדפים את 'שמלת השבת של חנה'לה. מסופר על ילדה קטנה שפוגשת איש עם שק פחמים ושואלת אותו אם אפשר לעזור לו, אף שאינה מכירה אותו. אולי כשכתבו את הספר זה היה בסדר. היום זו יכולה להיות סכנת חיים".

     

     

    בינינו לבין אמונותינו

     

    בימים אלה יצא לאור ספר הביכורים שלה "מחיצות" (הוצאת תמוז), ובו 21 סיפורים קצרים על נשים וגברים, שחושפים את החיים בעולם הדתי. את ההשראה קיבלה מהסיפורים ששמעה. הספר, היא אומרת, עוסק במחיצות שמפרידות בינינו לבין אמונותינו. יש בו, בין השאר, סיפורים על עולם השידוכים במגזר החרדי, על אישה שלא יודעת להגיד את המילה 'לא' ומתה ביום שהיא אומרת אותה, על המתרחש במסדרונות האקדמיה ועל מורה שמפוטרת ממשרתה ובמקומה לוקחים עובדים זרים.

     

    "כתבתי על דברים שסובבים אותי ובעיקר על דברים שהפריעו לי. למשל, בסיפור 'טובה השדכנית' כתבתי על כך שחרדים אשכנזים לא מוכנים שבתם תתחתן עם ספרדי. הסיפור 'מחיצות', שהעניק את שמו לספר, כתבתי על חתונה שיש בה מחיצות בגלל הכשרי כשרות שונים. כתבתי גם על עבודה זרה, שמראה את השלומיאליות של המערכות הממשלתיות. יש המון דברים במדינה שלא מתנהלים נכון. הספר נותן דוגמאות".

     

    *בספר את גם מותחת ביקורת על ענייני הכשרות.

     "לכל חברה דתית יש נוהגי כשרות משלה ואלה לא אוכלים את מאכליהם של אלה. נוכחתי בחתונה ליטאית שאליה הוזמנו חסידי גור והם רק שתו מים ולא נגעו בשום דבר. הציבור יודע על מתחים בין דתיים לחילוניים, אבל לא יודע שחרדים לא יאכלו אוכל עם הכשר של הרבנות הראשית, חסידי בעלז יאכלו רק עם הכשר של בעלז, חסידי גור אוכלים רק עם הכשר של הרבה לנדו, והספרדים אוכלים עם הכשר של הרב עובדיה יוסף ושל הרבה מחפוד. נוצרת פלגנות ושנאה על דברים שוליים, וצריך לקום אדם אמיץ שיגיד שיש כשרות אחת שטובה לכולם".

    דרג את התוכן:

      תגובות (115)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/6/12 19:11:
      לשגיאה, יש טובים ממני לתת ייעוץ אישי. אני בקושי יודעת לייעץ לעצמי:)
        19/6/12 16:03:
      יישר כוח! אף פעם לא קראתי את המדור. חבל.. אפשר לקבלך ייעוץ באישי?
        13/4/11 11:03:

      צטט: לא באה 2008-07-06 07:59:52

      איזה אישה את וואוו! עושה ועושה ועושה ועושה והלוואי שלא תפסיקי לעולם לעשות:)

      תודה רבה! 

        6/7/08 07:59:

      איזה אישה את וואוו! עושה ועושה ועושה ועושה והלוואי שלא תפסיקי לעולם לעשות:)

        5/7/08 21:33:

      צטט: רינה ש 2008-07-04 23:06:49


      רחל יקרה

      היה מעניין לקרא את הסיפור שמאחורי האדם.

      העולם החרדי מעניין אותי, אני פוגשת אותו לאורך חיי.

      חלק מהסיפור אני מכירה

      וחלק נוסף הכרתי דרכך.

      נשמע לי מחייב מאוד להיות במקום בו את נמצא.

      שיהיה לך כוח להמשיך, כי זו מצווה מה שאת נותנת לצעירות הללו שבדרך כלל חיות  ללא כתובת להתייעץ.

      בהערכה וחיבוק של תמיכה

      רינה

       

       

       

      תודה רבה!

      שבוע טוב!

        5/7/08 21:32:

      צטט: edna41 2008-07-04 22:35:56


      תודה יקירתי

      ששיתפת וריתקת

      את מדהימה בעיני

      חיבוק ענק

      מתובלת

       

      תודה רבה!

      שבוע טוב!

        4/7/08 23:06:


      רחל יקרה

      היה מעניין לקרא את הסיפור שמאחורי האדם.

      העולם החרדי מעניין אותי, אני פוגשת אותו לאורך חיי.

      חלק מהסיפור אני מכירה

      וחלק נוסף הכרתי דרכך.

      נשמע לי מחייב מאוד להיות במקום בו את נמצא.

      שיהיה לך כוח להמשיך, כי זו מצווה מה שאת נותנת לצעירות הללו שבדרך כלל חיות  ללא כתובת להתייעץ.

      בהערכה וחיבוק של תמיכה

      רינה

       

       

        4/7/08 22:35:


      תודה יקירתי

      ששיתפת וריתקת

      את מדהימה בעיני

      חיבוק ענק

      מתובלת

        2/7/08 22:56:

      צטט: sherry refael 2008-07-02 22:46:54


      רחל יקרה

       אור לליבך

       *שלך שרי

       

      תודה רבה!

        2/7/08 22:46:


      רחל יקרה

       אור לליבך

       *שלך שרי

        2/7/08 22:42:

      צטט: רנבו2 2008-07-02 18:26:54

      רחל יקרה

       

      זה זמן שאני חופר בבלוגך לעומקו וקורא את שירתך וכתבייך בדפים הדיגיטליים ובדפי הנייר. מתבונן איך לאט את מתקלפת מכל קליפותייך הצהבהבות ואת כאן לפנינו כפרי בשל ועושה את רצונך בהידור רב (עמוד 12..). המשיכי לעבד (ולא לאבד) תמלילים כי אף אני זכיתי מכך.

       

      אני רואה שהכנת שיעורי בית:)

       

      תודה, רני

        2/7/08 22:08:

      צטט: *עדינה* 2008-07-02 15:38:46

       

      רחל יקרה,

      כל הכבוד לך על מי שאת.

      כבר לקחו לי את כל המילים הטובות עלייך,

      וכל שנותר לי לבקש ממך - השארי נהדרת כמו שאת.

      מחבקת ואוהבת אותך

       

       

      תודה:)

        2/7/08 22:08:

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-07-02 12:33:32


      לפעמים קשה להאמין כמה עזרה וסיוע אפשר לתת בלי פרסום, כמה אנשים באמת זקוקים למילה חמה ולהדרכה.

       

      אני גאה בחברות שלנו. גאה במעשייך הטובים.

      לכבוד את לי.

      תודה

       

      תודה, ניצה יקרה

      גם אני גאה בחברות.

        2/7/08 18:26:

      רחל יקרה

       

      זה זמן שאני חופר בבלוגך לעומקו וקורא את שירתך וכתבייך בדפים הדיגיטליים ובדפי הנייר. מתבונן איך לאט את מתקלפת מכל קליפותייך הצהבהבות ואת כאן לפנינו כפרי בשל ועושה את רצונך בהידור רב (עמוד 12..). המשיכי לעבד (ולא לאבד) תמלילים כי אף אני זכיתי מכך.

        2/7/08 15:38:

       

      רחל יקרה,

      כל הכבוד לך על מי שאת.

      כבר לקחו לי את כל המילים הטובות עלייך,

      וכל שנותר לי לבקש ממך - השארי נהדרת כמו שאת.

      מחבקת ואוהבת אותך

       

        2/7/08 14:05:

      צטט: אפרת jeki 2008-07-02 11:15:08


      הפתעת אותי

      מודה

       

      על כישורייך תמיד עמדתי

      גאה להימנות על קוראייך.

       

       

      חשבתי שתקלטתי ..

      אותי "כילדה" ש..

       

      מקווה שעדיין

      שלך

      בהמון  הערכה

       

      אפרת

      *

       

      תודה רבה, אפרת יקרה.

        2/7/08 13:16:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-07-02 11:05:12


      את מביאה כבוד לכל תושבי הקפה!

      תודה רבה!

       


      לפעמים קשה להאמין כמה עזרה וסיוע אפשר לתת בלי פרסום, כמה אנשים באמת זקוקים למילה חמה ולהדרכה.

       

      אני גאה בחברות שלנו. גאה במעשייך הטובים.

      לכבוד את לי.

      תודה

        2/7/08 11:15:


      הפתעת אותי

      מודה

       

      על כישורייך תמיד עמדתי

      גאה להימנות על קוראייך.

       

       

      חשבתי שתקלטתי ..

      אותי "כילדה" ש..

       

      מקווה שעדיין

      שלך

      בהמון  הערכה

       

      אפרת

      *

        2/7/08 11:05:

      את מביאה כבוד לכל תושבי הקפה!
        2/7/08 10:52:

      צטט: ~wings~ 2008-07-02 07:31:42

       

       

      כמה שאר רוח בך.

       

       

      תודה רבה!
        2/7/08 09:39:

      צטט: rחל 2008-07-02 06:45:19

      רחל יקרה,

       

      אני מרגישה כבוד להימנות בין חברייך.

       

      "מכל מלמדיי"

       

      תודה

      Rחל

      *

       

      תודהנבוך

        2/7/08 09:16:

      צטט: רקדן המילים 2008-07-02 01:01:41


      תמיד הייתי מרותק מכתיבתך

      ועכשיו לומד להכיר זוית נוספת של אישיותך הרב גונית

      מסיר בפנייך את הכובע

      ומעטר אותך בכוכב

       

      תודה רבה!

        2/7/08 08:10:

      צטט: ד ל י ה 2008-07-02 00:07:09


      אני מצטטת משפט שכתב לי הסופר עמוס עוז:

      "רק הפצועים מבינים את שפת הפצועים";

      ונדמה לי שהיה זה הרב נחמן מברסלב שאמר:

      "אין דבר שלם יותר מלב שבור".

      יישר כוח, רחל!

      ותקווה כנה לאיחוי שלם של הלבבות והפצעים שלנו.

       

      כן. זאת האמת.

       

      תודה!!!

        2/7/08 07:31:

       

       

      כמה שאר רוח בך.

        2/7/08 07:18:

      צטט: אפי גבזו 2008-07-02 00:08:36


      ברור לך שאני עכשיו יותר גאה בתגובות שלך אל הפוסטים שלי? קראתי את כל הכתבה (זה לא קורה לי בדרך כלל עם כתבות ב"לאשה") - את באמת משהו מיוחד.

       

      כיף לי שאתה גאה בי:)

       

      תודה!

        2/7/08 06:50:

      צטט: שאינה יודעת לשאול 2008-07-01 21:50:12

      קראתי בזמנו את הכתבה

      מבלי שהיכרתיך.

       

      נחקקת בזכרוני כבר אז

      והיום אני גאה ומלאת הערכה מכופלת

      כשנחשפתי לעוד חלקים מרהיבים ממך.

       

      תבורכי.

       

      תודה רבה!

        2/7/08 06:47:

      צטט: תומיש 2008-07-01 19:44:58


      אני גאה להיות חברה שלך.

       

       

      תודה:)
        2/7/08 06:45:

      רחל יקרה,

       

      אני מרגישה כבוד להימנות בין חברייך.

       

      "מכל מלמדיי"

       

      תודה

      Rחל

      *

        2/7/08 06:44:

      צטט: rov 2008-07-01 19:44:07

      זה כמו לקרוא עוד פיסת ביוגרפיה של רחל האחרת.

      מעין מתן בסתר ועזרה לזולת.

      תבורכי על העשיה שלך רחל.

       

       

       

       

      תודה!
        2/7/08 01:01:


      תמיד הייתי מרותק מכתיבתך

      ועכשיו לומד להכיר זוית נוספת של אישיותך הרב גונית

      מסיר בפנייך את הכובע

      ומעטר אותך בכוכב

        2/7/08 00:57:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-07-01 19:31:57

      בכתבה כזו הייתי רוצה לראות התייחסות לשירים המיוחדים שלך. אין לי ספק שאת אדם מקסים ואוהב, הנתינה והאהבה האינסופית מודגשות היטב בכתבה, היה חסר לי ההבט אל השירים שלך*

      הכתבה נכתבה עם הוצאת ספר סיפוריי לאור, ולכן לא הוזכרו השירים.

       

      תודה!

       

        2/7/08 00:55:

      צטט: aviev2 2008-07-01 19:12:19


      רחל רחל אורך יהל

       

      מאד אהבתי לקרוא את הרשומה

       

      ולהכיר עוד צדדים שלך

       

      כבר מתחילת דרכי כאן ראיתי שמעבר

       

      לכישרונך כי רב.. כסופרת

       

      יש בך נשמה ענקית...*

       

       

      תודה:)

        2/7/08 00:51:

      צטט: pinkason1 2008-07-01 19:03:28

      * יפה מאוג אהבתי המשך שבוע נהדר

       

       

      תודה רבה!
        2/7/08 00:50:

      צטט: טאקילה 2008-07-01 18:05:50


      הפתעת אותי

      אין לי מילים

       

      את מדהימה!

      *

       

      תודה:)

        2/7/08 00:50:

      צטט: אדם קדם 2008-07-01 15:02:03


      עבודה קהילתית מבורכת

       

      הכתבה חושפת פן בו הנתינה

      בוהקת פנינה..

       

      תבורכי

       

      תודה רבה!

        2/7/08 00:07:


      אני מצטטת משפט שכתב לי הסופר עמוס עוז:

      "רק הפצועים מבינים את שפת הפצועים";

      ונדמה לי שהיה זה הרב נחמן מברסלב שאמר:

      "אין דבר שלם יותר מלב שבור".

      יישר כוח, רחל!

      ותקווה כנה לאיחוי שלם של הלבבות והפצעים שלנו.

        2/7/08 00:08:

      ברור לך שאני עכשיו יותר גאה בתגובות שלך אל הפוסטים שלי? קראתי את כל הכתבה (זה לא קורה לי בדרך כלל עם כתבות ב"לאשה") - את באמת משהו מיוחד.
        1/7/08 23:34:

      צטט: צביקס 2008-07-01 14:00:03


      התחברתי מאוד מאוד

       

      מכל הלב, את פשוט נפלאה רחל

       

      זכות גדולה עבורי להכיר מישהי עם כל כך הרבה נתינה

       

       

      תבורכי

      צביקה

      תודה רבה!

       

        1/7/08 23:33:

      צטט: נעימות 2008-07-01 13:07:11

      את  נשמה  טובה  ומשובחת

      אוהבת  אותך

       

      תודה רבה!

        1/7/08 23:32:

      צטט: וארדייאן 2008-07-01 12:55:35

      כל הכבוד את מפעל חיים משובח

      כוכב להצלחתך

      ורד

       

      תודה רבה!

        1/7/08 23:32:

      צטט: חולמת מגשימה 2008-07-01 11:31:23

      מאושרת לדעת על זאת עליך

      מדהימה שאת

      ניקה

       

      תודה רבה!

        1/7/08 23:31:

      צטט: דוכסית1 2008-07-01 11:14:36

      איזו מדהימה את! לעזור לאנשים זו מצווה, כל הכבוד לך!

       

       

      תודה רבה!
        1/7/08 23:30:

      צטט: ריקי שיר 2008-07-01 10:37:53


      את מקסימה!!!*

       

      תודה!

        1/7/08 23:30:

      צטט: אריאדנה ariadne 2008-07-01 09:59:33


      וואו רחל, את סיפור מדהים!! כל הכבוד לך, איזו נפש יקרה.  * של אהבה ממני

       

      תודה רבה!

        1/7/08 23:29:

      צטט: רמז 2008-07-01 09:55:54


      נו ברור.

      ידעתי שיש בך הרבה יותר משירה.

      זה ממש צועק מפנייך.(-:

      יישר כוחך אישה מיוחדת.

       

      תודה רבה!

      קראתי בזמנו את הכתבה

      מבלי שהיכרתיך.

       

      נחקקת בזכרוני כבר אז

      והיום אני גאה ומלאת הערכה מכופלת

      כשנחשפתי לעוד חלקים מרהיבים ממך.

       

      תבורכי.

        1/7/08 19:44:

      אני גאה להיות חברה שלך.
        1/7/08 19:44:

      זה כמו לקרוא עוד פיסת ביוגרפיה של רחל האחרת.

      מעין מתן בסתר ועזרה לזולת.

      תבורכי על העשיה שלך רחל.

       

       

      בכתבה כזו הייתי רוצה לראות התייחסות לשירים המיוחדים שלך. אין לי ספק שאת אדם מקסים ואוהב, הנתינה והאהבה האינסופית מודגשות היטב בכתבה, היה חסר לי ההבט אל השירים שלך*
        1/7/08 19:12:


      רחל רחל אורך יהל

       

      מאד אהבתי לקרוא את הרשומה

       

      ולהכיר עוד צדדים שלך

       

      כבר מתחילת דרכי כאן ראיתי שמעבר

       

      לכישרונך כי רב.. כסופרת

       

      יש בך נשמה ענקית...*

       

        1/7/08 19:03:
      * יפה מאוג אהבתי המשך שבוע נהדר
        1/7/08 19:01:

      צטט: אקסקליבר 2008-07-01 09:34:24

      ועל זה נאמר

      חיים ששווה לחיות :)

      מרתק

       

       

      תודה:)
        1/7/08 18:37:

      צטט: גילוש 6660 2008-07-01 09:27:49

      רחל, תודה שאפשרת לנו

      להכיר עוד צד שבך -

      מקסימה, יכולת ההכלה שלך,

      הפתיחות והנתינה -

      מעוררי הערצה והשראה:)

      *

       

      תודה רבה, גילוש יקירה

      שימחת אותי

        1/7/08 18:36:

      צטט: היען 2008-07-01 10:17:55


      רחל, פעם כבר ניהלנו שיג ושיח בנושא הזה.

      אני לא היתי מתגאה בכתבה זו.

       

       

       

       

       

       

      האמת? גם אני חשבתי כך בשנתיים האחרונות.  ואני שמחה שיצאתי מזה.

        1/7/08 18:24:

      צטט: יואב צח 2008-07-01 09:22:37

      רחל היקרה,

      את עושה פעילות מבורכת,

      מכילה ותומכת, למי שיש להן, ציוויים מלמעלה ומהגברים בחרדות.

        מילה טובה ואוזן מבינה וקשבת
      והבנה של צרכיהן,

      מעניק להן כוחות שדרושים להן.

        כל הכבוד לכוכבת שכמוך,

      אתן כוכב אם יש לי במלאי.

      יואב צח צוחק

       

      תודה רבה, יואב יקר

        1/7/08 18:05:


      הפתעת אותי

      אין לי מילים

       

      את מדהימה!

      *

        1/7/08 17:57:

      צטט: 7777777777777 2008-07-01 09:22:28

      רחל המיוחדת כך את ללא ספק נותנת מעצמך ומעניקה לבריאה חבל שאן לי כוכב לתת או אלף לא יספיקו לנתינה ולעשיה המבורכת שלך תודה רבה רחל חשוב מאוד ואת יכולה להבין שכמו שאת עוזרת כך גם נודה לך ונברך על העשיה את כמאירה את דרכם של הניזקקים לעזרתך המשיכי להאיר ולתרום למען יראו את הדרך הנכונה תודה רבה וברכת הצלחה מהבריאה יום טוב לך.

      תודה לך! שימחת אותי.

       

        1/7/08 17:53:

      צטט: debie30 2008-07-01 08:36:15


      לחשיפה יש יתרונות, הבעת דעה שנחשפת מעבר לחוג המצומצם.

      מצד שני חשיפה מאפשרת איזשהי חדירה לפרטיות

      ובכל זאת חשיבות הנתינה והעזרה לקהל רחב יש בה כל- כך הרבה.

       תבורכי , רחל

       

      תודה רבה, דבי יקירה.

        1/7/08 17:39:

      צטט: מיכאלה 2008-07-01 08:29:25


      הי רחל

       

      שושי כתבה שכבר הרכיבה לאט חלקים של הפאזל.

       

      ואני לא ידעתי כלום...

       

      אולי פיסה אחת קטנה היתה בידי, ופתאום אני מקבלת תמונה כל כך מרשימה!

       

      אכן עשייה שיש מה להתגאות בה,

       

      עם לקיחת אחריות מגיל צעיר, יוזמות, והרבה תבונה.

       

      עשייה רצופת מעברים, בוחנת כל פעם מחדש, זורמת...

       

      רחל, שולחת לך כוכב נרגש

       

      שירלי

       

       

       

       

      תודה רבה שירלי יקירתי.

      שושי פשוט יותר זמן ב'קפה' והיא קראה יותר פוסטים שלי. אנחנו חברות ותיקות ב'קפה'.

      תודה על מילותייך המפרגנות.

      רחל

       

       

        1/7/08 17:35:

      צטט: melros 2008-07-01 07:59:12


      WOW

      kol hakavod

      mel

       

       

       

      שמחתי מאוד לביקורך!

      תודה.

        1/7/08 15:02:


      עבודה קהילתית מבורכת

       

      הכתבה חושפת פן בו הנתינה

      בוהקת פנינה..

       

      תבורכי

        1/7/08 14:00:


      התחברתי מאוד מאוד

       

      מכל הלב, את פשוט נפלאה רחל

       

      זכות גדולה עבורי להכיר מישהי עם כל כך הרבה נתינה

       

       

      תבורכי

      צביקה

        1/7/08 13:07:

      את  נשמה  טובה  ומשובחת

      אוהבת  אותך

        1/7/08 12:58:

      צטט: sir13 2008-07-01 07:57:18

      לב גדול !!!

      והרבה נשמה יתרה,

      צריך,

      על מנת.

      להיות מה שאת.

      התרגשתי לקרוא

      וגאה  שיש לי את הכבוד

      להיות חברתי.

      שלך.בהוקרה רבה.שרה

       

      תודה, שרה יקרה

        1/7/08 12:57:

      צטט: מיאלמה 2008-07-01 07:41:15

      *

      תודה. תודה על שפתחת לי/נו חלון אל עצמך.

      קראתי בשקיקה את הכתבה, שמחתי מאוד להכירך

      ויותר מזה לדעת עליך - ועל מה שאת כאדם.

      אהבתי מאוד.

      y

       

      החלון הזה כבר נפתח לפני שנתיים... זה איננו חלון חדש.

       

      תודה על תגובתך. שימחת אותי.

        1/7/08 12:55:

      כל הכבוד את מפעל חיים משובח

      כוכב להצלחתך

      ורד

        1/7/08 12:46:

      צטט: איציק מצליח 2008-07-01 07:17:03

       

       

       

       

       

       

                                 חיוך*

      תודה:)

       

        1/7/08 12:46:

      צטט: akibaz 2008-07-01 07:16:09


      רחל יקרה

      חשיפה היא צד בלתי נמנע כמעט

      ועל כן יש להשלים עימו מבלי

      להרתע.

      עבודת קודש את  עושה.

      תבורכי.

      אקי

       

      למעשה כל מי שכותב בלוג... נחשף.

       

      תודה רבה!

        1/7/08 12:44:

      צטט: נ ג ה 2008-07-01 06:44:48

      חשיפה...דורשת את המוכנות שלך. בלי קשר ל"מה נחשף? "

       

      מבינה את ההסתגרות שבאה בעקבות "יצירת טפחים" אחרים מאלה שגילית.

       

      לפעמים גם אמירת שבחים מעבר למה שיכולנו לשאת. יוצרת את אותו אפקט. מסתבר.

       

      תודה לך ותודה עלייך.

       

       : )

      את צודקת לגמרי. מוכנות נפשית היא גורם חשוב.

       

      תודה רבה!

       

        1/7/08 11:31:

      מאושרת לדעת על זאת עליך

      מדהימה שאת

      ניקה

        1/7/08 11:17:

      צטט: היען 2008-07-01 10:20:29

      ושכחתי להוסיף, עד כמה שזכורני, את כבר הבאת לידי ביטוי בעבר את הכתבה הזו.

      ואם זכרוני מטעני, אשמח שתעמידי אותי על טעותי.


       

       

      את הכתבה הזאת לא הבאתי מעולם.

        1/7/08 11:14:
      איזו מדהימה את! לעזור לאנשים זו מצווה, כל הכבוד לך!
        1/7/08 10:37:

      את מקסימה!!!*
        1/7/08 10:20:

      ושכחתי להוסיף, עד כמה שזכורני, את כבר הבאת לידי ביטוי בעבר את הכתבה הזו.

      ואם זכרוני מטעני, אשמח שתעמידי אותי על טעותי.


       

        1/7/08 10:17:


      רחל, פעם כבר ניהלנו שיג ושיח בנושא הזה.

      אני לא היתי מתגאה בכתבה זו.

       

       

       

       

       

        1/7/08 09:59:

      וואו רחל, את סיפור מדהים!! כל הכבוד לך, איזו נפש יקרה.  * של אהבה ממני
        1/7/08 09:55:


      נו ברור.

      ידעתי שיש בך הרבה יותר משירה.

      זה ממש צועק מפנייך.(-:

      יישר כוחך אישה מיוחדת.

        1/7/08 09:34:

      ועל זה נאמר

      חיים ששווה לחיות :)

      מרתק

        1/7/08 09:27:

      רחל, תודה שאפשרת לנו

      להכיר עוד צד שבך -

      מקסימה, יכולת ההכלה שלך,

      הפתיחות והנתינה -

      מעוררי הערצה והשראה:)

      *

        1/7/08 09:23:

      יש לך כוכב אישי ממני!

       יואבבלתי החלטי

        1/7/08 09:22:

      רחל היקרה,

      את עושה פעילות מבורכת,

      מכילה ותומכת, למי שיש להן, ציוויים מלמעלה ומהגברים בחרדות.

        מילה טובה ואוזן מבינה וקשבת
      והבנה של צרכיהן,

      מעניק להן כוחות שדרושים להן.

        כל הכבוד לכוכבת שכמוך,

      אתן כוכב אם יש לי במלאי.

      יואב צח צוחק

        1/7/08 09:22:
      רחל המיוחדת כך את ללא ספק נותנת מעצמך ומעניקה לבריאה חבל שאן לי כוכב לתת או אלף לא יספיקו לנתינה ולעשיה המבורכת שלך תודה רבה רחל חשוב מאוד ואת יכולה להבין שכמו שאת עוזרת כך גם נודה לך ונברך על העשיה את כמאירה את דרכם של הניזקקים לעזרתך המשיכי להאיר ולתרום למען יראו את הדרך הנכונה תודה רבה וברכת הצלחה מהבריאה יום טוב לך.
        1/7/08 08:36:


      לחשיפה יש יתרונות, הבעת דעה שנחשפת מעבר לחוג המצומצם.

      מצד שני חשיפה מאפשרת איזשהי חדירה לפרטיות

      ובכל זאת חשיבות הנתינה והעזרה לקהל רחב יש בה כל- כך הרבה.

       תבורכי , רחל

        1/7/08 08:29:


      הי רחל

       

      שושי כתבה שכבר הרכיבה לאט חלקים של הפאזל.

       

      ואני לא ידעתי כלום...

       

      אולי פיסה אחת קטנה היתה בידי, ופתאום אני מקבלת תמונה כל כך מרשימה!

       

      אכן עשייה שיש מה להתגאות בה,

       

      עם לקיחת אחריות מגיל צעיר, יוזמות, והרבה תבונה.

       

      עשייה רצופת מעברים, בוחנת כל פעם מחדש, זורמת...

       

      רחל, שולחת לך כוכב נרגש

       

      שירלי

       

       

       

       

        1/7/08 07:59:


      WOW

      kol hakavod

      mel

       

        1/7/08 07:57:

      לב גדול !!!

      והרבה נשמה יתרה,

      צריך,

      על מנת.

      להיות מה שאת.

      התרגשתי לקרוא

      וגאה  שיש לי את הכבוד

      להיות חברתי.

      שלך.בהוקרה רבה.שרה

        1/7/08 07:45:

      צטט: אבן חן 2008-06-30 22:30:03


      רחל

       

      קראתי בצמא....

      את אישה מרתקת

      הרבה פנים לך

      ואת כולם אני אוהבת.

       

      פנינה

      תודה רבה!

      יום טוב.

       

        1/7/08 07:43:

      צטט: -תמר- 2008-06-30 22:07:40

      רחל יקרה,

      יכולה להבין את ההסתגרות בעקבות החשיפה,

      ועדיין,

      אני מודה לך מאוד שהבאת לכאן את הכתבה

      שנותנת אפשרות להכיר אותך יותר

      על כל המורכבות והעושר שבך.

      בורכת.

      תודה. 

      תודה רבה!

      יום נפלא!

       

        1/7/08 07:42:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2008-06-30 20:51:22


      עכשיו אני יודעת מהיכן שמך מוכר לי

      תבורכי!!!

      *

       

       

      מהיכן? :)

       

      תודה!

        1/7/08 07:41:

      *

      תודה. תודה על שפתחת לי/נו חלון אל עצמך.

      קראתי בשקיקה את הכתבה, שמחתי מאוד להכירך

      ויותר מזה לדעת עליך - ועל מה שאת כאדם.

      אהבתי מאוד.

      y

        1/7/08 07:37:

      צטט: נפרטיטי המלכה 2008-06-30 19:52:58


      רחל היקרה,

      כתבה מענינת.

      הנתינה שלך  לא תסולא בפז.

      אשוב לעיין בכל החומר. בינתיים רוצה להגיד לך שאני גאה בך.

      יישר כוח.

      כוכב. רפאלה

       

       

      תודה רבה:)

        1/7/08 07:36:

      צטט: yolii 2008-06-30 19:45:51

      רציתי לתת כוכב

      אך לא יכולתי לככב אותך פעמים ב24 שעות

       

      תודה:)

        1/7/08 07:17:

       

       

       

       

       

       

                                 חיוך*

        1/7/08 07:16:


      רחל יקרה

      חשיפה היא צד בלתי נמנע כמעט

      ועל כן יש להשלים עימו מבלי

      להרתע.

      עבודת קודש את  עושה.

      תבורכי.

      אקי

        1/7/08 06:44:

      חשיפה...דורשת את המוכנות שלך. בלי קשר ל"מה נחשף? "

       

      מבינה את ההסתגרות שבאה בעקבות "יצירת טפחים" אחרים מאלה שגילית.

       

      לפעמים גם אמירת שבחים מעבר למה שיכולנו לשאת. יוצרת את אותו אפקט. מסתבר.

       

      תודה לך ותודה עלייך.

       

       : )

        1/7/08 06:13:

      צטט: נפרטיטי המלכה 2008-06-30 19:52:58


      רחל היקרה,

      כתבה מענינת.

      הנתינה שלך  לא תסולא בפז.

      אשוב לעיין בכל החומר. בינתיים רוצה להגיד לך שאני גאה בך.

      יישר כוח.

      כוכב. רפאלה

       

      תודה רבה!

      יום נפלא לך

       

        1/7/08 06:12:

      צטט: life3 2008-06-30 19:45:34


      אני צריך לקרוא כתבות ב"לאשה" כדי לדעת שלמדת עיתונאות??? אממממ. חשדתי שזה המצב. קולגה מאחורי הסוואה תמימה של מרצה לעברית.....:)))

      אם אני מזהה נכון את נעה בין הקטבים רחל. צד אחד שלך בהחלט רוצה חשיפה. צד שני שלך מתכנס.

      עצה משלי:  להעלות לרשת אתר שלך. יש מן הסתם דור חדש של זקוקות לעצה טובה. חלקן לפחות גולש.  

       

       

      חשבתי שאתה כבר יודע עליי הכל... מה, אנחנו לא מכירים שנים? :))))

      זיהית נכון. הגדרה מדויקת. מה שבטוח - אף פעם אינני בתלם:)

      להעלות אתר לרשת? - בשלב זה , לא נראה לי. היום אני עושה 'לביתי'. ומה רע לי בקפה דה מרקר?

       

      תודה!

        30/6/08 22:30:


      רחל

       

      קראתי בצמא....

      את אישה מרתקת

      הרבה פנים לך

      ואת כולם אני אוהבת.

       

      פנינה

        30/6/08 22:15:

      צטט: yolii 2008-06-30 19:44:34


      רחל שם יקר לליבי

      איזה מתנה נתן לך האל

      מבינה ולא מובנת

      מנחמת ולא מנוחמת

      ישר כוח

       

      תודה רבה:)

        30/6/08 22:13:

      צטט: נפרטיטי המלכה 2008-06-30 19:30:42

      לאה יקרה...

      כתבה מעניינת ביותר.

      חומר למחשבה על החברה שלנו.

      תודה על ששיתפת אותי בכתבה בלאשה.

      למדתי בין השיטין רבות.

      כוכב.

      רפאלה

       

      רחל...

       

      תודה:)

        30/6/08 22:07:

      רחל יקרה,

      יכולה להבין את ההסתגרות בעקבות החשיפה,

      ועדיין,

      אני מודה לך מאוד שהבאת לכאן את הכתבה

      שנותנת אפשרות להכיר אותך יותר

      על כל המורכבות והעושר שבך.

      בורכת.

      תודה. 


      עכשיו אני יודעת מהיכן שמך מוכר לי

      תבורכי!!!

      *

        30/6/08 20:42:

      צטט: בטיבם 2008-06-30 19:11:51

      ראיון מעניין מאוד (כנראה עם אישה מעניינת מאוד)! דיברת על מדיניות ה"השגחה הלשונית/הלכתית" על דפי העיתון - אז איך הם מתייחסים לנושאי מיניות? בעיקר המכתבים המזעזעים על גילוי עריות? ואם מותר לי לשאול - איך את יכולה לדעת מתי מדובר בנטייה לסבית "אמיתית", ולא אותו תסכול שדיברת עליו? מה היית עושה אם היית נתקלת בנטייה "אמיתית"? האם זכית לקיטונות של ביקורת על חשיפת כביסה מלוכלכת מהסוג של גילוי עריות, מעשי אונס או אלימות במשפחה בפני הציבור הלא-חרדי?

       

      בעיתון לא מתייחסים לגילוי עריות. זה דבר שלא מפרסמים.

      בקשר לנטיות לסביות: אינני יודעת, אבל ידוע שרוב הבנות מתחתנות, ויש להן זוגיות רגילה.

      אם זו הייתה תופעה מצומצמת- הייתי חושבת אולי על נטייה מינית אחרת, אבל בחברה החרדית זו תופעה רגילה. אפילו בעיתון מותר לפרסם תשובות על נושא זה בעוד שאסור לפרסם בעיה של התאהבות בין גבר לאישה.

      כן, זכיתי לקיטונות של ביקורת. אבל אני חייבת להיות ישרה עם עצמי. אני כותבת כל מה שאני רואה. לא רק על החברה החרדית. בספר שלי יש גם סיפורים המהווים ביקורת על תופעות בחברה הכללית ולא רק החרדית.

        30/6/08 19:52:


      רחל היקרה,

      כתבה מענינת.

      הנתינה שלך  לא תסולא בפז.

      אשוב לעיין בכל החומר. בינתיים רוצה להגיד לך שאני גאה בך.

      יישר כוח.

      כוכב. רפאלה

       

        30/6/08 19:47:

      צטט: שושי פולטין 2008-06-30 19:01:09


      לרחל,

      מהפאזל שהרכבתי במשך הזמן , הכרתי את הסיפור,

      אבל נחמד היה לקרוא אותו בנשימה אחת.

      אני רוצה להתייחס לשורה האחרונה

      "צריך לקום אדם אמיץ שיגיד שיש כשרות אחת שטובה לכולם".

      הנה אמרת את זה!

      תודה!

      *

      שושי

      צריך גם אדם אמיץ שיגיד דברים נוספים במדינה הזאת. (את עושה זאת יפה מאוד)

      אני משתדלת להיות נאמנה לעצמי. לא מנסה לרצות, אלא את היושר הפנימי שלי.

      וזה לפעמים קצת מכעיס אנשים.

      תודה, שושי

       

        30/6/08 19:45:

      רציתי לתת כוכב

      אך לא יכולתי לככב אותך פעמים ב24 שעות

        30/6/08 19:45:


      אני צריך לקרוא כתבות ב"לאשה" כדי לדעת שלמדת עיתונאות??? אממממ. חשדתי שזה המצב. קולגה מאחורי הסוואה תמימה של מרצה לעברית.....:)))

      אם אני מזהה נכון את נעה בין הקטבים רחל. צד אחד שלך בהחלט רוצה חשיפה. צד שני שלך מתכנס.

      עצה משלי:  להעלות לרשת אתר שלך. יש מן הסתם דור חדש של זקוקות לעצה טובה. חלקן לפחות גולש.  

        30/6/08 19:44:


      רחל שם יקר לליבי

      איזה מתנה נתן לך האל

      מבינה ולא מובנת

      מנחמת ולא מנוחמת

      ישר כוח

        30/6/08 19:39:

      צטט: ilana585 2008-06-30 18:25:09

      בע"ה

       

       

      רחל המיוחדת....

       

      תבורכי על מה שאת....

      ועל הנתינה שבך....

      קיבלת הרבה מתנות משמיים....

      ויש בך את היכולת והכשרון להעביר הלאה...

       

      אשרייך יקרה...

       

       

       

      ברוכה תהיי.

       

       

      תודה רבה!

       

        30/6/08 19:39:

      צטט: אורית גפני 2008-06-30 18:18:25


      רחל יקרה - עד היום קראתי לך - "רחל המשוררת האחרת" !

      עכשיו בוודאות אני יודעת כמה שאת מיוחדת - הולכת בדרך משלך - עם המון הענקה לעולם !

       

      תודה לך - על מי ש-את ! 

       

      תודה:) (ואל תכעסי על תגובה קצרה...קריצה

        30/6/08 19:30:

      לאה יקרה...

      כתבה מעניינת ביותר.

      חומר למחשבה על החברה שלנו.

      תודה על ששיתפת אותי בכתבה בלאשה.

      למדתי בין השיטין רבות.

      כוכב.

      רפאלה

        30/6/08 19:11:
      ראיון מעניין מאוד (כנראה עם אישה מעניינת מאוד)! דיברת על מדיניות ה"השגחה הלשונית/הלכתית" על דפי העיתון - אז איך הם מתייחסים לנושאי מיניות? בעיקר המכתבים המזעזעים על גילוי עריות? ואם מותר לי לשאול - איך את יכולה לדעת מתי מדובר בנטייה לסבית "אמיתית", ולא אותו תסכול שדיברת עליו? מה היית עושה אם היית נתקלת בנטייה "אמיתית"? האם זכית לקיטונות של ביקורת על חשיפת כביסה מלוכלכת מהסוג של גילוי עריות, מעשי אונס או אלימות במשפחה בפני הציבור הלא-חרדי?
        30/6/08 19:01:


      לרחל,

      מהפאזל שהרכבתי במשך הזמן , הכרתי את הסיפור,

      אבל נחמד היה לקרוא אותו בנשימה אחת.

      אני רוצה להתייחס לשורה האחרונה

      "צריך לקום אדם אמיץ שיגיד שיש כשרות אחת שטובה לכולם".

      הנה אמרת את זה!

      תודה!

      *

      שושי

        30/6/08 18:18:


      רחל יקרה - עד היום קראתי לך - "רחל המשוררת האחרת" !

      עכשיו בוודאות אני יודעת כמה שאת מיוחדת - הולכת בדרך משלך - עם המון הענקה לעולם !

       

      תודה לך - על מי ש-את ! 

      ארכיון

      פרופיל

      רחל נפרסטק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין