אתה חצי פנים

אתה-חצי פנים.

כמו ירח-

נעלם ונגלה ומציץ.

בעצם, מה שחשוב בירח

זה החצי שצריכים להשלים.

לעיתים, כשהכל פועם בי,

אני מסמנת לי באצבע,

היכן עשוי לעבור הקו-

ומוחקת-

ממתינה לחודש הבא.

אתה- חצי פנים

עובר דרכי בצעדי מחול.

שקוף כמו שאתה,

ואני זו שמשלימה.

כלואה במבטך

כלואה במבטך.

חולצת רגל ועוד רגל-

מתגרה.

על פינה ריקה באחת הקירות

מציירת שמש במכחול צהוב.

שמש אחת קטנה,

שמלהטת לי בין האצבעות,

נוזלת, מטפטפת

וכמעט מדביקה אותי.

גחלילית נטולת זמנים, מאובקת שכמוני,

מתגרה.

לעיתים אני

לעיתים אני

משילה פיסות מעצמי

כמו פסים של אור

שהתפוררו מתריס אקראי

והותירו סימנים שפעם,

לפחות פעם אחת,

היתה כאן שמש

שירי אהבה באוטובוס

קוראת שירי אהבה באוטובוס

מין תיבת אהבה שלוקחת אותי

אליך.

עוד שורה.

רמזור אדום.

עמוד 56.

צריכה לרדת.

תני לי את הרוע

בחלוק ישן , כמו וילון מהוה

את עומדת מול החלון,

מניחה לרוח לעצב בבגדיך,

לפסל מחדש את גופך.

גשם לבן  זורם כנחל,

השקוף הזה נמס בתוכך

בין נביטה לנביטה אני מביט בך

קחי ממני צלע וצרי את עצמך.

תני לי את הרוע להחליט מה טוב לי

תני לי את הטוב להחליט גם בשבילך.

עוד מעט תצלצל המטוטלת

גדולה וכבדה אאספנה כצרור

תני לי את הטוב לקום וללכת