שיר לאנשים הבודדים

האנשים הבודדים,

הם כמו ליצנים,

מחייכים, צוחקים,

אבל בפנים, עצובים.

מחפשים אהבה,

אולי תשובה,

משהו שימלא,

את הנפש הרעבה.

מתעסקים בעצמם,

קצת יותר מדי,

כי אין אף אדם,

לדבר, אולי.

אולי יש חבר,

אולי, שניים,

אך זה לא עוזר,

כי חסר עדיין,

משהו בפנים,

שימלא את הבור,

דבר משמעותי,

שידליק את האור.

משהו שיעשה,

אותם שמחים,

אולי זה למעשה,

האלקים.

כי כשיש אמונה,

גם אם אתה בודד,

תמיד יש בתמונה,

את האל המעודד,

האל העונה,

על כל בקשה,

ונותן מענה,

לכל דרישה.

אז אנא, אל תהיו עצובים,

כי תמיד קיים, האלקים,

שיהיה איתכם, בשעות משבר,

ואת צערכם, הוא פשוט, ישבר.