כותרות TheMarker >
    ';

    גרפולוגיה

    נחנתי במתנה מופלאה. מתנה שמעט אנשים זוכים לה. מי שנמצא במקום הזה מברך כל בוקר וכל ערב (לפחות...) את בורא העולם. העבודה שלי היא גם התחביב שלי מילדות. איזה אושר זה ללכת לעבודה ולעשות את מה שאני הכי אוהבת לעשות...

    נקניקיות.....

    29 תגובות   יום שלישי, 1/7/08, 19:31


     לפני הרבה שנים היה זוג שזה עתה התחתן.  החתן ביקש מאשתו להכין לו נקניקיות מטוגנות... "אין בעיה"  אמרה, "גש לסופר או לאיטליז, תביא נקניקיות ואטגן לך בשמחה." הלך הבעל הצעיר וחזר עם נקניקיות.  האשה לקחה סכין שמה את הנקניקיות על קרש החיתוך וחתכה במכה אחת את הקצה של הנקניקיות ובמכה שניה את הקצה השני של כל הנקניקיות. "למה? למה, אישה, את עושה את זה?!!"  שאל הבעל בתדהמה מופגנת." מה לא בסדר?" ענתה האישה, "לא כולם עושים כך?? שאלה "לא !!" התעצבן הבעל. למה לחתוך? "אין לי מושג למה" ענתה "אמא שלי מאז ומעולם עשתה כך...." הציע הבעל ללכת לאמא שלך ולבדוק איך היא מטגנת נקניקיות. הלכו. וגם האמא כמובן חתכה את הקצוות של הנקניקיות לפני שזרקה אותן למחבת."למה?" שאל שוב הבעל. "אמא שלי" ענתה החמות. "תמיד עושה כך"  "אבל למה?!!!"  נזעק הבעל "נלך לסבתא" הציעה האישה  "ונראה. נבדוק למה...." הלכו לסבתא. בת 80 +  היה לה מאד קשה להיזכר.... בסוף נזכרה... "כשאני התחתנתי לפני 66 שנה היה לנו רק מחבת אחת קטנה. הנקניקיות לא נכנסו...הייתי חייבת לחתוך....." מה זה אומר? שכל הדורות הבאים יחתכו את הנקניקיות? שלעולם לא נעצור לבדוק למה אנחנו ממשיכים לחתוך??? מדי פעם מצווה עלינו לעצור, לבחון את המציאות ולבדוק האם כל מה שאנחנו עושים נכון גם היום? מתאים לנו? אולי לבדוק אופציות אחרות? לא להתייחס לחיים/לאירועים/לאנשים סביבנו,  כ"מובן מאילו". כל עוד אנו בדעה צלולה מותר ורצוי וחשוב לנו לבחור, לבדוק, לשנות, ליעל, להתקדם.... רק לא "להיתקע" בדעות קדומות... בדעות של קודמינו, של אחרים, של דברים שכבר ממש ממש לא מתאימים לנו.... תבדקו במטבח ... אולי יש לכם מחבת גדולה יותר...:) בהצלחה.  
    דרג את התוכן:

      תגובות (29)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/10/08 17:38:

      חנה יקרה,


      לאדם יש מין הרגלים מגונים....

      לא תמיד מוכן להחליף את הכלים.....

      ואז הוא נתקע בידוע והמוכר

      ממשיך לקצץ נקניקיות......

      במקום ,בסופר הקרוב להחליף  את הכלים....

      ואז החיים הופכים להיות יותר קלים.

      כי אז  - יאפשר לעצמו את השינויים!

      נחמד הסיפור שהבאת

      ומוסר השכל בצידו

      טוב יהיה למי שיאמץ אותו.

      אסתי

      דרך הצבע

        12/9/08 05:07:

      לחנה היקרה!

       

      סיפור יפה.

      בעקבותיו קניתי מחבת, לנסות ולטגן נקניקיות קצת אחרת.

       

      בברכה

      ברייקי

      אסתר שמיר 

       

        31/8/08 13:25:

      נראה לי כי ההאיחזות בדעה קרדומה

      נוצרת מחמת כך שהדברים הישנים

      נהנים מאיזה הד של קדומים

      ומטעם זה חשים בחוסר

      הצורך לבחון את העניין

      ולתור אחרי אלטרנטיבה

      חדשה. אני מסיק זאת

      לאור האופן בו סיפרת את העניין

      לפיו דרך הבחינה שלהם עברה בדיקה ואישוש

      דרך מערכת השנים עד שהגיעו לסבתא

      בת השמונים

       

      ובעת צאת הכוכבים

      שוב אשוב אלייך לככב

      את הפוסט המאר וזורח

      ככוכבי השמים

       

       

       

        10/8/08 20:27:

      הסיפור יפה ומדגים בצורה טובה את תסמונת הידועה של המובן מאליו....

       

      בהקשר המובן מאליו - ושאסור לקחת שום דבר כמובן מאליו, ניתן לקרוא פוסט שלי בעניין זה (מזווית שונה של המציאות של מלחמות התקשורת אחד בשני....  בקישור:   http://cafe.themarker.com/view.php?t=566481)

      וכמובן כוכב!***

      יופי של דרך להבהיר מושר השכל מסוג זה

      תודה!

        6/8/08 21:38:


      תודה על הוריאציה... לסיפור האמהות והשניצלים !

       

       

      גדול בכל מקרה ! ובהחלט מלמד אותנו משהו על "מסורת" והרגלים...

       

       

      תמיד להיות סקרן תמיד לשאול למה .... ובמקום שאין "מתכון" פשוט ללכת עם הלב וההגיון ...

        1/8/08 22:57:


      סיפור נפלא, בעיקר כי הוא מתובל בהומור [ונקניקיות-(-:], שיוצר פתיחות לקבלה והבנה של רעיון עמוק

      שאם היה מסופר בצורה רצינית היה כנראה גורם ל"עצימת אזניים".

       

      אגב, תמיד מסקרן אותי היוצר של סיפורים מסוג כזה והיכולת להטמין רעיון עמוק בסיפור קליל ומבדר.

       

      תודה, כתוב מהנה !

        28/7/08 18:17:

      אחלה,

      מתוק,וקולח.

      כיף.

           ביי

        22/7/08 00:59:


      איזה סיפור

      פותח ראש

      ומשנה מחשבה

      תודה *

       

        9/7/08 08:32:


      אנשים נפלאים,

       

      עונג לקרוא על בדיקת המחבתות.... על הנטיה שלא לחתוך את הקצוות....

      לא פלא שיש כאן אנשים כל כל מפותחים עם נשמה ענקית....

       

      תודה על שאתה קיימים.

       

       

      יום קסום שיהיה.

        8/7/08 21:26:

      יש אנשים שנולדים מקובעים

      וממשיכים כך כל החיים

      רק משום שלהם אחרים

      זאת מכתיבים.

      ויש כאלה

      שמתמרדים

      ואת המוסכמות שוברים

      כך נוצרנו

      השבח לאל

      שונים ומגווניםחיוך

        8/7/08 12:56:


      מגיל מאד צעיר- אני לא חותכת קצוות

      רק משום שכך עשו האבות

      תמיד היו לי שאלות

      ואם לא קיבלתי תשובות מספקות

      התמרדתי וערכתי נסיונות

      לכן הייתי במשפחה

      הכבשה השחורה

      לא מצטערת על כך

      אוהבת את מה שממני יצאחיוך

       

        5/7/08 13:22:

      מדי פעם מצווה עלינו לעצור, לבחון את המציאות ולבדוק האם כל מה שאנחנו עושים נכון גם היום? מתאים לנו? אולי לבדוק אופציות אחרות? לא להתייחס לחיים/לאירועים/לאנשים סביבנו,  כ"מובן מאילו".

      תובנה חשובה.

      תודה שהזכרת , ואפילו בדרך משעשעת ומקסימה.

      מאמצת.

       

        5/7/08 09:44:


      חנה היקרה,

       

      זה שאנו במקובעות מסויימת זה נכון, הבעיה היא מי ינסה להוציא אותנו משם.

       

      ז"א לבד זה כמעט לא קורה, צריך איזו סיבה או אדם שיראו לנו שאפשר גם אחרת.

       

      או לפעמים, החיים עצמם לוקחים אותנו למחוזות חשיבה שונים והפוכים ממה שהיו לנו.

       

      תודה שהעלית נושא חשוב זה הנמצא אי שם בנבכי ארכיון מי שהיינו...

        4/7/08 14:10:

      נקניקיותייך נר לרגליי. תודה.
        4/7/08 13:44:


      חחחחחחחחחחחחחחחחחחח

      נפלתי מצחוק...  כמה שזה נכון....

      ת ו ד ה   ת ו ד ה  על השיתוף חנה.

      שווה בדיקה.

      את מקסימה.

       

        3/7/08 22:26:


      כל כך כיף לכתוב ולקרוא את התגובות הנפלאות שלכם...

      יש לי כל פעם הרגשה שהאנשים כאן יותר מודעים,

      יותר רגישים.. אמפטיים.... ומפרגנים..

       

      איזה כיף....נשיקה   תודה על העונג שאתם גורמים לי ואחד לשני....

       

      ונכון שיש עוד סיפורים כאלה כמו שאמר הקוסם שלנו... יש עם קופים

      ובננות שם הוכיחו שגם הדור שלא חווה את החויה הקבעון עבר אליו

       שזה מדהים כשלעצמו...

      ויש גם את הפיל הקטן שהיה ביתד וגם כשגדל לא ניסה להשתחרר

      כי *חשב* שלא יכול...

       

      אולי נכתוב יחד את כל הסיפורים החכמים האלה? אולי נפתח קהילה

      חדשה?

       

      מאחלת לכם סוב שבוע נםלא מלא אהבה....נשיקה

        3/7/08 19:50:

      את אלופת העולם,

      המחשת לנו כמה

      אנחנו סוחבים קיבעון

      הרגל ,הסתגלות,

      ואיננו בודקים,

      כמה נכון אמרת יקירתי

      שעלינו לבדוק,

      מיד רצה למטבח....

      כוכב אהובה.

        3/7/08 18:30:
      זה נכון... חשוב מאוד לא להיתקע על סטיגמות... להיפתח ולחשוב אחרת
        3/7/08 15:39:

      :) יפה מאוד חומר למחשבה
        3/7/08 14:45:


      אחד העונשים הגדולים הם הקיבעון.

      זה דומה לניסוי שעשו עם הקופים הסולם והבננה.

       

      הכי כיף לחפש מחבת גדול יותר.

        3/7/08 12:26:

      חנה,

      כוחו של הרגל,

      של מסורת מבית אמא,

      כולנו תוצאות  מהלכות של הדפוסים  ואיך שעוצבנו להיות.

      תודה ,על התזכורת.

      לחשוב,מחוץ לקופסא.

      לפני שחותכים את הקצוות של הנקניקיות....

       

        3/7/08 12:09:
      לשים סימני שאלה  על כל  המובן מאליו....
        3/7/08 11:28:


      מדהימה, כוכב

       

      ואני חשבתי שזה סמל למה שהיא תעשה לו אם יבגוד...לשון בחוץ

       

      סתםםםםםםםםם

       

      כן, עלינו לבחון את חיינו ואת המקום שאליו הגענו, מדוע אנו מתנהלים כך או אחרת

      וחבר טוב לימד אותי שעדיף לעשות זאת ממקום של תובנה

      ולא כמו שתמיד נהגנו, ממקום של רגש...

        3/7/08 10:32:


      יפה מאוד

      תזכורת חשובה

      יום נפלא

      מאהבה

        3/7/08 08:40:


      באמת צריך מישהו שיזכיר לנו לפעמים לצאת מהתבניות שבהן אנו שרויים.

       

      *

        2/7/08 23:26:

      אהבתי מאד !

       

      זו ההתנהגות "הבטוחה" ביותר עבור רוב האנשים .  הם יאמרו "כולם עושים כך ... " ובכך יתנו ויקבלו לגיטימציה למה שהם עושים ...  השקעת משאבי החשיבה "האם נכון מה שאני עושה"  היא כל כך גדולה ומציבה בפני האנשים "סיכונים" כ"כ גדולים שהם מעדיפים לנהוג בתבניות ההתנהגות הרוטיניות .

       

      *

        1/7/08 22:33:

      הי חנה, באתי, נהנתי ואפילו נעשיתי רעב!

      חיוך

       

      בהחלט חשוב לא לקחת את העשייה שלנו, את מחשבותניו ואת עצמנו כמובן מאליו, ובהחלט חשוב למצוא זמן ומקום לבדוק את עצמנו. רק כל זה בסייג אחד - זה נכון רק כאשר התוצאות שלנו לא משרתות אותנו יותר. אחרת לא נדע מה עיקר ומה תפל, ונמצא עצמנו מותשים מחיפושים.

       

      שמח שהמחבת שלי הזכיר לך נשכחות.

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=450572

       

       

        1/7/08 19:47:


      הסטיגמה חזקה יותר מכל אחד ואחד מאיתנו.

      אנחנו מגיל צעיר מאוד מורגלים לחשוב לפי תבניות, לכן להפעיל את הראש ולחשוב אחרת זו אמורה להיות דרך חיים.

      ארכיון

      פרופיל

      חנה קורן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין