תמונות מהחיים של רוטה
כרגע בעיקר סיפורים קצרים עליי, על החיים ועל היפופוטמים.
פוסטים פופולאריים
-
שניים סינים
15/5/08 | 653 צפיות
-
אני זוכרת את הרגע שבו נפלתי
10/6/07 | 190 צפיות
-
להדליק את המזגן?
30/5/07 | 643 צפיות
-
כשהספרים הולכים לישון או מאחורי הקלעים של חנות ספרים
18/5/07 | 500 צפיות
-
סיפור על בחורה שברחה בלי נעליים
14/5/07 | 685 צפיות
-
אפשר להיות רק ידידים?
7/6/07 | 978 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך עברו שלוש שנים? 15/2/13
- מלחמת הקופסאות 14/12/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. ג. והפעם ארוחות חג. 13/11/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. חלק ב. 30/10/09
- חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. 28/10/09
- כשאי אפשר לכתוב על הכל 26/8/08
טבעת מחרסינה
במוצאי יום כיפור לפני שנה ישבתי עם חברת הילדות שלי, שם בדוי מ', בבר סליזי בדרום תל אביב. בהינו בברמן, שתינו לונג איילנד אייס טי, והיא הדליקה סיגריה בסיגריה (אני עוד לא עישנתי אז). לאחר רבע שעה של שקט (אם אפשר להתייחס למוסיקה של פיפטי סנט כשקט) היא אמרה בנחרצות: "עד סוף השנה הזאת אני מתחתנת". "את מתכוונת איתו?" שאלתי והצבעתי על הברמן המג'ונג'ן איתו היא ניהלה סוג של רומן. "עם כל אחד שיציע" אמרה בנחרצות, הרימה את ידה השמאלית, כופפה את הקמיצה והצביעה עליה "עד סוף השנה הבאה תהיה עליה טבעת, מצידי שתהיה טבעת מחרסינה". פרצנו בצחוק שיכורות. הברמן הג'ינג'י ניגש אלינו עם סיבוב צ'ייסרים נוסף, צוחק בלי לשמוע את הבדיחה. את הלילה היא סיימה אצלו בדירה.
אני חזרתי לחדר/מרפסת שלי בבית ההורים. טבעת מחרסינה נשברת אצלי בראש. ידעתי שהיא רצינית. המסע לחיפוש הבעל נפתח בתרועות חצוצרה.
בשבוע שעבר ישבנו בדירה, היא הכריחה אותי לראות את הסרט. כשהמסך החל להחשיך היא הרימה שוב את ידה השמאלית באוויר, וכופפה את הקמיצה. הטבעת נצנצה באור הפריימים האחרונים של סרט החתונה.
טבעת מחרסינה, זאת הייתה המתנה שנתתי לה למסיבת הרווקות.
|
תגובות אחרונות
-
אורה .ה.
בתגובה על איך עברו שלוש שנים?
-
ליאורום
בתגובה על לרגל סיום השביתה סיפור על מכללה מאיזור הדמדומים
-
james j. rocklein
בתגובה על מלחמת הקופסאות
-
אלכסנדר הגדול
בתגובה על חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. ג. והפעם ארוחות חג.
-
b_noam
בתגובה על חיי הנישואים. לא מה שציפיתי. חלק ב.
-
ג'ו מ
בתגובה על כשאי אפשר לכתוב על הכל
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הטבעת נפלה .....
היי, רגע, מה הבעיה עם מתנות מגונות אחרות?:-)
לפי הנוהל שלך חסרים לי שני שלבים בדרך לאהבה (הטיול והחתונה).
יש לך איזה טיפ איך לקצר את הדרך אליה? (שמעתי ששווה להגיע אליה)
ארז, כבר דיברנו על זה שגורם הלחץ חייב להיות מחוץ לתמונה. בנות תפסיקו לנסות להלחיץ את ארז ולהציע לו טבעות, שרשראות ומתנות מגונות אחרות! :-)תודה על הכוכב (הוא לא מחרסינה)....
אני נותנת לחברה שלי זמן לחסוך בשביל הטבעת
(בקצב שלי היא יכולה לפתוח תוכנית חסיכון ארוכת טווח...)
אחלא פוסט, קבלי כוכב
אני רק מקווה שלחשת לה בלילה ההוא בבר שאת אוהבת את הטבעות שלך עם הרבה יהלומים ומחנות בשם טיפאני....
נחמד לה.
הלחץ הזה לחתונה משבש את הדעת של הרבה מאיתנו. לא שלי, כמובן. אבל אני מפחד שחבר יקר יתחתן בלחץ חברתו, למרות שפועל התשוקה שלי היא עדיין לבלות עם לא מעט בחורות.
בנות.
באופן אישי ולא גורף
אני מציע להוסיף לנוהל:
1. תיכון
2. צבא
3. טיול אחרי צבא
3+1. חתונה
מנסיון, אחרי שמוציאים את זה מהסיסטם, אפשר להתפנות לאהבה...
גלית - אני אמסור לה. אני יודעת שהוא מאושר, אני מקווה שגם היא.
קפלנסקי - אני מקווה שהם לא יגיעו לרבנות כל כך מהר, רק בשביל להזמין מוהל לברית...
טל- הטבעת על האצבע.
אני לא יודעת ליזה, הוא נראה נחמד, הוא עונה על כל הקריטריונים (אם נעבור ונסמן וי על כל הרשימה - משכיל, נראה בסדר, מרוויח לא רע, אין לו ריח מהפה).
אבל אין ספק שללחץ להתחתן היה פה משקל מאוד גדול. את יודעת השעון מתקתק וחייהים להתחתן עד גיל שלושים!!!
הברמן לא היה החתן
פרשנות שלי למה שקרה:
היא הרי ניהלה עם הברמן "סוג של רומן", זאת אומרת שהיא פשוט מצאה דרך אלגנטית להזכיר לו שהיא בעצם רוצה כבר להתחתן, והדרך האלגנטית הזאת היתה לספר לו על הבדיחה הפרטית שלכן...
אז מדובר כאן בהתנהלות סטנדרטית לחלוטין של מערכת יחסים. לא נורא... לא כולם חייבים להיות מיוחדים.
הוא נשוי!
מזל טוב לחברה ההחלטית שלך!
מי המאושר?