0
במוצאי יום כיפור לפני שנה ישבתי עם חברת הילדות שלי, שם בדוי מ', בבר סליזי בדרום תל אביב. בהינו בברמן, שתינו לונג איילנד אייס טי, והיא הדליקה סיגריה בסיגריה (אני עוד לא עישנתי אז). לאחר רבע שעה של שקט (אם אפשר להתייחס למוסיקה של פיפטי סנט כשקט) היא אמרה בנחרצות: "עד סוף השנה הזאת אני מתחתנת". "את מתכוונת איתו?" שאלתי והצבעתי על הברמן המג'ונג'ן איתו היא ניהלה סוג של רומן. "עם כל אחד שיציע" אמרה בנחרצות, הרימה את ידה השמאלית, כופפה את הקמיצה והצביעה עליה "עד סוף השנה הבאה תהיה עליה טבעת, מצידי שתהיה טבעת מחרסינה". פרצנו בצחוק שיכורות. הברמן הג'ינג'י ניגש אלינו עם סיבוב צ'ייסרים נוסף, צוחק בלי לשמוע את הבדיחה. את הלילה היא סיימה אצלו בדירה.
אני חזרתי לחדר/מרפסת שלי בבית ההורים. טבעת מחרסינה נשברת אצלי בראש. ידעתי שהיא רצינית. המסע לחיפוש הבעל נפתח בתרועות חצוצרה.
בשבוע שעבר ישבנו בדירה, היא הכריחה אותי לראות את הסרט. כשהמסך החל להחשיך היא הרימה שוב את ידה השמאלית באוויר, וכופפה את הקמיצה. הטבעת נצנצה באור הפריימים האחרונים של סרט החתונה.
טבעת מחרסינה, זאת הייתה המתנה שנתתי לה למסיבת הרווקות.
|