הרישום במקור הוא תכנית עבודה לציור.

רישום אפשר לעשות בשני דרכים:

א) רישום מהיר שהוא רישום שבו השכל וההגיון משותקים למעשה.

  היתרון שבו הוא שהוא מבטא בקלות את "ההרגשה" כלפי הנושא.

 רישום מסוג זה פותח באולפני דיסני ומאוחר יותר אומץ על ידי בטי אדוארדס

עם תיאורית "הרישום דרך הצד הימני של המוח" (הצד הרגשי).

בצורת רישום זו אנחנו מקדישים בין דקה לחמש דקות להשלמת הרישום.

במהירות שכזאת אין זמן למוח לערוך תוכניות ולחשוב שיטתית.

אפשר לבצע אותו מול מודל או מהזיכרון.

ב) הרישום השיטתי, שהוא איטי מ 25 דקות ועד בכלל.

כל אלמנט ברישום מסוג זה מתוכנן בקפידה ועל פי כללים מוגדרים מראש.

אנדריו לומיס היה האיש שהפך סוג זה של רישום לשיטת לימוד

של ציור ריאליסטי פיגורטיבי, שהשולטים בה יכולים לצייר כל אובייקט,

כולל אובייקטים אורגנים מורכבים, כגוף האדם, מזכרון. 

שילוב מושכל בין שתי השיטות הוא יתרון.

כאן אתרכז בעקרונות הרישום השיטתי.

מפני שברישום מהיר אין צורך בהדרכה אלה רק בתירגולת.