סליחה. למה לבקש סליחה? מהות ומטרת בקשת הסליחה מאפשרת למי שטעה להודות בטעותו. בקשת הסליחה עקב טעות שנעשתה, משקפת את רמת המודעות העצמית, ואת היכולת לבחינה עצמית מחודשת על דברים שנאמרו ו/או על מעשים שנעשו. תהליך החקירה, הלמידה, וההתפתחות האבולוציונית שלנו, מבוססת בעיקר על טעויות שנעשו, טעויות שנעשות וטעויות שיעשו. מי שטעה וביקש סליחה, למד והבין על עצמו מהאירוע שהתרחש. כאשר הטעות נעשית כביכול על מישהו אחר, אז הוא משמש למי שטעה בדבריו ו/או במעשיו כהשתקפות. ההשתקפות חשובה מאד לחקירה, למידה ולהתפתחות, כיוון שאין דרך אחרת. ההשתקפות מאפשרת לנו ללמוד ולהבין את עצמנו דרך האחר בתהליך ההתפתחותי ובמסע שלנו בחיינו לשם החיפוש אחר הפרוש האמיתי ולהתחברות לאני העצמי, לזהות האמיתית שלנו, וליכולת שלנו לפרש ולהבין את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים וחיים. כיום האנושות חיה את חייה על פי הרגשות הפנימיים בלבד, כתוצאה מכך רוב אם לא כול הטעויות שנעשות מבחינה אישית וחברתית הן אמוציונליות ולא רציונליות. לכן, בקשת הסליחה מהאחר משקפת את המצב הרגשי שהיינו שרויים בו באותה סיטואציה, וללא ההשתקפות וללא היכולת לבחינה התנהגותית מחודשת של עצמנו דרך האחר, לא נוכל לחקור, ללמוד ולהתפתח בעצמנו ועם עצמנו דרך הרגשות. מעצם ההבנה שטעינו ובקשת הסליחה, מתאפשר לנו לתקן את עצמנו ולהירגע, אם לא נעשה הדבר, אנחנו חיים עם הסבל והעינוי שנגרם לנו מצפונית, שמייסר אותנו רגשית. לכן, חשוב ובעיקר בריא למבקש סליחה וגם לדעת לסלוח. מסקנה: סליחה היא הודעה בטעות שביצענו. היכולת שלנו להבין שטעינו משדרגת אותנו מבחינה התפתחותית. סיכום: כיחידים וגם כחברה, בקשת הסליחה היא תהליך חשוב בחקירה, למידה והתפתחות, לרמת מודעות מתקדמת יותר. מעצם ההבנה שטעינו ובקשת הסליחה, רצוי למחול ולסלוח על הטעות שנעשתה על ידי מי שטעה. הענשה מטרתה לנקום וזו אינה מחילה, במצב זה נעצר התהליך ההתפתחותי של כל המעורבים באירוע, כי מי שאינו סולח סובל מצפונית. התיקון העצמי והחברתי יכול להתבצע מחקירה ולמידה מטעויות שנעשות, בהבנת הטעויות שנעשו, בנית הרצון והיכולת הפיזיולוגית לשינויים שמאפשרים את התיקון, את השינוי האישיותי, ההשתקפות לכך היא מעצם ההודעה בטעות ובקשת הסליחה ממי שנפגע. המחילה מאפשרת לצד השני להירגע מצפונית, ולהמשיך את תהליך החיים באופן רגוע יחסית. כאשר נגיע לשלב התפתחותי שבו נהיה רגועים, רציונליים שמתייחסים למהות ומטרת החיים באופן ענייני, יעלם בנו הקושי בבקשה ובמתן הסליחה והמחילה, רק אז נבין מהי באמת זרימת החיים באופן רגוע ושלוו, אבל בעיקר נבין מהו אותו החופש המוחלט הפנימי בתהליך. המסר במאמר: האינטראקציה בין האנשים מאפשרת לנו ללמוד על עצמנו ועל המציאות שבה אנחנו חיים, מצב זה מאפשר לנו לבצע טעויות, מעצם הבנת הטעויות שאנחנו עושים ובקשת הסליחה מתאפשר לנו התיקון האישיותי, המחילה משקפת את יכולתו של הסולח לסלוח ולהירגע גם כן מהאירוע. כלומר, המצב שנוצר מצריך את כל הצדדים המעורבים באירוע שקרה להירגע, מצב זה משקף את התיקון הרגשי אישיותי בעבור זה שלא ביקש סליחה או זה שלא מחל. יוסי קרמר מייעץ למודעות רגשית והתפתחות אישית. טלפון 048224276. |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דבי, הסליחה, המחילה והענשה משקפת את מה שעובר על בן האנוש מבחינה רגשית.
נקמה אינה פיתרון לחילוקי דעות, להבנתי.
תודה שקראת והתייחסת.
מעורר מחשבה, אני מאמינה כי אפשר למחול אבל יש גם מחיר שאדם צריך לשלם על שעשה.
לפעמים ייסורי מצפון מספקים כתשלום, אך לפעמים, גם שמונה מאסרי עולם לא יהיו מחיר הולם.
וכדי לבקש סליחה, לרוב אם שולחים את האגו לנוח, קל בהרבה :-)
תודה, דבי.
ג'ודי, תודה על השיתוף.
סליחה היא מילה גדולה שלהרבה אנשים
קשה להשתמש בה ולהודות בטעותם
אז אנה עשו בה שימוש והתוצאות לא יאחרו לבוא.
מיכאל, תודה על התגובה.
יולי, תודה על התגובה.
גגו, תודה על התגובה.
רון, אתה מתייחס לנושא הרוחני שמכיל נושאים רבים.
אני ממליץ לך לקרוא מאמרים שכתבתי בנושא הרוחני.
הרעיון הוא לא לשפוט אנשים, אלא להסביר להם את טעותם
וללמוד לסלוח.
אני ממליץ לך לקרוא את המאמר "אהבת לרעך כמוך":
תודה שקראת והתייחסת למאמר.
"המחילה היא אלוהית" גורסים האנגלים.
כשאדם סולח, הוא סולח לא רק למען זולתו, אלא בראש וראשונה למען עצמו.
מסכים, יוסי, עם דבריך בפוסט היפה שלך. *
ס ל י ח ה
מילה אחת שיש בה כל כך המון
"אבל הטעות היא בכך שבן האנוש מבקש את הסליחה והמחילה גם מאלוהים."
את זה אתה כתבת....ואני שואל?
למה זה טעות?
מילא אתה לא נכנס לשאלה מה זה אלוהים...
מילא אתה לא נכנס לשאלה מי ברא אותך ואת העולם...
נניח לשאלות "הפשוטות" האלה....
אבל אולי תחשוב שכל הכללים שאנו מפירים בין אדם לחברו
הם כללים טבעיים שאנו מחוייבים אליהם כבני אנוש וכחברה... למשל: החק או הכלל "ואהבת לרעך כמוך...." הרי לא תמצא אותו בשום ספר חוקים שחוקק בן אנוש....
ובכל זאת זאת מהות החברה והבסיס לקיומה....
אז אם הפרנו כלל זה לא צריך לבקש סליחה ממי שיצר את החוק והכלל...
ואם תופיע בפני שופט על עבירת גרימת נזק לרכוש ציבורי ... ולא תבקש סליחה ותביע חרטה בפני השופט.... (ולא בפני הרכוש הציבורי...) תזכה לדעתך להקלה בעונש? !
אתמהה...
מבקש סליחה... אם חלקתי על דעתך:)
מורן, אני מסכים איתך שאלה הן חלק מהשאלות שעלינו לשאול את עצמנו
כדי ללמוד ולהתפתח.
תודה שקראת והתייחסת.
אני חושבת שלא די לבקש סליחה ולהבין שטעית.
אני חושבת שיש להסתכל פנימה ולהבין מה הניע אותך לעשות את זה.
במה אתה עוד מחזיק שלא יכולת לוותר ובכך פגעת בבן אדם השני?
איזה חלק באגו שלך חוסם אותך מלראות את הצד השני..