כשהייתי ילד ושמעתי את המילה מעצמה, גווי נכפף וגופי שח לנוכח עוצמתה של המילה. בקשתי מהורי שיסבירו לי אותה, הבנתי ונרגעתי. במשך שנים השורש ע.צ.מ. יוחד בעיקר לשימושים רווחים כמו: מרק עצם (חגיגת חורף תימנית), בעצם (מילת קישור נפלאה שנכרכת סביב נושא הדיבור בגמישות של שפיפון צעיר), אני בעצמי (כל אימת שיש איזו השלכה -פרויקציה- מעודנת להסתרת האני). זהו פחות או יותר, עד השנה האחרונה בה התחלתי את לימודי הפילוסופיה. המילה עצם, למי שאינו בקי, היא מילה חשובה מאוד ויחד עם זאת בעייתית (היש עצם או אין) ורבת פנים, תלוי בפילוסוף. בהקשר אחר, אצל ניטשה "הרצון לעוצמה" הוא אחד מאבני היסוד של המחשבה. עד כאן הכל כתקנולאחרונה נוספו פתאום שימושים חדשים וחלקם מעצבנים ואתמקד רק בשלושה:
אז אנא, די |