| הָעוֹרֵב מאת: אדגר אלן פו תרגום: רות פלדי בַּחֲצוֹת לֵיל תַּעֲתוּעַ, עֵת כֻּלִּי מֻתָּשׁ שָׁקוּעַ בִּקְרִיאַת סִפְרוּת נִשְׁכַּחַת וְעַתִּיקַת יוֹמִין גַּם יַחַד, קְצָת נִרְדָּם וּמִתְנַדְנֵד לִי כָּכָה, פֶּתַע קוֹל דְּפִיקָה טוֹפַחַת כְּמוֹ אֶחָד שֶׁמְּגָרֵד לוֹ עַל דַּלְתִּי שֶׁלֹּא נִפְתַּחַת, "זֶה אוֹרֵחַ," כָּךְ אָמַרְתִּי, "הַטּוֹרֵחַ עַל הַדֶּלֶת בְּחַדְרִי זֶה הַכּל וְאֵין בִּלְתִּי." הוֹ, אֶזְכּר זאת בְּבֵרוּר, אֶת דֵצֶמְבֶּר הָאָפר, כְּשֶׁכָּל גְּסִיסַת גַּחֶלֶת עִם מוֹתָהּ לִי מְסַמֶּלֶת רוּחַ רְפָאִים מִשְּׁאוֹל. כֹּה אֶל הַמָּחָר שָׁאַפְתִּי, אַךְ לַשָּׁוְא לִלְווֹת תָּאַבְתִּי מִסְּפָרַי וְלוּ קְצַת נחַם, עַל אָבְדַן אוֹתָהּ לֵנוֹר עַל עַלְמָה שֶׁאֲהֵבוּהָ, הַשְּׂרָפִים לֵנוֹר קְרָאוּהָ לְלֹא שֵׁם כָּאן עַד אֵין דּוֹר. כָּל רִשְׁרוּשׁ עָצוּב שָׁכוּחַ, אַרְגְּמָנִי וְלֹא בָּטוּחַ שֶׁל וִילוֹן מִשְׁיִי מָתוּחַ הִבְהִילַנִי וּמִלְּאַנִי סִיּוּטֵי אֵימִים אֵין סְפוֹר, שֶׁכָּאֵלֶּה לֹא אֶזְכֹּר. לְשִׁכּוּךְ הַלֵּב לָחַשְׁתִּי, וְחָזַרְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי, וְנִחַשְׁתִּי וְהִקַּשְׁתִּי, "סְתָם אֵיזֶה אוֹרֵחַ," חַשְׁתִּי. "סְתָם אוֹרֵחַ הַמְּבַקֵּשׁ," כָּךְ אָמַרְתִּי קְצָת חוֹשֵׁשׁ, "סְתָם אוֹרֵחַ הַמְּאַחֵר, אֶל דַּלְתִּי הוּא מְשַׁחֵר, זֶהוּ זֶה וְלֹא אַחֵר". כָּל הַזְּמַן נַפְשִׁי חִזַּקְתִּי, כָּל פִּקְפּוּק מִלֵּב נִתַּקְתִּי, "אֲדוֹנִי אוֹ גְּבֶרֶת," כָּךְ לָחַשְׁתִּי, "סְלִיחַתְכֶם כֹּה אֲבַקֵּשׁ, אַךְ עֻבְדָּה הִיא הַקַּיֶּמֶת שֶׁתָּפְסָה אוֹתִי נַמְנֶמֶת, וּדְפַקְתֶּם לִי עַל הַדֶּלֶת כֹּה חָלוּשׁ, אֲנִי חוֹשֵׁשׁ, שֶׁבְּקֹשִי הִתְאַפְשֵׁר לִי, לֹא יָכֹלְתִּי לְבָרֵר לִי..." – לֹא עָצַרְתִּי כָּאן יוֹתֵר – אֶל הַדֶּלֶת חִישׁ מִהַרְתִּי, לִרְוָחָה אוֹתָהּ פָּעַרְתִּי – שָׁחֹר מִשְּׁחוֹר שָׁם, לֹא יוֹתֵר. זְמַן כֹּה רַב רוֹטֵט עָמַדְתִּי, בַּמַּחְשָׁךְ נִצָּב רָעַדְתִּי בְּחָלְמִי חֲלוֹם שֶׁאִישׁ עוֹד לֹא הֵעֵז דַּרְכּוֹ לַחְדֹּר, אַךְ הַשֶּׁקֶט לֹא נִקְרַע לִי, וְהָאֹפֶל לֹא נִרְתַּע לִי, וּמִלָּה אַחַת הָיְתָה לִי, זֶה הָיָה הַשֵּׁם לֵנוֹר. זוֹ מִלָּה אֲשֶׁר הָגִיתִי, וְהֶחְזֵר הַהֵד חָוִיתִי זֶה הַכֹּל, וְאֵין חזוֹר. אֶל הַחֶדֶר שׁוּב חָזַרְתִּי, כָּל עוֹד בִּי נַפְשִׁי בָּעַרְתִּי, שׁוּב שָׁמַעְתִּי אֶת אוֹתָהּ טְפִיחָה חוֹזֶרֶת, מִתְחַזֶּקֶת וְגוֹבֶרֶת. "בֶּטַח," כָּךְ אָמַרְתִּי, "בֶּטַח, מַשֶּׁהוּ קוֹרֶה בַּשֶּׁטַח, מַשֶּׁהוּ קָרוֹב לַפֶּתַח, שֶׁכְּדַאי אוֹתוֹ לַחְקֹר, בְּוַדַּאי הָיְתָה זוֹ רוּחַ, סְגוֹר לִבִּי יָשׁוּב לָנוּחַ, וּלְנַפְשִׁי אֶקְרָא אָז דְּרוֹר. כָּאן פָּתַחְתִּי אֶת הַתְּרִיס, בַּהֲמֻלָּה רַבָּה לוֹ עוֹף הִתְרִיס, מְדַלֵּג הוּא, מְדַדֶּה הוּא, אֶת לִבִּי אַט אַט מֵמֵס. בְּלִי קִדַּת בְּרָכָה צָעַד הוּא, לֹא הִסֵּס וְלֹא מָעַד הוּא, וּבְנֹהַג שֶׁל בֶּן מַעְלָה, עַל דַּלְתִּי נָחַת לְמַעְלָה, עַל הַפֶּסֶל שֶׁל הַפָּלָס, שָׁם עָמַד לוֹ וְצָפָה וְאֶת פִּיו הוּא לֹא פָּצָה. מֵעַתָּה הָיָה זֶה עוֹף שֶׁהִקְסִים אֶת כָּל הַנּוֹף, הֶעֱלָה עַל דַּל שְׂפָתַי מִין חִיּוּךְ קְצָת בְּאַקְרַאי, "גַּם אִם תְּגֻזַּז וִיגַלְּחוּךָ, לְפַחְדָן לֹא יְדַמּוּךָ. נָא הַגֵּד לִי, עוֹף קַדְמוֹן, שָׁם, עַל חוֹף לֵילוֹת פְּלוּטוֹן, אֵיךְ קְרָאוּךָ, עוֹף שָׁחֹר, עוֹף בֶּן שַׁחַץ, הֲתִזְכֹּר?" סָח עוֹרֵב לִי: "אַל-חֲזור". מָה נִדְהַמְתִּי כָּאן לִשְׁמֹעַ, עוֹף הוֹגֶה פָּשׁוּט בְּלִי נוֹעַ, הֲבָרָה בִּלְתִּי בְּרוּרָה כֹּה, בְּלִי לִגְרֹם לִי הֲקָלָה פֹּה, הֵן נוֹדֶה שֶׁאֵין אֶחָד, אֲשֶׁר חָזָה מִין עוֹף נַוָּד, יוֹשֵׁב לוֹ כָּךְ עַל החָזֶה שֶׁל פֶּסֶל פָּלָס וְהוֹזֶה, צִבְעוֹ קוֹדֵר, עָטוּי שְׁחוֹר, עִם שֵׁם מוּזָר כְּמוֹ "אַל-חֲזור". אֲבָל עוֹרְבִי הּנַח בָּדָד, עַל פֶּסֶל פאלאס סָח בִּלְבַד, מִלָּה אַחַת וְאֵין בִּלְתִּי, כְּאִלּוּ בָּהּ נַפְשׁוֹ הֵקִיא, לֹא דָּבָר יוֹתֵר בִּטֵּא הוּא, לֹא נוֹצָה יוֹתֵר מָחָא הוּא, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד מִלְמַלְתִּי: "חֲבֵרַי בָּרְחוּ עִם אוֹר, כָּךְ יִפְרַח לוֹ, כֹּה נָלוֹז הוּא, כְּמוֹ תִּקְווֹת שֶׁכְּבָר נָגוֹזוּ," סָח עוֹרֵב לִי: "אַל-חֲזור." נֶחְרַד לַשֶּׁקֶט שֶׁנִּקְטַע בְּקוֹל תְּשׁוּבָה כֹּה נֶחְרָצָה, |