הנחת את ראשך על כתפיי. פנייך היו שלוות כל כך. נזכרת בחיוך קטן בזוית פיך. חיוך שגרם לי להסמיק.

בין עצי התמר והעננים הנמוכים היינו שנינו כל כך קרובים.

ליטוף ועוד ליטוף. מילה ועוד מילה. גיפוף ונשיקה.

ואז קרבת אלי פנים. הרגשתי את נשימותייך על פניי.

הרוח החזקה העיפה מליבנו את הכעס

את הזעם

את הטינה ..... 

ובדרך לקחה אותך איתה.