שוכבת על הגב ומרימה רגליי באוויר, חזקות וממוקדות מטרה.

מרימה את הראש והחזה ומברכת לשלום ברך כפופה שנעה לעברי,

שמאל ואז ימין, בריטואל כואב-מענג שנראה אין סופי,

"לקמט ולפורר את כל הפחדים בבטני" מצהירה בחיוך פנימי.

יושבת ומקמרת את גבי כמו חתולה,

יורדת עד חצי הדרך ונשארת שם כמו קוראת תיגר על חוקי המשיכה,

נאחזת בשרירי בטני להשאיר אותי יציבה.

כן, נאחזת בעצמי כדי להתייצב, לפתע מבינה.

המוזיקת קצבית ואני נוטפת זיעה,

כמו בצעדי ריקוד בונה מחדש את גופי-

מגדירה את עצמי מחדש,

מציבה את גבולותיי,

מייצבת את חיי,

ומאזנת את כל חלקי נשמתי.

כך כרגע חווה בצורה חדשה את הקשר ההדוק בין גוף ונפש, וזה נפלא!!!