שכחתי לגמרי מהעניין עד שיעל הזכירה לי שצריכים ללכת,חיכינו לאוטובוס שאיחר אלגנטית וכשהגענו מגרש החניה היה מלא בגברים בבוקסר שהתכוננו לרית הקילומטר בעירום. אבל איש מהם לא היה עירום.

אנשים הם עדר,תן להם חיוך ותיראה כאילו אתה יודע מה אתה עושה.

פשטתי את החולצה,בעטתי את המכנסיים,בקיץ אני ממכחישי התחתונים.

אני יכול לקשר את זה לרקדניות מגשר המיתרים ,למצעד הגאווה, לזה שאנחנו מספיק בוגרים בשביל לקבל רובה בגיל 18 אבל לא בשביל להחליט אם מותר לנו לעשן ג'וינט או לרכב על אופניים בלי קסדה ואפוד זוהר.