דמעות זעם הציפו את עיניי. יצור מתועב! ודאי נהנה עד בלי די מהחוכמה הנבובה שלו. ראיתי אותו מקפל את בגדיו ומסדר באופן מופתי את אוסף הדיסקים המאוס שלו, כשהוא מרפד אותם בנייר עבה. "לך לעזאזל!", קיללתי, ונעלתי בהפגנתיות את את דלת חדרי מאחוריי. שמעתי את דלת הכניסה נטרקת מספר פעמים, רעש גרירת חפצים, קולות גבריים אחרים, ולאחר מכן שקט. שקט שלא היה כאן שנתיים. איזה שד דחף אותי להיכנס לחדרו? הקירות הערומים היו כל כך לבנים בלי התמונות שלו. הרצפה הייתה קרה וזרה ללא השטיח הבלוי שלו. מבלי משים הרגשתי לחלוחית בעיניי. מטומטמת! לבכות בגללו? אלו הן דמעות רווחה, הסברתי לעצמי, אך עצמי לא האמינה. מבעד לריסיי הלחים הבחנתי משהו משחיר בפינת החדר. ודאי שכח משהו. התקרבתי. דיסק של ג'ז.
"בילי הולידיי", קראתי את שם הזמרת, ואחר את שם הדיסק - SOLITUDE (=בדידות). היצור המתועב החליט כנראה להשאיר לי מזכרת שנונה במיוחד, לדעתו!
אך מה דחף אותי לשים את הדיסק במערכת המשוכללת שבחדרי? אולי לנסות להבין, אחת ולתמיד, מה יש בצווחות הסקסופון השטותיות האלה? הקשבתי. אחר המשכתי להקשיב. אחר שמתי שוב מהתחלה. משהו החל לפתע להתבהר במוחי. היה איזה סדר באותו אי סדר מוסיקלי. מין סדר פרוע, משלהב, שונה כל כך מהסדר המסודר של מוצרט.
לא הרגשתי כלל, שדלת הכניסה נפתחה שוב, והוא עמד בפתח חדרי. "שכחתי דיסק אחד", אמר. ואני שתקתי. לא יכולתי להוציא הגה. גרוני היה חנוק כשהבטתי בנעליו, וצלילים פרועים, נהדרים של ג'ז הציפו את החדר. (סוף)
כל הזכויות שמורות לאלומה עברון@
|
תגובות (42)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אלומה...
נהנתי מאד לקרוא את הפוסט שלך.
משהו משהו. גוטע גוטע !!!!
שבוע נפלא
רפאלה *
אלומה יקרה ,
עקבתי אחרי שלושת החלקים ונהניתי מאד מכתיבתך. את מתבטאת יפה וסיפורך מעניין.
נו טוב, ויתרת על "הפי אנד" כפי שרבים ציפו לו, וטוב עשית...
אהבה - פנים רבות לה.
מה חבל שאזלו כוכביי...
שבת שלום!
מיכאל
אהבה שנאה קנאה , ידידות..
עכשיו נכנס כאן אלמנט הבדידות.
כשאתה בודד , אתה זקוק אפילו למריבה העיקר שתהיה!
נהדר.
*
שושי
הסוף..הסוף..
הוא ה-פנץ ליין שלך..
נפלא!
ברור לך שקנית לך כאן ,
מעריצה אמיתית.
שלך.שרה
מקווה שיש עדיין כוכב לתת לך.
וואו, איזה איפוק, איזה סגנון כתיבה.
חמדתי נהנתי מאוד
*של אהבה ממני על שהצלחת למתוח אותי היטב בשלושה חלקים
כל הכבוד
מצטערת יקירתי
לא מסכימה
זה לא הסוף
זו רק ההתחלה!!!
ואת ממשיכה
רוצה עוד..........
ב ב ק ש ה !!!!!!
נהנתי מהסוף
פנים רבות לאהבה
ועדיין החוטיני הוורוד........
בענין הצמחונות..נוווו
בעניין הג'ז, שאלה של טעם קרניבורי
ועדין תמהתני אם את יותר אדומה, ורודה או בלונדינית
::))
ק
היי אלומה
שערתי שהדובת\ המספרת
תשאר מעט קרחת, לאחר שתבין היטב דרך
התנהלותה..
לא נראה לי שממש כאבה מעומק הלב
את העזיבה
או לפחות לא הראתה זאת בסיפור..
תודה שהזמנת
דרך הסיפור קולחת
ויש חומרים בסיפור שהמספרת שולטת בהם
אפרת
מקסים.....
טוב ..הסוף שלי ברור
מתוקה שאת - איך השארת לי לדמיין לעצמי את ההמשך -הוא ניגש לקחת מידייך
את עטיפת הדיסק ואז אתם נופלים זה בזרועותיו של זו וחותמים בנשיקה צרפתית וחשקוקנית.
בקיצור נהדר!!!!!
*
ככה? השנונית נכנעת?
אני קוראת לסדר!!!
אי... אי.... אי ......
אנטי קליימקס
משאיר מקום לחלק ב' של הטרילוגיה.
כוכב בגלל התעוזה שלך להרוס את הציפיה
לסוף המתוק שבו שניהם נופלים זה לזרועות זה
קורעים את הבגדים של רעותם ושוקעים
לתוך מערכת אהבה / שנאה הגורמת
לשכנים להתלונן בגלל הרעש של המיטה החורקת.
אפשר לשלב משחקי סדו / מזו ושליטה
ועוד כמה דברים שיגרמו לכמה מקוראייך להזיל ריר
ולדחוף את ידם עמוק לתוך המכנס.
טוב די ! נסחפתי קצת, לא ?
אין ספק שאת מפתיעה בכל פעם מחדש.
גרוני היה חנוק כשהבטתי בנעליו, וצלילים פרועים, נהדרים של ג'ז הציפו את החדר. (סוף)
איזה סוף מפתיע!
אשוב.
איזה סיום מפתיע אלומה!!
יש איזה סדר בג'אז הפרוע שלו..צודקת איך שאהבתי את הפרק הזה. בילי הולידיי איזה בחירה והשיר עצמו סוף הדרך.
זה מדהים דרך המוסיקה שלו את רואה אותו סוף סוף
אמרתי לך כבר היום שאני אוהבת אותך?
ורד
אזלו כוכבי אככב יותר מאוחר
פחחח...
לא סוף ולא נעליים!
זה סיפור עם המון טעם של עוד.
עוד לכה, עוד התכחשות, עוד גילוי של הזדמנות
להתבגרות ולמידה. עוד התפתלויות, עוד
גילויים, עוד ריגושים שהופכים אט אט
מכעס וחוסר סבלנות לשיתוף, אחווה,
קבלה והבנה - שלא כתובים באף
אינציקלופדיה!
אל תחפפי אותנו ותעברי לסיפור הבא!
אני דורש עוד העמקה וסבלנות.
אני יודע שיש לך את זה
מרשעת צבעונית
ואלופה!
תני לנו עוד!
באהבה
יובל
אלומה יקרה,
ציפיתי לסוף רומנטי.
אך היא התאהבה.....?
בג'ז?
אהבה,
אילנה
שולח חיוך חיבוק וכוכב.
קראתי את שלושת הפרקים המעניינים
סיפור מקסים, התמודדות מלאת חוויות
של שני אנשים בדירה חוויות שמהן גם מעלות חיוך
סוף שלוקח כל אחד שקורא את הסיפור למקומות כיד הדמיון.
חודש טוב, שפע אור ואהבה.
אלומתי,
את משהו!!!
וכל השאר לדמיון שלנו.....