מדוע אני כזה שונה?

מדוע לי אין זוגיות כמו לאחרים?

כל פעם שמתחיל קשר, אני חושב, איזה יופי, גם לי יש בת זוג.

אבל אחר כך... או שהיא עוזבת בפתאומיות או שמתקררת לאט, בכל מקרה עוזבת.

לפעמים גם קשרי ידידות עם נשים מתחילים בהתלהבות מצידה ומסתיימים בהתקררות מצידה.

כך קרה ממש לא מזמן, אחת שדיברה איתי מספר שיחות, מאד עמוקות, גרמה לי לבטוח בה ולהפתח אליה והיה מאד נחמד 

לשוחח איתה, נתנה תחושה מאד חיובית.

אולם יום אחרי זה, אני מתקשר, היא עסוקה, אומרת שתחזור אלי, ממתין יום, ממתין יומיים היא לא חוזרת.

מתקשר שוב, שוב היא עסוקה, שוב מבטיחה שתחזור ושוב לא חוזרת.

כותב מסר דרך המחשב, סוף סוף יש תגובה, התגובה היא שוב "אני עסוקה" ממתין יום, ממתין יומיים אין כלום, לא מסר קצר,

לא טלפון, לא כלום.

כאלו הם חייו של אדם בודד, נשאר נטוש...

אוף, זה כל כך מטריד, מדוע נגזר עלי לחיות ללא בת זוג?

מדוע נגזר עלי להסתכל בקנאה על כל זוג?

יש אנשים החיים ללא בני\בנות זוג ואין זה מפריע להם. לי זה מפריע, מפריע מאד. זה הדבר היחידי שחסר לי בחיים.

יש לי חיים מלאים, עבודה, תחביבים, מעט ידידים וידידות אבל דבר אחד חסר באמת, אין בת זוג, חברה אמיתית.