הרהורים על בדידות ועוד
בעיקר נסיונות לתהות עם עצמי על הבדידות שלי.
פוסטים פופולאריים
-
נולדת להורים שרצו ילדים...
18/7/08 | 765 צפיות
-
איפה אני היום
30/9/09 | 494 צפיות
-
מדוע איני רוצה ילדים
8/6/08 | 500 צפיות
-
שנה טובה
18/9/09 | 571 צפיות
-
הבלוג עוזר?
16/8/08 | 766 צפיות
-
האבסורד בזוגיות
27/7/08 | 612 צפיות
פוסטים אחרונים
- המקצוע שהייתי צריך ללמוד 19/2/11
- נשים אוהבות גברים 8/10/10
- שוביניזם 11/9/10
- עוד ילד, שמחה או עצב? 24/4/10
- יום הזכרון מזווית קצת אחרת 9/4/10
- אם אני יכול כל אחד יכול 15/1/10
מדוע אני די סגור?
הפוסט הקודם העלה נקודה חשובה.
אחד הדברים שלדעתי מפריעים לי ביצירת קשר היא העובדה שאני יחסית ביישן וסגור. נשאלת השאלה מדוע, ממה אני חושש? הפוסט הקודם הראה דוגמה מדהימה. אני נפתח ומתחיל לספר דברים, התגובה לא מאחרת לבוא, העלמות והתעלמות. האם זה בגלל הדברים שסיפרתי? לא יודע, אולי לא, אולי כן, העובדה היא ששוב נשארתי בודד והפעם כלל לא מדובר בבת זוג. רק באחת שלא מזמן הכרתי והקשר רק בתחילתו, לא ברור אם יגיע בכלל לזוגיות והאמת ממש לא חשוב.
דברים דומים קרו לא מעט פעמים בחיי. יתכן מאד שחלק ממקרי ההעלמות וההתעלמות אינם קשורים אלי, אולם הסמיכות שלהם לרגע בו אני נפתח ומספר על עצמי, מעוררת את הפחדים שלי כל פעם מחדש.
מצד אחד, קל מאד להשאר סגור, אבל כך לא ניתן ליצור קשר. כאשר אני מנסה להתגבר על זה ולהפתח, שוב ושוב בוגדים בי ונעלמים לי. לשמחתי הרבה מעטות ממש גרמו לפגיעה בי לאחר שסיפרתי להן את נבכי נפשי, אבל כולן בלי יוצא מן הכלל נעלמו.
אני לא יודע מה לעשות, שוב בוכה על בדידותי. אני כל כך פגיע שזה עצוב.
|
תגובות אחרונות
-
מצב זמני
בתגובה על עוד ילד, שמחה או עצב?
-
הכי הכי
בתגובה על יום הולדת
-
לאה'לה Lea
בתגובה על בריאות הנפש לעשירים בלבד
-
כמעט בת 30
בתגובה על עוד חג בבדידות
-
+גבריאל
בתגובה על שאלה תמימה
-
כמעט בת 30
בתגובה על רשימת התסביכים שלי
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זו בדיוק המטרה של הבלוג הזה, להחשף באנונימיות.
מציעה לך לא לחפשוף את עצמך עד כדי כך
מיו מיו
מהפרטי, אני כבר יודעת שזה לא לגמרי נכון..
תקשיב:
אתה מפנה מקום באמת - ומגיע משהו אחר
טוב או לא.. זה כבר תלוי באיכות הפינוי שדאגת לעשות
אצלי הכל בהדרגתיות. עד שאני נפתח....
לגבי הצד השני, אני תמיד שמח להקשיב.
לגבי פינוי המקום, זו תובנה יפה אבל המקום נשאר ריק במקרה שלי כך שזה לא שווה הרבה.
מה פתאום לא להיפתח?!
רק.. לעשות את זה בהדרגתיות
לאן אתה ממהר?
תכיר את הצד השני
תבדוק אם אתה רוצה שהוא יפתח מולך
יש משהו נעים בלגלות לאט לאט - לא להפיל על מישהו את כל הסרט שלך - לתת לו להוביל לפעמים
אגב, את התובנה על פינוי מקום הצלחתי להפנים דווקא לאחרונה.. (יש לי קואוצ'רית - מומלץ בחום)
הגיוני מאד מה שאת אומרת.
אז אולי עדיף לא להפתח? כך לא אגיע למצב של "שתי חבילות להתמודד איתן"?
אבל אז כנראה גם לא אגיע לזוגיות.
יש לך גישה יפה, שזה מפנה לך מקום לאנשים הנכונים שאת רוצה שיהיו בסיבבתך, הלוואי והייתי יכול לחשוב כמוך.
את מכירה פורום כזה?
יתכן אבל שזו תיהיה בעיה, היא לא נפתחת ואני לא נפתח מה ישאר? שנים שיושבים ולא מדברים?
התחושה שלך מוכרת לי
ורק מתוך קריאת הפוסט שלך נדלקה אצלי נורה כמו בסרטים המצויירים של "ירד לי האסימון"
לאנשים קשה להתמודד עם ה"חבילה" של עצמם
כשאתה מספר ונפתח, נוצרת תחושה אצל הצד השני ש"עכשיו יש שתי חבילות שצריך להתמודד איתן"
ומכיוון שבאופן טבעי אנשים נמשכים לאנשים/דברים/כלדבר שגורם להם להתרחק מהצרות של עצמם
מעדיפים/לא יודעים איך להתמודד
גם לי לוקח זמן להיפתח, ולעיתים גם כאשר זה קורה - יש התאדות
פעם הייתי מתבאסת מזה
היום אני מבינה שזה מפנה לי מקום לאנשים הנכונים שאני רוצה שיהיו בסביבתי ולהיפך
יש המון פורומים לביישנים.
תכתוב בהם ובטוח תמצא בישנית מתאימה...