הפוסט הקודם העלה נקודה חשובה.

אחד הדברים שלדעתי מפריעים לי ביצירת קשר היא העובדה שאני יחסית ביישן וסגור.

נשאלת השאלה מדוע, ממה אני חושש?

הפוסט הקודם הראה דוגמה מדהימה.

אני נפתח ומתחיל לספר דברים, התגובה לא מאחרת לבוא, העלמות והתעלמות.

האם זה בגלל הדברים שסיפרתי? לא יודע, אולי לא, אולי כן, העובדה היא ששוב נשארתי בודד והפעם כלל לא מדובר בבת זוג.

רק באחת שלא מזמן הכרתי והקשר רק בתחילתו, לא ברור אם יגיע בכלל לזוגיות והאמת ממש לא חשוב.

דברים דומים קרו לא מעט פעמים בחיי. יתכן מאד שחלק ממקרי ההעלמות וההתעלמות אינם קשורים אלי,

אולם הסמיכות שלהם לרגע בו אני נפתח ומספר על עצמי, מעוררת את הפחדים שלי כל פעם מחדש.

מצד אחד, קל מאד להשאר סגור, אבל כך לא ניתן ליצור קשר.

כאשר אני מנסה להתגבר על זה ולהפתח, שוב ושוב בוגדים בי ונעלמים לי.

לשמחתי הרבה מעטות ממש גרמו לפגיעה בי לאחר שסיפרתי להן את נבכי נפשי, אבל כולן בלי יוצא מן הכלל נעלמו.

אני לא יודע מה לעשות, שוב בוכה על בדידותי.

אני כל כך פגיע שזה עצוב.