השאיפה הכללית להיות חופשי ומאושר תלויה באיזון בין האדם ומעגלי חייו השונים. כל אדם הוא מרכז ההוויה של עצמו, אך יש מציאות שאנחנו נולדים אליה והיא קבועה לכל אורך חיינו. רעיונות לחיבור העצמי לאני הפרטי, לאדם הכללי ולהוויה האידיאלית הכוללת ...
מעניין הפער בין דמיון למציאות. עד כמה הדמיון הוא מציאותי?
אישית אני רואה את הדמיון כשייך לתחום השכל והמחשבה. אולי אפשר להתחבר ישירות למציאות (לא דרך הפירוש האנושי הרגיל?). כמו כן, אני ער לביטוי שאומר "מחשבה יוצרת מציאות".
ענג או נגע. האם ניתן להתבונן במציאות, לא דרך הפרשנות הדואלית?
הבחירה לפרש מצב כמו לתת לו משמעות/חשיבות היא כל כך עוצמתית יש בה מספיק כוח כדי לייצור את המציאות שאדם יבחר ומספיק חוזק לתמוך באחריות הבלתי נדלית שיש לו , לאדם בחייו מקסים איטהל
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עונג =עוגן.*
הכינוי שבחרת תפור עליך..
הכל תלוי בנקודת המבט התפיסה והגישה שלנו..
העולם החיצוני הוא פונקציה של העולם הפנימי שלנו..
כתיבה יפה ובעלת מסרים..
מי ייתן ונלמד לחיות בהווה, ולשמוח בחלקינו!
יפה אמרת ידידי היקר!!!
אגב
עונג - נגע
ההפרש הוא האות - ו
צורת המטה - פרשת השבוע ראה סיפור משה והמטה
עם ו אפשר או להרע או להיטיב
מה גם ו היא האות האמצעית בתורה : וכול הולך על גחון
נחש בעקרון הוא ישר אך דרכו לנוע בעקלקלות כקיללתו
אך אנו בחיינו יכולים לבחור בדרך הישר או בסלאלום
המטה הידינו.
נכון מאוד וגם (או אבל)
כל רגע הוא הזדמנות נוספת.....
שניה ושלישית ועוד ועוד.
יוגיני
יפה ונכון.
ואפשר להוסיף את העגן של "אוצרת נשימה".
ענג.
ענג.
ללא ספק.
*
הבחירה לפרשנות, יש לה כל כך הרבה אפקט על התגובות של הסביבה ושלנו.
כל כך נכון מה שכתבת
נכון יש הרבה הזדמנויות,
ואכן כל רגע היא תחנה,
אנו יכולים ליצור בדמיוננו
כל אשר חפצה נפשנו.
ההחלטה היא בידנו.
אהבתי תודה
אחזור לככב
*
טוב תשמע (תקרא..)
מוכר לי מהיכן שהוא...
כזאת השפעה יש לי ???
אהבתי וכיכבתי
ואפילו ענג או נגע
הם סוג של פרשנות...
והרי הרגע הכולל בתוכו הכל
לא כולל בתוכו כלום
בודאי לא פרשנות
רק היות...
רק נשימה
רק הוויה
כן, יש בנו חלק החש
הקשור לזה המפרש
אך, ביכולתנו, היום, לזכור שהכל נמצא בתוך...או מתחת...(תלוי מי הכותב)
והחיבור אל התוך, אל האל, בלתי אמצעי לחלוטין...
מקסים כתבת, שוב, שחל... *
תודה
ושבת של קסם לך ולאהוביך...
אבהיטוש
כתיבה יפה,
מעניין הפער בין דמיון למציאות. עד כמה הדמיון הוא מציאותי?
אישית אני רואה את הדמיון כשייך לתחום השכל והמחשבה. אולי אפשר להתחבר ישירות למציאות (לא דרך הפירוש האנושי הרגיל?). כמו כן, אני ער לביטוי שאומר "מחשבה יוצרת מציאות".
ענג או נגע. האם ניתן להתבונן במציאות, לא דרך הפרשנות הדואלית?
תודה.
פרשנות מעצימה:)
תענוג!
שבת שלום
שחל אדיר וכל כך מחבר אל הרצף הנימשך כמו עם ועד
כי ברצף הזמן מה משנה , אם נקודה היא הווה או עתיד משנה...
כי כל רגע עצמו ישות שלמה הוא , משפיע על רגע שיבוא עוד שניה הוא.
והשניים ניסמכים על זה שהיה שניה לפני שההווה קרה.
אחללה אחללה
לגמרי...
כל חווייה נקלטת וכל תגובה הנפלטת
שייכים לפרשנות של אותו רגע...
אין ספק שכוחו של העכשיו עדיף על כוחו של העבר או הפחד מהעתיד.
צריך לתרגל...
תודה, דירגתי כמומלץ,
רות
חשוב מה קורה לנו בחיים. יותר חשוב איך אנחנו מגיבים, מתייחסים, מפרשים את מה שקורה לנו. הבחירות שלנו. זה מה שעושה את ההבדל. שבת שלום.
הרגע הזה הוא ה'זמן' היחיד הקיים
אין הפרדה בין רגע לרגע ,אין גבול
כול רגע והתכולה שלו
ההפרדה מתחילה באחיזה בזיכרון בהזדהות
הדימיון כי המציאות באמת קיימת
מותירה אותך חולם.
נוגע , ננגע , מתענג...
"אין הזדמנות שניה וגם לא ראשונה,
וכל רגע הוא עוד סוג של תחנה.
דרך החיים זורמת לתעודתה,
כשבין העבר לעתיד מקשר - עתה.
רק פרשנות הדמיון לזה הרגע,
נותנת לו משמעות של עֹנג או נגע ..."
אוסיף ואומר כי ההווה תוחם בתוכו את רגעי העשייה העכשויים,
ההווה = עתה, רגעים אלה יטעו בנו עגן לימים הבאים = עתיד,
אוסף של רגעים, הזדמנויות, נקודות אור, ציונים, חולשות, איומים,
יובילו ויפלסו עבורנו דרך חיים...
תודה על כתיבה משובחת...
החיים מציבים בדרכנו כמה וכמה הזדמנויות
ואני טרם הגעתי לתחנה.... לחיי ההזדמנויות שבדרך
שיר מקסים
מזי
"רק פרשנות הדמיון לזה הרגע,
נותנת לו משמעות של עֹנג או נגע"...
הבחירה לפרש מצב כמו לתת לו משמעות/חשיבות
היא כל כך עוצמתית
יש בה מספיק כוח כדי לייצור את המציאות שאדם יבחר
ומספיק חוזק לתמוך באחריות הבלתי נדלית שיש לו , לאדם
בחייו
מקסים
איטהל