השעה עשר. לטעמי, על אף שאני ערה, זה קצת מאוחר לסקרים.

האישה התקשרה, נשמעה מבוגרת קצת ומבולבלת.

שאלה אם אני מוכנה לענות על סקר בנוגע לבנקים אמרתי בסדר.

ואז, דממה....

אמרתי, הלו?

כן אני איתך, רק רגע, אני פה עם המחשב...

טוב, אמרתי, נשמור קצת על הסבלנות.

נתתי לה להמשיך.

אחרי דקה או שתיים היא שאלה:

על איזה בנקים בישראל שמעת?

התחלתי למנות כל מיני בנקים...

לפי הבנתי היא לא היתה הקלדנית הכי חזקה.

היא התחילה לחזור על חלק מהבנקים שאמרתי במין שאלה של "את זה את מכירה?"

והיא התחילה לומר שמות של בנקים שלא אמרתי

הסברתי שאני מכירה אבל זה לא ממש סקר אם היא נותנת לי שמות ורק מבקשת אישור שזה בנק קיים ממני...

ושאני חושבת שהכוונה שאני אומר את אלה שעולים לי בראש.

בו זמנית שמעתי את החברות שלה שואלות שאלות שלא הרגשתי שבקצב שלה נגיע אליהן היום.

אמרתי לה שאני חושבת שבקצב שהיא מדפיסה זה ייקח המון המון זמן ושאני לא חושבת שיש לי סבלנות.

היא נשמעה נעלבת ואמרה "אז את מסרבת להמשיך?" אמרתי לה "כן" והיא ברכה אותי "שתהיי בריאה"

וזהו.

הופתעתי איזה חברה שוכרת סוקרים כאלה מוגבלים בשיחה ובהקלדה...

כשעושים סקר, אני מצפה שיהיו הכי מהירים ויעילים כי מי ירצה לבלות חצי שעה בטלפון עם מישהי שבקושי שמה לב שאני בצד השני של הקו...ועוד בעשר בלילה....?!