את מביטה בך. מסתכלת פנימה ומחפשת את הקודמת, שנעלמה.

את מביטה בך.

מול מראה, מול נפשך. בעיניים עצומות את חודרת אל תוך נימייך. והיא- איננה עוד.

את אוהבת אותך ככה. בלעדיה. תמיד רצית שהיא תלך. ממך. תברח מתוכך. החוצה.

את אוהבת אותך ככה.

לפעמים היא מגיעה. לשניה. בודקת  וחוזרת אל מקומה הלא נודע.

את לא רוצה לדעת. את מעדיפה לא לדעת. מידע לא יעיל נראה סתמי בעינייך. הלא נודע שיישאר במקומו.

את נוגעת בעורך הלבן, החלק, שפעם לא הרגשת. לא בחנת. לא נתת לעצמך לחיות בתוכו. בגדת בו והוא בך.

ולא עוד.

את אוהבת, נוגעת, מלטפת, מרגישה. זו את.

אני מביטה בי. מסתכלת פנימה ומחפשת את הקודמת שבי. שנעלמה.

אני אוהבת אותי ככה.

יותר מתמיד.