ניראה לי שכשנולדתי,

בזמן הזה שתינוקות

בוחרים פתקים,

יעדים...

בחרתי אני ב"מאבק". 

כניראה היתה למילה הזו

צליל הירואי בעיני,

נשגב,

נערץ ונחשק.

ובחרתי בזה.

מה גם שהשאר נראו בעיני

טריוויאלים,

ורדרדים, חלקים מדי.  

זה היה מקומט הדף,

עייף מתלאות

(אז, לא ידעתי זאת...)

בגווני אדמה

וצבעים חמים אחרים.

לוהטים,

חותרים.

וכך הלך איתי הלה,

לכל מקום

מראשית ימי ועד הלום. 

מניע אותי

להיאבק עם כוח, ובלעדיו.

עם אנשים למולי,

עם עצמי.

עם תכונות, ומשאלות,

עם חומות,

עם התמודדויות

שפוגשות רק בי,

(כך אני חושבת)

עם כל דבר כמעט. 

דייי,

אפשר להחליף פתק???

טוב, אני יודעת שאי אפשר. 

ואני חייבת,

חייבת להמשיך בבחירתי הראשונית,

להמשיך במאבק - - -