כותרות TheMarker >
    ';

    DEAR באלאק

    פוסטים אחרונים

    מציאות הובסיאנית

    7 תגובות   יום שישי , 4/7/08, 23:37

    יש על-יד הקניון בכפר יונה כיכר עגולה המוקפת בלבנים שטוחות על הכביש ושמתי לב שתמיד, אבל תמיד המכוניות נוסעות על אותן לבנים, כלומר עולות על הכיכר.זאת הכיכר היחידה שאי פעם ראיתי שמכוניות נוסעות ממש עליה. ולא בגלל שמדובר בנהגי כפר יונה. אני בטוחה שבכל מקום אחר הנהגים הסו קולד תרבותיים היו נוהגים (תרתי משמע) בדיוק אותו דבר.למה? ככה. כי מותר. כי הכיכר הזאת נמוכה משאר הכיכרות, כי הכיכר הזאת מאפשרת שיסעו עליה. אם היא מאפשרת, אז זה מה שעושים.

    כמה פעמים יצא לכם לדרוך בשמחה והנאה על התקהלות נמלים? אני מניחה שהרבה...אבל כמה פעמים יצא לכם להרוג בכוונה חתול? או כלב? או ציפור? לא נראה לי שאתם כאלה סדיסטיים.מה למעשה מבדיל בין הנמלה לכלב? הגודל.אז מסתבר שהגודל כן קובע, ולא, אני לא מתכוונת למשמעות האחרת, למרות שהאמירה הזו תקפה גם שם, אבל זה כבר עניין אחר...פעם שמעתם נמלה זועקת מכאב? ראיתם את המבט על פניה? בוודאי שלא. הפנים שלה כ"כ קטנות וצריך זכוכית מגדלת בשביל לנתח את הבעות פניה המשעשעות.טוב, אם לא שומעים את זעקות הכאב ולא רואים את הפחד שהיא שרויה בו אז מותר לנו. כי היא קטנה. כי היא חסרת חשיבות. אבל להרוג חתול-מה פתאום. חתול זה משהו אחר, חתול הוא גדול יותר. אם נהרוג חתול נרגיש רע. אם נהרוג יצור זעיר וחסר חשיבות לא נרגיש כלום. לא נקיפות מצפון, לא רגשות אשמה. כלום.אני לא באה מכיוון של מתחסדת, ממש לא. אבל אני מנסה להראות שלא משנה גם אם אנשים הם בעלי לב טוב, ברגע שהם יוכלו להיות מעל מישהו, או מעל משהו-הם ינצלו את זה. ככה זה עובד.

    אם כך אז עדיף להיות רעים מטובים. עדיף להיות אסרטיביים מאשר וותרנים. עדיף לתת, אבל אף פעם לא עד הסוף כדי שלא יתרגלו לנתינה. עדיף לוותר, אבל לעיתים רחוקות. עדיף להיות בעלי שיקולי עלות-תועלת מאשר ללכת עם הלב ולהיפגע.ואולי אני סתם פסימית, אבל לפחות אני לא משקרת לעצמי לגבי תמונת המציאות. בסופו של דבר ניתן לעשות רדוקציה לכל המורכבות, לכל התסבוכות ולכל המחשבות וההתנהגויות- הכל מסתכם בהישרדות. כמו בטבע, כך אצל בני האדם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/7/08 22:14:

       גם פה- לא הבנתי איך המסקנה שבחלק השני מסתמכת על החלק הראשון.

      אם כולם מנצלים אחרים למה את כותבת שהנתינה צריכה להיות במינון קטן?

      הבעיה שלי היא במילה צריכה, כאילו לאור ראייתך את עומק הרוע, את ממש ממליצה למי שחשב להיות צדיק, שלא יגזים בכך

      כלומר: "אם אי אפשר להלחם נגדו, אז נצטרף אליו"

      זהו משפט של חסרי עמוד שידרה. של דגים ששוחים עם הזרם רק בגלל שהם מתים.

      לדעתי, לאור העובדה שהרוע שולט לא צריכה להפוך אותך למפיצתו אלא לכזו הדורשת ביתר שאת ליצור חברה צודקת יותר- גם אם לא תזיזי הרבה הרים בקריאה זו, הרי שטוב לדעת מהו הדבר אליו יש לשאוף.

       

       

      צטט: pov 2008-07-22 20:07:33

      אם כך, אמליץ למחוק/לתקן את המסקנה הבלתי מובנת.

       

       

       

      אוקי ועכשיו ברצינות

      מה שניסיתי להגיד הוא שבגלל שאנשים הם רעים מטבעם הם לא יעריכו טוב לב ונתינה. גם בני אדם כביכול טובים ינצלו אחרים אם יתאפשר להם. לכן הנתינה והאהבה צריכים להיות במינון ולא בהפרזה.

      מקווה שעכשיו ברור יותר

        22/7/08 20:07:

      אם כך, אמליץ למחוק/לתקן את המסקנה הבלתי מובנת.

       

      צטט: pov 2008-07-21 22:35:13

      לא הבנתי איך מ 2 הפיסקאות הראשונות

      הגעת למסקנה שבפיסקה השלישית

       

      עזוב, אני גם לא מבינה את עצמי לפעמים

        21/7/08 22:35:

      לא הבנתי איך מ 2 הפיסקאות הראשונות

      הגעת למסקנה שבפיסקה השלישית

        15/7/08 20:13:

      אנלוגיה יפה לעניין של הגודל..

      אישית, יש לי אמונה גדולה בקטנים. ממבט פסימי הייתי אומר שיכול להיות שקל לנו יותר לרמוס את הרמסים (יצא "לשון נופל על לשון"), כי איפשהו בפנים קשה לנו עם זה שהם עתידים לשרוד אחרי כל השואות שנביא על עצמנו. אבל אני בנאדם אופטימי ומאמין שאנשים לא עושים מרוע, אנחנו פשוט זן קצת יותר מתורבת של חיות ובתור שכאלה, יותר הגיוני וקל להבין למה אנחנו מתנהגים בצורה כזו או אחרת.      

        5/7/08 02:35:

      מעורר מחשבה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל