בילדותי (אולי בגיל עשר)הייתה אצלנו בכיתה ילדה יפה ששמה ביקי כהן.

לא יכולתי להוריד עיני ממנה ובכול הזדמנות הייתי מגניב מבט 

כדי להינות עוד מיופיה המהמם.

יום אחד על ספסל אוטובוס 25 בפינת איינשטיין ובארט, היא שאלה אותי

בנוכחות חברותיה: " למה אתה מסתכל עלי כל הזמן?"

מהעלבון עניתי מייד:" אולי מפני שאת מכוערת כל כך"...שיקרתי,  וחזרתי הבייתה מבוייש.

אחרי מספר שבועות כל הכיתה הלכה לסרט "פוליאניה" עם היילי מילס בקולנוע

רמת-אביב במרכז הישן ואני נשארתי ללא בת זוג...

ביקי קראה לי לרגע הצידה ושאלה אם אני מעוניין להיות בן זוגה???

ידעתי שהיא לא התכוונה לחברות. וגם הבנתי מייד שליופי יש רבדים.

ואולי מאז אני שואל את עצמי מה זה בעצם יופי? ועד היום נאבק בתשובות!