כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    טקסט קצר על אהבה

    24 תגובות   יום שבת, 5/7/08, 09:13

    " סיפר לי חבר שמטייל בכל העולם שאהבה דומה מאוד לטרֶק.  את רוב קטעי הדרך עושים לבד, עם תרמיל שבתוכו רוב הזמן בלאגן. לעיתים מבחינים בדמויות החולפות בהליכה מאומצת, פחות או יותר על אותו המשעול. אך פעמים נדירות, בהרף עיין של חסד, אנו  מבחינים בדמות מוכרת של שותף למסע, המתאים צעדיו לשלנו, תרמילו בצבע דומה והוא מזמזם לעצמו שיר שאנו מיטיבים להכיר. זה הזמן בו נידלק בתוכנו פנס קטן ולאורו אנו רואים את דמותנו נישקפת בעיני אהובנו ,הצועד ממש לידנו.  זוהי האהבה כולה, הוא מסיים , לאהוב את הדמות שרואה בנו אהובנו..."  


     

    וכשעוברים לגור ביחד?

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/8/08 17:06:

      צטט: ידידונט 2008-08-22 23:33:06

      אהבתי ...
      לאהוב אפשר רק באותה מידה שבה אתה מפנה מקום מתוכך מאהבה עצמית. אהבה היא הניסיון להפוך פיסה של חלום למציאות. כמה נחמד כל פעם לראות מה מחוללת בנו האהבה וכשאנחנו אוהבים אנחנו פוגשים וניפגוש תמיד את אותם אנרגיות בסופו של דבר סביבינו תלוי באיזה משקפיים אנחנו מתהלכים באותו הזמן
      אשרי האוהבים טועמיה חיים זכו...

      מילים בסלע!

       

        23/8/08 17:04:

      צטט: innati 2008-08-22 09:27:34

      איזו אנלוגיה מיוחדת...

      אותו שיר...צבע דומה..

      אך לעיתים, כשפוגשים את השותף למסע,

      קורה שהוא מחפש את השותף שאבד לו בדרך....

      אין פוליסת נסיעות. אכן. ממשיכים ללכת.

        22/8/08 23:33:
      אהבתי ...
      לאהוב אפשר רק באותה מידה שבה אתה מפנה מקום מתוכך מאהבה עצמית.
      אהבה היא הניסיון להפוך פיסה של חלום למציאות.
      כמה נחמד כל פעם לראות
      מה מחוללת בנו האהבה
      וכשאנחנו אוהבים אנחנו פוגשים וניפגוש תמיד את אותם אנרגיות בסופו של דבר סביבינו
      תלוי באיזה משקפיים אנחנו מתהלכים באותו הזמן
      אשרי האוהבים
      טועמיה חיים זכו...
        22/8/08 09:27:

      איזו אנלוגיה מיוחדת...

      אותו שיר...צבע דומה..

      אך לעיתים, כשפוגשים את השותף למסע,

      קורה שהוא מחפש את השותף שאבד לו בדרך....

       

        28/7/08 07:18:

      צטט: יואל עיני 2008-07-27 16:42:13

      צטט: א י ל ה 2008-07-27 08:25:22

      זה יפה, ההשוואה לטרק, והפירוט שכאן.

      רק את הסוף הייתי משנה, אם היו שואלים אותי.

      <אבל מי שואל אותי בכלל :) >

      נהפוך הוא. אם את רוצה לשנות את הסוף זה סימן שיש לך מה הלגיד על הסוף הקיים

      קדימה. דברי יקירתי

       


      טוב, אם אתה מתעקש...

       

      אני חושבת שכשאנחנו מתאהבים, אנחנו בכלל לא מתאהבים בדמות הזאת שמתאימה צעדיה לשלנו ומזמזמת את השיר שאנו מכירים.

      אני חושבת שאנחנו מתקרבים אליה בגלל זה, אבל מתאהבים בדמותנו שנשקפת בעיניה, והיא, ההולכת לצדנו בדרך, מתאהבת בדמותה המשתקפת בעינינו.

       

      ואלה באמת רגעים יקרים, כי הם מסמנים לנו מה יכול להיות, מסמנים מקום שאליו אפשר להגיע, מראים לנו שהוא קיים.

      וכשהרגע הזה חולף, וההתאהבות פגה, אז מתחילה העבודה האמיתית, עבודת האהבה.

      זכינו במישהו שאנחנו יכולים להסתכל בעיניו ולראות אותנו, מישהו שמשקף לנו את עצמנו, בשביל שנוכל אנחנו לדעת את עצמנו עכשיו לעומת איך שידענו את עצמנו ברגעי ההתאהבות. ועכשיו זה בידנו להחליט אם לדמות הזאת נקרא "אני" וניקח את עצמנו למקומות טובים יותר באמצעותה, או שנקרא לה "הוא" ונשליך עליה את התסכולים שלנו ונישאר במקום.

       

      וזוהי האהבה כולה - לראות את השתקפותנו בעיני זה הצועד לידנו ולהודות לו שהוא מאפשר לנו להביא את עצמנו כל פעם למקומות מדויקים יותר של עצמנו. ולהפך.

       

        27/7/08 16:42:

      צטט: א י ל ה 2008-07-27 08:25:22

      זה יפה, ההשוואה לטרק, והפירוט שכאן.

      רק את הסוף הייתי משנה, אם היו שואלים אותי.

      <אבל מי שואל אותי בכלל :) >

      נהפוך הוא. אם את רוצה לשנות את הסוף זה סימן שיש לך מה הלגיד על הסוף הקיים

      קדימה. דברי יקירתי

        27/7/08 08:25:


      זה יפה, ההשוואה לטרק, והפירוט שכאן.

      רק את הסוף הייתי משנה, אם היו שואלים אותי.

      <אבל מי שואל אותי בכלל :) >

       

       

        17/7/08 17:36:

      צטט: ביליבי 2008-07-16 02:16:35


      הוא מסיים , לאהוב את הדמות שרואה בנו אהובנו..."  

      כמו: ..."אם היא אמרה שהיא אוהבת רק אותך...אז לך איתה?"

      (תגידי לי שאת עובדת במשמרת לילה. כל הפוסטים שלך הם לפנות בוקר וכשתראי את זה כבר יהיה מאוחר מחר)

       

      לא , ממש לא. מה שאומרים פחות חשוב. מה שעושים הוא העיקר. להציב מראה לפני מישהו זו פעולה אקטיבית. לעזור למישהו להיות מה שהוא רוצה להיות זה מאמץ. וכשמישהו מוציא ממך דברים טובים, שאת יודעת שהם שם אבל לא היה לך אומץ להוציא, אז את אוהבת את הדמות שרואה בך אהובך.

      והחוכמה גם לעשות את זה לצד השני.

       

       

        16/7/08 02:16:


      הוא מסיים , לאהוב את הדמות שרואה בנו אהובנו..."  

      כמו: ..."אם היא אמרה שהיא אוהבת רק אותך...אז לך איתה?"

        7/7/08 09:42:

      צטט: אפי גבזו 2008-07-06 10:29:59


      גם אני...

      מאחר ואנחנו נרקסיסטים מהוססים, ז"א אוהבי עצמנו אך לא בטוחים ב 100%, האידיאל הוא בן/ת זוג שמאשש את מקסימותנו הנשקפת לנו. לסיכום, מה שצריך זה בן/ת זוג שמכהן כעד מומחה מטעם ההגנה.

      אותך לפרידמן ולפרקליטות!

      נרקיס בכוס קפה?  אכן מפוזרים הרבה כאלה על השולחנות סביבנו..

       

        7/7/08 09:39:

      צטט: שקט על עקב גבוה 2008-07-06 08:37:29


      יש רגעים בהם הדמות נושאת אותנו

      בדרך אל המטרה...(מעולם לא חוויתי טרק)

       

      ריתמוס החיים הוא חלק משמעותי, בעיני.

       

      אהבה לך.

      כמו תליוני שרשרת, בעלי דלתית קטנה,  בהם החזיקו תמונות של אהובים במסגרת מוזהבת

      אהבה גם לך

        6/7/08 10:29:


      גם אני...

      מאחר ואנחנו נרקסיסטים מהוססים, ז"א אוהבי עצמנו אך לא בטוחים ב 100%, האידיאל הוא בן/ת זוג שמאשש את מקסימותנו הנשקפת לנו. לסיכום, מה שצריך זה בן/ת זוג שמכהן כעד מומחה מטעם ההגנה.


      יש רגעים בהם הדמות נושאת אותנו

      בדרך אל המטרה...(מעולם לא חוויתי טרק)

       

      ריתמוס החיים הוא חלק משמעותי, בעיני.

       

      אהבה לך.

        5/7/08 22:20:

      צטט: יואל עיני 2008-07-05 09:41:13

       

       

      לחיי הדרך!

       

       

      !

      כן!

      ולחיי התרמיל והרגליים הצועדות, העינים הרואות והאזניים השומעות ובעיקר -

       

      לחיי הזכות לאהבה.

       

        5/7/08 20:25:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-07-05 15:17:31

      ויש לי עוד מה לומר. שכל עניין המראות מזכיר את המראה שההורים מהווים לילד במהלך הילדות (mirroring).יפה הסיפור של חבר שלך. 

      איזה פסיכולוגית את הולכת להיות....יעשו עליך סידרה

      את צודקת (שוב צודקת)

      בכל פרוזדור של חיינו מוצבות מראות

      וגם בקפה שלנו יש מראות מלוטשות ואטומות , משקפות ומחזירות

      את מראה משובחת!

       

       

      ויש לי עוד מה לומר. שכל עניין המראות מזכיר את המראה שההורים מהווים לילד במהלך הילדות (mirroring).יפה הסיפור של חבר שלך. 

      צטט: יואל עיני 2008-07-05 09:46:50

      צטט: bratz 2008-07-05 09:41:39


      צריכה לחשוב על זה...זה לא ממש פשוט כמו שזה נשמע.

      לעיתים אתה פוגש אנשים, שדווקא דרכם, אתה רואה את עצמך בצורה מעוותת..שגורמים לך לא לאהוב את עצמך..ובכל זאת אתה כמו מאמין להם..והולך איתם.

      רק כששוב אתה לבד..אתה בעצם מבין..

      ברוכה הבאה!

      זה נכון. יש משהו במראה שמציבים לנו שמוליכה שולל. אך כשזה לא טוב לנו, קשה לקרוא למציבי המראה אוהבים.  אני חושב...

       

       סליחה שאני מתערבת :-). פשוט דיון מעניין....

      הגרוש וחצי שלי - לפעמים כשהדימוי העצמי שלנו לא שלם (איך שאנחנו תופסים את עצמנו) אז אנחנו מוצאים  את עצמנו מסתכלים בכל מני מראות...לא כולן עושות עמנו חסד. מאחר ואין בפנים (בתוכנו) את מה שיאמר מי אנחנו בצורה מספיק ברורה, אז אנחנו מקשיבים ואף מאמינים למראות ההן, במקום...

        5/7/08 10:29:


      מאמינה להם שהם אכן אוהבים..בדרכם.

      האם דרכם/אהבתם..מובנת לנו..גם?

        5/7/08 09:46:

      צטט: bratz 2008-07-05 09:41:39


      צריכה לחשוב על זה...זה לא ממש פשוט כמו שזה נשמע.

      לעיתים אתה פוגש אנשים, שדווקא דרכם, אתה רואה את עצמך בצורה מעוותת..שגורמים לך לא לאהוב את עצמך..ובכל זאת אתה כמו מאמין להם..והולך איתם.

      רק כששוב אתה לבד..אתה בעצם מבין..

      ברוכה הבאה!

      זה נכון. יש משהו במראה שמציבים לנו שמוליכה שולל. אך כשזה לא טוב לנו, קשה לקרוא למציבי המראה אוהבים.  אני חושב...

        5/7/08 09:41:


      צריכה לחשוב על זה...זה לא ממש פשוט כמו שזה נשמע.

      לעיתים אתה פוגש אנשים, שדווקא דרכם, אתה רואה את עצמך בצורה מעוותת..שגורמים לך לא לאהוב את עצמך..ובכל זאת אתה כמו מאמין להם..והולך איתם.

      רק כששוב אתה לבד..אתה בעצם מבין..

        5/7/08 09:41:

      צטט: anig 2008-07-05 09:33:45

      "לאהוב את הדמות שמשקף לנו אהובנו".
       אהבתי,

      יש והתמזל מזלם,
      עבורם, רוב המסע הוא לצד אותו צועד מתאים ..

      (הי, החלפת תמונה! יפה יותר מהקודמת)

       נכון, יש מעטים ברי מזל כאלה. אבל מרבית ההולכים מתעייפים, או מפסיקים ללכת, או סוחבים אחד את השני, או מתרחקים לדרכם לבדם, מחכים לפגוש מישהו אחר...

      לחיי הדרך!

        5/7/08 09:33:
      "לאהוב את הדמות שמשקף לנו אהובנו".
       אהבתי,

      יש והתמזל מזלם,
      עבורם, רוב המסע הוא לצד אותו צועד מתאים ..
        5/7/08 09:31:

      צטט: ניפי 2008-07-05 09:28:22


      בשביל לאהוב את הדמות הנשקפת

       בעיני האהוב

      צריך לאהוב את הדמות שנחוות לנו כשאנחנו לבד במסע

      וברגע שזה קורה ועולה חיוך שבא מבפנים

      פתאום פוגשים באחד כזה שבא מבחוץ... :)

      את זריזה !

      וכמה שאת צודקת... אם כי לעיתים מישהו שאוהב אותנו עוזר לנו לראות דברים שיש בנו. עוזר לנו להיות פחות ביקורתיים.  לאהוב את עצמנו.

      את בסדר. תודה מתוקה.

       

        5/7/08 09:28:


      בשביל לאהוב את הדמות הנשקפת

       בעיני האהוב

      צריך לאהוב את הדמות שנחוות לנו כשאנחנו לבד במסע

      וברגע שזה קורה ועולה חיוך שבא מבפנים

      פתאום פוגשים באחד כזה שבא מבחוץ... :)

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין