כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הקאת הניסתר

    מאת: RosaLin | פורסם ב: 01-11-2007 |

    מאחר והחלה לחזור הווייתה של שוני פראשווילי לאחור. אפילו שלא האמינה עד כמה זה אפשרי, בכל זאת סימנה את אבני הדרך במסעה באמצעות הכלים החדשים שקבלה.
    עותק מדויק מישותה שוכפל מגופה כאחד רוחני שהוא נפרד מהחומר, שונה לבשר ודם שלה, כאשר זה האחרון נותר לגופו דומם ודרוך במקומו כמותיר עוגן חיבור להעתקו הרוחני החדש, לצורך קריאת חזור.
    בעיקרון, מתרחשת פעולה כזאת כאשר עוזבת הנשמה את גופו של האדם ואכן, כך בדיוק הרגישה שוני. מרחפת עם ישותה החדשה על ציר הזמן הכרונולוגי אל תוך הזיכרון הקולקטיבי הרחוק ביותר אליו נתן לה הגוף שנותר מאחור, את האישור להגיע.
    פחד צמרר בגופה הדומם בכל פעם שהעזה להדרים עם ישותה, להצפין או לשייט בין רבדים של מרווחי זמן רחוקים. צריך להבין כי בכל פעם שנאלצה שוני בעברה, להתמודד עם עניינים חדשים, היה אוחז בה פחד משתק. לפחות השכילה לזהות את צורך הגוף לאחדות ואת קריאת הפיקוח מגופה הגשמי. לאות כך, הייתה שמורה לה בזיכרון, נורה דמיונית שהבהבה. גם הפעם סמכה ישותה של שוני על נורת הפיקוח. וכך התאפשר לה לצאת למסע. עולם תת המודע פתח את הדלת ואפשר לה כניסה.
    שוני החלה ליישם במציאות היום יומית את החוקים הלא כתובים שגילתה בדרך החדשה. על פי השגתה את חוקי המשחק של עולם הרוח, ידעה שוני לתרגם אותות וסימנים על בסיס נוסחה שעלתה מהתזה שהשלימה.
    הנוסחה שעלתה לא הייתה חדשה. מסתבר שהגלוי רב מהנסתר. בסך הכול היה זה משולש שווה הצלעות. כבר קבעו חכמים בראשית ההיסטוריה. חכמה בינה דעת הם נקודות המפגש בו. הפוך את המשולש מטה וקבל את מהות החיים. בנקודת זמן זו, התגלה חיזיון של תמונות משתקפות וסיפורן ברבדים של רצף הזמן.
    במסעותיה הגיעה שוני אל נקודה מאוד מיוחדת בקצה המנהרה, שם ראתה את הבית הישן של אבא ואמא. היא הייתה מאוד נרגשת. עם רגליה הקטנות דרכה על ריצפת הסלון של הבית ההוא, בימים בהם היו הוריה עדיין נשואים כדת משה וישראל. היא ראתה אותם שוב צעירים וחסונים אולם היא בעצמה, הקטנה ביניהם, הרבה יותר נאורה מאשר יכלה לזכור. תשלובת של מודעות עכשווית בגופה הקטן, ההיסטורי.
    כמו בכל יום שבת, באופן שיטתי, חזר על עצמו אביה של שוני, בדרישה בלתי מתפשרת לעשות ביקורי בית אצל הוריו, סבא וסבתא שלה. תמונת זיכרון ראשונה זו ממסעה של שוני האירה את הבנתה לגאוותו היחידה של אבא. מוקסמת חזתה ישותה בתמונות מהתעקשותו הבלתי מתפשרת של אביה לשמר את הקשר. כאשר הוסיפה את כוחות צדקתו לדעתה, נרקמו כולם יחדיו עור וגידים לרשת של נתיבים מצולבים במוחה הרך. ישותה ידעה והבינה שוני את המורשת שהוטמעה עוד בילדותה ובגופה הבהבה אות חזור. כל פעם שהרגישה את סחף רצונה לחדור אל מעבר לניתן לה על פי חוקי הרוח, נאורו בה ספקות אשר אותתו מגופה ודרשו אותה לחזור.
    ענייה של הילדה אשר פגשה במסעה הראשון, זרחו. דרכן ראתה את הדמות שעלתה בחדרה כשהיא חיה ונושמת. תמונתה המוחשית של הילדה שהייתה, לפני בת-מצווה, עם זיקה חזקה אל צפונות האור השאירה בה אותותיה. הפעם בשנית, הפעם בצורה מודעת. במקביל, איתות שנשלח מאת הגוף גבר עליה כמאיים והיא נעשתה מבולבלת. מבינה כי היה בה זיכרון ישן טמון כפצע פתוח בתת מודעותה, אשר פער תהום של הלם בנשמתה. שוני ידעה כי דברים מהעבר הפכו אותה אנוסה בדעותיה. עכשיו, השכילה לעשות בהם סדר והכרה.
    שוני ידעה היום כי בכור פראשווילי, אביה, מעולם לא השכיל להקשיב אף כי תמיד חשבה כי הקשיב באוזן מלאה. אופיו השתלטני סחר בו להטמיע את רצונו בכל מחיר. מטרותיו הנאצלות, נכשלו על ידי גחמותיו. הייתה לו שאיפה נסתרת אחרת, שאיפה אישית. תמיד הייתה זו רק שאיפה אחרת אישית. מאחר ושוני הילדה יכלה להבין רק את שאיפתו האישית, אותו חסך אשר נשא מנעוריו, פער גם בה תהום, על כל קשריה החברתיים ובעיקר על התפתחות זהותה. היום, יכלה הילדה הקטנה מהעבר לצמוח ולפתח חכמה.


    ארכיון

    קנאה ושכר

    8 תגובות   יום שבת, 5/7/08, 10:37
     מכירים את אלה שאומרים "מה שאתה יכול גם אני יכול "...?

    האם זה שחצני? לא בהכרח !!
    האם זה מותר ? כן בהחלט !!

    הגיון בריא של בני אדם אינו יכול לשלול זאת מכיוון שכל בני האדם דומים ביכולותיהם, לכן, מאוד לגיטימי לחשוב כך. לפחות, לכל אחד מותר לנסות ולבצע משהו שאחר הצליח בו. אם הוא הצליח, למה אני לא יכול?!

    רבים היו מפרשים זאת כקנאה. האם קנאה היא רגש שלילי?

    ממש, ממש לא. להיפך - קנאה היא רגש מאוד חיובי. הבעיה כמו תמיד היא בדרך הכוונות.

    המקובלים מבחינים בין שני סוגים של קנאה.

    קנאה מהסוג הראשון היא הקנאה שכולנו מכירים, בין אם אנחנו מוכנים להודות בכך ובין אם לא. זוהי אותה דקירה בלב שאנחנו מרגישים כשהחבר שלנו מקבל את מה שהוא רוצה. אותו חלק בתוכנו שאומר: "למה הוא, למה לא אני?"

    זוהי קנאה מהסוג הרע.

    כאשר אנחנו שואלים מדוע מישהו אחר מקבל משהו שאנחנו לא מקבלים, זהו זה, אנחנו מורעלים. למה? מכיוון שכאשר אנחנו שואלים למה החבר שלנו מקבל דבר מה, למעשה אנחנו מתנתקים מהחבר שלנו.

    אנחנו יוצרים פירוד. מה קורה ברגע שאנחנו יוצרים פירוד מהחבר שלנו? עשינו דבר רע. הכוונה הופכת להיות שלילית.

    הפסדנו את החבר שלנו וזכינו בנקודה שחורה כי אנחנו יוצרים פירוד גם בינינו לבין השפע והאור. האור, שהוא כידוע החבר הטוב ביותר, האמין ביותר והאוהב שאי פעם יכול היה להיות לנו. אז לא רק שאין לנו את מה שאנחנו רוצים, אנחנו גם לא שמחים עם החבר שלנו. בנינו חומה בינינו לבינו - ובסופו של דבר גם בינינו לבין האור. זה מונע מאתנו לקבל את מה שאנחנו רוצים, זה יוצר לנו חומה גם לשפע בחיים.

    זהו מעגל אכזרי. שוב דבר לא יוצא מזה.

    אז מה צריך לעשות? הרי אמרנו שקנאה היא לא בהכרח דבר שלילי.

    המקובלים מסבירים שישנה צורה נוספת של קנאה והיא קנאה והיא חיובית. זהו אותו הקול שאומר: "וואו, אני כל כך שמח בשביל החבר שלי, אני שמח שיש לו את זה! אחרי הכל אם לא היינו רוצים את מה שיש לו ודאי היינו שמחים, נכון? אז לא נשכח להיות שמחים עבורו קודם כל. ואתם יודעים מה, גם אני רוצה לקבל את זה. אני אפילו אשמח לעבוד לשם כך בדיוק כפי שהחבר שלי עבד!" מה דעתכם על הכוונה הזאת?! האם אינה אמיתית יותר?

    אם הייתם יודעים שהקנאה מהסוג הראשון מגיעה אך ורק מממלכת האגו והפירוד והקנאה מהסוג השני היא קנאה מעוררת ומניעה אותנו קדימה והיא מעודדת אותנו לפעול לפי החוק של סיבה ותוצאה. כאשר אתם יוצרים את הסיבה (שהיא השמחה שלכם להצלחה של חברכם) התוצאה תהיה זהה (גם אתם תוכלו לקבל את מה שהוא קיבל) והיא מראה לנו שאנחנו רוצים את מה שיש לחבר שלנו מכיוון שהוא נשלח לתוך חיינו כדי לגרום לנו לרצות את מה שיש לו - להראות לנו שגם אנחנו יכולים להשיג זאת!

    כמובן, עלינו לעבוד כדי להשיג זאת, אבל כשאנחנו עושים הכול כדי להגשים את החלום שלנו, לא יכולה להיות לנו מודעות של חוסר. זוכרים מה עושה מחשבה על חוסר. היא מזמינה חוסר נוסף. מאידך מחשבה על שפע תזמין שפע נוסף.

    למעשה, מרביתנו עונדים חוט אדום כדי להתגונן מפני עין הרע, אבל האם אנחנו יודעים מה מקורה של עין הרע ומהן השפעותיה? עין הרע אינה אלא מודעות של חוסר. זוהי המחשבה האוטומטית שעולה בראשינו כשאנחנו מקנאים במישהו עם כוונה רעה: "למה לי אין את זה? הוא לא ראוי לזה - אני ראוי לזה!"

    אתם שוכחים אופציה נוספת, "מגיע לו כי הוא חבר שלי אבל גם לי מגיע כי אני חבר שלו". זה לא או או. זה גם וגם.

    תחשבו על זה. מבחינה רוחנית, קנאה בכוונה שלילית מקבילה לגניבת אנרגיה מאדם כלשהו, במקרה שלנו החבר הכי טוב שלך.

    מצאו את הדברים בהם אתם מקנאים. הבינו שהסיבה לכך שאתם רואים את הדברים היא מכיוון שיש מישהו למעלה שרוצה להראות לכם שהם יכולים להיות גם לכם.

    בפעם הבאה שתקנאו, חשבו בצורה חיובית.

    שאו ברכה,
    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/9/09 20:26:
      שנה טובה

      - שנה של הכרות מעמיקה עם עצמי הקיים ושינוי לעצמי חדש.

      - שנה של שיפור מיומנויות תקשורת בין אישית.

      - שנה של שיפור האיכות של קשר זוגי קיים, של שיתוף פעולה והדדיות.

      - שנה של התמודדות נכונה עם משברים ודילמות.

      - ולמי שעובר את החגים לבד, שנה של מציאת אהבה.



      שנה מלאת אהבה,

      מאמן אישי לזוגיות

      acoach4u.co.il
        20/3/09 20:58:
      פוסט נפלא. אהבתי. קבלי כוכב.
        9/11/08 00:34:


      שמחתי !

        8/11/08 23:59:


      כמה שזה נכון

      מה שאת כותבת

       כוכב לך *

        8/11/08 17:39:

      רוב תודות וברכה..
        6/11/08 16:35:
      את כותבת מצויין. ונכון.
        5/7/08 12:52:
      מן הסתם מי שיש לו מחשבה בולמת סמוייה קבועה "לא מגיע לי", סוף סוף יכול להרשות לעצמו!
      תודה רבה על הפוסט.
        5/7/08 10:59:
      יפה כתבת, קנאת סופרים תביא יותר תרבות:) המשך שבוע מעניין ואיכותי

      פרופיל

      pdd
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין